ב-30.12.2020, במלאת שנה להריגתו של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה באיראן, קאסם סולימאני, ע"י ארה"ב, פרסמה סוכנות הידיעות תסנים, לראשונה, נאום שנשא ב-11 ליוני 2011, שבו העיד על רצונו לסיים חייו כשהיד, כיתר חבריו שנלחמו באיראן ומחוצה לה, למען המהפכה האסלאמית של איראן. הוא טען כי למהפכה זו היו הצלחות שחורגות מן האזור ואף ייחס לה את התבוסה האמריקאית בעיראק ובאפגניסטן... 

ב-17.7.17 פרסם עבד אל-חמיד אל-מג'אלי, בעל טור ביומון הירדני אל-דסתור, מאמר שבו טען כי חרף ההתערבות של מדינות המערב בנעשה במדינות ערב, לא ניתן להחיל את תיאוריות הקונספירציה שהערבים מרבים לאמץ, על כל האירועים שהתרחשו בתוכן, ובפרט לא על המהפכות העממיות. אל-מג'אלי מזהיר כי האמונה בתיאוריות קוספירציה אלה מונעת כל סיכוי לרפורמה אצל הערבים

אם הימים הראשונים למשטר אל-סיסי התאפיינו בתחושה של אחדות המטרה בקרב תומכיו, בחלוף הזמן התגלעו בקיעים בין מרכיבי הקואליציה, ועלו קולות של ביקורת מהכיוון הליברלי, אשר הביעו אכזבה מאל-סיסי.  ביקורת זו רכה יותר מזו של האופוזיציה הפוליטית המובהקת, אך היא משמעותית בהרבה, כיוון שהיא באה מתוך "המגרש הביתי"

עות'מאן מירר’אני, בעל טור באל-שרק אל-אוסט, טען במאמר שפרסם, כי האביב הערבי חשף לא רק את כישלון המשטרים הערבים, אלא גם את כישלון האופוזיציות בעולם הערבי להוות אלטרנטיבה למשטרי העריצות שהופלו. לדבריו, האופוזיציות הללו, על כל גווניהן – ליברליות, שמאליות, ימניות ואסלאמיות - לקו באופורטוניזם, באגוצנטריות ובהתנהלות דיקטטורית

האינטלקטואל המצרי וליד מחמוד עבד אל-נאצר, יצא במאמר ביומון  אל-חיאת, נגד ההשקפה הרווחת בעולם הערבי, כי רק מלחמה נוסח מלחמת מאה השנים באירופה - שחילצה את היבשת מחשכת ימי הביניים  תציל את הערבים ממשברם  וקרא להם לפעול על בסיס מציאותי ולא על סמך השקפות חסרות תוקף

במאמר ביומון הסעודי  אל-וטן הזהיר העיתונאי הסעודי, סעוד אל-בלוי, כי הסכם הגרעין בין איראן לארה"ב צפוי להפוך את השתיים לבעלות ברית ואת איראן למי שתקבל מידי ארה"ב את ניהול האזור. לדבריו כבר הוכח שמדינות ערב אינן יכולות להסתמך על ארה"ב ולכן, כדי לעמוד מול איראן, עליהן לחזק את עוצמתן הפנימית ולכידות עמיהם באמצעות רפורמות בתחומים רבים

סלמאן מצאלחה, ד"ר לשירה ערבית, בן העדה הדרוזית, טען במאמר שפרסם באתר
הליברלי הערבי "שפאף אל-שרק אל-אוסט," כי האביב הערבי פקד דווקא את
הרפובליקות הערביות משום שהרפובליקות היו כוזבות ולא מימשו את הסיסמאות
הנמלצות שהניפו

בעיתוני אופוזיציה סורים ובעיתונים בסעודיה, קטר ובחריין– הידועות בהתנגדותן למשטר אסד, פורסמו קריקטורות בגנות הבחירות לנשיאות (3.6). נטען בהן ששני המתמודדים מול הנשיא אסד הם פיקטיביים ובפועל הנשיא אסד הוא מועמד יחיד, שייבחר בכוח הנשק

ב-24.3.14 הטיל בית הדין הפלילי המצרי באל-מיניא, בראשות השופט סעיד יוסף סברי, עונש מוות על 529 אנשי האחים המוסלמים, באשמת תקיפת תחנת משטרה והריגתו של קצין במחוז אל-מיניא. עונש המוות הקולקטיבי גרר ביקורת בינ"ל רחבה וויכוח ציבורי רחב בתקשורת במצרים

בראיון טלפוני ליומון המצרי "אל-מצרי אל-יום", הביע נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארכ תמיכה במועמדותו של פילדמרשל עבד אל-פתאח אל-סיסי לנשיאות ואמר כי הוא כבר נבחר, למעשה, שכן איש זולתו בזירה הפוליטית הראוי לתפקיד

בקרב בני העדה העלווית גוברת המחאה - הבאה לביטוי בעיקר ברשתות החברתיות - נגד משטר אסד בשל המחיר הכבד שהם נאלצים לשלם בגין השתייכותם לעדתו של בשאר אל-אסד ובשל התייחסות המשטר לתמיכתם בו כמובנת מאליה

ערב הבחירות לנשיאות מצרים, נראה ששר ההגנה, הגנרל אל-סיסי, נהנה מתמיכה ציבורית רחבה. עם זאת ישנם קולות אחרים המפקפקים ביכולתו להנהיג את מצרים כנשיא. דוח זה יסקור את הקולות המתנגדים להתמודדותו על הנשיאות

מאמר המערכת של העיתון הקטרי "אל-קדס אל-ערבי", היוצא לאור בלונדון, קובע כי תם עידן ההגמוניה הבלעדית של ארה"ב בעולם וכי כעת מתבסס והולך משטר עולמי רב-קוטבי

במאבק הפוליטי במצרים בין תומכי שר ההגנה אל-סיסי, לבין האחים המוסלמים ותומכיהם, נעשה שימוש בשיח אנטישמי, המתבטא בכך שכל אחד מהצדדים מאשים את יריבו בכך שהוא יהודי ובכך שהוא מיישם את הפרוטוקולים של זקני ציון

בעיתונות המצרית המזוהה עם השלטון הנוכחי היו מרבית התגובות על אישור החוקה החדשה חיוביות ביותר. רבים ראו בתוצאות, הבעת תמיכה במשטר הנוכחי ובהתמודדותו של אל-סיסי, לנשיאות. כלי התקשורת המזוהים עם האח"ס טענו כי התוצאות זויפו

אישור חוק ההפגנות במצרים, ב-24.11.13, לווה בביקורת חריפה ואף במחאות והפגנות אלימות. הביקורת לא באה רק מצד האח"ס ותנועות אסלאמיות אחרות המתנגדות לשלטון הנוכחי, כי אם גם מצד תנועות צעירים אזרחיות שתמכו בשלטון הנוכחי לאח מהפכת ה-30.6

בעל הטור הליבראלי הסעודי, ח'לף אל-חרבי, טןן במאמרו ביומון הממסדי עוכאט, כי חרף "מעשי הטבח הנוראיים" של אריאל שרון, מספר הקורבנות הערבים שנפלו בגין מהלכיו, קטן בהרבה ממספר הקורבנות שנפלו בידי שליטי ערב, בייחוד מאז תחילת האביב הערבי

ב-10.12.13 חטפו רעולי פנים את רזאן זיתונה מנהלת המשרד לתיעוד הפרת זכויות אדם בסוריה, את בעלה ועוד שני פעילי זכויות אדם. מדובר בתופעה מתרחבת של חטיפת עיתונאים ופעילי זכויות אדם, בעיקר בעיר חלב, הנתונה לשליטת ארגונים אסלאמיים קיצונים

הצעת החוקה החדשה במצרים ביטלה את מגמת האסלאמיזציה שניכרה בחוקת 2012. הצעה זו מעניקה אמנם מקום של כבוד לאסלאם, אולם ככלל, היא בעלת צביון אזרחי ורציונאלי יותר מקודמתה, נאור וסובלני יותר, מבחינת "סעיפי הזהות" הנוגעים לדת

לאחרונה הניפו ספורטאים מצריים את סמל ראבעה אל-עדויה - ארבע אצבעות כף היד, שהפך לסמל המזוהה עם תנועת האח"ס ותומכיה – בתחרויות שבהן השתתפו ונענשו על כך. העונשים הציתו ויכוח סביב חומרת העונש וסביב העירוב שבין ספורט לפוליטיקה

עמדת ארדואן נגד הדחת מורסי חוללה משבר דיפלומטי ביחסי תורכיה-מצרים, עד כי בנובמבר 2013 הורידה מצרים את דרג היחסים עם תורכיה, הכריזה על שגרירה כעל אישיות בלתי רצויה וסילקה אותו מתחומה, והיא מסרבת להשיב את השגריר המצרי לאנקרה

מאז הדחת שלטון מורסי על ידי שר ההגנה הגנרל עבד אל-פתח אל-סיסי, מתרבים במצרים ביטויי תמיכה והערצה כלפי אל-סיסי, המתבטאים בקריאות שירוץ לנשיאות ובהענקת שמו לתינוקות מבנים ומאכלים. ערב יום הולדתו של אל-סיסי (19.11), הגיע פולחן אישיות זה לשיא

כניסתה של "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה", ארגון המזוהה עם אל-קאעדה, לעיר אל-רקה שבצפון מזרח סוריה, מלווה בהגבלת חירויות התושבים, ובהשתקתם. סועאד נופל, מורה כבת 40 מאל-רקה לא נכנעה לאיומים וממשיכה, לבדה, לקרוא תיגר על הארגון הג'יהאדיסטי

בעת האחרונה מתנהל ברשת החברתית קמפיין של תנועת המחאה הפלסטינית, תמרוד, להפלת שלטון חמאס בעזה. תנועת חמאס מודעת להשפעות של תנועות המחאה במדינות ערב על הלכי הרוח בציבור הפלסטיני ולסכנה שהן מהוות על שלטונה ולכן היא נוקטת יד קשה כלפיה

התגובות במצרים להקפאה החלקית של הסיוע האמריקאי, שבאה בהמשך לביטויי הסתייגות של הממשל מהדחת הנשיא לשעבר, מורסי, נעו בין כעס להפגנת אדישות וכללו קריאות לנקוט צעדי תגמול ולהמיר סיוע זה בסיוע מרוסיה וסין

ב-4.11.13 ייפתח משפטם של נשיא מצרים המודח, מוחמד מורסי, ו-14 מעוזריו, באקדמיה לשוטרים בקהיר, סמוך לכלא טורה. מורסי, שלא נראה מאז הדחתו ולא ידוע היכן הוא מוחזק, יובא למשפט במסוק צבאי. ברחבי מצריםשוררים מתח ודריכות רבה לקראת האירוע

לוחמת זכויות הנשים הסעודית נאדין אל-בודיר החיה בדוביי, טענה במאמרה ביומון המצרי אל-מצרי אל-יום, כי לחובת ההתכסות בחיג'אב ובגלימות בשעת התפילה אין סימוכין בקוראן וקראה לאישה המוסלמית לנצל את המהפכות בעולם הערבי למען שחרורה

בראיון ליומון הלבנוני אל-אח'באר, הידוע בקרבתו למשטר הסורי, אמר נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, כי פירוק ארסנל הנשק הכימי מהווה הפסד לסוריה, אך זהו נשק שכבר איננו יעיל; העריך כי ועידת ז'נבה 2 לא תתכנס בחודש נובמבר, והתלוצץ באמרו שפרס נובל לשלום מגיע לו

חרף עמדת המשטר בסעודיה, פרסמו פעילים המכנים עצמם "אינטלקטואלים סעודיים", גילוי דעת המביע תמיכה במפגינים במצרים למען חזרת מורסי לשלטון וקורא לעם המצרי להשיב את הלגיטימיות שנשללה ממנו. המשטר הסעודי והעיתונות הממסדית הגיבו בחריפות

כחודשיים לאחר הדחתו של מוחמד מורסי מהשלטון במצרים, במהלכם התנהל מאבק חריף בין מחנה תומכי האחים המוסלמים לבין תומכי הצבא המצרי, החלו להישמע, בקרב שני הצדדים, קולות חרטה והודאה בטעויות, כולל קריאות לחשבון נפש פנימי

מאז הדחת מוחמד מורסי מהשלטון במצרים מתנהלת מתקפה ציבורית חריפה במדינה נגד ארה"ב, הן מצד תומכי מורסי והן מצד מתנגדיו. מאמרים רבים דנו ירידת ההשפעה האמריקאית במזה"ת וקראו להזמין את הנשיא פוטין לקהיר ולקבלו ברוב הדר

ההסלמה במשבר בסוריה, והיערכות ארה"ב לתקיפתה קיבלו ביטוי נרחב בקריקטורות בעיתונות הערבית. ברבות מהן נמתחה ביקורת על ארה"ב והיסוסיו של אובמה; אחרות ביקרו את אדישות האו"ם, והיו קריקטורות שביטאו התנגדות לתקיפה מחשש לגורל העם הסורי והאזור

המחלוקות בעולם הערבי והעדר אסטרטגיה משותפת לגבי פתרון המשבר בסוריה שבו והציפו את הביקורת – הן מצד תומכי ההתערבות הזרה בסוריה והן מצד מתנגדיה - על אוזלת ידה של ליגה הערבית וחוסר יכולתה להתמודד עם המשבר הסורי ולהוביל תהליכים בעולם הערבי

בעקבות הדיווחים על מותם של למעלה מאלף איש, מירי טק"ק בעלי ראשי נפץ כימי ע"י המשטר הסורי ב-21.8.13, הטילו ראשי האופוזיציה הסורית ובעלי טורים בעיתוני סעודיה וקטר את האחריות לטבח על ארה"ב והקהילה הבינ"ל בשל אוזלת ידן מול משטרו של אסד

מול טענות במצרים ובעולם כי הדחתו של הנשיא מורסי היא הפכה צבאית ומהלך בלתי דמוקרטי, טוענת קבוצה של אנשי רוח מצריים כי ההדחה היא מהפכה עממית המבטאת את רצון ההמון, שמאס בעריצותו של מורסי ובהעדפתו את ענייני האסלאם הפוליטי על הדאגה לזכויות הפרט

ב-14.8.13 החלו כוחות הביטחון המצריים לפזר את שביתות השבת של תומכי נשיא מצרים המודח, מוחמד מורסי, באזור מסגד ראבעה אל-עדויה ובכיכר אל-נהדה שבקהיר. פיזור השביתות הביא לחילופי האשמות חסרי תקדים בציבוריות ובתקשורת בין תומכי האח"ס למתנגדיהם

ב-14.8.13 מתוכננות הפגנות הקוראות להפלת השלטון הבחריני ולהקמת שלטון דמוקרטי במדינה. ההפגנות הן במסגרת קמפיין "תמרוד בחריין" ששאב השראה מקמפיין תמרוד המצרי והמשכן של פעולות המחאה השיעיות נגד המשטר הסוני בבחריין שהחלו לפני כ-3 שנים

מאז הדחתו של מוחמד מורסי מהשלטון במצרים (3.7.2013), החלו להישמע בשורות האחים המוסלמים קריאות למרד נגד הנהגת התנועה, תוך האשמתה בהסתה לאלימות ובשפיכות דמים. מאות פעילי האח"ס, בעיקר מקרב הדור הצעיר, הודיעו על פרישתם מהתנועה

כבכל שנה מציין המשטר האיראני את יום ירושלים (רוז-י קודס) ביום השישי האחרון של חודש הרמדאן (2.8) כ"יום סולידריות מצד עולם האסלאם עם הפלסטינים ועם המאבק בפשעי המשטר הציוני העושק." השנה טענו דוברי המשטר כי ישראל וארה"ב אחראיות למלחמות הפנימיות בעולם הערבי

סעיד אל-שחאת, בעל טור ביומון המצרי אל-יום אל-סאבע, פרסם מאמר שבו הוא תוקף את פעילת זכויות האדם התימניה וזוכת פרס נובל לשלום, תווכול כרמאן, בשל תמיכתה בדרישות תנועת האחים המוסלמים במצרים והתנגדותה להדחתו של מוחמד מורסי

פיגוע הטרור הקשה במוצב הצבא המצרי ברפיח ב-5.8.12, והטענות כי תנועת החמאס מעורבת בו, עוררו כלפיה ביקורת ציבורית קשה במצרים, הכוללת האשמות כי היא פועלת כדי לפגוע בביטחון המדינה ובריבונותה ומתערבת בענייניה הפנימיים, בשירותם של האחים המוסלמים

במאמר שכותרתו "ארה"ב הנאצית וגרמניה הציונית" תקף אסלאם אל-שאפעי, בעל טור ביומון המצרי אל-ופד, את ארה"ב וגרמניה, על תמיכתן בתנועת האחים והתנגדותן לצבא מצרים. הוא כינה מדיניות זאת "נאצית" וטען שהיא חלק מתכנית אמריקאית לחלק את האזור

האחים המוסלמים במצרים מאשימים את הקופטים ותומכיהם במצרים בהדחתו של הנשיא מורסי במילוי תפקיד מרכזי בהפגנות שהובילו אליה וטוענים, בין היתר, כי הופעתו של הפטריארך הקופטי תואדרוס השני לצדו של שר ההגנה אל-סיסי במהלך נאום הדחתו של מורסי, היא הוכחה לכך

סיקורו של ערוץ אל-ג'זירה את האירועים במצרים סביב הדחתו של מוחמד מורסי מהשלטון עורר את מחאתם של עובדי הערוץ ושל מתנגדי מורסי והאחים המוסלמים הטוענים כי הערוץ משרת בצורה מובהקת את האג'נדה של המשטר המודח ונוהג באופן לא מקצועי ולא אובייקטיבי

שלוש שימים לאחר הדחת מורסי, פרסם השיח' יוסף אל-קרדאוי, ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, פסק הלכה הקובע כי ההדחה היא טעות מבחינה חוקית והלכתית ויש להשיבו לתפקידו. בנו, עבד אל-רחמן, כתב לו בתגובה, כי מורסי איבד את הלגיטימיות שלו והדחתו מוצדקת

ב-3 ליולי הדיח שר ההגנה המצרי, עבד אל-פתאח אל-סיסי את הנשיא המכהן, מוחמד מורסי, ומינה לנשיא זמני את עדלי מנסור, ראש ביה"ד החוקתי העליון. הצעד עורר גל תגובות בעולם ובעיתונות הערביים, שהביעו תמיכה בהדחת מורסי, לצד גינוי המהלך הצבאי

בעקבות הדחתו של נשיא מצרים, מוחמד מורסי, מהשלטון על ידי מתנגדיו והצבא, מתנהלת במצרים מתקפה חריפה נגד ארה"ב, על רקע עמדתה כלפי האירועים שם. האשמות כלפי ארה"ב בלטו בקרב האחים המוסלמים ומתנגדיהם במצרים ובמדינות ערב אחרות.

נוכח הפגנות הענק שפרצו ברחבי מצרים ב-30.6.13, במסגרת קמפיין "תמרד" להפלת הנשיא מורסי במלאת שנה לעלייתו לשלטון, וסירובו להיענות לדרישות המפגינים להתפטר ולערוך בחירות מחודשות לנשיאות, התערב צבא מצרים והדיח את מוחמד מורסי מהנשיאות

בשבוע האחרון נתונה שגרירת ארה"ב במצרים, אן פטרסון, למתקפה ציבורית, בעיקר מצד חוגי האופוזיציה המצרית, בעקבות דברים שאמרה בכנס סגור, שהתפרשו כהתייצבות לצידם של הנשיא מורסי והאחים המוסלמים וכהבעת התנגדות למחאתם של מתנגדיו.

לקראת ה-30.6.13, היום בו תמלא שנה לעליית הנשיא מורסי לשלטון, גובר המתח בין מתנגדי המשטר לתומכיו. את המחאה נגד המשטר מוביל הקמפיין "תַמַרֻד" (מרד) שייזמה תנועת האופוזיציה "כִּפַאיָה", במטרה לאסוף 15 מיליון חתימות על טופס הבעת אי-אמון בשלטון מורסי

בנאום שנשא ב-25 במאי 2013, הודה מזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, במעורבותו הצבאית של חזבאללה בלחימה בסוריה לצד משטר אסד. היומונים המזוהים עם חזבאללה התגייסו להצדקת המעורבות; יריביו וגורמים אחרים טענו כי מעורבות זו עלולה לגרור את האזור למלחמת עדות

הודאתו של חסן נאסרללה, מזכ"ל חזבאללה, במעורבות הצבאית של ארגונו בלחימה בסוריה, לצד כוחות המשטר, בנאומו ב-25.5.2013, הציתה גל של ביקורת בעולם הערבי. עיקר הזעם יצא ממדינות המפרץ, בעיקר מסעודיה, קטר, ובחריין, העוינות את חזבאללה

בעקבות הודאתו המפורשת של מזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, ב-25.5.13, בדבר השתתפות לוחמי חזבאללה בלחימה בסוריה לצד משטר אסד, ניכרה התגייסות מצד חכמי דת סונים וארגונים ג'יהאדיסטים שהחלו לקרוא לג'יהאד נגד חזבאללה ונגד השיעים בכלל

מאז פברואר 2011 מתמודדת בחריין, בעזרת כוחות סעודיים עם מחאה שיעית נגד משטר אאל ח’ליפה הסוני. ראשי המדינות הסוניות-ערביות במפרץ טוענים כי איראן מלבה משבר זה, טענה שאיראן דוחה בקביעות, ואולם מדיווחי התקשורת האיראנית עולה תמונה הפוכה

ב-31.3.13 נעצר לחקירה הסטיריקן המצרי, באסם יוסף, בחשד שלעג לחובת התפילה ולסונה של הנביא והשפיל את הנשיא מורסי. ביקורתה של דוברת מחלקת המדינה האמריקאית, ויקטוריה נולנד, על המעצר, עוררה זעם במוסד הנשיאות ובתנועת האח"ס וגררה חילופי האשמות ברשת החברתית

מושל מכה, האמיר ח'אלד אל-פיצל, אישיות משפיעה במשפחה הסעודית השלטת, פרסם שיר היוצא נגד "משבי הרוח המערביים שפלשו לעולם הערבי" הקוראים לחופש ולדמוקרטיה. השיר עורר ביקורת בתקשורת וברשתות בסעודיה ובתגובה טען המחבר כי כוונותיו לא הובנו כהלכה

ביקורו של ג'ון קרי, מזכיר המדינה האמריקאי, במצרים, נתקל בהתנגדות מצד מרבית גורמי האופוזיציה, הרואים בקריאתו של משה"ח האמריקאי ל"כל המפלגות והמועמדים האפשריים להשתתף בבחירות", התערבות לרעתם בענייני הפנים של ארצם

מאז פרוץ המהפכה במצרים, התרבו הדיווחים על הטרדות מיניות של נשים במדינה. התופעה, שהייתה מוכרת גם בימי שלטונו של מובארכ, התגברה מאוד בשל השתתפותן של נשים בהפגנות, דבר המעורר חיכוכים עם הגברים המפגינים, הטרדות מיניות של הנשים ואף מעשי אונס

בראיון עם סו"י האיראנית פארס חוזרת זינב חדאד - סטודנטית ששבה לאיראן מ-8 שנות שהות בסוריה – על טענת המשטר האיראני, ששורשי המרד בסוריה נעוצים בסעודיה, קטר תורכיה וישראל, וגורסת שהנשיא אסד יכול היה למנוע את התפשטותו לו הפגין איפוק בתחילתו

ב-15.2.2013 יצוין בלוב יום השנה השני למהפכה נגד משטרו של מועמר אל-קדאפי, שיתאפיין בהפגנות מחאה נגד המשטר הנוכחי ופחות בחגיגות על הפלת המשטר הקודם. בקרב המשטר שורר חשש מפני גלישת המחאה למעשי אלימות, כמו אלה שיש במצרים

מאז פרוץ האירועים האלימים לציון יום השנה השני למהפכה המצרית ב-25.1.13, התפרסמו כמה פתוות בידי אנשי דת אסלאמיים במצרים הקוראות לפגוע במתנגדי המשטר. ערב יום השנה השני לנפילתו של מובארכ ב-11.2.13, החריפה לשון הפתוות עד כדי התרת דמם של מנהיגי האופוזיציה

האתר הליברלי אילאף קיים ראיון עם דעי עבדאללה, אמאם מסגד 'נור אל-אצלאח' [אור הרפורמה] בוושינגטון הבירה והומו מוצהר הנשוי לגבר מוסלמי, במהלכו טען כי יחסים הומוסקסואליים אינם אסורים באסלאם והביע תקווה כי האביב הערבי ישפר את מצב ההומוסקסואלים במדינות ערב

ביום שבו צוין יום השנה השני למהפכת ה-25 בינואר במצרים, נהרגו קרוב ל-50 אזרחים ומאות אחרים נפצעו בהתנגשויות אלימות בקהיר, בפורט סעיד ובמחוזות רבים במצרים. מאות אלפי אזרחים המתנגדים לשלטון מורסי והאחים המוסלמים השתתפו בהפגנות מחאה שארגנה האופוזיציה במדינה

בחודשיים האחרונים נעשה רה–ארגון בשורות האופוזיציה הסורית הפוליטית והלוחמת בשטח, במטרה לאחדה. המהלך נעשה תוך מעורבות פעילה של מדינות ערביות, מוסלמיות ומערביות, שראו בכך צעד הכרחי בדרך לפתרון פוליטי מוסכם למשבר הסורי ללא התערבות צבאית

מאז מהפכת ה-25 בינואר 2011 הוחמר מצבה הכלכלי של מצרים עד לכדי משבר. בשבועות האחרונים התפרסמו כמה נתונים המעידים על החמרה זו. ב-31 לדצמבר 2012, אמר שר האוצר המצרי כי מצרים זקוקה ל-14.5 מיליארד דולר תוך 20 חודשים וכי הכנסותיה מכסות רק 60% מההוצאות

ח'אלד אל-דח'יל, בעל טור ביומון הסעודי אל-חיאת היוצא לאור בלונדון, ייחד שני מאמרים להשלכות האביב הערבי על סעודיה וקרא למשטר הסעודי ליזום רפורמות פוליטיות וכלכליות מהותיות על מנת לשמור על יציבות שלטונית ולמנוע את הידרדרותה לאנרכיה, כמו זו שיש בסוריה

ראשי האופוזיציה במצרים מאוכזבים מן ההפסד במשאל העם על החוקה, אך רואים בתוצאות ההצבעה הישג המעיד על הפוטנציאל של האופוזיציה להצליח. לצד תלונות על עבירות וזיופים בהצבעה, שמנעו הישג גדול יותר, נערכת עתה האופוזיציה למערכה הבאה – הבחירות לפרלמנט

כמו בבנון, גם ביחס למשבר בסוריה ניצבים ארגון חזבאללה וזרם אל-מסתקבל משני צידי המתרס: בעוד חזבאללה תומך במשטרו של אסד, זרם אל-מסתקבל רוצה בנפילתו. מדיווחים עולה כי תמיכה זו של שני הצדדים היריבים בלבנון, מתבטאת גם במשלוח נשק ולוחמים

מדיניות החוץ של הנשיא מורסי מציבה את מצרים בעמדת ביניים במאזני הכוחות האזוריים והבינ"ל. מורסי מתנהל בזהירות, מנסה לשמור על יחסים תקינים עם כלל השחקנים, כדי לאפשר למצרים מרחב תמרון ויכולת פעולה עפ"י משבי הרוח המשתנים במזה"ת ובעולם

בעוד הזרם הסלפי המרכזי במצרים אימץ את טיוטת החוקה החדש ופועל לקידומה, הסלפים-ג'יהאדים שוללים אותה מן היסוד, תוקפים את שלטון האח"ס על פרסומה, ובה בעת מאיימים בג'יהאד נגד הגורמים הליברלים, המפגינים נגד החוקה, בטענה לדתיות יתרה

לקראת משאל העם על החוקה, עליו הכריז נשיא מצרים, מוחמד מורסי, פתחו שני המחנות במצרים - התומכים בחוקה ומתנגדיה - במאמצי הסברה ובקמפיינים נרחבים כדי לשכנע את הציבור המצרי להצביע בעד או נגד החוקה. זאת לצד ההפגנות ההמוניות שמקיים כל אחד מהצדדים

מסמך זה של ממרי - שהוא השלישי בסדרת הדו"חות על הצעת החוקה המצרית החדשה שתובא למשאל עם ב-15.12.12 - עוסק בביקורת הציבורית על סעיפי הצעת החוקה הנוגעים לסמכויות הנשיא, הצבא והרשות השופטת, לחירויות ולזכויות האדם

בכיכר אל-תחריר בקהיר שוב נשמעות הקריאות "העם רוצה להפיל את המשטר". הפעם דורשים רבבות המפגינים, המאוכזבים מתוצאות המהפכה, להפיל את משטרו של מוחמד מורסי, איש תנועת האחים המוסלמים שעלה לשלטון רק לפני חמישה חודשים

מחקרים בסעודיה חשפו כי שיעור המשתמשים ברשתות החברתיות במדינה הוא 38%, יותר מבכל מדינה ערבית אחרת. השימוש הנרחב ברשתות אלה בסעודיה, ניכר בעת המחאה על יוקר המחיה, מעורר את חששם של השלטונות והצית ויכוח ציבורי במדינה

בישראל פועלת ועדה עממית של פלסטינים וערבים ישראליים הקרויה "הוועדה העממית להזדהות עם סוריה בפלסטין הכבושה", הפועלת לתמיכה במשטר בסוריה ובצבאה. בכינוסים שערכה נטען כי ארה"ב, תורכיה, הציונות וכמה מדינות ערביות, רקחו מזימה נגד סוריה

בעקבות האירועים בעזה, פורסמו בתקשורת הערבית, במיוחד בזו הידועה בהתנגדותה למשטר הסורי, כמה מאמרים שהשוו את המערכה בעזה למתרחש בסוריה. נטען בהם כי תגובת המשטר הסורי על ההתקוממות נגדו חמורה פי כמה מפעולות ישראל בעזה

החלטה של ממשל ירדן על ביטול הסובסידיה של מחירי מוצרי הדלק הובילה למחאות אלימות בערים ובמחוזות רבים במדינה, כולל בבירה עמאן שם הכריזו אלפי מפגינים על שביתת שבת. הקריאות נגד המשטר ובפרט נגד המלך עבדאללה,היו חסרות תקדים בחריפותן

על רקע המשבר בסוריה התפתחה תופעה של נישואי גברים ערבים מוסלמים לפליטות סוריות, לרוב נערות בגילאי 12-16, וזאת בתירוץ של גאולתן ממצבן הקשה במחנות הפליטים ו"סיוע למהפכה הסורית". התופעה רווחת בירדן, בתורכיה, בלוב ובמדינות נוספות, אליהן הגיעו פליטים מסוריה

בהשראת האביב הערבי יזמו ארבע נשים ערביות את קמפיין "האינתיפאדה של האישה בעולם הערבי" במטרה להעניק לנשות העולם הערבי "חירות, עצמאות וביטחון." הקמפיין תומך בשוויון זכויות בין נשים וגברים בעולם הערבי וקורא להעניק לנשים חירויות וזכויות פוליטיות

בטורו ביומון הסעודי היוצא לאור בלונדון, אל-שרק אל-אוסט, תקף העיתונאי המצרי עמאד אל-דין אדיב את ארה"ב ואירופה על אדישותן למול מעשי הטבח בסוריה וטען כי החלטת המערב אם להתערב במדינה בה נטבחים ילדים נגזרת משיקולים כלכליים לא משיקולים הומניטאריים

התמורות בעולם הערבי אילצו את תנועת החמאס, בהנהגת ח'אלד משעל, לנקוט קו פרגמאטי יותר ביחס לעימות עם ישראל ולסכסוך עם הפת"ח ולהפנות עורף לסוריה ואיראן. משיניות זו נתקלה בהתנגדות בקרב בכירי התנועה, העתידה לבחור יו"ר לשכה מדינית חדש, לאחר שמשעל הודיע על פרישתו

לאחרונה מתרבים הדיווחים אודות השתלטות כוחות הנלחמים במשטר הסורי על כמה בסיסי הגנה אווירית של צבא המשטר ועל נפילת אמל"ח רב בידיהם. שיאן של פעולות ההשתלטות בימים 12-13.10.12, עם נפילתם של שלושה בסיסי נ"מ באזור דמשק, חלב וחומס לידי כוחות אלה

המבוי הסתום אליו הגיעו המאמצים ליישב את הסכסוך בסוריה דרכים פוליטיות; חלקם הגדל של האסלאמיסטים ושל גורמים חיצוניים בעלי אינטרסים בסכסוך, ומול התערערות יציבותו של המשטר, הולך וגובר החשש מפני פיצולה של סוריה לכמה מדינות קטנות על בסיס עדתי ואתני

לאחרונה אנו עדים לפעילות מחאה בשטחי הגדמ"ע, בשל המצוקה הכלכלית וגל ההתייקרויות שפקדו את ישראל ואת הרש"פ. הזרז למהומות אלה היה מותו של צעיר פלסטיני מעזה, איהאב אבו נדא, שהצית את עצמו במחאה על חיי העוני שלו ושל משפחתו וזכה לכינוי "בו עזיז הפלסטיני"

עם התרחבות התופעה של קבורת גופות בלתי מזוהות בסוריה, השיקו רופאים ופעילים סורים יוזמה שנועדה להביא לזיהוי הגופות, כדי לשמור על כבודם וזכויותיהם של המתים; היומון "אל חיאת" טען כי היחס במדינות ערב לטיפול בגופות הבלתי מזוהות - מחפיר

במאמרו "הג'יהאד ותנאיו הנוקשים", שפורסם ביומון אל-ח'ליג', גינה עלי מוחמד פח'רו, סופר והוגה דעות בחריני, את פעולות ההתאבדות שמבצעים מוסלמים בשם האסלאם וקרא למשטרים האסלאמיים שעלו לשלטון לאחרונה לפעול במשותף למיגור תופעה זו.

לאחר שבמשך זמן רב האשימה האופוזיציה הסורית את איראן בסיוע למשטר אסד, החלה לאחרונה האופוזיציה החמושה בסוריה לפעול נגד איראנים בסוריה ולהגדיר אותם ואת משטרם מטרה לגיטימית. ביטוי ראשון לכך הוא חטיפת 48 איראנים שהיו בסוריה על-ידי הצבא הסורי החופשי

כישלון מנגנוני הביטחון המצריים לסכל את הפיגוע ברפיח (5.8.12) העניק לנשיא מורסי את המומנטום הנדרש להשבת הסמכויות שנגזלו ממנו ע"י המועצה הצבאית, לבצע חילופי גברי במקדי הכוח במצרים ולהשלים את העברת הסמכויות מהצבא לשלטון האזרחי הנבחר

מאז עלייתם לשלטון במצריהם פועלים האחים המוסלמים כדי להשתלט על התקשורת ולהפכה לכלי שרת בידיהם. פעילות זו – שהמשיכה את מסורת קודמיהם בשלטון במדינה - הציתה מחאה ערה בקרב אנשי תקשורת המבקשים להגן על חופש הביטוי, כמו גם על מקור פרנסתם

מאמר באתר האופוזיציה הסורית "סוריון", קורא לעמים המוסלמים החיים ברוסיה, לפזורות הערביות והמוסלמיות שבתוכה ולסורים החיים בה, לחזק את האופוזיציה הפנימית לפוטין ע"י חשיפת מעשי השחיתות שלו, ובכך לאלצו לשנות את מדיניותו כלפי הנעשה בסוריה

עם החרפת המשבר בסוריה, הלכה וגברה הביקורת בתקשורת הערבית נגד מדיניותה של רוסיה, ולצידה סין, אשר הדפו בעקביות כל ניסיון ערבי ובינ"ל לעצור את מעשי האלימות ולסלק את בשאר אל-אסד מן השלטון. ביקורת זו קיבלה ביטוי בקריקטורות בעיתונות הערבית

ב-8.8.2012 נערך טקס היסטורי בלוב בו הועבר השלטון. מידי המועצה הזמנית לידי האסיפה הלאומית הכללית הלובית, שמאתיים חבריה נבחרו ב-7.7.2012 בבחירות דמוקרטיות, לראשונה בלוב מזה 42 שנים. האסיפה הכללית שנבחרה, בראשות יוסף אל-מקריף, תופקד על מינוי הממשלה

מזכ"ל האו"ם לשעבר, קופי אנאן, שמונה ע"י האו"ם והליע"ר לשליח לנושא הסורי, התפטר בתחילת יולי 2012 מתפקידו, לאחר שתכנית השלום שגיבש נכשלה. שליחותו לוותה בהאשמות מצד האופוזיציה הסורית וגורמים ערביים כי הוא משת"פ עם אסד, רוסיה ואיראן

תנועת האחים המוסלמים, על שלוחותיה במדינות ערב, קיבלה בשמחה גדולה את ניצחון איש התנועה, ד"ר מוחמד מורסי, בבחירות לנשיאות במצרים. ואולם, בקרב חלק ממדינות המפרץ, ובעיקר בסעודיה ובאיחוד האמירויות, אשר להן מחלוקות ופוליטיות עם האח"ס, עורר הניצחון דאגה רבה

לכאורה, המהפכה במצרים התרחשה עם הפלתו של מובארכ, אך למעשה, רוב הסמכויות נותרו בידי אנשי אמונו, המועצה הצבאית בראשות הגנרל טנטאוי. מאבקו האמיתי של העם המצרי לשינוי אושיות המשטר והעברת השלטון מידי הדיקטטורה הצבאית לידי נשיא ופרלמנט נבחרים - נמצא רק בתחילתו

הגם שהסטאטוס של הרש"פ כישות שאיננה מדינה שונה מזה של מדינות ערב, המחאות שהיו לאחרונה ברמאללה ודוכאו ביד קשה, גרמו לרבים לחשוב עליהן בהקשר של המהפכות בעולם הערבי. לעתים הדברים נאמרו בבירור, לעתים ברמיזה

הבחירות ל"וועידה הלאומית הכללית" בלוב, שתשמש מעין גוף מחוקק זמני במדינה, התקיימו ב-7 ליולי. המשטר החדש שייבחר, יצטרך להתמודד עם שלל בעיות המאיימות על יציבותה הפנימית של לוב ועם גורמים הדורשים לכונן פדרציה במקום שלטון מרכזי חזק

תגובות סותרות של עורכי שני העיתונים הגדולים היו"ל בלונדון לניצחונו של מורסי. טארק אל-חומיד, עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט: עליית האחים המוסלמים לשלטון תוביל את מצרים לשלב מסוכן; עבד אל-בארי עטואן, עורך אל-קדס אל-ערבי: זהו "ניצחון גדול שיש לחגוג"

לאחרונה החלו האירועים האלימים בסוריה לזלוג אל מספר מוקדים בתוך לבנון וכבר גבו את חייהם של יותר מעשרה אזרחים. בלבנון ובעולם הערבי נשמעו טענות כי המשטר הסורי עומד מאחורי הבערת לבנון, במטרה להסיט את תשומת הלב מהאירועים בסוריה

איש התקשורת הבולט, פיסל אל-קאסם, המנחה את התוכנית "הכיוון הנגדי" בערוץ אל-ג'זירה, טען במאמרו ביומון הקטרי "אל-שרק" כי הקריאה להתערבות חיצונית, מצד אופוזיציונרים ערביים הנאבקים בשליטיהם העריצים היא מעשה פטריוטי

ב-23.5.2012 יתקיימו הבחירות לנשיאות במצרים, לראשונה מאז מהפכת ה-25 בינואר 2011. רשימת המועמדים ידעה שינויים ותהפוכות עד לגיבושה הסופי. אם איש מהמועדים לא יזכה ברוב של למעלה מ-50% בסבב הראשון, ייערך סבב שני בין שני המובילים

מאמר ביומון הסורי אל-וטן, מזהיר את אמיר קטר, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני ואשתו מוזה, מפני גורל דומה לזה של לואי השישה עשר מלך צרפת ואשתו מארי אנטואנט, שהוצאו להורג ארבע שנים לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית

פעילות האחים המוסלמים בלוב היתה אסורה בעת שלטונו של מועמר אל-קד'אפי, והם פעלו בעיקר בחו"ל. עתה, עם שובם של חברי התנועה ללוב, החלו האחים המוסלמים להתבסס בזירה הפוליטית

ב-25.3.2012 פרסמה תנועת האחים המוסלמים בסוריה מסמך שכותרתו "התחייבות ואמנה מטעם קבוצת האחים המוסלמים בסוריה", המפרט את השקפתה של התנועה לגבי אופייה של סוריה העתידית, שלאחר שלטונו של אסד. במסמך מתחייבת התנועה לפעול לביסוס מדינה אזרחית מודרנית

מאמר המערכת של היומון הלונדוני אל-קדס אל-ערבי מתח ביקורת על האח"ס משום שהפרו את הבטחתם לשמור על ניטראליות בבחירות לנשיאות והציגו מועמד. לדברי היומון, זאת טעות אסטרטגית

בחודשים האחרונים גברה המתיחות בין סעודיה לרוסיה על רקע האירועים בסוריה ותמיכתה של כל אחת מהן בצד אחר של הסכסוך: סעודיה, ולצידה קטר, מובילה את המחנה הקורא לסילוק המשטר הסורי ותומך בחימוש האופוזיציה הסורית; מנגד, רוסיה, לצד סין, מובילה את המחנה ההודף כל ניסיון ערבי או בינ"ללפגוע במשטר זה

בשבועות האחרונים דיווחו העיתונות הסעודית הממסדית, התקשורת הערבית והרשתות החברתיות באינטרנט על הפגנות סטודנטים בכמה אוניברסיטאות בסעודיה, במחאה על תנאי לימוד ירודים. היומון המצרי אל-דוסתור טען כי סעודיה עדה למהלך עממי גדול המתלווה לאביב הערבי

התנהלותה של לבנון מול המשבר בסוריה ובעיקר למרדפים שמנהל הצבא הסורי אחרי חיילי צבא סוריה החופשי בתוך שטחה, וללא התנגדותה, גרמה למתיחות הולכת וגוברת ביחסי לבנון-ארה"ב

בראשית מרץ 2012, אפשרה המועצה הצבאית השלטת במצרים לפעילים ארגוני חברה אזרחית אמריקאיים, שעמדו למשפט  לעזוב את המדינה בטרם הושלם משפטם. מתברר כי  האחים המוסלמים, שהיו שותפים לעסקה מפגינים  גישה פרגמטית כלפי ארה"ב ואין הם מתנגדים לסיוע שהיא נותנת

השבועון אל-אהראם אל-ערבי ייחד כמה מאמרים לקטר, המציגים אותה כמדינה החותרת לתפיסת מקום מרכזי בזירה הבין-לאומית ומשתמשת במשאביה לקידום מטרה זו. במאמרים נכתב, כי כמו ישראל, גם קטר משרתת את האינטרסים של ארה"ב, וככזו היא פועלת כדי לבקע את העולם הערבי

מאז פרוץ המחאות בסוריה פורסמו בעיתונות הערבית קריקטורות רבות שתיארו אכזריותו של הנשיא בשאר אל-אסד ואת המבוי הסתום בו נמצאת סוריה. הקריקטורות גם משקפות החרפה הולכת וגוברת של הביקורת כלפי המשטר הסורי ושפיכות הדמים בה הוא נוקט

חכמי דת בכירים ברחבי העולם הערבי פרסמו  פתוות, הקובעות כי ג'יהאד נגד משטרו של אסד, המבצע פשעים נגד עמו, הוא חובה המוטלת על כל מוסלמי ומתירות להרוג את הנשיא בשאר אל-אסד. בנוסף הופיעה קריאה לתמוך בצבא הסורי החופשי הנלחם באסד

 נוכח המשך האלימות בסוריה וחוסר האונים הערבי והבינ"ל לעצור אותה, פרסמו כמה בעלי טורים ערביים מאמרים ובהם ביקורת חריפה על ארה"ב והתנהלותה במשבר. הכותבים, ובראשם טארק אל-חומיד, עורך היומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, טענו כי ארה"ב טעתה בהבנת האירועים בסוריה ובמזה"ת

בעל הטור ביומון הכוויתי אל-קבס, מוצטפא אל-צראף, טען במאמר שפרסם, כי הציונות העולמית פתחה במערכה נגד סוריה, כחלק מתוכנית המשותפת לה, לארה"ב ומדינות נאט"ו, לפגוע בציר הכולל את סוריה, חזבאללה, איראן, רוסיה וסין, כשהמטרה היא מתן ביטחון לישראל והשתלטות על מקורות הנפט באזור

לאחרונה החריפו אנשי אופוזיציה ירדניים את ביקורתם על המלך עד כדי טענות לחוסר לגיטימיות שלו, קריאות לסילוק "הכובש" ואיומים בפיצוץ או במהפכה מזוינת קרובה. האופוזיציונר אחמד עוידי אל-עבאדי - חבר הפרלמנט הירדני בעבר וראש "התנועה הלאומית של ירדן" כיום – אף קרא לשחרר את ירדן מהכיבוש ההאשמי ולכונן בה רפובליקה

בבחירות למועצת העם, הבחירות הראשונות שנערכו במצרים בעקבות מהפכת ה-25 בינואר 2011, זכו הזרמים האסלאמיים - האחים המוסלמים והמפלגות הסלפיות - להצלחה רבתי. מנגד, ספגו הזרמים החילוניים-ליברליים, השמאל, מפלגות הצעירים החדשות, הנשים והקופטים מפלה קשה

בשנה האחרונה, על רקע גל ההתקוממויות האזרחיות בעולם הערבי בכלל ובמפרץ בפרט, הלכה והחריפה המתיחות הקיימת בין סעודיה לבין איראן המצויות בעימות רב שנים. שתי המדינות עוקבות בדאגה אחר השינויים הפוליטיים במדינות ערב השונות והשלכותיהם על מאזן הכוחות של שני המחנות במזרח התיכון שהן עומדות בראשם

עם התרבות הידיעות על עימותים חמושים בין מנגנוני הביטחון בסוריה לבין מתנגדי המשטר, החלו מדווחים עיתונים מערביים וערביים על סיוע שמקבל "צבא הסורי החופשי" הנלחם נגד צמשטר אסד, מן המערב ובעיקר מן המשטר החדש בלוב.

גל ההפגנות המתקיימות בירדן מאז ינואר 2011 ומאורגנות ע"י התנועה האסלאמית, תנועות עממיות, תנועות צעירים והשבטים הירדניים הדורשים לבצע רפורמות במדינה, התאפיין בעלייה הדרגתית ברף הדרישות. מובילי המחאה בירדן הם התנועה האסלאמית המנהיגה את האופוזיציה הפוליטית ו"התנועה העממית", הכוללת תנועות וארגונים רבים שקמו לאחרונה

לראשונה בתולדותיהם, נערכים החוגים הסלפים במצרים להתמודדות בבחירות לפרלמנט, ברשימות משלהם. לקראת הבחירות הקימו החוגים הסלפים כמה מפלגות: אל-נור, אל-אצאלה, אל-פדילה ואל-בנאא ואל-תנמיה המזוהה עם הגמאעה אל-אסלאמיה, במטרה לרומם את האסלאם המקורי ולהעצימו, כדי להופכו לגורם הקובע בחיי הפרט והכלל

בחודשים האחרונים יש מגעים בין ירדן לבין תנועת החמאס, אשר צפויים להביא לחידוש היחסים הרשמיים בין הצדדים לאחר כ-12 שנות נתק. מה שמביא להתקרבות הנוכחית בין חמאס לירדן הוא הטלטלה העוברת על האזור: חמאס מחפשת מפלט מסוריה – מקום משכנה של לשכתה המדינית ואילו ירדן מנסה להדוף את גל המהפכות המאיים גם עליה

במצרים שלאחר עידן מובארכ, מתנהלת תחרות פוליטית על עיצוב אופייה ועתידה של המדינה. במסגרת זו, פרסמו  מועמדים לנשיאות, מפלגות, תנועות פוליטיות ואנשי ציבור שונים, מסמכים בהם פרשׂ כל אחד מהם את "האני מאמין" שלו בדבר המראה מצרים להיראות לאחר המהפכה, תוך שהם מבקשים שאלו יהוו בסיס לחוקתה הבאה

שבעה חודשים לאחר פרוץ ההתקוממות העממית בסוריה, משטרו של בשאר אל-אסד עדיין טוען לשליטה על המצב במדינה. את השליטה הזו מאפשרים: מנגנוני הביטחון, המפעילים יד קשה נגד המפגינים; הצבא, שעודו נאמן למשטר, למרות דיווחים על עריקת כעשרת אלפים קצינים וחיילים משורותיו

בעקבות התגברות מעורבותם של אישים וארגונים אסלאמיים וסלפיים בזירה הפוליטית ובתקשורת במצרים מאז מהפכת ה-25 בינואר, גיבשו לאחרונה 36 אנשי דת בולטים מזרמים אסלאמיים שונים "אמנת כבוד לפעילות דעוה ולפעילות לאומית", בה ניסחו כללים להשתתפות זהירה ומוגבלת של ארגונים אסלאמיים בפוליטיקה ובשיח הציבורי במצרים שלאחר תקופת מובארכ

מאז המהפכה המצרית, החלה תנועת האחים המוסלמים למלא תפקיד מרכזי וגלוי בזירה הפוליטית. היא הקימה מפלגה רשמית – "מפלגת החירות והצדק", פתחה מרכזים גדולים של התנועה בערים הגדולות והיא השיגה לאחרונה ניצחון סוחף בבחירות לאיגוד המורים והרופאים

עם חלוף החודשים מאז מהפכת ה-25 בינואר במצרים, הולכת המועצה הצבאית ומאבדת את האהדה לה זכתה בתחילה, כאשר רוב העם המצרי התלכד סביבה והחלו להישמע יותר ויותר ביקורות על כך שהמועצה הצבאית אינה מיישמת את מטרות המהפכה והיא מייצגת בפועל את המשטר הקוד

המחנה האסלאמי במצרים, עבר מהפך פתאומי לאחר המהפכה והפך מנרדף לשותף פעיל בחיים הפוליטיים. מאז המהפכה, זכו מוסד אל-אזהר, תנועת האחים המוסלמים וזרמים קיצוניים יותר, ללגיטימציה פוליטית, ומקומם אינו נפקד עוד מהזירה הציבורית,

בעל הטור התימני, עלוי עבדאללה טאהר, פרסם ביומון התימני "ה-14 באוקוטובר" מאמר שבו האשים את היהודים בפרוץ המחאות בעולם הערבי, וטען כי זו מזימה שתועדה ב"פרוטוקולים של זקני ציון"

מגדי ח'ליל, ליברל קופטי מצרי-אמריקאי, כתב מאמר ביומון המצרי אל-דוסתור, בו תאר את שליט לוב מועמר אל-קד'אפי ואישיותו יוצאת הדופן. לדברי ח'ליל, ללא סיוע המערב למורדים בלוב, משטרו של אל-קד'אפי היה שורד את ההתקוממות

נפילת משטרו של מעמר אל-קד'אפי בלוב, התקבלה בעולם הערבי ברגשות מעורבים. לצד ברכות למורדים על ניצחונם והכרה רשמית במועצת המעבר הלאומית כנציגה הלגיטימית של העם הלובי, הובע חשש ביחס לעתידה של לוב ומפני המשך הנוכחות של המערב במדינה

על רקע מה שנראה כרגעיו האחרונים של שליט לוב, מועמד אל-קד'אפי, בשלטון – פורסמו בעיתון "פלסטין", המזוהה עם החמאס, כמה מאמרים התוקפים את נשיא סוריה בשאר אל-אסד על שלטון העריצות שהוא מנהיג וקראו לאסד לעצור את שפיכות הדמים ולוותר על השלטון, כדי שגורלו לא יהיה כגורל מנהיגים שנפלו

למרות הצהרתו של שגריר איראן בלבנון, ר'ד'נפר רכן-אבאדי, כי טהראן בטוחה שנשיא סוריה אסד ייחלץ מן המשבר הנוכחי, דיווח האתר כלמה,  כי במסגרת היערכותם לאפשרות שאסד יודח, פינו עובדי השגרירות האיראנית בסוריה את בתיהם ושלחו את בני משפחותיהם לאיראן או לאזור הגבול עם לבנון כדי לאפשר הוצאתם מסוריה בהקדם

לאחרונה התפרסמה בעיתונות הכוויתית פתוא מטעם "חכמי הדת של כווית", הקובעת כי משטרו של בשאר אל-אסד כופר. הפתוא קוראת לשגרירים הסורים להתפטר, אוסרת לסייע למשטר זה. על הפתוא חתומים כמה חכמי דת כוויתים, והיא הובאה גם לאישורו ולחתימתו של השיח' יוסף אל-קרדאוי, איש הדת הסוני הבכיר ביותר בתקופתנו

בשורה של הודעות וצעדים רשמיים שברו מדינות ערב את מחסום השתיקה לנוכח המתרחש בסוריה. בגל של הצהרות, שבאו בזו אחר זו, קראו מדינות המפרץ למשטר הסורי לבלום את "מכונת המלחמה" הפוגעת באזרחים חסרי המגן ולהיענות לדרישות העם הסורי באמצעות עריכת רפורמות רציניו

עם נפילת משטרו של חוסני מובארכ ב-12.2.2011, נפרץ הסכר בפני גל של מחאה פנימית במוסדות התקשורת המצרית הממשלתית כנגד מדיניות העריכה והסיקור המגויסים וכנגד השחיתות והמשכורות הגבוהות של בכירי התקשורת, ונראה היה כי פניה של התקשורת הממסדית במצרים לשינוי מהות

לאחרונה החליטה ממשלת מצרים לערוך סבב חילופים בקרב חלק מ-27 מושלי המחוזות במצרים.סבב מינוי המושלים גרר סערה בקרב הציבור והכותבים בעיתונות המצרית. נשמעו טענות על היעדר ייצוג לנשים, לקופטים וצעירים; על כך שמושלים רבים הם קציני צבא, מאנשי המשטר הקודם

אתמול (3.8.2011) נפתח בקהיר משפטם של נשיא מצרים המודח, חוסני מובארכ, ושל שני בניו, עלאא וגמאל, וכן של שר הפנים לשעבר, חביב אל-עאדלי, ושישה מעוזריו.  מרבית הכותבים המצריים התייחסו למשפט כאל אירוע היסטורי של עשיית צדק, וכהוכחה לשינוי של ממש העובר על מצרים

מאז פרוץ המחאות בסוריה פורסמו בעיתונות הערבית קריקטורות העוסקות באכזריותו של המשטר הסורי בראשותו של  הנשיא בשאר אל-אסד. קריקטורות רבות הציגו את שפיכות הדמים והטבח באזרחים ואחרות דנו בהיחלשותו של המשטר אל מול התביעות לרפורמה

החוקר הפלסטיני באוניברסיטת קמברידג', ח'אלד אל-חרוב, טען במאמר שפרסם כי תמיכתן של רוסיה וסין  במשטרים העריצים בעולם הערבי מבטאת עמדה בלתי מוסרית וגם פוגעת באינטרסים שלהן מאחר והציבור הערבי יראה בהן גורם שעיכב או הכשיל את המהפכה ועלול לקרוא לנקמה בהן

מאז ינואר 2011 מתקיימות בירדן בכל יום שישי תהלוכות, הפגנות ושביתות שבת בדרישה לרפורמות פוליטיות במדינה. הגוף העיקרי שמארגן ומוביל את המחאה היא התנועה האסלאמית. שותפים אחרים הם ארגוני שמאל, איגודים מקצועיים וארגוני נוער. מדי פעם נשמעו גם קריאות לכונן בירדן "מונרכיה חוקתית", שמשמעותה צמצום ניכר של סמכויות המלך 

ב-27.6.2011 התכנסו במלון סמיראמיס בדמשק כ-200 משכילים ואנשי אופוזיציה עצמאיים סוריים, כדי לדון במשבר במדינה וקראו לשינוי המשטר בסוריה, אך לא להפלתו. נראה כי עמדתם מבטאת הערכה שהנשיא בשאר אל-אסד לא ילך בדרכם של נשיא מצרים חוסני מובארכ ונשיא תוניסיה זין אל-עאבדין בן עלי ולא יוותר על השלטון ללא שפיכות דמים נוספת

ב-8 ביולי היתה מצריים עדה שוב להפגנות המוניות בכיכרות ברחבי המדינה. מחאתם של המפגינים, שחלקם מסרבים עד היום לעזוב את הכיכרות, היא נקודת מפנה ביחסים שבין העם והמועצה הצבאית במצרים. המפגינים קראו "למהפכה שנייה" נגד הכוחות המנהלים את מצרים, ובראשן המועצה הצבאית, כדי להגן על המהפכה הראשונה שהחלה ב-25 בינואר

כארבעה חודשים לאחר סילוקו של חוסני מובארכ מן השלטון במצרים, חשה תנועת המהפכה שם, שהדברים המרכזיים למענה נאבקה לא הושגו והיא חידשה את מחאתה. המפגינים נערכו להפגנה המונית ב-8.7.11, אך המחאה פרצה קודם למתוכנן ב-28.6.11 בעקבות טקס שנערך לזכר בניהן שנרצחו במהלך ההפגנות להפלת מובארכ

שר החוץ המצרי, נביל אל-ערבי, שנבחר לכהן כמזכ"ל הבא של הליע"ר, התייחס לאחרונה למצב בסוריה ואמר כי יציבותה היא חלק מהביטחון הלאומי המצרי והערבי וכי הדרך היחידה לפתרון המשבר בסוריה היא קיום דיאלוג לאומי והיענות הממשלה לאלתר לדרישות העם לדמוקרטיה ולרפורמות

במאמר "מאפיה מסייעת למאפייה - עמדת רוסיה כלפי סוריה", שפרסם באתר אילאף, תוקף האופוזיציונר הסורי, ר'סאן אל-מופלח, את רוסיה על תמיכתה במשטר הסורי הנוכחי

לאחרונה החלו אישים לבנוניים המקורבים למשטר הסורי למתוח ביקורת גלויה על נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. ב-23 במאי 2011 פרסם טלאל סלמאן, בעליו של היומון הלבנוני הפרו סורי אל-ספיר, מאמר, הקורא לאסד להפסיק את הדיכוי האלים של ההפגנות בארצו, לפתוח בהדברות כנה עם האופוזיציה ולבצע רפורמות מעמיקות, ולא רק לדבר עליהן

היומון המצרי אל-יום אל-סאבע פרסם מאמר פרי עטו של ממדוח אסמאעיל, פרקליטם של האסלאמיסטים במצרים ופעיל הג'האד לשעבר, תחת הכותרת "העם רוצה מצרים אסלאמית", בו קרא אסמאעיל למצרים לצאת להפגנות המוניות בדרישה לכונן במצרים מדינה אסלאמית ולא להסתפק בכינון מדינה אזרחית

למול עמידתו של משטר אסד עד כה במבחן הקשה ביותר בו ניצב מאז שנות ה-80', תוקפים גורמים המתנגדים למשטר הסורי, בסוריה ומחוצה לה,  את התנהלותם של הקהילה הבינ"ל, הליגה הערבית, האינטליגנציה והתקשורת הסורית, ומטילים עליהם את האחריות להמשך הדיכוי האלים על ידי המשטר.

המועמד האסלאמי לנשיאות מצרים, ד"ר מוחמד מורו, פרסם מאמר בשם "סופה של ישראל קרב", בו טען כי חיסול ישראל, חוד החנית של האימפריאליזם העולמי, הוא הדרך לחירות העולם כולו. מורו קרא לצאת בתהלוכות בלתי אלימות של מיליוני פלסטינים, ערבים, מוסלמים ושוחרי חופש מכל העולם לעבר גבולות ישראל

הביקורת הבינ"ל על אופן הטיפול במהומות על ידי משטרו של אסד, נשמעה גם מצד גורמים במחנה ההתנגדות, דוגמת ערוץ אל-ג'זירה וכלי תקשורת אחרים בקטר. ביקורת השמיעו גם גורמים באיראן, שבעצמה מפעילה שיטות דומות. גם היומון אל-קדס אל-ערבי שעורכו, עבד אל-בארי עטואן, תומך בעקביות בהתנגדות, פרסם מאמרים רבים בגנות משטרו של אסד

התביעות לרפורמה ולשינוי במצרים שלאחר המהפכה, לא פסחו גם על מוסד אל-אזהר, הנחשב למוסד הלימוד ולסמכות הדתית החשובים בעולם הסוני. גורמים בתוך אל-אזהר – חכמי דת, אימאמים ופקידים - מוחים נגד הזדהותו של אל-אזהר עם משטר מובארכ ותובעים לחולל רפורמה שתבטיח את אי תלותו של אל-אזהר בשלטון ואת טוהר מידותיו

במאמר שפרסם מגדי ח'ליל, ליברל קופטי מצרי-אמריקאי ובעל טור ביומון המצרי אל-דוסתור, הוא טען כי המועצה העליונה של הכוחות המזוינים במצרים איננה מכירה בלגיטימיות של המהפכה הנוכחית, וכי החוקה הזמנית המתוקנת] שהוכרז עליה לאחרונה, חוק המפלגות והחוק לאיסור הפגנות, מהווים המשך לתקופתו של חוסני מובארכ

ב-30 במרץ 2011 טען נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בנאום בפרלמנט, כי מדיינות "קרובות ורחוקות" זוממות להפיל את משטרו. יומיים לאחר נאום זה, טען ר'סאן סעוד, בעל הטור ביומון אל-אח'באר, המקורב לחזבאללה והידוע בתמיכתו בסוריה, כי המשטר הסורי בטוח כי סעד אל-חרירי עומד מאחורי המהומות במדינה

במאמרו "לאט לכם לוחמי העכבר והמקלדת" טען ד"ר פיצל אל-קאסם, מנחה תוכנית 'הכיוון הנגדי' בערוץ אל-ג'זירה, כי ערוצי הטלוויזיה בלוויין הם המנוע האמיתי מאחורי המהפכות בעולם הערבי ולא אתרי הרשתות החברתיות באינטרנט, שהשימוש בהם במדינות ערב עדיין שולי

במאמר ביומון אל-ביאן, כתב בעל הטור מוחמד בן הוידאן כי עמדותיו הבלתי עקביות של ראש ממשלת תורכיה, רג'ב טיב ארדואן, כלפי המחאה בעולם הערבי - תמיכה במחאה במצרים והתעלמות מן המחאה באיראן לאחר בחירתו של אחמדי-נז'אד לנשיא, ומן המחאות הקיימות בלוב – נובעות מרצונו להגדיל את ההשפעה התורכית באזור

על רקע המחאות העממיות בסוריה, בדרישה לרפורמות במדינה, קרא עורך היומון הלונדוני אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, הידוע בתמיכתו ב"מחנה ההתנגדות" בעולם הערבי, לנשיא בשאר אל-אסד לערוך רפורמות פוליטיות רציניות ומהירות במטרה למנוע מהפכה בארצו

במאמר ביומון הקטרי אל-שרק מתח ראש הפקולטה למשפטים לשעבר באוניברסיטת קטר, חסן עבד אל-רחים אל-סיד, ביקורת חריפה על העיכובים בבחירות למועצת שורא – האחראית העיקרית לחקיקה במדינה, ובהקמת בית משפט לחוקה – האחראי לבדיקת התאמתם של החוקים לחוקה, על אף שהחוקה הקטרית מחייבת הקמת שני הגופים הללו

לאחר ההתקוממויות הרבות ממדינות ערב בא תורה של סעודיה, שם מזה כמה שבועות נערכים גורמים שונים בממלכה לקיום הפגנות נגד המשטר ב-11 במרץ 2011.למרות שההיערכות המאסיבית להפגנות הופיעה בגלוי באתרי האינטרנט והרשתות החברתיות, התקשורת הסעודית התעלמה ממנה לחלוטין עד יומיים לפני ההפגנה

צעירי תנועת האחים המוסלמים במצרים קראו לקיום מהפכה פנימית בתנועה. בין דרישותיהם: להכיר בחשיבותם של צעירים ונשים בתנועה ולהגדיל את חלקם במוסדות התנועה; לפרק את לשכת המדריך הכללי ואת מועצת השורא של התנועה ולקיים בחירות חופשיות תחת פיקוח משפטי

בראיון טלפוני ליומון אל-שרק אל-אוסט, היוצא לאור בלונדון, תקף סיף אל-אסלאם אל-קד'אפי, בנו של מעמר אל-קד'אפי, את המערב וערוצי החדשות הערביים, וטען שהמשטר שולט ברוב המדינה, כולל בבארות הנפט ובנמלים, ונהנה מתמיכת העם. הוא הכחיש ידיעות על הפצצת אזרחים וגיוס שכירי חרב אפריקאים

בטורה השבועי שפורסם לאחר נפילתו של הנשיא חוסני מובארכ, בירכה בת'ינה שעבאן, היועצת הפוליטית של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, על הצלחת ההפיכה במצרים. בתגובה, פרסם עבד אל-רחמן אל-ח'טיב, חוקר לענייני אסלאם, ביומון הסעודי אל-חיאת, מאמר בו טען שביקורתה של שעבאן כלפי משטרו של מובארכ תקפה גם לגבי משטר אסד  

ניכרת עלייה בפעילות המחאה של הזרם הסלפי-ג'יהאדי בירדן שהחל לארגן הפגנות במקומות מרכזיים בבירה עמאן. המפגינים, פעילי הזרם הסלפי-ג'יהאדי,  דורשים לשחרר את אסיריהם מבתי הכלא ולהחיל את השריעה במדינה ובצעד תקדימי בירדן, הם מניפים את דגלי המדינה האסלאמית בעיראק

באתר www.onislam.net, המקורב לראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, השיח' יוסף אל-קרדאוי, מתח מחמוד אסמאעיל של, ראש המדור לאתיקה, חינוך מוסרי והלכה של האתר, ביקורת על פתוא שפרסם אל-קרדאוי בערוץ אל-ג'זירה, בה התיר להרוג את שליט לוב מועמר אל-קד'אפי והדגיש כי דברי אל-קרדאוי הם בגדר הבעת דעה בלבד ולא פתוא

כחלק מהאירועים המהפכניים בעולם הערבי נפתח בפייסבוק קמפיין הקורא להפיכה נגד אמיר קטר, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני. מארגני הקמפיין מחו נגד שחיתות שלטונית והיעדר חיים פוליטיים ומפלגתיים בקטר, נגד ערוץ אל-ג'זירה המתעלם מהמתרחש בתוך קטר ונגד הקשרים הטובים שקטר מקיימת עם ישראל וארה"ב

במצרים התחלפו בחודש האחרון שתי ממשלות. ב-31.1.11, טרם התפטרותו, מינה מובארכ ממשלה חדשה בראשות הגנרל והשר לתעופה אזרחית, אחמד שפיק, במקום הממשלה הקודמת של אחמד נט'יף. גם ממשלה זו לא השביעה את רצון המפגינים. ביום שישי (25.2.11) הפגינו מיליונים בכיכר אל-תחריר בדרישה להקים ממשלה שחבריה אינם מזוהים עם המשטר הקודם

מאז תחילת המחאות בלוב פורסמו בעיתונות הערבית קריקטורות רבות המבטאות קונצנזוס ערבי נגד שליט לוב מועמר אל-קד'אפי ונגד אופן מאבקו במפגינים. אל-קד'אפי מוצג כשליט משוגע ואכזר, הפועל בכל דרך כדי לדכא את בני עמו ולשפוך את דמם. יצוין כי חלק מהקריקטורות הציגו את המערב כמי שעיקר מעיניו נתונים לנפט של לוב ולא למצבם של אזרחיה

מנכ"ל ערוץ אל-ערביה, עבד אל-רחמן אל-ראשד, תקף בטורו ביומון אל-שרק אל-אוסט את אנשי התקשורת והמשכילים הערבים, שנהגו לשבח את מועמר אל-קד'אפי, למרות הכרתם את אישיותו ומעשיו הרעים, ועל כך שרק לאחר ארבעים שנות שלטון אכזרי – הם נזכרו לקללו, ובכך חשפו את צביעותם

גל המחאה ששוטף את העולם הערבי לא פסח על סוריה, אך עד עתה, ובניגוד לשאר מדינות ערב, הצליח המשטר הסורי לדכאו ואף לנצל את המצב לחיזוק מעמדו באמצעות יד תקיפה נגד גורמי אופוזיציה; שליטה כמעט מוחלטת על אמצעי התקשורת, וצעדים להשתקת מחאה  כלכלית-חברתית, באמצעות הטבות כלכליות

במאמר ביומון הקטרי אל-ערב, טען בעל הטור סיד אחמד אל-ח'דר, כי לשבחים המורעפים על צבאות תוניסיה ומצרים על תמיכתם במהפכות בארצותיהם אין כל הצדקה, משום שבפועל שמרו צבאות אלו על נאמנותם לשליטים המודחים עד לרגע האחרון ולא הגנו על האזרחים המפגינים מפני אלימות המשטרה

הודות לאמצעי התקשורת המודרניים, הצליחו צעירי מצרים להגיע לשלב המהפכני של יציאה לכיכרות ואילצו את הנשיא מובארכ לעזוב את תפקידו, מבלי שקמה להם מנהיגות. עתה מחפשת החברה המצרית אחר מנהיגות שתשמור על הישגי המהפכה ותקדם את דרישותיה

במאמר שפרסם (29.1.2011) באתר הליבראלי  ww.ahewar.org, תקף אחמד רג'ב, עיתונאי עיראקי החי בשבדיה, את הדיקטטורות והשחיתות השלטונית במדינות הערביות והאסלאמיות ואת תופעת הורשת השלטון במדינות אלו והציג, כדוגמא שורה של תפקידים מרכזיים בתימן המאוישים על בני משפחת הנשיא

עם נפילתו של נשיא מצרים, חוסני מובארכ, ועם התגברות מחאתם של העובדים בגופי התקשורת הממסדיים נגד מדיניות העריכה, שינתה התקשורת הממסדית את כיוונה לחלוטין ואנשיה החלו לבקר את הממסד הקודם ואף להכות על חטא סיקורם המוטה לטובת משטרו של מובארכ

המאבק הנוכחי במצרים יניב אמנם הישגים מסוימים, אבל בסופו של דבר הוא נידון מראש לכישלון, שכן הממסד הצבאי האוחז בשלטון במדינה  מאז שנת 1952 לא יוותר על כוחו הפוליטי ועוצמתו הכלכלית

ערב חגיגות המשטר לציון ניצחון המהפכה האסלאמית באיראן  (1-11.2), העלו ראשי המשטר ודובריו על נס את המחאה העממית במצרים ובתוניס, וגרסו כי היא מהווה המשך ישיר למהפכה האסלאמית באיראן של שנת 1979, ששימשה השראה עבורם

מנכ"ל ערוץ אל-ערביה והעורך לשעבר של היומון אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, תקף בטורו את איראן וארה"ב על תמיכתן הנלהבת בדרישת האופוזיציה המצרית להדחה לאלתר של מובארכ וטען כי הדבר מונע השגת הסדר לקידום רפורמות שלטוניות

קריאתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה לנשיא חוסני מובארכ, לפרוש לאלתר מתפקידו, בעקבות המחאה וההפגנות במצרים, עוררה תגובות זעם במצרים. כותבים בעיתונות המצרית טענו כי אובמה אינו מוסמך לדבר בשם העם המצרי ואינו יכול לקבוע עבורו את עתידו

בעלת הטור ביומון הלונדוני, אל-שרק אל-אוסט, סוסן אל-אבטח', פרסמה מאמר אודות תפקידו של האינטרנט בארגון המחאות במצרים ובתוניסיה והדגישה כי הבסיס למחאות במצרים כבר קיים זמן רב ברשת החברתית. אל-אבטח' טענה כי בשונה מן העבר, במחאות הנוכחיות נאבקים המפגינים למען ערכים כגון צדק חברתי ודמוקרטיה ולא ממקדים את זעמם בישראל

על רקע גל הפגנות המחאה בעולם הערבי, פורסמו בעיתונות הערבית קריקטורות על המצב בעולם הערבי באופן כללי ובמצרים בפרט. הקריקטורות עסקו בסיבות למחאה, בתגובת המנהיגים הערבים למחאה זו, ובגורלם הצפוי. כמו כן עסקו הקריקטורות בתגובתה של ארה"ב לגל המחאה ובתפקידו של האינטרנט בהצלחתה

המחזאי והאינטלקטואל המצרי, עלי סאלם, פרסם מאמר המותח ביקורת על אנשי התקשורת והמשכילים המצריים שפעלו מטעם המשטר וביטאו את עמדותיו במקום להציג את התמונה הנכונה של המצב במצרים, מה שהוביל, לדעתו, להפגנות העממיות המתחוללות עתה ברחבי המדינה

התארגנות ברשת החברתית לקראת "יום זעם בסוריה", ביום שבת ה-5 בפברואר 2011. בדפים מיוחדים שנפתחו בפייסבוק לקראת הפגנות המחאה, נקראו החברים לצאת ביום זה לרחובות, כדי לקיים הפגנות ועצרות לא אלימות בכל מחוזות המדינה ומול שגרירויות סוריות בכל הבירות הערביות ובאירופה במחאה על דיכוי האזרחים בסוריה

האירועים האחרונים במדינות ערב - המהפך בתוניסיה, ההפגנות הסוערות במדינות ערב נוספות ובעיקר במצרים, בירדן ובתימן והפלת ממשלתו של סעד אל-חרירי בלבנון – זוכים לתגובות ופרשנויות שונות בכלי התקשורת הערביים.  עיתונאים סעודים מטילים את האחריות לאירועים על איראן; באיראן  רואים באירועים אלה ניצחון של ציר ההתנגדות

ב-25.1.2011, היום בו חל "יום המשטרה במצרים", הכריזו כוחות פוליטיים רבים במצרים על "יום זעם" במסגרתו נערכו הפגנות בהיקף חסר תקדים מאז 1977.יוזמי ההפגנה השתמשו ברשתות החברתית כדוגמת פייסבוק וטויטר כאמצעי לתכנונה וארגונה תוך ציון זהותה הא-פוליטית של המחאה

ד"ר אחמד עבד אל-מלכ, בעל טור רפורמיסטי ביומון אל-אתחאד באיחוד האמירויות, תקף את גישתם הביקורתית של כותבים ערבים רבים כלפי ארה"ב. לדבריו, ארה"ב נתפסת כמי שמותר להשתלח בה ולכן הצנזורה בעולם הערבי מתעלמת מהתקפות לא מוצדקות עליה בעודה חוסמת ביקורת לגיטימית כלפי המשטרים הערביים

בכל המדינות, למעט בלוב, נשמעה תמיכה בהפיכה בתוניסיה הן מצד הדרגים הפוליטיים והן מצד החוגים הדתיים. השאלה שהעסיקה חלק מן הכותבים היתה: האם ייתכנו אירועים דומים גם מדינות אחרות. סוריה וירדן מיהרו לנקוט בצעדים שהביא להקלת מצבה הכלכלי של אוכלוסייתן מחשש לאירועים דומים בשטחן

בסבב הראשון של הבחירות למועצת העם המצרית שנערך ב-28.11.2010 נרשמו תבוסה מוחלטת למועמדי האחים המוסלמים (אח"ס) וניצחון גורף למפלגת השלטון - המפלגה הלאומית הדמוקרטית (מפל"ד). הירידה בכוחה של תנועת האח"ס במועצת העם הייתה צפויה לאחר שמפלגת השלטון פעלה כדי להצר את צעדי האח"ס

ב-6.4.10 התעמתו מנגנוני הביטחון של מצרים עם מפגינים מתנועת האופוזיציה ה-"6 באפריל" ועצרו עשרות מהם. עקב כך פרסמה מחלקת המדינה האמריקאית ב-7 לאפריל, הודעה הקוראת למצרים לאפשר לכל אזרחיה להביע את עמדותיהם הפוליטיות בחופשיות. במצרים הגיבו בזעם על התערבותה של ארה"ב בענייניה