מאמר ביומון סורי: אמיר קטר צפוי ללכת בדרכו של לואי ה-16
במאמר ביומון הסורי אל-וטן, הנמצא בבעלות בן דודו של הנשיא אסד, ראמי מ'חלוף, הזהיר בעל הטור פראס עזיז דיב, המתגורר בצרפת, את אמיר קטר, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני ואשתו מוזה, מפני גורל דומה לזה של לואי השישה עשר מלך צרפת ואשתו מארי אנטואנט, שהוצאו להורג ארבע שנים לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית. דיב טען כי כפי שקשריו המשפחתיים של לואי עם הממלכה האוסטרית לא סייעו לו ולמשפחתו לחמוק מן הגרדום, כך קשריו של חמד עם המורדים הלובים והכספים שהעביר ל"הרס המדינה הסורית" לא יועילו לו ולאשתו. לטענת הכותב, המצב בקטר ובשאר מדינות המפרץ דומה למצב בצרפת שהביא לפרוץ המהפכה: יצירת קשרי נישואין בין המשפחות השולטות כדי לכרות בריתות פוליטיות ולבסס שלטון עריצות; שאפתנות מוגזמת של השליט שגרמה להסתבכות בענייני חוץ; שלטון משותף של המשפחה השלטת ואנשי דת; והתעלמות מן העם ומדרישתו לשנות את שיטת השלטון. על כן, טוען דיב, מהפכה במפרץ היא רק עניין של זמן, למרות כל הקשיים.
להלן תרגום קטעים מן המאמר.[1]
במפרץ, כמו בימי לואי ה-16, קשרי משפחות מחזקים את שלטון העריצות
"...האם שמעתם על אווילותו של לואי השישה עשר? לואי השישה עשר נולד בארמון ורסאי בשנת 1745. בתקופתו, בשנת 1789, התרחשה המהפכה הצרפתית וסיימה את השלטון המונרכי. בשנת 1793 לואי הוצא להורג ביחד עם אשתו מארי אנטואנט.
הנער הנאה הזה (בשונה לגמרי מ[אמיר קטר] חמד) החל לשלוט בהיותו בן 18 בלבד. הוא ירש את הכתר מסבו, לואי החמישה עשר, ולא הגיע אליו באמצעות הפיכה (כפי שעשו חמד וזולתו). לואי ניסה לבצע רפורמה בהנהלות השסועות במדינה, ובמיוחד בחוקים הכספיים ובמיסים (ואילו לחמד וזולתו אין הנהלות כדי שיוכלו לבצע בהן רפורמות, מכיוון שהם אלה הקובעים כל דבר), אך הוא תמיד סבל מאישיותו החלשה והמהססת. על-פי המקורות, מוסכם על הכול כי הסיבה לאישיותו החלשה הייתה אין-האונות שממנה סבל ושדיכוי יצר המין החל להפוך לשיגעון גדלות (בעוד התאוותנות המינית אצל חמד וזולתו הזינה את רצונם העז להיכנס לספר [השיאים] של גינס, כשליטים עם המספר הרב ביותר של נישואין בעולם).
הנישואין של לואי עם מארי אנטואנט היו מפנה אמיתי בחייהם של לואי והממלכה, מכיוון שמארי הייתה הבת הקטנה של מריה תרזה, מלכת אוסטריה. המטרה הבסיסית של הנישואין הייתה לחזק את קשרי הידידות בין שתי המשפחות השולטות באוסטריה ובצרפת כדי להשיב את הברית הקודמת ביניהן, שנפגעה לאחר שצרפת חתמה על ברית שלום נפרדת עם בריטניה בשנת 1762, ולהניען להגן זו על זו (בדומה לרוב מקרי הנישואין בין המשפחות השולטות במפרץ... שנועדו לחזק את קשרי העריצות מחד ואת שליטת המשפחות האלה על העמים מאידך).
אך מארי אנטואנט, שבאה משורשים אריסטוקראטיים (כמו שמוזה חושבת את עצמה), בחרה לעצמה חיים סואנים, שבבסיסם עומדת האהבה להופעה [חיצונית] ואהבה גדולה למוזיקה ולמסיבות. היא ראתה באישיות החלשה של לואי דרך להשיג את חפצה, על-ידי דחיפתו לפצות על אין-האונות שלו באמביציות דמיוניות ובלתי מובנות. מארי החלה ללטף את רגשותיו של לואי לגבי... יכולתו לשחק תפקידים מחוץ לגבולות הממלכה, ולואי אכן החל לתמוך בגורמים [מסוימים] במלחמת האזרחים האמריקאית [מתכוון למלחמת העצמאות האמריקאית] ולהכריז מלחמה על בריטניה, בעקבות הסתבכותו בנושא האמריקאי. נראה היה שהוא מסתבך בעניינים שהוא מתקשה להבין ולקלוט, כמי שסובל מתסביך נחיתות רציני (בדיוק כפי שחמד וזולתו הסתבכו באירועים בלוב, סוריה ותימן).
המהפכה תשיג את אמיר קטר
או-אז נחשף המשבר הכלכלי בממלכה. אוצר המדינה לא הספיק עוד למילוי צורכי העם, בעוד הכספים הלכו לכאן ולשם כדי לסייע לגורם אחד להרוג גורם אחר. בממלכה, שנהגה להתפאר בכך שהיא מסייעת לאנשים, פרצו סערה ומתח עממי... מארי אנטואנט הוציאה כספים רבים על סיפוק תאוותה להופעה [חיצונית] (כמו הגברת הראשונה של המפרץ [מוזה], האישה המתורבתת בשמורת הגז [קטר]), וכדי להפגין את יחסה המתנשא לנתינים. תנועות המחאה החלו להתפרץ במהירות...
באמצעות שליטתה על הארמון, ניסתה מארי להסתיר דברים רבים מלואי. היא קיבלה את פניהן של כמה משלחות שניסו לייעץ בשם ידידים ואנשי דת ומדינה (מעולם לא צוין שמישהו מהם ניסה להלביש עליה עבאיה מקודשת, כמו שהמולא אסמאעיל הניה עשה למוזה). אך כל הניסיונות הללו נכשלו. לואי ומארי דחו את רצונו של ההמון להפוך למונרכיה חוקתית (בדיוק כפי שיש כאלה היום בשמורות המפרץ שמתנגדים לכך בעקשנות). הבעיות הפנימיות התפרצו, החל ממקרי מוות מרעב בשל עליית מחירי הלחם, ועד לנסיגה בחקלאות ובייצוא. העם החל לרתוח לאחר שהבין את רמת הזלזול בו... המחאות החלו להתנפח, אך לא תחת הסיסמה 'העם רוצה', אלא תחת הסיסמה 'לא על החיטה[כך!] לבדה יחיה האדם'. המחאות הגיעו לשערי הארמון, שם לואי שמע את קול ההמון קורא נגדו ושאל את אחד מעוזריו: 'מה קורה, האם זו הפגנה?' וזה ענה: 'זוהי המהפכה, אדוני.'
מקץ כמה ימים לואי ברח והמהפכה ניצחה ובחלוף ארבע שנים לואי ומשפחתו, ובראשם אשתו מארי אנטואנט, הוצאו להורג, בלא שקשרי הנישואין עם המשפחה השלטת באוסטריה הועילו לו. [לחמד לא יועילו] לא המורדים הלובים... ולא הכספים הרבים ששילם כדי להרוס את המדינה הסורית... האמביציות של חמד ומוזה שלו עלו בתוהו. חלומות בהקיץ אינם בהכרח מטרה שיכולה להתגשם. לעתים הם סוג של שיגעון גדלות קטלני.
המאפיינים שהובילו למהפכה הצרפתית קיימים במדינות המפרץ
העיסוק בחמד פותח לרווחה את הדלת לעיסוק באזור המפרץ כולו, שיצא לגמרי מחוץ למסגרת הציוויליזציה האנושית. שהרי כל שליטי האזור הזה הם לואי... החשוב הוא ש[המצב] באזור הזה דומה למה שהממלכה הצרפתית, שהייתה איחוד בין שלטון אנשי הדת למשפחה השלטת, סבלה ממנו לפני פרוץ המהפכה. שלטונות אלו אסרו את כל סוגי הספרות, האמנות והפילוסופיה, כפי שעושים היום שליטי החיג'אז הכבוש, דבר שהוביל לנסיגת השכל ולשמרנות חשוכה בחברה.
הדבר אינו שונה במפרץ. המשפחות השולטות [שם] מנסות להשאיר את עמיהן תחת עול הבורות, הפיגור והניוון... הן הזהירו את עמיהן באמצעות פתוות דתיות, ואז קנו אותם בכסף, כדי שיהפכו לעמים שאינם מסוגלים לפעול ולהמציא. אם נחפש בספרים, בעיתונים ובאתרים האלקטרוניים, נתקשה למצוא שם של אזרח מפרצי שהעשיר את התרבות האנושית. גם כאשר נאצר אל-סעיד [האופוזיציונר הראשון למשטר הסעודי, באמצע המאה העשרים] ניסה להיות יוצא דופן הוא נחטף, רק משום שחשב לחשוף את קלונם, ועד עתה אין איש יודע מה עלה בגורלו. העמים האלה, בשמורות האלה, הפכו להיות חסרי יכולת להוליד שחקן כדורסל, ואפילו באחת מקבוצת הכדורסל, מעל חצי [מהשחקנים] מאוזרחים.
[שליטי המפרץ] גרמו לעמיהם לחשוב שתרבות היא בניית המגדל הגבוה בעולם [בדובאי], או פתיחת ענף של אוניברסיטה [זרה] כלשהי... תרבות, מבחינתם, היא הפקת סדרות סוריות שעוסקות בשחיתות החברה הסורית, באמצעות המשת"פים של האומנות הסורית (שאינם מזיקים פחות מסוכני הנשק), בעודם מתעלמים לגמרי מההתרופפות והשפלות שמהן סובלות חברותיהם. תרבות [מבחינתם] היא גם בערוצי [הטלוויזיה] שמסממים את העמים..."
בעתיד ידברו על חמד ומוזה כמו על לואי ומארי
בהמשך המאמר טען דיב כי גם במפרץ צפויה מהפכה, על אף המכשולים הדמוגרפיים והתרבותיים; וכי הצהרות שיוצאות לאחרונה מפיהם של בכירים במפרץ, מלמדות על קונספירציות פנים-מפרציות. לדבריו, קונספירציות אלה מסמלות את תחילת יישומה של תוכנית לחלוקת המפרץ והאזור כולו, שתהפוך את קטר למדינה החשובה באזור, לשביעות רצונה של ארה"ב, ובאופן שיגשים את שאיפותיהם של אמיר קטר ואשתו. דיב מעריך שעצמה זו של קטר לא תמנע את המהפכה בתוכה וכי גורלם של אמיר קטר ואשתו עשוי להיות דומה לגורלם של לואי ומארי. הוא כתב:
"בין הגורמים החשובים ביותר לפרוץ המהפכות נמצאים הרעב והעדר החירויות, אך אולי לא די בהם; מי שיגרום לפרוץ המחאות [במפרץ] הן רשויות הדת שעוזרות היום לממשלות החשוכות האלה לחזק את השלטון. על כן, לא משנה כמה ינסו לייפות את התמונה, המפרץ, ללא ספק, פונה לעבר שני דברים בלבד:
הראשון – נושא המהפכה, [שלעמים במפרץ יהיה] קשה מאוד [לבצע], וזאת מכמה סיבות: העמים שם נדחקו לשוליים ומתוארים כעמי הפורמולה [על-שם מרוצי המכוניות הבין-לאומיים המתקיימים באזור המפרץ], ולכן הם אינם מסוגלים לפעול...; ישנו נושא המיעוטים, שאיש אינו מעז לסייע להם, מכיוון ש[השליטים] גרמו [לעמים] לחשוב שזוהי קבוצה הסוטה מדרך הישר; חסרה תחושת האזרחות, כאשר ישנן שמורות מפרציות שבהן יותר משלושים אחוז מן האזרחים אינם מפרציים, אלא יובאו מהמדינות העניות ודאגתם היחידה היא אוכל ושתייה, לא מהפכה. ואולם למרות כל זאת, יש הסבורים כי המהפכה בוודאות תבוא. המפרץ לא יוכל להישאר כפי שהוא לאור התפניות שהאזור כולו עד להן.
נושא שני: המדינות האלה שוקדות על קשירת קשר זו נגד זו ... נראה שהדבר מצביע בבירור על תחילת חלקה האחרון של התוכנית המכוונת נגד האזור כולו – החלק הקשור לאזור המפרץ ... – לחלק את מה [שכבר] מחולק, כדי שקטר תהפוך למדינה הראשונה באזור ובעלת ההחלטה, לשביעות רצונם של האמריקאים וכדי שהאמביציה של חמד ומוזה שלו תתגשם.
להיסטוריה תישאר הארומה המיוחדת שלה, ואולי בעוד מאות שנים יבוא מי שידבר על חמד ומוזה שלו בדיוק כפי שדיברנו על לואי ומארי. והכי חשוב – מתי ייצא מלב חצי-האי מי שיתפרץ לבסטיליה הגדולה, הנקראת מפרץ הקונספירציה? גם אם הדבר קשה בשל הדיכוי, הוא אינו בלתי אפשרי. אנשים אצילים נמצאים בכל מקום, ולכן אם אנחנו, הסורים, למדנו במהלך עשרות השנים שבהן היינו במצור כלכלי, רעיוני וחברתי, לחסוך בכל דבר פרט לכבוד – אז אתם, העריצים במפרץ הרפוי ההוא, יכולים לקנות כל דבר פרט לכבוד, שהרי הכבוד נולד עם בני החורין והאדם אינו רוכש אותו, ובתוך עמיכם בוודאי יש בני חורין רבים."
