מצרים: אינטלקטואלים ובעלי טורים מזהירים מפני מועמדות
אל-סיסי לנשיאות
מאת: י. גרף*
הקדמה
לקראת הבחירות הקרובות לנשיאות מצרים, הצפויות להיערך ב-27-26 במאי 2014, נראה ששר ההגנה לשעבר, עבד אל-פתאח אל-סיסי, הוא המועמד המועדף בבירור על ידי הציבור והתקשורת המצרית. הדבר בא לידי ביטוי בפולחן האישיות שנעשה לו בחודשים האחרונים, בטורי דעה רבים המתפרסמים מדי יום בעיתונות המצרית בשבחו של אל-סיסי המציגים אותו כגיבור וכמושיעה של מצרים וקוראים לו להתמודד לנשיאות, להנהיג את מצרים ולהוציאה מהמשברים הרבים בהם היא שקועה. במקביל, נפתחו גם קמפיינים ציבוריים רבים האוספים חתימות למען הכתרתו של אל-סיסי לנשיא.[1]
ב-26 במרץ הכריז אל-סיסי באופן רשמי כי הוא מתפטר ופנה אל העם בנאום טלביזיוני:
היום אני עומד לפניכם בפעם האחרונה במדי הצבא שלי, לאחר שהחלטתי לסיים את תפקידי כשר ההגנה...ובכל הצניעות אני מבשר לכם בגלוי על החלטתי להתמודד לנשיאות הרפובליקה הערבית של מצרים...התמיכה שלכם, היא שתעניק לי את הכבוד העצום הזה [לכהן כנשיא]... אני מתייחס לעצמי כחייל בשירות הלאום...אני לא מבטיח ניסים אלא עבודה רצינית ומואמצת.
להצהרתו של אל-סיסי קדמו גם קולות אחרים המפקפקים במנהיגותו של אל-סיסי כנשיא. קולות אלה ובהם גם אינטלקטואלים מצרים מוכרים קראו לאל-סיסי שלא להתמודד בשל חוסר ניסיון פוליטי, או מחשש כי התמודדותו תזיק למעמד הצבא ותפגע בדמוקרטיזציה של מצרים.
המתמודדים הנוספים לנשיאות עד כה הם חמדין סבאחי, ראש "הזרם העממי" שזכה במקום השלישי בסבב הראשון של הבחירות הקודמות לנשיאות שהתקיימו ב-2012, אחרי מוחמד מורסי ואחמד שפיק,[2] ומועמד נוסף, בשם חאמד טאהר, אשר כיהן כסגן נשיא אוניברסיטת קהיר.[3] על פי דיווחים רבים סאמי ענאן, שהיה הרמטכ"ל והודח על ידי מורסי בראשית כהונתו, שקל גם כן להתמודד, אך לבסוף הודיע כי הוא נשאר מחוץ למירוץ.[4] עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח, שהתמודד גם הוא בבחירות הקודמות לנשיאות מצרים ושקל לשוב ולהתמודד גם בבחירות הקרובות, החליט לבסוף להחרים את הבחירות בטענה שהן לא יהיו הוגנות.[5]
בחודשים האחרונים חלק מאנשי הציבור ומתומכי אל-סיסי פתחו במסע של הכפשות ודה-לגיטימציה נגד המועמדים השוקלים להתחרות מולו. כך למשל, הצהרותיו של סבאחי נגד מועמדותו האפשרית של אל-סיסי עוררו עליו ביקורת חריפה והאשמות כמי שמעדיף את האינטרס האישי על פני האינטרס של העם. אבו אל-פתוח הוצג כשריד של שלטון האחים המוסלמים (להלן, האח"ס) וכמייצגם, על אף שפרש מזמן מתנועת האח"ס והקים מפלגה נפרדת.[6] ובדומה לכך, גם ענאן הוצג כבעל ברית של האח"ס, על אף שמורסי הדיחו מתפקידו.
בעלי טורים רבים בעיתונות המצרית, גם זו התומכת באל-סיסי, מתחו ביקורת על מסע ההכפשה לו נתונים המועמדים האחרים לנשיאות ויצאו להגנתם. רב בעלי טורים אלה הביעו תמיכה באל-סיסי, אך הדגישו כי בבחירות דמוקרטיות זכותו של כל אדם להתמודד ואין להפקיע ממנו זכות זו. חלקם הדגישו כי אל-סיסי צריך לזכות בבחירות הוגנות מול מתחרים אחרים, ולא בבחירות פיקטיביות או מתוקף ייפוי כוח או מינוי ללא בחירות כלל.
במקביל התפרסמו גם כמה מאמרים שהזהירו את אל-סיסי לבל ישלה עצמו שאהבת העם כלפיו פוטרת אותו מלעמוד בהתחייבויותיו כלפי העם, ולבל יהפוך לעריץ שכן אז גורלו עלול להיות כמו של מובארכ ומורסי.
דוח זה יסקור את הקולות המתנגדים להתמודדותו של אל-סיסי לנשיאות, להכפשות נגד המועמדים האחרים לנשיאות ואת אלה המזהירים את אל-סיסי לבל יהפוך לעריץ כמו קודמיו.
ביקורת על מועמדות אל-סיסי
כאמור, לצד התמיכה הרבה באל-סיסי בתקשורת המצרית הבאה לידי ביטוי במאמרים רבים בשבחו של אל-סיסי והמביעים תמיכתם בו כנשיא, הביעו כמה אינטלקטואלים ובעלי טורים התנגדות מפורשת להתמודדותו, והזהירו כי התמודדות של אדם שבא משורות הצבא תזיק לדמוקרטיה במצרים.
המשורר
המצרי, עבד אל-מועטי חגאזי, טען בריאיון לערוץ MBC כי
עדיף שאל-סיסי לא יתמודד, באמרו: "עלינו להבטיח את עתיד האומה בעצמנו ולא
למצוא מפלט אצל גיבור מוכן מראש, דבר שרק יזיק לתהליך הדמוקרטי במצרים".
בדומה לכך גם הסאטיריקן המצרי, באסם יוסף, אמר כי הוא סבור שאל-סיסי לא צריך להתמודד לנשיאות. בריאיון שהעניק לערוץ אל-חיאת, אמר יוסף: "הפילדמרשל עבד אל-פתאח אל-סיסי הוא מפקד הצבא ואני חושב שמצרים זקוקה לו יותר בתפקיד הזה. כמו כן, עדיף שהצבא לא ייקח חלק בפוליטיקה. כפי שאמרנו בעבר [בתקופת שלטון האח"ס] שעדיף שלא נגרע מקדושתה של הדת ושלא נערב אותה בפוליטיקה, כך עדיף שגם הממסד הצבאי המכובד יתרחק ממשחקי הפוליטיקה. בסופו של דבר, מי שיתמודד מול אל-סיסי לא יתמודד מולו בלבד אלא מול הצבא כולו ומשרד ההגנה. אף אחד לא יכול להתמודד מול הצבא כי זהו הצבא הלאומי, על כן עדיף שהצבא לא יכנס למשחק הפוליטי... [ויתמקד] במשימה חשובה הרבה יותר והיא ההגנה על מצרים."
על עצם הרעיון של מועמד שהוא איש צבא, אמר יוסף: "כל האנשים מביאים דוגמאות [למנהיגים שבאו לפוליטיקה מהצבא] כמו אייזנהאואר, ג'ון מקיין ו[ראשי ממשלה ב]ישראל. הכל טוב ויפה, אך האנשים האלה לא התמודדו על הנשיאות יום אחרי שפשטו את המדים. הם פשטו את המדים, נכנסו למפלגה, היו פעילים בה במשך 4-5 שנים, עד שהתקדמו בתוך המפלגה ואחר כך התמודדו לנשיאות מטעמה. מפריע לי שאנשים מביאים דוגמאות מהנעשה בחו"ל מבלי להבין אותן כראוי..."[7]
מוחמד עסמת, חבר מערכת ביומון המצרי העצמאי אל-שורוק, הציע גם כן לאל-סיסי לשקול שנית את התמודדותו: "מועמדותו של אל-סיסי לנשיאות והגעתו לארמון הנשיאות לא נותנות לנו ערבות לכך שהוא יהיה נשיא טוב. עד כה, איננו יודעים אם יש לאיש מצע פוליטי ברור, ואיננו יודעים דבר על מגמותיו האידיאולוגיות ועל נטיותיו החברתיות. האם המנטאליות הצבאית שלו, אשר בעטיה התרגל לא לקיים דיון בעניינים [שעל הפרק], תשפיע על תפקודו כנשיא, שראוי שיהיה דמוקרטי ברמה הגבוהה ביותר? האם הוא יוכל להתמודד עם ביקורות חריפות, ואפילו בדיחות על החלטותיו מבלי שיגיב עליהן באלימות?... מתוקף חייו הצבאיים רוויי הסדר והמשמעת, אין לאל-סיסי ניסיון מעשי בתחום הפוליטי... הוא בוודאי לא מעוניין לחזור על הניסיון של חוסני מובארכ, אשר היה חסר כל חזון פוליטי... אל-סיסי זקוק לעוד זמן כדי להיפטר מהמנטאליות ומהאישיות הצבאית שלו לפני שהוא שוקע במצולות הפוליטיקה... ייתכן שהדרך היחידה הניצבת בפני אל-סיסי כעת היא לתמוך באופן ברור במועמד אזרחי לנשיאות..."[8]
מתקפה תקשורתית נגד מתחריו הפוטנציאלים של אל-סיסי
מועמדים פוטנציאלים אחרים ספגו בחודשים האחרונים ביקורת קשה מצד אנשי ציבור, פוליטיקאים ובעלי טורים עד כדי האשמה בשת"פ עם האח"ס. ביקורת זו התבטאה בתגובות לדברי חמדין סבאחי, שאמר ב-10.12.14, בראיון לערוץ CBC, כי "לו הייתי במקום אל-סיסי הייתי נמנע מלהתמודד בבחירות לנשיאות", תוך שהוא רומז לכך שמועמדותו של אל-סיסי בבחירות עלולה לפגוע בקונצנזוס העממי סביב הצבא.[9]
בתגובה להצהרות אלה, תקפו אנשי ציבור את סבאחי. תהאני אל-גבאלי, סגנית נשיא ביהמ"ש החוקתי העליון לשעבר, האשימה את סבאחי כי הוא מעדיף את האינטרס האישי שלו ואינו מיישר קו עם רצון הציבור התומך באל-סיסי. לדבריה, "לוחם אמיתי אינו נשאר שבוי באמביציה אישית על חשבון האינטרס הלאומי".[10] יחיא אל-גמל, סגן רה"מ לשעבר, אמר כי סבאחי אינו בשל פוליטית ומעריך את עצמו יתר על המידה; עמר עלי, חבר הנהגת מפלגת המצרים החופשים, ציין כי הצהרותיו של סבאחי נגד הצבא מכוונות נגד כלל העם המצרי, וכי על סבאחי לזכור שהקולות שקיבל בבחירות הקודמות אינם מעידים על הפופולאריות שלו ברחוב המצרי כיום; רפאעי נסראללה, ממובילי קמפיין להרצת אל-סיסי לנשיאות, טען שסבאחי לא מציע דבר לעם מלבד היותו אופוזיציה, ואף האשימו כי שיתף פעולה בעבר עם מפלגת החירות והצדק של האח"ס.[11]
סאמי ענאן הותקף גם כן על רקע האפשרות שיתמודד לנשיאות. נגדו נטען כי הוא מייצג בפועל את האח"ס, וכי מועמדותו מול אל-סיסי תזיק לצבא.[12] מכרם מוחמד אחמד, בעל טור באל-אהראם, הביע במאמרו תמיהה על מועמדותו של ענאן שנעדר מהזירה הציבורית מאז סיים את תפקידו בצבא, ותהה על גורמי הכוח שעליהם הוא נשען, תוך שהוא מרמז לכך שיש סיכוי לא מבוטל שענאן נתמך ע"י האח"ס.[13] יאסר ברהאמי, יו"ר המפלגה הסלפית, אל-נור, טען בריאיון לעיתון אל-שורוק, כי מועמדותו של ענאן מהווה סכנה של ממש משום שהאח"ס ינצלו אותה כדי לפלג את הצבא מבפנים.[14] ענאן הדף האשמות אלה והכחיש אותן בכל תוקף.[15] ב-10 למרץ טען ענאן כי נחשף לניסיון התנקשות בחייו, משרד הפנים טען כי לא היה ניסיון כזה,[16] אך עדיין היו מי שסברו שענאן אכן חשוף לסכנה ותהו שמא מנגנוני המדינה עומדים מאחורי הניסיון הזה.[17] מכל מקום, ב-14 במרץ ענאן הודיע באופן רשמי שאחדות השורה בעת הזו חשובה יותר מכל שיקול אישי ולכן הוא לא מתכוון להתמודד בבחירות.[18]
נגד המנהיג האסלאמיסט עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח, שלבסוף הודיע כי לא יתמודד לנשיאות, התנהלה מתקפה חריפה אף יותר. הוא הוצג כשריד של שלטון האח"ס וכמייצג תנועה זו. עאדל נעמאן, החוקר את האסלאם הפוליטי, טען למשל כי ארה"ב מנסה להקים מחדש את שלטון האח"ס ומשתמשת באבו אל-פתוח לצורך מטרה זו.[19]
בעלי טורים: לכל אחד זכות להתמודד מול אל-סיסי
למול התמיכה הגורפת בהתמודדותו של אל-סיסי לנשיאות עד כדי השמצת מועמדים העתידים להתמודד מולו, יצאו בעלי טורים רבים להגנתם, וטענו כי המתקפה נגדם מסכנת את הצלחת הדמוקרטיזציה במצרים ואף מעוותת את תדמיתו של אל-סיסי עצמו המצטייר כדיקטטור.
עלי אל-סיד, כתב ביומון אל-מצרי אל-יום התומך לרוב בשלטון הנוכחי: "אהבה זו [לאל-סיסי], אין משמעותה שאל-סיסי הוא מכשף שברקיעת רגלו על האדמה, יוצאים ממנה מעיינות של מים ונובטים ממנה שיבולי החיטה. נכון, האיש זוכה לאהבה גורפת ולפופולאריות ללא גבול, אולם אין פירוש הדבר שהוא ישתתף לבדו בבחירות לנשיאות, או שהוא ימונה לנשיא מתוקף שבועת אמונים ללא בחירות, כפי שחלק רוצים שיקרה. קיומם של מתחרים לגנרל עבד אל-פתאח אל-סיסי אין פירושו שהם אויבים שלו או של העם. אינני סבור שאל-סיסי רוצה [שלא יתמודדו מולו]. אדרבא, קיומם של מתחרים חזקים יהפוך את הבחירות לנשיאות למרתון אדיר שיעלו בו רעיונות ותכניות רבים לטובת מצרים. יתרה מכך, זכותו של כל מי שרואה עצמו מוכשר ומסוגל, להתמודד בבחירות לנשיאות, כל עוד הוא עומד בתנאים שמציבים החוק והחוקה... יש להתנגד למסע ההשמצה שסופג כל מי שמציג את עצמו כמועמד, ובראשם חמדין סבאחי. זכותו של חמדין להתמודד, במיוחד לאחר שסיים שלישי בבחירות הקודמות לנשיאות..."[20]
ברוח דומה כתב גם האינטלקטואל והפוליטיקאי, אוסאמה אל-ר'זאלי חרב, בטורו ביומון הממסדי אל-אהראם: אני סבור שרבים שותפים לי בתחושת חוסר הנוחות מהמתקפה לה נתון חמדין צבאחי מצד חלק מהאנשים, רק משום שהצהיר על כוונתו להתמודד בבחירות הבאות לנשיאות!... התמיכה בגנרל אל-סיסי, אין פירושה בשום אופן הפחתה מזכותו של כל מצרי, אשר רשאי על פי החוק, להציג עצמו כמועמד בבחירות לנשיאות, והראשון שבהם הוא בוודאי חמדין סבאחי. זכותם של סבאחי והזרם העממי [בראשו הוא עומד] לנצל את ההזדמנות [ולהתמודד] בבחירות הקרובות לנשיאות. שכן, אחת הסוגיות המהותיות, לדעתי, היא שאיננו רוצים שהגנרל אל-סיסי יבוא [לארמון הנשיאות] באמצעות הליך של שבועת אמונים שאין לה קשר לדמוקרטיה ותשיבנו לאחור. אנו רוצים שאל-סיסי יבוא באמצעים הדמוקרטיים שלמען ביסוסם יצאו המצרים בשתי מהפכות, זו אחר זו. כלומר, [אנו רוצים שאל-סיסי] יתמודד בבחירות אמיתיות, פלורליסטיות ותחרותיות, שכל מי שיראה עצמו כשיר להתמודד בהן, יתחרה בהן, ובראשם, סבאחי..."[22]
סגן עורך היומון אל-ופד, עיסאם אל-עבידי, כחודש וחצי לפני שענאן הודיע כי לא יתמודד בבחירות יצא להגנתו וכתב: "אני אוהב את אל-סיסי, אבל אני מתנגד לפגיעה בענאן ובכל מועמד אחר ששוקל להתמודד מול גיבורנו הלאומי, שכן, מאחר וקיבלנו את הדמוקרטיה כעקרון וכדרך חיים, אין מנוס מכך שנקבל את הכלים שלה, שהראשון בהם הוא תחרות חופשית ומכובדת. גם אם אני או אתה סבורים שאל-סיסי הוא האדם המתאים ביותר ובעל היכולת הרבה ביותר לשלוט במצרים, אין זה מן הראוי שתשלול מאחרים את הזכות לאמץ תפיסה שונה מאמונתך...
הפגיעה בענאן הגיעה לסף חיסולו הרוחני ולפגיעה בעברו, רק משום שהביע את רצונו להתמודד [על תפקיד הנשיא], מול אל-סיסי. זו התנהגות נטולת הגיון, מצפון ולאומיות. סאמי ענאן לא ביצע שום פשע של בגידה גדולה כאשר רצה להתמודד על נשיאות מצרים. מדוע אנו נוטלים זכות זו ממנו? האין הוא אחד מגיבורי הצבא המצרי שלחם ברבות ממלחמותיו? האם לא היה שותף מרכזי לעמדת הצבא ביחס להדחת מובארכ, לנטייתו לרצון העם ולתמיכתו בו? מדוע אנו שופכים עפר על העבר של האיש רק בשל הכרזה על כוונה ולא יותר מכך? מה יהיה לאחר שהאיש באמת יתמודד במרוץ לנשיאות? ... האם אוהביו של אל-סיסי, ואני הראשון שבהם, יבקשו לחסלו פיזית? רבותיי, חדלו מכך ואל תהפכו את אל-סיסי לפרעה..."[23]
מי שמתנגד לאל-סיסי הוא מתנגד למהפכה, אסלאמיסט או סתם בריון פורע חוק[24]
מאמרים המזהירים את אל-סיסי לבל יהפוך לדיקטטור כמו קודמיו
בנוסף התפרסמו בעיתונות המצרית כמה מאמרים שקראו לאל-סיסי לאמץ מצע בחירות, להתחייב אליו וליישמו. המאמרים הזהירו את אל-סיסי לבל יהפוך לדיקטטור כמו קודמיו, והדגישו כי אהבת העם כלפיו כיום אינה הופכת אותו לחסין מפני גורל דומה לזה של מובארכ ומורסי,
הסופר אבראהים דאוד, הכותב ביומון אל-יום אל-סאבע, קרא להעביר לאל-סיסי את המסר כי אין לו צ'ק פתוח לנהוג במצרים כרצונו: "הנשיא הבא יודע שעמו הכניס שני נשיאים לכלא וסגר איתם חשבון. מראות המשפט של שניהם שוב אינם מעוררים התרגשות אלא רק בדיחות. הוא יודע שאם ילך בדרכו של אחד מהם, העם הזה יבקיע את השער השלישי במשחק הזה שלא יסתיים בקלות. [לכן] מחובתו [של אל-סיסי] להציג מצע ברור ולהתחייב ליישמו... לאל-סיסי - סיכויים טובים יותר ללא ספק והוא זוכה לתמיכה רחבה של הרוב, אך מתוך כבוד לעתיד, שומה עלינו שלא לחתום לו על צ'ק פתוח [בלי לדעת למה הוא מתחייב]..."[25]
ברוח דומה כתבה הפעילה החברתית הצעירה, יסמין מחפוז, אשר בכותרת עמוד הטוויטר שלה כותבת "לכל תומכיו של אל-סיסי, אינני פעילת אח"ס אך אני מתנגדת לפאשיזם וליצירת אלים [מבני אדם]":[26] "לכבוד הגנרל עבד אל-פתאח אל-סיסי... אציג את עצמי בפניך, אני אזרחית מצריה ממהפכני ה-25 בינואר וה-30 ביוני. אני אוהבת אותך, אולם אהבתי אליך לא תמנע ממני למתוח עליך ביקורת אם תטעה ולמרוד בך אם תעשוק... ברצוני לומר לך כמה דברים לפני שתחליט לפשוט את מדי הצבא וללבוש בגדים אזרחיים. ראשית, מצע הבחירות שלך לבדו לא יוביל להצלחתך, כי אם יישומו [של מצע זה]. כאן, לפני כל דבר אחר, ברצוני לשאול אותך: האם אתה באמת רואה את עצמך ראוי ומסוגל לשלוט במצרים? האם אתה מוכשר למשרה הזאת? האם אהבת הציבור בלבד הופכת כל אדם למתאים לתפקיד נשיא של מדינה גדולה כמו מצרים? אם התשובה היא כן, אזי [הזמרים המצרים הפופולאריים] אום כולת'ום, עבד אל-חלים חאפז ו[האימאם והמטיף הפופולארי], השיח' [מוחמד] אל-שעראוי, היו הראויים ביותר לשלוט במצרים.
האם אתה מרוצה מאנשי הציבור והתקשורת הצבועים שסביבך, המזיקים לך מרוב דברי השבח וההתחסדות שהם מרעיפים עליך ולפעמים מדברים בשמך? אל-סיסי, לבל תשלה אותך אהבת העם, משום שזה עם שנהיה עתה מהפכני מטבעו. הוא אוהב אותך היום, אך אם הוא יראה [שאינך] משביע את רצונו, הוא יפנה נגדך מחר. שאלה אחרת: מה אם אהבת האנשים תהפוך אותך לעריץ מבלי שתרגיש ואז ימרדו בך? האם הצבא יבצע נגדך הפיכה וייטה לטובת העם, כפי שנהגת נגד מורסי?..."[27]
* י. גרף הוא עמית מחקר במכון ממרי
[1] ראו דו"ח ממרי (19.11.13) על פולחן האישיות של אל-סיסי; ודו"ח ממרי (3.2.14) על התגובות לתוצאות משאל העם על חוקת מצרים החדשה.
[2] ראו דו"ח ממרי (13.5.12) על המועמדים לנשיאות מצרים בבחירות האחרונות.
יצוין כי אחמד שפיק הודיע כי לא יתמודד במערכת הבחירות הנוכחית וכי הוא תומך באל-סיסי לתפקיד הנשיא. אל-וטן (מצרים), 28.1.2014
[3] אח'באר אל-יום (מצרים), 4.2.2014.
[4] אל-אהראם (מצרים), 14.3.14.
[5] אל-אהראם (מצרים), 10.2.2014.
[6] אל-וטן (מצרים), 2.1.2014.
[7] ערוץ אל-חיאת (מצרים), 1.2.2014.
[8] אל-שורוק (מצרים), 7.1.2014.
[9] אל-וטן (מצרים), 11.12.2013.
[10] אל-וטן (מצרים), 12.12.2013.
[11] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 19.1.2014.
[12] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 30.1.2014.
[13] אל-אהראם (מצרים), 2.2.2014.
[14] אל-שורוק (מצרים), 26.1.2014.
[15] אל-ופד (מצרים), 18.2.14.
[16] אל-אהראם (מצרים), 10.3.14.
[17] אל-מצריון (מצרים), 12.3.14.
[18] ראה הערה 4
[19] אל-וטן (מצרים), 2.1.14. מאמר יוצא דופן שיצא להגנת אבו אל-פתוח בא דווקא מכיוונו של מוחמד סלמאוי, דובר וועדת החוקה לשעבר ועורך העיתון אל-מצרי אל-יום התומך בצבא, שקרא לאבו אל-פתוח להתמודד. אל-מצרי אל-יום, 8/2/14.
[20] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 23.1.2014.
[21] אל-אהראם (מצרים), 12.2.14.
[22] אל-אהראם (מצרים(, 21.1.2014.
[23] אל-ופד (מצרים), 30.1.2014.
[24] אל-אהראם (מצרים), 12.2.14.
[25] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 30.1.2014.
[27] אל-וטן (מצרים), 29.1.2014.
[28] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 15.1.14.