כללי

על חלקה של סוריה בתבערה בלבנון

 

מאת ח. וורולקר וא.ב. פיקאלי

 

הקדמה

לאחרונה החלו האירועים האלימים בסוריה לזלוג אל מספר מוקדים בתוך לבנון וכבר גבו את חייהם של יותר מעשרה אזרחים. ב-12.5.12 פרצו בעיר טריפולי בצפון לבנון, סמוך לגבול עם סוריה עימותים קשים בין אסלאמיסטים סונים לעלווים תומכי המשטר הסורי. בהמשך התפתחו עימותים בין הגורמים האסלאמיסטים לכוחות הצבא הלבנוני שהתפרסו בעיר בניסיון לעצור את הירי; בלילה שבין ה-20 ל-21 במאי 2012 נהרג השיח' הסוני אחמד עבד אל-ואחד בעכאר (צפון לבנון) מאש הצבא הלבנוני[1], אירוע שהוביל להתפשטות העימותים לאזורים נוספים ברחבי לבנון, כולל לבירה בירות, שם פרצו קרבות בין תומכי זרם אל-מסתקבל הסוני בראשות אל-חרירי לבין תומכי משטרו של אסד.[2]; ב-22.5.12 נחטפה בסוריה קבוצה של 11 לבנונים שיעים. על פי חלק מהדיווחים הם נחטפו על ידי צבא סוריה החופשי, אירוע שהבעיר את חמתם של השיעים בלבנון שהתפרעו ברחובות הדאחיה הדרומית והעלה חשש מפני חטיפות נקם מצידם.[3] כן דווח על עימותים אלימים שכללו ירי פגזים ואף חטיפות הדדיות בין משפחות סוריות למשפחות לבנוניות בגבול סוריה-לבנון בבקאע. על פי חלק מדיווחים אלה העימותים היו, למעשה, בין פעילי חזבאללה וחיילי צבא סוריה החופשי.[4]

 

בלבנון ובעולם הערבי נשמעו טענות כי המשטר הסורי עומד מאחורי הבערת לבנון, במטרה להסיט את תשומת הלב מהאירועים בסוריה ולייצא את המשבר אל לבנון. שכן, מדיווחים בעיתונות הלבנונית והערבית בשלושת החודשים האחרונים עולה כי משטרו של אסד אכן זועם על מדיניותה של ממשלת לבנון בראשות נג'יב מיקאתי כלפי האירועים בסוריה ואף העביר לה כמה מסרים שכללו דרישה לשנות מדיניות זו. על פי  המדווח דרשה סוריה מלבנון להגביר את שיתוף הפעולה עימה על ידי ביצוע מעצרים בקרב הפליטים הסוריים הנמלטים לשטחי לבנון, בהם  גם חיילי הצבא הסורי החופשי, ולהסגירם לסוריה.

 

צבא לבנון בטריפולי                                           עימותים שהתפשטו לבירות

                 

אל-מסתקבל (לבנון), 18.5.2012                              אל-ספיר (לבנון), 21.5.2012

 

מנגד, טוענים סוריה ובעלי בריתה בלבנון, כוחות ה-8 במרץ, כי טריפולי הפכה למעוזם של אסלאמיסטים קיצונים ופעילי אל-קאעדה, המשתפים פעולה עם צבא סוריה החופשי נגד סוריה, מסתננים משם לסוריה כדי להילחם במשטר הסורי ומבריחים נשק לתוכה. שגריר סוריה באו"ם, בשאר אל-ג'עפרי, אף העביר למזכ"ל האו"ם איגרת בה טען כי אזורים בצפון לבנון הפכו חממה לגורמי טרור מאל-קאעדה, וכי גורמים אלה מקבלים נשק מכמה מדינות ערביות ומערביות בהן סעודיה וקטר, נשק אשר מוברח לתוך סוריה.[5]  יצוין כי בעקבות איגרת זו עלה בלבנון חשש מפני פעולה צבאית סורית בצפון המדינה.[6]  בצעד שנראה כתגובה לאיגרתה של סוריה לבאן קי מון,  קראו ארבע מדינות מפרציות- קטר, איחוד האמירויות, בחריין וכווית, לאזרחיהן, להימנע מנסיעה ללבנון ולאלה שכבר נמצאים בה לחזור לאלתר.[7]

 

1. סוריה תובעת מלבנון להסגיר פליטים סורים ופעילים נגד משטר אסד

באוגוסט 2011 בעקבות דיונים במועה"ב באירועים בסוריה נאלצה לבנון בראשות ממשלת מיקאתי (המורכבת ברובה מבעלי בריתה של סוריה בלבנון) אשר היתה באותה עת חברה במועה"ב, לנקוט עמדה רשמית כלפי האירועים בסוריה. מועצת הביטחון אישרה בקונצנזוס של 14 מתוך 15 חברות הצהרה נשיאותית המגנה את הדיכוי בסוריה, בעוד לבנון היתה המדינה היחידה שהחליטה "לנתק עצמה" מהקונצנזוס.[8]  בכך היא נמנעה מלמתוח ביקורת על סוריה, אך היא גם לא הכשילה את הודעת הגינוי. מאז ועד עתה מגדירה ממשלת לבנון את מדיניותה כ"מדיניות של ניתוק עצמה [מהאירועים בסוריה]". באמצעות עמדה זו, חומקת ממשלת לבנון, הכוללת את בעלי הברית של אסד, מנקיטת עמדה ברורה כלפי האירועים בסוריה ומגינוי אסד, אך גם לא מצטיירת כמי שמצדיקה את מעשיו.[9]

 

בפועל, ניכר כי מדיניותה של ממשלת לבנון מאז פרצו המחאות בסוריה ועד היום היתה מדיניות של תמיכה במשטר הסורי והקפדה על שת"פ עימו[10], הדבר התבטא גם בהימנעותה של לבנון מהקמת מחנות עבור קרוב ל-30 אלף הפליטים הסורים שנמלטו ללבנון מאז ומהעברת סיוע מספיק להם.[11]

 

  אלא שמאז מרץ 2012, הלכו והתרבו דיווחים בעיתונות הלבנונית, הן בזו המזוהה עם כוחות ה-8 במרץ והן בזו המזוהה עם כוחות ה-14 במרץ, לפיהם, סוריה דורשת מממשלת לבנון לסגת ממדיניות "הניתוק העצמי" שלה ולהגביר את שיתוף הפעולה שלה עם משטר אסד במאבקו באופוזיציה הסורית.

 

היומון אל-ספיר, המזוהה עם כוחות ה-8 במרץ, דיווח ב-5 במרץ 2012 מפי בכיר סורי, כי סוריה דורשת ממשלת לבנון להסגיר לידיה אנשי אופוזיציה סוריים המעורבים בלחימה נגדה בהתאם להסכמים בין המדינות, וכי היא אף הזהירה את לבנון כי כל דבר שיפגע בסוריה – יפגע, לבסוף, גם בלבנון. לדברי הבכיר הסורי, סוריה אינה רואה בעין יפה את האישור שנתנו שלטונות לבנון לתנועה הסלפית, להפגין במרכז בירות נגד המשטר הסורי.[12] דיווחים דומים פורסמו בחודשים אפריל ומאי 2012 גם ביומון אל-אח'באר, המזוהה גם הוא עם כוחות ה-8 במרץ, וכן ב"אל-נהאר" ו"אל-מסתקבל", המזוהים עם

כוחות ה-14 במרץ.[13]  

 

היומון אל-נהאר אף דיווח ב-14.5.12 כי המשטר הסורי העביר לכוחות הביטחון הכללי של לבנון רשימת שמות של לבנונים התומכים באופוזיציה הסורית ודרש לעצרם. לפי הדיווח באל-נהאר, ממשלת סוריה הציגה לרה"מ מיקאתי כמה דרישות ובהן: הפסקה של מדיניות "הניתוק העצמי" מהאירועים בסוריה; הסגרה לסוריה של אופוזיציונרים ולוחמים סורים שנמלטו ללבנון וכן דרישות הנוגעות לפוליטיקה הפנים לבנונית.[14]  ר'אזי אל-עריד'י, שר העבודות הציבוריות בממשלת מיקאתי, אמר כי בכיר סורי מסר לשר החוץ הלבנוני איגרת בה הביעה סוריה תרעומת על ממשלת לבנון, שלטענתה, הצטרפה לגורמים הרוצים לפגוע בה.[15]

 

לשכתו של מיקאתי הכחישה את הדיווחים על הדרישות הסוריות והדגישה את מחויבותה של לבנון ל"ניתוק עצמה" מהמשבר בסוריה.[16] אלא שדיווחים ואירועים שונים מגלים טפח נוסף בכניעתה של לבנון לדרישות  סוריה: ב-25.4.12 דיווח היומון אל-אח'באר כי המודיעין הצבאי הלבנוני הידק את המעקב אחר סורים המגיעים לבקאע (מזרח לבנון), במטרה להתחקות אחר חיילי צבא סוריה החופשי ופעילי אופוזיציה אחרים המעורבים בלחימה נגד המשטר הסורי.[17] עדות נוספת לכך הם דבריו של מיקאתי ב-29.4.12 לפיהם "אין להתייחס לנושא הפליטים הסורים בלבנון כאל [עניין של] זכויות אדם במחיר [פגיעה] בביטחונה של לבנון".[18]

פליטים סורים בלבנון

www.alhadathnews.net, 23.3.12

 

המעצר שהצית את האירועים: האם סוריה נתנה את ההוראה?

מה שהצית את העימותים בטריפולי ובלבנון כולה היה מעצרו (12.5.12) של צעיר סלפי בשם שאדי אל-מולוי מטריפולי על ידי מנגנון הביטחון הכללי הלבנוני בחשד להשתייכות לאל-קאעדה.[19] כוחות ה-14 במרץ טענו כי גם מעצר זה הינו חלק ממילוי הוראותיה של סוריה ללבנון בחודשים האחרונים.[20] כאמור, על פי חלק מהדיווחים סוריה העבירה למנגנון הביטחון הכללי של לבנון רשימת שמות שיש לעצור. ואכן מי שעצרו את אל-מולוי היו  כוחות הביטחון הכללי, מנגנון ביטחון בראשות עבאס אבראהים, שיעי הידוע כמקורב לחזבאללה, שמונה לתפקידו ביולי 2011 על ידי ממשלת מיקאתי, שבה יש בה רוב לחזבאללה ובעלי בריתו מכוחות ה-8 במרץ.[21] המעצר עורר תגובות קשות בלבנון כלפי מנגנון הביטחון הכללי וטענות כי ביצוע מעצרים כאלה, בתוך שטחי לבנון, אינו חלק מסמכויותיו וכי פעילותו אמורה להתבצע אך ורק בשדות התעופה ובגבולות המדינה.[22]

 

יתרה מכך, עבאס אבראהים, ראש מנגנון הביטחון הכללי שביצע את המעצר, הודה כי ביקר בסוריה ונפגש עם בכירים סוריים שלושה ימים בלבד לפני שמנגנון הביטחון בראשותו עצר את אל-מולוי.[23]

 

טריפולי: השמחה על שחרורו של הסלפי שאדי אל-מולוי שמעצרו הצית את האש בעיר

www.new-lebanese.com, 23.5.2012

 

התפתחות האירועים בטריפולי לכדי חילופי אש קשים אינה מפתיעה, לאור הנוכחות הבולטת שיש בה לכוחות וזרמים סונים, במקביל לנוכחותם של עלווים, תומכי משטר אסד. בעיר קיים מתח רב שנים בין שכונת באב אל-תבאנה הסונית לשכונת ג'בל מוחסן העלווית, מתח שהתפתח כמה פעמים בעבר לכלל חילופי אש, כפי שקרה גם הפעם.[24] גורם נוסף שהופך את טריפולי לעיר נפיצה הוא נוכחותם בעיר של תנועות וזרמים אסלאמיסטים קיצוניים, חלקם אף חמושים. יתרה מכך, בחצי השנה האחרונה גבר זעמם של הכוחות האסלאמיסטים לאור המשך מעצרם של למעלה מ-200 אסירים שנחשדו בהשתייכות לארגון פתח אל-אסלאם[25]  מזה קרוב לחמש שנים (מאז 2007) בלא משפט.[26]  כוחות אלה הקימו בתחילת חודש מאי 2012 אוהל מחאה בכיכר אל-נור בטריפולי ומאז הם שובתים שם בדרישה לשחרר את האסירים.[27]

בנוסף, מרבית הכוחות הסונים הפעילים בעיר לא מסתירים את תמיכתם באופוזיציה הסורית הלוחמת במשטר הסורי וקיימו בשנה האחרונה עצרות הזדהות עם העם הסורי נגד משטר אסד. לאחרונה הצטרף לכך זרם אל-מסתקבל, כשב-28.4.12 ארגן לראשונה עצרת הזדהות עם העם הסורי.[28]  זרם זה גם הוביל, כחלק מכוחות ה-14 במרץ את הביקורת על ממשלת לבנון שאינה מסייעת לפליטים הסוריים שנמלטים למדינה.[29] גם אגודות צדקה עצמאיות, חלקן שייכות לגורמים הפוליטיים ולזרמים האסלאמיסטים, החלו להגיש סיוע הומניטארי לפליטים הסורים.[30] כל אלה העצימו את המתח בטריפולי ודי היה בגפרור אחד כדי להצית את האש.

 

כוחות ה-14 במרץ טענו גם כי הבערת המצב בטריפולי היא מסר מסוריה לפיו עליהם לחדול מתמיכתם במהפכה הסורית ומהגשת סיוע לפליטים הסורים בלבנון ולהסגירם לידי סוריה.[31]  בראיון לערוץ הרוסי "רוסיה 24" ב-16.5.12, כמה ימים לאחר מעצרו של אל-מולוי, שיבח אסד את שלטונות לבנון על כך שהם החלו לאחרונה להילחם בהברחות הנשק והחמושים משטחיהן לסוריה, וזאת לאחר שהבינו שזריעת אנרכיה בסוריה תפגע בהם בחזרה.[32]  

 

עצרת הזדהות עם העם הסורי שארגן זרם אל-מסתקבל

 אל-מסתקבל (לבנון), 29.4.12

 

2. כוחות ה-14 במרץ וסעודיה: סוריה אחראית לתבערה בלבנון

עם התרחבות האלימות בטריפולי ובאזורים אחרים בלבנון, שנמשכו כשבוע, טענו כוחות ה-14 במרץ, וגם גורמים אחרים בהם המנהיג הדרוזי, וליד ג'ונבלאט ותנועת אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה (ענף האח"ס בלבנון), כי סוריה היא העומדת מאחורי האירועים בניסיון להבעיר את לבנון.  טענות דומות השמיעו בכירים סעודיים: שה"ח הסעודי סעוד אל-פיצל, קבע כי ההאשמות הסוריות שמדינות המפרץ מספקות נשק לאופוזיציה הסורית הן דבר הבל וכי להתערבותה של סוריה בלבנון אין הצדקה; שגריר סעודיה בלבנון, עלי  אל-עסירי, האשים את משטר אסד באחריות לאירועים בלבנון, בניסיון לייצא אליה את המשבר הפנימי שלו.[33] בתקשורת הסעודית התפרסמו מאמרים רבים שראו בסוריה יחד עם איראן ובעלי בריתה בלבנון אחראים לתבערה בתוכה, כדרך להסיט את תשומת הלב מן המשבר בסוריה וכדי לאיים על העולם שהם מסוגלים לפוצץ המצב בלבנון.[34] כוחות ה-14 במרץ אף דרשו להיעזר בקהילה הערבית והבינ"ל כדי להגן על גבול לבנון- סוריה.[35]  

מטענותיהם של גורמים אלה עולה כי לסוריה כמה מניעים לחולל תבערה בלבנון: [36]

 

1. הפניית תשומת הלב האזורית והעולמית מהמשבר בסוריה אל לבנון
2. הצדקת טענותיו של אסד שכוחותיו לא נלחמים בעם הסורי המוחה נגד המשטר אלא בארגוני טרור וג'יהאד שבין היתר חודרים לסוריה מלבנון.
3. מסר מאסד לקהילה הבינ"ל בדבר יכולתו להבעיר את לבנון, אם הלחץ על משטרו יימשך
4. ניסיון להזכיר לקהילה הבינ"ל שהיא זקוקה למשטרו של אסד כדי לשמור על השקט והיציבות בלבנון, כפי שהיה בכל השנים האחרונות, ולמעשה מאז כניסתה של סוריה ללבנון (1976), ששמה קץ למלחמת האזרחים בתוכה.
5. הצגת לבנון ובמיוחד טריפולי כזירת פעילות של אל-קאעדה וארגוני ג'יהאד אחרים, והצגת זרם אל-מסתקבל וראשו סעד אל-חרירי (שטריפולי נחשבת למעוזם), כגורם התומך בטרור, בטענה שכוחות ה-14 במרץ ובראשם זרם אל-מסתקבל שותפים למלחמה במשטרו.
6. הסטת תשומת הלב העולמית מן הבעיה שמהווים חזבאללה והנשק שלו בלבנון והצגת העיר טריפולי, זרם אל-מסתקבל, והגורמים האסלאמסטים החמושים בעיר כמוקד הבעיה בלבנון.
7. ניסיון לסכסך בין הגורמים הסונים והאסלאמיים בעיר טריפולי.

הבערת לבנון וייצוא המשברים אליה - שיטה סורית קבועה

כוחות ה-14 במרץ וגורמים נוספים בלבנון הצביעו על כך שייצוא המשברים הסוריים ללבנון והצגתה של צפון לבנון כמוקד פעילות של ארגון אל-קאעדה וארגוני טרור אחרים היא שיטה קבועה של המשטר הסורי. לדבריהם התסריט הנוכחי שהביא לפרוץ האירועים בעיר, שכלל את הכנסתו של פעיל אל-קאעדה, ירדני בשם מחמד יוסף עת'מאן עבד אל-סלאם מסוריה ללבנון (אשר הוביל למעצרו של אל-מולוי) מזכיר תסריטים קודמים, כמו זה שהיה ב-2007. אז, שיגרה סוריה את שאכר אל-עבסי שהיה כלוא אצלה ללבנון, כדי שיקים את ארגון פתח אל-אסלאם, במטרה לערער את יציבותה ולהציגה כזירת פעילות של אל-קאעדה המאיימת על סוריה.[37]

 

יצוין כי גם בספטמבר 2009 פרץ משבר בין סוריה ללבנון לאחר שהנשיא בשאר אל-אסד, הכריז שאזור צפון לבנון הפך למוקד של טרוריסטים המאיימים על ארצו, והורה לתגבר את כוחותיה לאורך הגבול עם צפון לבנון. במקביל דרשה סוריה מהנשיא הלבנוני סולימאן לתגבר את כוחות צבאו בצפון לבנון מחשש שלבנון תאבד את  יציבותה. גם אז אסד, ובעלי בריתו בלבנון האשימו את סעודיה ואת "כוחות ה-14 במרץ" בתמיכה וסיוע לארגונים פונדמנטליסטים בלבנון, ובין היתר לחוליה של ארגון "פתח אל-אסלאם" שביצעה את הפיגוע בדמשק בספטמבר 2008. מנגד טענו סעודיה ו"כוחות ה-14 במרץ" כי המשטר הסורי, הוא שיצר את "פתח אל-אסלאם" במטרה לערער את יציבות לבנון, כדרך להסטת תשומת הלב הבינ"ל מן המשבר בתוכה.[38]

 

3. תומכי סוריה: סעודיה וארה"ב מעודדות הקמת אמירות סלפית בצפון לבנון

כאמור סוריה וכוחות ה-8 במרץ, בעלי בריתה בלבנון, טענו כי טריפולי היא זירת פעילות משותפת לכוחות סלפים קיצוניים, ארגון אל-קאעדה, פתח אל-אסלאם וצבא סוריה החופשי הפועלים נגד סוריה.[39] זו אף שיגרה  למזכ"ל האו"ם איגרת בה טענה כי אזורים בצפון לבנון הפכו חממה לגורמי אל-קאעדה המקבלים נשק מכמה מדינות ערביות ומערביות, בהן סעודיה וקטר, המוברח לסוריה.[40]

 

היומון הלבנוני הפרו-סורי אל-אח'באר טען כי סעודיה היא שעומדת מאחורי התחזקותם של הכוחות הסלפים בלבנון בתקופה האחרונה וכי לשגריר הסעודי בלבנון, עלי אל-עסירי, יש ניסיון רב בקיום קשרים עם אסלאמיסטים קיצונים, כולל ארגון אל-קאעדה. עוד טען אל-אח'באר כי מאז שאל-עסירי הגיע לבירות הוא פעל לקידום הכוחות הסלפים על מנת שהם יהוו את הגורם הסוני במאזן הכוחות בלבנון מול חזבאללה.[41]  סוריה ובעלי בריתה טענו גם כי הכוחות הסלפים הקיצוניים בלבנון רוצים להקים בצפון אמירות סלפית - מעין דאחיה צפונית כמשקל נגד לדאחיה הדרומית לבירות, מעוזו של חזבאללה - שתהיה בסיס תמיכה באנשים ובנשק ללחימה נגד המשטר הסורי.[42]

יתרה מכך, חלקם טען כי ההמלצה להקים את הדאחיה הצפונית היתה של שני בכירים אמריקאים שביקרו לאחרונה בלבנון: עוזר שה"ח האמריקאית, ג'פרי פלטמן, והסנאטור האמריקאי, ג'ו ליברמן. רפעת עיד, עלוי מטריפולי ובכיר במפלגה הערבית הדמוקרטית המקורב למשטרו של אסד, אמר במסע"ת ב-16.5.2012, כי "מה שקרה בטריפולי בשלושת הימים האחרונים זה מתנה מג'פרי פלטמן ומג'וזף ליברמן וזו תוצאת ביקורם בלבנון."[43] ג'אן עזיז, בעל טור קבוע ביומון אל-אח'באר טען כי אחד התסריטים שכוחות ה-8 במרץ דנים בו הוא שעוזר שה"ח האמריקאית ג'פרי פלטמן, אמר בביקורו האחרון בלבנון (2.5.2012)  לכוחות ה-14 במרץ בבירור, כי עליהם להקים בצפון לבנון אזור סגור עם נוכחות ביטחונית מזוינת על פי המודל של הדאחיה של חזבאללה, בין היתר כדי "ליצור מאזן של נשק [סוני] מול נשק [שיעי]".[44] מישל עון, יו"ר סיעת השינוי והרפורמה ובעל ברית נוסף של סוריה בלבנון, טען גם הוא כי ביקורם של פלטמן וליברמן בצפון לבנון נועד להכשיר את הקרקע  לאירועי טריפולי, לקראת הפיכת האזור למוקד לתוקפנות על סוריה.[45]

 

טריפולי: חמוש סלפי בשכונת באב אל-תבאנה הסונית

אל-נהאר (לבנון), 14.5.12

חידוש הדיון באפשרות שסוריה תחזור ללבנון

מאז פרצו האירועים האלימים בלבנון שבו בעלי בריתה של סוריה שם לטעון כי לבנון הינה מחוז השייך לסוריה. אבראהים אל-אמין, יו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-אח'באר הידוע בתמיכתו במשטר אסד, טען עם פרוץ אירועי טריפולי שלבנון היא חלק מסוריה: "זו הפעם הראשונה שבה כולם בלבנון מכירים בכך שסוריה היא המדינה שלנו, ליתר דיוק שהיא מדינתנו הגדולה. שם יקבע גורלו של האזור הערבי ששמו ללבנון..."[46]

 

בכירים לבנונים בעלי בריתה של סוריה, בהם השר עלי קאנצו, הזהירו מפני התפשטות האירועים האלימים מטריפולי אל אזורים אחרים ברחבי לבנון והיה גם מי שבירך על כניסה מחודשת של צבא סוריה ללבנון כדרך לשמור על יציבותה: העלוי רפעת עיד הידוע בנאמנותו למשטר הסורי, הזהיר ב-16.5.12 מפני "הידרדרות העניינים שכן אז לא יהיה פתרון... ואף  אחד לא יוכל להרגיע את המצב למעט התערבות של צבא ערבי [בתוך לבנון]. לאף אחד אין את היכולת לעשות זאת למעט לסוריה. ואם ישאלו לדעתי אין לי שום התנגדות ושום בעיה [עם זה], ואף עדיף שזה יהיה היום ולא מחר".[47]

 

המנהיג הדרוזי, וליד ג'ונבלאט יו"ר "חזית המאבק הלאומי", שמאז פרצו האירועים בסוריה שינה את עמדתו כלפי המשטר הסורי והחל לתקפו בחריפות, הזהיר כי סוריה רוצה לספח את לבנון:  "המשטר הסורי ביים כבר כמה מלחמות וחיסולים בלבנון ... הם [הסורים] רוצים שלבנון תהיה מסופחת..."[48]

 

4. החשש בלבנון מפני מלחמת אזרחים

התפרצות האלימות האחרונה בלבנון העלתה לשיא את המתיחות העדתית הקיימת בתוכה מאז ומתמיד, עד כי החלו להישמע, בלבנון ובעולם הערבי בכלל, קולות החוששים מפני עימות סוני-שיעי בלבנון, ואף מפני מלחמת אזרחים חדשה. ב- 22.5.12 שיגר מלך סעודיה, עבדאללה בן עבד אל-עזיז, איגרת לנשיא לבנון, מישל סולימאן, בה הדגיש כי סעודיה עוקבת בדאגה אחר האירועים בטריפולי, במיוחד משום ש"הם מכוונים נגד אחת העדות העיקריות בחברה הלבנונית", ברמזו לסונים. לדבריו, סעודיה תומכת בלבנון, אולם תמיכה זו לא תועיל אם כל הגורמים הלבנונים יפעלו למען אינטרסים קבוצתיים צרים - כשירות לגורמים זרים שאינם רוצים בטובת  לבנון והאזור הערבי - ולא למען המולדת. המלך עבדאללה הזהיר מפני אפשרות שהמשבר יתפתח לפתנה עדתית בלבנון ואף לכדי מלחמת אזרחים.[49]

 

מה שיכול אולי ללמד על חששות אלה הוא תרגיל שביצעו כוחות יוניפי"ל לאחרונה (ב-20.5.12) לפינוי כל העובדים האזרחיים ובני משפחותיהם מהעיר צור במקרה חירום.[50]  בדומה לכך חשף שגריר סעודיה בלבנון כי השגרירות הסעודית בבירות גיבשה תכנית ביטחונית לפינוי אזרחיה מלבנון בעת הצורך דרך האוויר והים.[51]

 

קריאות בטריפולי: להקים את צבא לבנון החופשי

דוגמא נוספת לשיא אליו הגיעה המתיחות העדתית, הם דבריו של השיח' הסוני אחמד אל-רפאעי, אשר בעקבות מותו של השיח' הסוני אחמד עבד אל-ואחד מאש הצבא הלבנוני בעכאר (20.5.12) הזהיר את  הצבא, את רה"מ ואת כל הגורמים בלבנון, שאם לא יהיה טיפול מהיר באירוע "יאלצו השיח'ים להקים 'צבא לבנוני חופשי'".[52] בעקבות דבריו אלה, דווח כי פעילים שהשתתפו בשביתת שבת במרכז טריפולי קראו להקמת "צבא לבנוני חופשי" ולחיילים בצבא לבנון - לערוק מ"הצבא הצלבני".[53]

 

עורכי יומונים: לבנון, אוסף של מדינות קטנות ומסוכסכות; לקראת מלחמת אזרחים

מי שעוד הצביעו על הידרדרותה על לבנון לעבר המלחמה העדתית היו יו"ר מועצת המנהלים ועורך היומון אל-ספיר, טלאל סלמאן, ויו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-אח'באר, אבראהים אל-אמין. השניים טענו במאמרים שפרסמו, כי לבנון היום אינה עוד מדינה אחת אלא אוסף של כמה מדינות עדתיות קטנות הנלחמות זו בזו.[54]

עבד אל-בארי עטואן, עורך היומון אל-קדס אל-ערבי היו"ל בלונדון, פרסם מאמר שכותרתו "המלחמה העדתית הגיעה ללבנון", ובו הזהיר כי לבנון ניצבת בפני מלחמת אזרחים קשה ועקובה מדם, קשה יותר מקודמתה: "לבנון חווה בימים אלה מצב של תסיסה עדתית שאין לה תקדים לפחות מאז שנחתם הסכם טאא'ף שהביא לסיום מלחמת האזרחים הלבנונית לאחר 16 שנים עקובות מדם...

 

אך טבעי הוא שהמתיחות הגוברת כיום בסוריה תשפיע על השכנה הלבנונית כך או אחרת, לנוכח המתיחות העדתית [בלבנון]. ואולם כשהעניינים מגיעים לדרגה כזו של התנגשויות דמים, משמעות הדבר היא שהמדינה ניצבת בפני מלחמת אזרחים חדשה שעשויה להימשך שנים, ויתכן שאף תהיה עקובה מדם יותר מקודמתה... המתיחות בלבנון הגיעה לרמה של פיצוץ והיא מחכה לגפרור [שיציתה]. איננו שוללים את האפשרות שאירוע ההתנקשות בשיח' עבד אל-ואחד, מול מחסום הצבא הלבנוני, יהיה האירוע שיביא לפיצוץ ...  כאשר שלוש מדינות מפרציות - סעודיה, קטר ואיחוד האמירויות[55] - קוראות לתושביהן לא לבקר בלבנון ודורשות מאלה שכבר נמצאים בה לעזוב לאלתר, משמעות הדבר שפיצוץ גדול ומדמם צפוי במדינה בימים הקרובים... ללא ספק יש בידיהן מידע ודאי לגבי התסריטים שמתוכננים בהסתר ללבנון וסוריה... החבל מתהדק  סביב [צווארם] של המשטר הסורי ובעלי בריתו בלבנון. מלחמת ההתשה שמטרתה להפיל את המשטר הסורי  נכנסה לשלב חדש, ויתכן שפיצוץ לבנון הוא אחד התסריטים של השלב הזה..."[56]

 

 

 

* ח. ןורולקר היא חוקרת במכון ממרי; א.ב פיקאלי חוקרת את זירת לבנון במכון