מצרים: מינוי מושלי מחוזות מקרב הצבא והמשטר הקודם מעורר סערה ציבורית

לאחרונה החליטה ממשלת מצרים לערוך סבב חילופים בקרב חלק מ-27 מושלי המחוזות במצרים. ביום 7.8.2011 הושבעו בפני הגנרל טנטאוי, ראש המועצה העליונה של הכוחות המזוינים, 15 מושלים - 11 חדשים ו-4 מושלים שהחליפו מקום - ו-3 סגני מושלים. 12 מושלים נותרו בתפקידם.[1] 

סבב מינוי המושלים גרר סערה בקרב הציבור והכותבים בעיתונות המצרית. נשמעו טענות על היעדר ייצוג לנשים, לקופטים וצעירים; על כך שמושלים רבים הם קציני צבא, מאנשי המשטר הקודם; ועל כך שהמשולים מונו בלא קיום תהליך בחירות.

שר הפיתוח המקומי שהגיב בשם הממשלה, קרא לתת למושלים החדשים הזדמנות בטרם מטיחים בהם ביקורת, ואמר כי לאחר שיתוקן חוק המנהל המקומי, אפשר יהיה לקיים בחירות למושלי המחוזות. [2]

הביקורת הציבורית

במחוזות רבים במצרים התעוררה התנגדות של התושבים למינויים, בטענה שהמושלים הם אנשי המשטר הישן וקציני צבא: מינויו של סרג אל-דין אל-רובי למושל אל-מינא עורר ביקורת עקב היותו ראש יחידת הקישור במשטרה המצרית במשך שנים רבות וחשוד בקבלת שוחד[3]. תושבי מחוזות אלכסנדריה, אסואן ואל-דקהליה התרעמו על חברותם של המושלים במפל"ד שהואשמה בזיוף הבחירות הקודמות לפרלמנט, כדי לזכות בהן; בעיר קנא התעוררה התנגדות להחזרתו של המושל עאדל לביב שהיה קצין במנגנון ביטחון המדינה, הנאמן למובארכ[4].

מוחמד אל-בראדעי, מזכ"ל סבא"א לשעבר ומועמד לנשיאות מצרים הצביע על כך שרוב המושלים – 18 מתוך 27 - הם אנשי צבא. הארגון החברתי "החזית החופשית לשינוי בדרכי שלום" קרא אף הוא למנות מושלים אזרחיים ולא צבאיים ולתת הזדמנות לצעירים[5]. מפלגות וארגונים חברתיים שונים במצרים טענו שסבב המינויים, המותיר במקומם מושלים רבים שנחשבים לאויבי המהפכה ושלהם הציבור מתנגד, משקף את המנטאליות של המשטר הקודם.[6]

ביקורת נמתחה גם על מוצאם הדתי האחיד של המושלים החדשים. אל-בראדעי הביע התנגדותו לכך שכל המושלים הם מוסלמים. נציגי הכנסייה הקופטית התלוננו שלא מונה אף מושל קופטי, וטענו כי זו חזרה לאחור וסימן שלילי לחיים הפוליטיים במצרים.[7] ארגוני זכויות אדם ונציגי הכנסייה הקופטית טענו כי החזרתו של מושל קנא לביב לתפקידו מהווה כניעה של הממשלה לקבוצות קיצוניות שדרשו להדיר את המושל הקופטי של המחוז ממשרתו. ארגוני זכויות אדם בהם, "המרכז המצרי לזכויות אדם" בניהולו של צפות גרגס, מחו על העדר ייצוג לנשים, לצעירים ולקופטים, ועל כך שחלק ממושלי המחוזות נשארו בתפקידם למרות שכשלו במילויו.

עמר מוסא, מזכ"ל הליע"ר לשעבר ומועמד נוסף לנשיאות מצרים, מתח ביקורת על הליך המינוי של המושלים וקרא לבחון אפשרות לקיים הליך בחירות, ושבחירת המושלים תהיה על-פי שיקולים מקצועיים כגון יכולתם לפתח את המחוזות, ולא על-פי שיקולים פוליטיים.

הביקורת בעיתונות המצרית

להלן תרגום חלקים ממאמרי ביקורת על מינוי המושלים החדשים מהעיתונות המצרית:

א. בעל טור ב"אל-דוסתור":מתן עדיפות לאנשי צבא היא ברוח המשטר הקודם

בעל הטור ביומון המצרי אל-דוסתור, ד"ר נאדר אל-פרגאני, טען כי אנשי הצבא צריכים לקחת חלק בעמדות ההנהגה אך אין לתת להם עדיפות משום שזה יפגע באופייה האזרחי של מצרים: "אחד הפגמים בחילופי המושלים הוא שרובם אנשי הדור הישן ואנשי צבא. אין כל פסול בכך שאנשי צבא ייטלו חלק שווה בכל עמדות ההנהגה בחברה, בתנאי שהם בעלי יכולת וכישורים, כמובן. אנשי הצבא הם בני המולדת והעם, ולכן מן הראוי שיזכו להערכה [ולמינויים] על פי משקלם היחסי [באוכלוסייה] המצרית. אולם מתן עדיפות גורפת לאנשי הצבא בעמדות ההנהגה בחברה, כפי שנהג המשטר הקודם בעניין מושלי המחוזות, מרמז כי ההיגיון השולט הוא זה של [מנגנון] "ביטחון המדינה" שהיה קיים תחת המשטר הקודם ופורק [לאחר המהפכה]. הדבר מפקיר את עקרונות הצדק ושוויון ההזדמנויות, באופן המאיים על מטרות המהפכה, [כגון] חירות, צדק וכבוד האדם, ומבסס אריסטוקרטיה צבאית העומדת בסתירה לאופייה האזרחי של המדינה עליו נחושה המועצה העליונה של הכוחות המזוינים להגן..."[8]

ב. בעל טור ב"אל-יום אל-סאבע": מושלים צריכים להיבחר, לא להתמנות

בעל הטור ביומון המצרי אל-יום אל-סאבע, סעיד שועיב, טען כי בחירת המושלים הייתה צריכה להיעשות באמצעות בחירות ולא באמצעות מינוי מטעם ראש הממשלה: "אינך יכול לדעת את הקריטריונים שעל בסיסם נבחרו המושלים החדשים. אינך יכול גם לדעת מהן תוכניותיהם, מתי הן תבוצענה ומה הקריטריונים שעל פיהם ידרשו מהם דין וחשבון. כך בדיוק נבחרו השרים, עורכי העיתונים הממסדיים וראשי מועצות המנהלים שלהם, וכך בדיוק [נבחרו] אלו שהתמנו לרשות השידור ולמשרד התקשורת.

האם הסיבה לכך היא שהממשלה גרועה וכמוה גם המועצה הצבאית? כמובן שלא. הבעיה היא שהן עדיין משתמשות באותן טכניקות בהן השתמשו מובארכ וקודמיו. במועצות המקומיות הדבר חמור אף יותר משום [שהמועצות] הן הבסיס המוצק המאפשר לבנות עליו דמוקרטיה אמיתית. הן גם הבסיס המוצק לבניית מדינה פעילה וחזקה, מדינה שנענית לצורכי הציבור.

זה לא יקרה, יהא המושל אשר יהא, והסיבה לכך היא שהוא לא הגיע [לתפקידו] באמצעות בחירות. במצב כזה, טבעי שנאמנותו תהיה נתונה לאלה שמינו אותו. אין זה גינוי לאישיותו אך אם [מושל] נבחר על ידי אנשים מסוימים, טבעי שיהיה נאמן להם.... אם הממשלה והמועצה הצבאית רוצות רפורמה אמיתית, עליהן לשנות את החוקים ולאפשר לאנשים לממש את זכותם לבחור ואת זכותם לקבל דין וחשבון מאלו שגונבים מהם".[9]

ג. בעל טור ב"אל-ופד": המושלים - אנשי המשטר הקודם; לתת הזדמנות לצעירים

בעל הטור ביומון המצרי אל-ופד, וגדי זין אל-דין, כתב שיש לתת לצעירים הזדמנות להתמנות למושלים ואין להשאיר את אנשי המשטר הקודם: "העיקרון הראשון של מהפכה הוא בחירת הנהגות חדשות בעלות מחשבה והשקפות שונות מכפי שהיו לפני ה-25 בינואר. בחירתו של ראש הממשלה במושלים מהעידן הקודם, שנאמנותם נתונה לעידן הקודם ודרך מחשבתם לא השתנתה, גורמת לצער ולאיבוד התקווה. מדוע החליט שרף לנהוג כך? מדוע הוא התעקש לעורר סימני שאלה סביבו? זוהי לא הפעם הראשונה שהוא מקבל החלטות שנויות במחלוקת... נוסיף לכך את העובדה שהחלפת [המושלים] כללה מתן הזדמנויות חדשות למי שכבר החזיקו במשרות ונכשלו בהן כישלון חרוץ. הופתענו מבחירתם למושלים כאילו שאנו גומלים להם על האסונות שהם [גרמו]...

מדוע הממשלה נוהגת בצעירים מתוך תפיסה שהם עדיין לא הגיעו לבגרות? מדוע  גם שרף נוהג כמנהג קודמיו בממשלות של [מפלגת השלטון] שפורקה? מה מונע ממנו לערוך החלפה מהפכנית של  מושלים? מה מונע את מינויו של צעיר שלא עבר את גיל 30 להיות אחראי על אחד המחוזות במצרים?... מצרים במהפכה וזכותם של המצרים לראות שינוי מיידי של המושלים שמנהלים את ענייני המחוזות. זוהי בושה לראות פנים ישנות במסגרת חילופי המושלים כאילו שחסרים אנשים במדינה."[10]