המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורת על הפתוא של אל-קרדאוי שהתירה להרוג את אל-קד'אפי
4/3/2011


ביקורת על הפתוא של אל-קרדאוי שהתירה להרוג את אל-קד'אפי

 

באתר www.onislam.net, המקורב לראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, השיח' יוסף אל-קרדאוי, מתח מחמוד אסמאעיל של, ראש המדור לאתיקה, חינוך מוסרי והלכה של האתר, ביקורת על פתוא שפרסם אל-קרדאוי בערוץ אל-ג'זירה, בה התיר להרוג את שליט לוב מועמר אל-קד'אפי.[1] של הדגיש כי דבריו של אל-קרדאוי הם בגדר הבעת דעה בלבד ולא פתוא,  משום שלא היו בהם סימוכין מן המקורות. של גם הביע חשש מכך שדעה זו עלולה לאפשר לחכמי דת אחרים להתיר דמם של מנהיגים.

 להלן תרגום חלקים מן המאמר:

"... אני רואה ב[דבריו של אל-קרדאוי]- רק דעה אשר אינה מגיעה לרמה של פתוא, הכוללת אסמכתאות ופרטים... ומוטב להתייחס אל דברי השיח' [אל-קרדאוי] כאל הבעת דעה ולהקשר של הבעתה. דבר זה מחייב אותי לקבוע כמה כללים חשובים בבואי להתייחס לדעתו של השיח', אותה הביע בערוץ אל-ג'זירה...:

 

1.      השיח' [אל-קרדאוי] אינו מציין בחוות דעתו אסמכתאות מלאות. חוות הדעת מנוסחת בצורה של פתוא אשר חסרה ראיות ופרטים [כמתחייב], וזאת על אף שמדובר בנושא מסוכן כשפיכת דם.

2.        היה צריך להציג כמה עקרונות, כדי שהפתוא לא תוצא מהקשרה ו[כדי שלא] תשמש הצדקה ל[אנשים] אחדים להקלת ראש ב[נושא]  של הרג ושפיכת דם...

3.      ראוי היה להתיר לעם הלובי את החופש להחליט [בעצמו] על הדרך באמצעותה ייצא נגד השליט בהסתמך על הנתונים הקיימים בשטח. השיח' [אל-קרדאוי] יכול היה לפסוק פתוא לגבי הצורך להדוף את העושק, בלי להתיר באופן מפורש את דמו של אל-קרדאוי, גם אם הדבר היה מביא [בסופו של דבר] להריגתו.

4.      ראוי היה לקרוא לפגישה דחופה של אנשי דת בני סמכא בעולם המוסלמי, ויש הרבה כאלה,  בנוסף לאנשי דת לובים – אפשר בחסות האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים - במטרה לדון בנושא מההיבט ההלכתי ולהוציא במסגרת זו פתוא, שמביעה עמדה משותפת ומוסכמת, המבוססת על כל הראיות, ומסתמכת על הנתונים הקיימים בלוב.

5.      קלות ראש בעניין התרת דם מול כלל הציבור, ללא דיון של מומחים באסמכתאות ופרסום דברים מוסכמים [על ידם] תגרום לנזק.

6.      אני חושש שהפתוא תובן מחוץ להקשרה... אנחנו מצויים בתקופה קשה ובמציאות סוערת של  חוסר יציבות ומתח... הדבר עלול לשמש דוגמא לחיקוי  – ו[חכמי דת] אחדים עלולים להתיר דמם של עושקים בכל מוסד או מיניסטריון...

7.      צפויים בוודאות שינויים בכמה מדינות נוספות, שהשינוי טרם התרחש בהן. אני חושש שייעשה היקש מפתוא [זו] ללא הצדקה, ואז כל המנהיגים הערביים יושלכו לאותו כור היתוך, למרות הייחוד של כל מדינה, עם ומנהיג.

8.      אין להטיל את האחריות על השיח' [אל-קרדאוי] במידה ויתרחשו כמה טעויות בפרשנות שתינתן לפתוא... אני פשוט רוצה שהפתוא לא תהווה תירוץ לשפיכת דם...

9.      ברור לי שהשיח' לא יפסוק ללא אסמכתא. בוודאי שיש לו אסמכתאות, אותן הוא עשוי להבהיר בקרוב... אולם, ראוי היה להציג את האסמכתאות והעקרונות [לביצוע הפתוא] בד בבד עם פרסומה...

10.  קיים הבדל מהותי בין פתוא המתירה דם שניתנה לשואל המבקש פתוא לגבי דמות מסוימת בנסיבות מיוחדות, לבין פתוא כללית הנמסרת לכלל הציבור.

11.  הפתוא לא [הסתמכה] על מקורות סמכות דתיים או חילוניים, המבוססים על עקרונות המדינה האזרחית, ואשר מדגישים את עקרונות הדמוקרטיה, החוק והצדק. והרי [עקרונות אלה] מחייבים משפט צודק וגלוי, שלאחריו ניתן יהיה להעריך את העונש [הראוי] לאל-קד'אפי ולדומיו..."[2]