המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
לבנונים מקורבי המשטר הסורי בביקורת על בשאר אל-אסד
10/6/2011

 

לבנונים מקורבי המשטר הסורי בביקורת על בשאר אל-אסד

 

לאחרונה החלו אישים לבנוניים המקורבים למשטר הסורי למתוח ביקורת גלויה על נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. ב-23 במאי 2011 פרסם טלאל סלמאן, בעליו של היומון הלבנוני הפרו סורי אל-ספיר, מאמר, הקורא לאסד  להפסיק את הדיכוי האלים של ההפגנות בארצו, לפתוח בהדברות כנה עם האופוזיציה ולבצע רפורמות מעמיקות, ולא רק לדבר עליהן. ביקורת דומה השמיע מנהיג הדרוזים, וליד ג'ונבלאט, בטורו השבועי בעיתון מפלגתו 'אל-אנבאא', ב-23 במאי 2011. לביקורות הצטרף גם עורכו של אל-ספיר, סאטע נור אל-דין, במאמר שפרסם ב-31 במאי 2011. יצוין כי ב-30 במאי 2011 דיווח היומון הלבנוני אל-אח'באר כי מזכ"ל חזבאללה נפגש יותר מפעם אחת עם הנשיא אסד ודן עמו ברפורמות בסוריה.[1]

 

להלן תרגום קטעים משלושת המאמרים:

 

סלמאן: על אסד לחולל רפורמה אמיתית

טלאל סלמאן, בעליו של היומון הלבנוני הפרו סורי אל-ספיר כתב במאמרו, כי "רעש היריות כמעט ומאפיל על הדיבורים אודות רפורמה בסוריה, שהנשיא בשאר אל-אסד הבטיח לבצעה. הוא גם סותם את הגולל על ההדברות שלמענה הקים ועדה נשיאותית, [שעדיין] לא פרסמה דבר על תוכנית עבודתה או על האנשים שהוזמנו להשתתף בה, ואף לא על מועד מוגדר לסיום עבודתה. האירועים הביטחוניים מאפילים על כל השאר, והקשר בין הצדדים נעשה קשה. שעטת הטנקים והדהוד קריאות המפגינים הולכים וגואים בעוד המשטר עסוק בעריכת לוויות מרשימות לקצינים, לחיילים ולאנשי הביטחון, [לוויות] המסוקרות בהרחבה בטלוויזיה הסורית. בה בעת רשתות הטלוויזיה הערביות של מדינות הנפט, בזו אחר זו, משדרות את זעקות המפגינים, מספר ההרוגים בקרבם, תמונותיהם המשובשות והכרזות שלהם ...

 

בתקשורת [הסורית] הרשמית חוזרים שוב ושוב על שמות התואר 'חיילי מלחמת האזרחים', 'אנשי הפשע', 'בריונים מחומשים', 'מוליכי שולל' ו'המטעים' [וזאת] במקרה הטוב. אולם מי הם בדיוק? מי מסית אותם ומפיץ אותם בכל רחבי סוריה?

 

[לדברי התקשורת הסורית הרשמית] 'המזימה גלויה לעיני כל', אולם אף אחד אינו יודע מהי זהותם של קושרים אלה, שמספרם ואזורי פעילותם מתרחבים בכל יום שישי, וכך העזתם המתעצמת [שמתבטאת] בפגיעה במוסדות הרשמיים, המגיעה כמעט לכל רחבי סוריה, מדרעא ועד באניאס, אל חמץ, חמאה, אדלב, פאתי דמשק ועיירות שבאזור הכפרי שלה ועד לאל-קאמשלי ודיר אל-זור שבגבול עיראק וכלה בתל כלח' ואל-ערידה שעל גבול לבנון...

 

הירי הורג את ההידברות

השאלה החשובה ביותר היא היכן הנשיא הסורי בשאר אל-אסד ...? מדוע הוא אינו מעמת את 'הציבור של האופוזיציה' עם הציבור התומך בו ובמשטרו [כפי] שעשה בתחילת המשבר באזורים שונים בארצו, כאשר [הציבור התומך בו] קרא [סיסמאות] בעדו וראה בו 'גיבור הרפורמה הנכסף'? מדוע שלא ינקוט במערכת של צעדים שיוכיחו שהוא רציני במתן חירויות כלליות ובשינוי פני המשטר כך שיענה לשאיפות העם ...

 

מדוע לירות למוות בדרעא, בשעה שניתן היה לטפל בעניין במעט חכמה ... היום סוריה  שקועה באנרכית דמים. הירי הורג את ההידברות ואינו פותח את השערים בפני רפורמה, [ואילו]  התהלוכות של הלוויות אינן מקרבות אותה לשעריה הנעולים בטנקים.

 

 [אסד] פיזר בחלל הבטחות לרפורמה שריח אבק השריפה מסתיר אותן. למרות כל זאת 'הנשיא הצעיר' אינו פונה לעם הפצוע. הוא נפגש עם מי 'שמנגנוני [הביטחון]' מציעים לו... הוא מקשיב להם והם שומעים מפיו הבטחות על סיום המשבר בקרוב. ואז לאחר תפילת יום השישי מהדהדים הכדורים, ההבטחות מייד נופלות והתקווה לשינוי הולכת ונגוזה. [בעקבות זאת גם] נפתחות הדלתות לרווחה בפני מעורבות חיצונית, בתחילה תחת סיסמאות של הומניזם שמייד הופכות לגינויים מדיניים [ולסנקציות] כלכליות וזאת באמצעות 'הפגנה' המנסה לעשות רושם ש'הזר' חומל יותר על העם הסורי ודואג יותר לרפורמות ולזכויות אדם מאשר המדינה שלו...

 

מובן מאליו שהשאלות המצביעות על עומק המשבר וסכנתו ילכו ויתגברו: היכן הוא 'הנשיא הצעיר'? מדוע אינו יוצא ופונה לאנשים עם תוכניתו המעשית לרפורמה? מדוע הוא משאיר את הזירה לעימותי דמים בין כוחות הביטחון לבין 'גורמי המהומות', או להתייעצויות קמעונאיות עם אלה שאין להם היכולת להתמודד עם האנשים ולשכנע אותם שאכן ישנו פתרון רציני באופק? מדוע לא להפסיק את הירי בכיכרות כך שתיווצר האווירה המינימאלית ההכרחית להתחלת ההדברות  המיוחלת [וזאת] כצעד התחלתי לפתרון הבעיה המתפרצת והמתקדמת לעבר מלחמת אזרחים ...?

 

הדיכוי האלים מעלה את רף הדרישות של האופוזיציה

הדרישות המקוריות ידועות, אולם הדיכוי הממושך מעלה את רף הדרישות והן [כבר] נוגעות במשטר עצמו ...

רשות הדיבור היא כעת לנשיא בשאר אל-אסד ובתנאי שיזדרז, ושיציג בפני האנשים את הבטחותיו לרפורמה כתוכנית עבודה שכל הכוחות הפועלים בחברה הסורית ישתתפו בהכנתה ...

היכן הוא, מדוע אינו פונה לעם הסורי וקובע את תוכניתו לטיפול במשברים ...

 

זהו משבר פוליטי מסוכן, משבר של משטר שהתעניין רבות [בנעשה] בחוץ והתעלם [ממה שקורה] בפנים ... זהו משבר גורלי שהצבא לא יפתור אותו, ויתרה מכך, שימוש בכוח זה יסבך את הדברים ויעמיד את עתידו של המשטר כולו במבחן...

 

כעת זכות הדיבור היא לנשיא הצעיר בשאר אל-אסד, ובתנאי שלא יתמהמה רבות ובתנאי שהדברים לא יהיו 'מגמתיים', אלא פסקניים במחויבותם לרפורמה, שאיננה זקוקה להנהגה הנצחית של המפלגה [הבעת'] ... כדי לנסח את התכנית וסעיפיה ולקצוב זמן לביצועה, דרושה החלטה של [אסד], לא של אף אחד אחר..".[2]

 

ג'ונבלאט: על אסד להבטיח שינוי עמוק ביחסו למצב במדינה

וליד ג'ונבלאט, כתב בטורו השבועי בעיתון מפלגתו 'אל-אנבאא'":...מתוך דאגה לסוריה, לביטחונה ולאחדותה הלאומיים, ליציבותה הפנימית ולחוסנה, מתוך [רצון] לשמור על משקלה הפוליטי באזור ותפקידה המוביל בעימות מול תוכניות הפיצול, בצל האתגרים הגדולים עימם מתמודד העולם הערבי, נוכח המצב הפוליטי הרגיש בסכסוך הערבי-ישראלי, וכן מתוך דאגה להמשך המדיניות של הסרת הבידוד [הבינ"ל] לו היתה נתונה סוריה לאחר 2005... אני שב ומדגיש את החשיבות של פתיחה בדיאלוג עם כל השכבות [בעם], של הימנעות מאלימות ומהגברת המתיחות. זאת באמצעות חקירה רצינית ומיידית של האירועים הרצופים, שחרור העצורים ועשיית הרפורמות החיוניות ביותר ליציאה מן המשבר הנוכחי.

 

על הנשיא בשאר אל-אסד, הניחן באומץ רב ביותר, ואשר התמודד במהלך השנים המעטות שעברו עם לחצים פוליטיים קשים והצליח להוציא את סוריה מן הסגר שנכפה עליה, ליזום במהירות צעדים שיבטיחו שינוי עמוק בגישה כלפי במצב הנוכחי ובאתגרים עמם מתמודדת סוריה [ויבטיחו] גישה חדשה שתאפשר להיענות לדרישות הלגיטימיות [של העם הסורי] בלא שסוריה תדרדר לפיצול ולהתשה, כפי שמייחלים רבים...".[3]       

 

נור אל-דין: התעלמות מהאופוזיציה עלולה להוביל לפלישה מערבית

עורך היומון אל-ספיר, סאטע נור אל-דין, טען כי "הוקעתה של הוועידה [של האופוזיציה הסורית, שנועדה להתקיים בתורכיה ב-31 במאי] כחלק מהמזימה נגד סוריה ומשטרה [וכינוי] משתתפיה סוכנים של [גופים ] זרים, [גורמים] לאיבוד ההזדמנות היחידה של המשטר והרחוב לצאת מן המבוי הסתום ... [הדבר אף] מכשיר את הדרך לעריכת ועידות חדשות של האופוזיציה הסורית בפריס, בלונדון, בבריסל או בוושינגטון, [ועידות] המזכירות את הועידות שערכו האופוזיציונרים העיראקים לפני הפלישה [המערבית] של שנת 2003.”[4]



[1]  אל-אח'באר (לבנון) 30.5.2011

[2]  אל-ספיר (לבנון), 23.5.2011

[3]ו23.5.2011, www.psp.org.lb

[4]  אל-ספיר (לבנון), 31.5.2011