המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סוריה: על חטיפת פעילת זכויות אדם רזאן זיתונה וחבריה
19/1/2014

 

סוריה: פרשת חטיפת רזאן זיתונה וחבריה: פעילי זכויות אדם בתוך סוריה חשופים למכות המשטר וקבוצות האסלאם הקיצוני

 

מאת נ. מוזס*


הקדמה

ב-10.12.2013, בשעת לילה מאוחרת, פרצו רעולי פנים למשרד לתיעוד הפרת זכויות אדם בסוריה בעיירה דומא שבמחוז ריף דמשק, וחטפו את מנהלת המשרד רזאן זיתונה, בעלה ואא'ל חמאדה ועוד שני פעילי זכויות אדם, סמירה אל-ח'ליל ונאט'ם אל-חמאדי. חבריה של זיתונה ופעילי אופוזיציה אזרחיים הפנו אצבע מאשימה לעבר ג'יש אל-אסלאם, ארגון סלפי החבר ב"חזית האסלאמית", אשר פועל בעיקר באזור דמשק ונחשב לאחד הארגונים האסלאמיסטים הגדולים ביותר הנלחמים במשטר אסד. הארגון מצידו הכחיש כל קשר לאירוע.

 

חטיפת רזאן זיתונה, שזכתה לפרסים רבים על פעילותה למען זכויות אדם במהלך המהפכה מצד גופים מערביים וערביים, היא חלק מתופעה הולכת ומתרחבת בחודשים האחרונים של חטיפת עיתונאים ופעילי זכויות אדם, בעיקר בחלב, הנתונה לשליטת ארגונים אסלאמיים קיצונים, ובראשם "המדינה האסלאמית בעיראק ואל-שאם" הידועה בכינויה דאעש. לטענת ראמי עבד אל-רחמן, מנהל "הרשת הסורית לזכויות אדם", גדודי אופוזיציה רבים "חוטפים כל פעיל שאינו מסכים עם תפיסותיהם."[1]

 

תופעה זו הפוגעת דווקא במי שתמך במהפכה הסורית מראשיתה ומתנגד למשטר הסורי, מעוררת כעס וחשש רב בקרב הפעילים האזרחיים, החשים כי המהפכה שלהם נחטפה על ידי ארגונים אסלאמיים קיצוניים, שלבד מהמטרה של הפלת המשטר אין להם דבר משותף עימם. ביטוי לתחושה זו ניתן למצוא בשלטים ובסיסמאות שהופצו ברשתות החברתיות כדוגמת "השיבו את סמל המהפכה" ו"מי שחטף את זיתונה חטף את המהפכה" וכן בהפגנות שארגנו חבריה של זיתונה עם היוודע דבר חטיפתה. לטענת הפעילים האזרחיים ותומכיהם, החוטפים למעשה משרתים את המשטר ע"י הרחקת מתנגדיו הפועלים למען סוריה דמוקרטית, אזרחית ופלורליסטית וצובעים את המהפכה בצבעים אסלאמיים קיצוניים, דבר המאפשר למשטר למצב עצמו בדעת הקהל המקומית והבינ"ל כאלטרנטיבה האזרחית והמתונה היחידה.

 

חטיפת זיתונה וחבריה שופכת אור על המצב המורכב והסכנות הרבות איתן מתמודדים פעילי אופוזיציה אזרחיים בסוריה, גם באזורים שכבר אינם בשליטת המשטר הסורי. בעקבות חטיפתה נשמעה ביקורת על אנשי האופוזיציה היושבים בחו"ל ומתיימרים לייצג את האופוזיציה, כשלמעשה הפעילים בשטח הם המסכנים את חייהם על בסיס יומיומי.   

 

רזאן זיתונה – פעילת זכויות אדם עטורת פרסים      

רזאן זיתונה, ילידת 1977, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת דמשק. החלה בפעילות למען זכויות אדם בסוריה עוד לפני פרוץ המהפכה ב-2011, כשבתום לימודיה הצטרפה לצוות ההגנה על אסירים פוליטיים, והיתה חברה מייסדת באגודה לזכויות אדם בסוריה. ב-2005 הקימה אתר אינטרנט המתעד הפרת זכויות אדם ע"י המשטר ובמהלך השנים פרסמה עשרות מאמרים ודוחות באתרי אינטרנט ובעיתונים שונים בנוגע למצב זכויות האדם בסוריה. עם פרוץ המהפכה היתה חברה מייסדת בוועדות התיאום המקומיות בסוריה ודיווחה לאמצעי תקשורת שונים על הנעשה בשטח. זיתונה גם הקימה בשיתוף פעולה עם ארגון "סוריות למען הפיתוח" שלושה מרכזי "נשים כעת" הפועלים להכשרת נשים שנפגעו כתוצאה מהמשבר.[2]

 

פעילותה במהלך המהפכה לתיעוד הפרות זכויות האדם מצד המשטר ומצד ארגוני אופוזיציה זכתה לתהודה רבה גם מחוץ לסוריה וזיכתה אותה בפרסים רבים, בין היתר מטעם ארגון RAW IN WAR, התומך בנשים הפעילות בתחום זכויות האדם באזורי מלחמה, הפרלמנט האירופי, משה"ח האמריקאי ומוסד 'אבן רושד למחשבה חופשית'.

 

פעילותה זו עוררה את זעם המשטר ובמאי 2011 פרצו מנגנוני ביטחון של המשטר לביתה, עצרו את גיסה והחרימו מסמכים רבים. גם בעלה נעצר כמה ימים לאחר מכן ושוחרר לאחר שלושה חודשים.

 גם לאחר השתלטות כוחות אופוזיציה חמושים, ובראשם ג'יש אל-אסלאם, על חלקים בר'וטה המזרחית המשיכה זיתונה לפעול למען זכויות אדם, ונראה שעוררה את זעמם של ארגונים אלה. כך דווח כי בחודש ספטמבר 2013 ירו חמושים מול ביתה והותירו מסר המאיים על חייה אם לא תעזוב את האזור בתוך כמה ימים. ב-10.12.2013 פרצו אלמונים למשרד לתיעוד זכויות אדם בניהולה וחטפו אותה, את בעלה ואא'ל חמאדה ושני פעילים נוספים סמירה אל-ח'ליל ונאט'ם אל-חמאדי.

 

החטופים: (בכיוון השעון) רזאן זיתונה, ואא'ל חמאדה, סמירה אל-ח'ליל ונאט'ם אל-חמאדי

   

 

הסברה הרווחת בקרב פעילים במקום היא שהחוטפים משתייכים לג'יש אל-אסלאם. אך הארגון הכחיש כל קשר לאירוע. דוברו, מוחמד עלוש, הצהיר כי הארגון אינו נוהג לחטוף אנשים אלא לזמנם לחקירה. יתר על כן, לדבריו, זיתונה נכנסה לאזור בסיוע ג'יש אל-אסלאם ופעלה בעיר דומא, הרחק מזירת פעילותו של הארגון. עלוש שיבח את פעילותה ואמר כי זיתונה ופעילים אחרים משרתים את המהפכה ואין הצדקה למעצרם.[3]

 

פעילי אופוזיציה אזרחיים בפייסבוק: "השיבו לנו את סמל המהפכה"  

גורמים בתוך סוריה ומחוצה לה מיהרו לגנות את חטיפת רזאן זיתונה וחבריה. כך, מועצת השורא בעיר דומא גינתה את "המעשה הפחדני" שמטרתו "להחליש את השורות ולהסב את דעת הקהל מהסבל, המצור והמלחמה מהם סובלים העם הסורי."[4] לחד'ר בראהימי, שליח האו"ם והליע"ר לסוריה, גינה את חטיפת זיתונה וחבריה וקרא לשחררם.[5]

 

תמונה המופצת ברשתות החברתיות "השיבו לנו את סמל המהפכה"[6]



חטיפת זיתונה ושלושת עמיתיה עוררה חשש כבד בקרב הפעילים האזרחיים בשטח, שראו בחטיפתה אות נוסף לחטיפת המהפכה שלהם בידי האסלאמיסטים הקיצונים. פעילים אזרחיים שהתגייסו למאבק לשחרורה פתחו ברשת החברתית כמה עמודים והאשטאגים ופרסמו מודעות רבות שקראו להשיב את "סמל המהפכה".[7]

 

הפעילים הביעו דאגה לגורל המהפכה בעקבות החטיפה. כך, בפוסט  שפורסם בעמוד הפייסבוק של זיתונה עצמה ואשר שמו הוסב לאחר החטיפה ל"חירות לסמל המהפכה", נכתב: "חטיפת רזאן אינה רק פגיעה בזכויות האדם אלא היא שחיטה של המהפכה."[8]

 

עמוד הפייסבוק "החירות לסמל המהפכה"[9]

 

על השלטים:  "רזאן זיתונה – רוח המהפכה הסורית"[10];  "מי שחטף את זיתונה חטף את המהפכה"[11]

 

 

דאגה דומה הביעה גם מלכ שנואני, פעילת אופוזיציה סורית, במאמר ביומון הסעודי אל-חיאת היו"ל בלונדון: "... לאחר חטיפתה [של זיתונה] הר'וטה [המזרחית] הנצורה, נותרה לבדה. רזאן העבירה את הסבל של תושביה בכל אמצעי תקשורת שיכלה להגיע אליו... היא הותירה אחריה דוגמה ל"מהפכה האזרחית" שאנו עדיין מגנים עליה..." שנואני תהתה מה יהיו השלכות חטיפתה של זיתונה על זיתונה עצמה ועל המהפכה האזרחית בסוריה: "אם רזאן זיתונה, עם כל מעמדה במהפכה, לא ניצלה מפגיעה בזכויותיה, אז בין מי למי מתנהלת המלחמה היום בסוריה, ואיזה מאבק מתקיים היום במדינה? האם היא תאלץ להיכנע לדרישות דתיות? האם היא תאלץ לעטות חיג'אב? האם תופסק פעילותה לתיעוד פגיעה בזכויות אדם? ומה יישאר? איזו השפעה תהיה [לחטיפתה] על שאר הפעילים האזרחיים בר'וטה...?"[12]  

 

חטיפת פעילי זכויות האדם פוגעת במהפכה ומשרתת את המשטר הסורי

חטיפת זיתונה העלתה את המודעות לתופעה המתרחבת של חטיפת פעילי זכויות אדם, אנשי דת ועיתונאים במהלך החודשים האחרונים. דובר שרת החוץ של האיחוד האירופי, שהעניק לזיתונה פרס על פעילותה בשנת 2011 גינה את הפגיעה בפעילים אזרחיים ועיתונאים ואנשי החברה האזרחית המקדישים חייהם לשיפור עתידה של סוריה.[13]

 

גם גורמי אופוזיציה סורים גינו את התופעה והדגישו כי היא פוגעת במטרות המהפכה. כך בהודעת "המועצה הלאומית הסורית" שפורסמה לאחר חטיפת זיתונה, נכתב כי לאחרונה חלה הסלמה בפעילות נגד פעילי זכויות אדם, אנשי דת ועיתונאים, מאיומים והפעלת לחצים לחטיפה והרג. לדברי המועצה "אין ספק שהמשטר וסוכניו וקבוצות הזרות לחברה הסורית ולערכיה ולערכי המהפכה שלה, הם העומדים מאחורי רבות מפעולות אלו. מדובר בפשעים שלא ניתן לסלוח עליהם ולא לקבלם, יהיה הגורם המבצע אשר יהא. אלה הם פשעי מלחמה..." המועצה הביעה חשש כי הדבר ייפגע בתדמית המהפכה והמורדים וקראה לכוחות האופוזיציה החמושים באזורים בהם נחטפים הפעילים לרדוף אחר החוטפים, לשחרר את החטופים בהקדם ולמנוע הישנות המקרים.[14]

 

במאמר שפורסם באתר האחים המוסלמים בסוריה, זוהיר סאלם, חבר בתנועת האחים המוסלמים בסוריה, מתח ביקורת קשה על החוטפים: "... העושקים עברו כל גבול. הם התמחו והגזימו בפגיעה במהפכה ובמורדים... עשרות מאלה הנושאים בנטל המהפכה בתוך סוריה כותבים לי כבר כמה חודשים... 'פרשתי, הם חטפו אותי... אני מוצא עצמי זר למה שקורה בארצי...'  אוי לה למהפכה אם ניצחונה יבוא לה מידי אלה היוצאים נגדנו ותוקפים [ללא הבחנה] את המאמינים ואת הכופרים, לא מכבדים את המבוגרים ולא מרחמים על הקטנים ... אנו לא מכירים את ההלכה שהקיצונים הכופרים האלה מציגים. המהפכה הזו שהם מנהלים אינה המהפכה שלנו ואנו איננו רוצים לסייע לה..."[15]

 

בעל הטור הלבנוני חאזם אל-אמין, טען ביומון הסעודי אל-חיאת היו"ל בלונדון כי אירועים מעין אלה משרתים את משטר אסד המנסה לשווק לדעת הקהל העולמית והמקומית את הטענה שהוא ניצב בפני ארגוני טרור ולא מהפכה עממית: "בואו נדמיין את הסצנה הבאה בוועידת ז'נבה - סביב שולחן המו"מ פותח ראש משלחת המשטר הסורי את תיקו ומוציא ממנו תמונה של רזאן זיתונה, סמירה אל-ח'ליל, ואא'ל חמאדה ונאט'ם אל-חמאדי ומציג אותה בפני ראש משלחת האופוזיציה הסורית ואומר: 'כוחותיכם חטפו את ארבעת האזרחים הסורים האלה ...' [משמעות הדבר היא] שניתן לנצל את המקרה הזה בקלות כדי לחזק את עמדת המשטר במו"מ. זהו מקרה אחד מתוך מאות מקרים שהגדודים האסלאמיים העניקו כמתנה למשטר בסוריה... האסלאמיסטים הלוחמים בסוריה חטפו את האב פאולו[16] ועוד עשרות פעילים ועיתונאים אחרים שאת [חלקם] הם הרגו, [כמו כן הם] איימו על ריכוזי אוכלוסין באזורים רבים שתחת שליטתם. כל הפעולות הללו הן למעשה תחמושת בידי המשטר, שמצליח לשווק את התפיסה שהוא נלחם בארגוני טרור ומפיץ חשש מהאלטרנטיבות האפשריות אם הוא ייפול...

 

מי שמכיר את רזאן זיתונה יודע מה המשמעות של חטיפתה. פרט לכך שהיא הפנים האזרחיות הבולטות ביותר של המהפכה הסורית, הישארותה בסוריה הציבה אתגר מהותי לטענת המשטר כי הוא נלחם בארגוני טרור. יתרה מכך, היא הפנים היחידות שהמהפכה לא איבדה בתוך סוריה ..."[17]

 

ביקורת על האופוזיציה הפוליטית בחו"ל: זיתונה נאבקה בתוך סוריה

פרשת חטיפת זיתונה היוותה הזדמנות למתיחת ביקורת על האופוזיציה הפוליטית הפועלת בחו"ל, בניגוד לפעילים האזרחיים שבחרו להישאר בתוך סוריה ולנהל מאבק יומיומי תוך סיכון חייהם. כך, בפוסט בעמוד הפייסבוק "חירות לסמל המהפכה" נכתב כי זיתונה "היא מהקולות האזרחיים המעטים שהעדיפו להישאר בתוך סוריה ולפעול בתוך האזורים המשוחררים... היא היתה הקול שלא שתק יום אחד על העושק ממנו סבלו הסורים מתלייניהם. זיתונה היא קול האמת, קול המהפכה והקול שפעל כדי לשמור על כבודנו."[18] 

 

גם בעל הטור ג'יהאד אל-זין תקף במאמר ביומון הלבנוני אל-נהאר, את האופוזיציה הסורית היושבת בחו"ל: "חטיפתה של הפעילה הסורית האמיצה רזאן זיתונה מביכה רבים משתי סיבות. האחת משום שהפעולה נגד רזאן וחבריה במחוז ריף דמשק יכולה, באופן סמלי, לסמן את 'סופו' של התפקיד האזרחי באופוזיציה הסורית. זהו סוף, וליתר דיוק, הדרה [של תפקיד זה], שרבים ממנהיגי האופוזיציה האזרחית בחו"ל אינם יכולים להתעלם ממנה עוד, לאחר שעשו זאת במשך זמן רב. הסיבה השנייה היא שרזאן הפכה להיות סמל לא רק של המאבק האזרחי הדמוקרטי... אלא גם ואולי בעיקר משום שרזאן נמנית עם קבוצה קטנה של ההנהגה האזרחית שבחרה להישאר בתוך סוריה בזמן שרוב [מנהיגי] ה"מאבק" האזרחי נמצאים מחוץ [לסוריה] ולא בתוכה לצד העם הסורי ובקרבו...

רזאן זיתונה נתנה דוגמה מעשית – ולא שקרית – למחויבות למה שהיא מאמינה בו וסירבה, למיטב ידיעתי, להצעות מפתות לצאת מסוריה, והיא לא נכנעה להן, שעה שפעילים אחרים נכנעו לחיי הנועם הפוליטיים במלונות חמישה כוכבים..."

[19]

 

 * נ. מוזס חוקרת את זירת סוריה במכון ממרי



[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 30.11.2013

[2] ו now.nmedia.me, 12.1.2014

[3]ו www.all4syria.info, 10.12.2013

[4] וwww.all4syria.info, 18.12.2013

[5] ו www.syria-news.com, 19.12.2013

[12] אל-חיאת (לונדון), 22.12.2013

[13]ו www.syria-news.com, 17.12.2013  

[14]ו www.all4syria.info, 18.12.2013

[15]ו www.ikhwansyria.com, 12.12.2013

[16] פאולו דאלוליו, כומר ישועי איטלקי שנחטף באוגוסט 2013 באל-רקה, שבשליטת דאעש

[17] אל-חיאת (לונדון), 15.12.2013

[19] אל-נהאר (לבנון), 17.12.2013