המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות זעם בעקבות הודאת נאסרללה בלחימת חזבאללה בסוריה
11/6/2013

 

זעם בעולם הערבי בעקבות הודאתו של נאסרללה, בלחימה של חזבאללה בסוריה, לצד המשטר הסורי

 

הקדמה

הודאתו של חסן נאסרללה, מזכ"ל חזבאללה, במעורבות הצבאית של ארגונו בלחימה בסוריה, לצד כוחות המשטר, בנאומו ב-25.5.2013,[1] הציתה גל של ביקורת בעולם הערבי. עיקר הזעם יצא ממדינות המפרץ, בעיקר מסעודיה, קטר, ובחריין, העוינות את חזבאללה בשל היותו בן חסותה של איראן וחלק מציר ההתנגדות;  בשל תמיכתו במשטר הסורי[2] ובשל מעורבותו בניסיונות לפגוע במשטרים במדינות המפרץ, במיוחד בבחריין.

 

בעקבות הנאום, נטען  בעיתונים במפרץ כי חזבאללה הוא הארגון העוין והרצחני ביותר במזה"ת והוא מסוכן יותר מאל-קאעידה ונשמעו קריאות להכניסו  לרשימת ארגוני הטרור, כפי שעשתה בחריין לאחרונה.[3] ולנקוט נגדו בצעדים תקיפים נגד האינטרסים הכלכליים של הארגון ואף של לבנון המאפשרת את פעילותו. קריאות אלה מצאו ביטוי בהחלטת מועצת שתה"פ של מדינות המפרץ (להלן משפ"מ) שהתכנסה בג'דה ב-2.6.2013, "לבחון נקיטת צעדים נגד האינטרסים של חזבאללה" בשטחן.[4] 

 

במאמרים אחרים נטען כי חזבאללה איבד את הלגיטימיות שלו ושהוא גורר את לבנון והאזור למלחמה עדתית, כחלק מתוכניתן של איראן ורוסיה להשתלט על האזור.

 

ביקורת על מדיניות נאסרללה במשבר הסורי נשמעה גם בקרב חוגים המקורבים לחמאס, שעד לפרוץ המהפכה הסורית, השתייכה לציר ההתנגדות בראשות סוריה, איראן וחזבאללה. ביומונים המקורבים לחמאס פורסמו בעקבות נאום נאסרללה כמה מאמרים היוצאים נגד הסיוע שמעניקים חזבאללה ואיראן למשטר הסורי נגד המורדים. כך נטען לדוגמה שחזבאללה ונאסרללה "נפלו במלכודת העדתיות ונכנסו לתסבוכות עדתיות ומלחמות דת שלא יועילו להם" ולהחלטה לתמוך במשטר יהיו השלכות גורליות ושליליות על עתיד חזבאללה.[5]

 

בירדן ובמצרים היו התגובות מתונות ומעטות יותר: בירדן – כנראה בשל  החשש מפני תגובת חזבאללה והמשטר הסורי; ובמצרים בשל רצונו של המשטר למצב עצמו כמתווך במשבר הסורי.

מסמך זה יסקור את התגובות בעולם הערבי לנאום נאסרללה:

 

קריאות במפרץ: להכריז על חזבאללה כארגון טרור

זמן קצר לאחר נאום נאסרללה, צייץ שה"ח הבחריני, ח'אלד אל-ח'ליפה, בטוויטר שלו: "הטרוריסט נאסרללה מכריז מלחמה על אומתו. עצירתו והצלת לבנון מציפורניו היא חובה לאומית ודתית המוטלת על כולנו."[6]

 

 

 

ברוח דומה, פורסמו בעיתונות המפרצית מאמרים שטענו כי חזבאללה הוא ארגון טרור שיש להכלילו ברשימת ארגוני הטרור. בינה אל-מלחם, הכותבת ביומון הסעודי הממסדי אל-ריאד', טענה כי "המדינות המתונות בעולם הערבי, במפרץ ובאמריקה בוחנות את צירוף חזבאללה לרשימת הטרור, כצעד הכרחי שנועד להכריע בעניין [דמותו] של ארגון צמא דם זה, שקוטל את הסורים; שאיראן משתמשת בו במזרח ובמערב; שניסה להתערב בבחריין ושתומך בארגוני הטרור בתימן ועוד מקומות. ארגון זה אינו יכול להמשיך לפעול בחופשיות... אין מנוס מלהכריז עליו ארגון טרור, מאחר שהוא מסוכן יותר מאל-קאעידה. זהו הארגון העוין והרצחני ביותר במפרץ ובעולם הערבי... אם נאסרללה החליט להילחם בגורמים הקוראים לתכפיר [הכוונה לסלפיה הג'יהאדיה], מדוע הוא נלחם בלא חמושים, בילדים ובנשים? זו מלחמה עדתית שפתח בה נאסרללה. [בכך] הבהיר חזבאללה כי הוא מליציה ולא [ארגון] התנגדות ... עלה התאנה הוסר מהמפלגה הפושעת והאלימה הזו."[7]

 

חוסין אל-שובכשי, בעל טור ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, הצטרף לטענה שחזבאללה הוא ארגון טרור וקרא לנקוט נגדו ונגד לבנון סנקציות כלכליות: "לאור המשך ההתערבות הבוטה והגסה של חזבאללה בנושא הסורי... חשוב ואף הכרחי להתייחס [אליו] כפי שהוא באמת - קבוצת טרור נפשעת בדומה לארגון אל-קאעדה ול[ג'בהת] אל-נוצרה. זה מחייב שנתייחס לחסן נאסרללה עצמו כאל פושע ומבוקש בדיוק כמו אימן אל-ט'ואהרי [מנהיג אל-קאעידה].

 

חזבאללה הפך לסרטן המכרסם בגוף האזור השברירי ממילא באמצעות מלחמת אזרחים עדתית... בתמיכתו במשטר פושע. חלף עידן הנימוסים, הממשלות של מדינות משפ"מ נאלצות להקשיב לדעת הקהל הדורשת מהן לנקוט צעדים רציניים, חשובים ותקיפים יותר נגד חזבאללה ... נוצר כורח להתחיל בפעולות ניתוק עורקי הכלכלה של חזבאללה במפרץ באמצעות [פגיעה] באינטרסים המגוונים שלו. יש חברות רבות בתחומים חיוניים, כגון קבלנות, מסחר קמעונאי, מסעדות, ציוד כבד, שטיחי תפילה, מוצרי מזון ועוד, שהן בבעלות אישים או גורמים שלהם קשר ישיר עם חזבאללה או נציגו או עם מי שמחפה עליו. על לבנון לשלם את חשבון 'מסירת' המדינה לממשלה שמובילה אותה מיליציה טרוריסטית... 

 

חזבאללה, שהוא מפלגת הרוב, הפך את לבנון ל[גורם] נגד המהפכה הסורית, שתומך במשטר פושע ובכך נעשה צד בסכסוך ... [לבנון] משלמת [כבר היום] את מחיר החלטתה זו המתבטא בהפסקה מוחלטת של התיירות ממדינות ערב [אליה], בצמצום גדול של הסחר עימן ובהיעדר מוחלט של השקעות [מפרציות] חדשות [בלבנון]. אין מנוס מהסלמה של צעדים אלה [כלפיה]... לבנון כולה צריכה לשאת במחיר על הסכמתה שארגון טרור ישלוט בה... אין מנוס אלא להיפטר מהאישים הלבנונים רבי ההשפעה והנחשבים [מקורבי] חזבאללה... אין מנוס אלא לגרשם [ממדינות המפרץ] משום שהם מהווים סכנה לביטחון הלאומי של האזור..."[8]

 

פעילות חזבאללה בסוריה היא כיבוש ואות קלון שלא יימחה

טיעון נוסף שהועלה נגד פעילות חזבאללה בסוריה היה שמדובר למעשה בכיבוש. כך היומון אל-שרק הסעודי כתב: "... אנו ניצבים בפני מבצע כיבוש של חלק מהאדמה הסורית מצד כוחות חמושים השייכים לחזבאללה, שאליו מתלווה תוקפנות נגד בני העם הזה... כניסת כוחות חזבאללה לאדמת סוריה היא כיבוש משום שהסורים מתנגדים לה..."[9]

 

נשק ההתנגדות טובע בדם העם הסורי [10]

 

ג'אבר אל-חרמי, עורך היומון הקטרי הממסדי אל-שרק הזהיר כי "העם הסורי והעמים הערביים לא יסלחו לחזבאללה על פעילותו בסוריה שתיוותר אות קלון על מצחו, לא משנה כמה הוא ינסה להתנער ממנה או להצדיקה בטיעונים חסרי בסיס. העמים היום הם בעלי מודעות ומילים יפות לא ירמו אותם."[11]

 

נאסרללה סוחר בבעיה הפלסטינית

במאמר יוצא דופן בחריפותו באתר המקורב לחמאס תקף ד"ר עצאם שאוור נאסרללה על כך שבשעה שהוא  נאם "חייליו כיתרו והרגו ילדים ונשים בעיר אל-קוסייר שבסוריה". שאוור הפריך את הסיבות שמנה נאסרללה לכניסת כוחותיו ללחימה לצד המשטר הסורי. כך, לדוגמה טען שאוור שהשתתפות חזבאללה ומשה"מ בדיכוי העם הסורי קדמה להופעת הזרמים האסלאמיים הקיצוניים. בתגובה לטענת נאסרללה שהוא מגן על גב ההתנגדות, כתב שאוור שלא ניתן לצמצם את ההתנגדות לחזבאללה בלבד ולא ייתכן שהאינטרסים של חזבאללה יהיו מעל האינטרסים של העמים והאומה הערבית. שאוור הדגיש כי "תם זמנה של 'הגבורה המלאכותית' [שנוצרה] מבלי לירות כדור אחד על האויב או מבלי לשחרר ס"מ של שטח כבוש." שאוור יצא גם נגד קריאת נאסרללה לתומכי ומתנגדי המשטר הסורי בתוך לבנון לצאת ולהילחם בשטחי סוריה ולא בלבנון וטען כי מדובר בשיא האגואיסטיות ובקריאה ישירה להתערבות זרה בסוריה. שאוור מתח ביקורת על דברי נאסרללה כי הוא מגן על הבעיה הפלסטינית וקרא לו שלא לסחור בבעיה הפלסטינית ולא לרצוח את בני העם הסורי בשמה: "את פלסטין לא ישחררו אלה שידיהם מגאולות בדם של  מוסלמים. רוב עמנו תומך בעם הסורי ובמהפכה שלו נגד משטרו של אסד ונגד כל תומכיו."[12]

 

חזבאללה גורר את לבנון והאזור למלחמה סונית-שיעית

טענה נוספת שהועלתה נגד חזבאללה היתה שהוא גורר את לבנון למלחמה עדתית, שניצניה כבר נראים בדמות העימותים בין עלווים לסונים בעיר טריפולי שבצפון המדינה ובירי שני טילי גראד על הדאחיה. נביל אל-ערבי, מזכ"ל הליע"ר, ביטא חשש זה בקראו לחזבאללה לבחון מחדש את עמדותיו ולא להתערב בלחימה בסוריה. למנהיגי לבנון קרא אל-ערבי לדבוק במדיניות ההתרחקות בה נקטו עד כה ביחס למשבר הסורי.[13]

 

ד"ר אנור בן מחמד קרקאש, שר המדינה לענייני חוץ של איחוד האמירויות הערביות, אמר כי דבריו של נאסרללה חשפו את פניו האמיתיות של ארגונו לאחר ש"פעם אחר פעם ראינו שנשקו של חזבאללה הוא נשק עדתי המופנה פנימה, לתוך סוריה או לתוך לבנון. התערבויות אלה של חזבאללה היו ידועות אך לא מוצהרות בצורה כזו ברורה. נאומו האחרון של נאסרללה הבהיר את אמיתותה של מציאות זו..."[14]

 

היומון הסעודי הממסדי אל-וטן הטיל על חזבאללה את האחריות למצב הביטחוני בלבנון, בציינו שחזבאללה "ממשיך בדרך ההתאבדות שלו לבדו, מול המפלגות העדות והעם בלבנון המתנגדים לו. לולא ארגון זה, לא היה מתעורר בטריפולי סכסוך עדתי, לא היו נהרגים עשרות ולא היו נופלים אתמול טילים באחד מפרברי בירות. יש לזכור כי ארגון זה הוא זרוע אזורית של כוחות גדולים ממנו..."[15]

 

גורל נאסרללה בפח הזבל [16]

 

 

לטענת רבים, להתערבות חזבאללה בלחימה בסוריה יהיו השלכות שליליות על האזור כולו. כך, רדא פהמי, יו"ר הוועדה לענייני ערבים, חוץ וביטחון לאומי במועצת השורא המצרית אמר כי התערבות חזבאללה [בסוריה] היא איום אמיתי על הביטחון והשלום האזוריים והזהיר את חזבאללה כי ישלם על כך מחיר כבד.[17] 

 

תורכי אל-דח'יל, ליברל סעודי, כתב: "חזבאללה כיום אינו נלחם בישראלים, אלא בערבים עלווים וסונים. הוא הורג את כל מתנגדיו, ובכך הוא גורר את לבנון אל הלא נודע... חזבאללה הוא שקר גדול שהאמנו לו מ-2006 עד 2013. מי מבין הערבים עדיין מכושף ע"י השקר השערורייתי הזה?!"[18]

 

טארק אל-חומייד, לשעבר עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, כתב כי נאום נאסרללה הוא "הפיכה מוחלטת נגד המדינה הלבנונית... ובנאום זה הוא הודיע לכל הלבנונים שהוא זה המדינה ושהמדינה זה הוא והכריז על לבנון כמדינת חסות שיעית." לטענת חומייד, "נאסרללה חילק את האזור לשני מחנות, כפי שעשה בן לאדן, כאשר אמר שישנו את הציר של שלטון חכם ההלכה [הנהוג באיראן] שהוא מתיימר להנהיגו, וישנו את הציר של אלו שהוא כינה עושי 'תכפיר' [האשמה בכפירה] שהם בעלי בריתן של ישראל וארה"ב, והכוונה היא כמובן לסונים בסוריה, בלבנון ובמדינות האזור הסוניות ובמיוחד סעודיה... כל זה כמובן עלול להצית מלחמה עדתית באזור בין אם אסד יישאר או ילך..[19]

 

האינטלקטואל המצרי מא'מון פנדי, כתב ביומון הסעודי אל-חיאת היו"ל בלונדון כי: "... נאום נסראללה התווה את אופי המאבק הבא באזור – מאבק סוני-שיעי, על אף שהנאום כולל הכחשה בנוגע לכך. הביטוי הראשון של מאבק זה בשטח הוא המערכה באל-קוסייר, מערכה בה נאסרללה הבטיח לאנשיו ניצחון. ללא ספק [הוא התכוון] לניצחון על הסונים... העימות יהפוך מעימות בין האופוזיציה לבין המשטרים לעימות סוני-שיעי במטרה להתוות את הצורה האסטרטגית של האזור הערבי בשנים הבאות...." לטענת פנדי, מטרה מרכזית של התערבות חזבאללה ואיראן בסוריה היא לתקן הליקויים שנחשפו בתפקוד צבא סוריה במהלך שנות המחאה ולהקים "צבא שיעי שלו עקרונות משותפים, התומך במאבק אידיאולוגי אזורי..."[20]

 

חזבאללה פועל לפי הנחיות איראן ורוסיה

במאמרים רבים נטען כי נאסרללה פועל בשירות איראן ורוסיה, על חשבון לבנון והאזור. ביומון הסעודי הממסדי אל-מדינה נכתב כי מעורבות חזבאללה לצד המשטר הסורי בהרג עמו וגירושו, "מבטאת קודם כל נאמנות לאיראן וזאת כחלק מתכנית הסהר השיעי שמטרתו בשלב זה היא למנוע את נפילת משטר אסד, להשתמש בשפת האיום נגד המדינות השכנות, להוסיף שמן למדורה ולהפוך את לבנון מחדש לזירה לחיסול חשבונות ע"י החזרתה לכאוס ולמהומות המספקות לחזבאללה סביבה מתאימה [לקידום] התכנית האיראנית..."[21]

 

איראן מפעילה את נשק חזבאללה לכיוון סוריה  [22]

 

יזיד בן מוחמד, בעל טור ביומון הסעודי הממסדי אל-וטן כתב כי נאסרללה קיבל ללא ספק אור ירוק מרוסיה לפני שהצהיר כי כוחותיו נלחמים לצד המשטר. לדבריו, "לנאסרללה ברור שכניסתו לצד אסד ללא כיסוי רוסי היא התאבדות פוליטית. רצונו של חזבאללה אינו שייך לו; ליבו תלוי בטהראן וממנה הוא שואב תמיכה וכוח. [נאסרללה הלך בעקבות סוריה ואיראן] ששבו אל חיק מוסקבה המנסה מזה חמש שנים להשיב את תפקידה ההיסטורי..." עוד טען בן מוחמד כי עיתוי נאומו של נאסרללה דווקא בתקופה בה נעשות הכנות לקראת כינוס ועידה בינ"ל בז'נבה למציאת פתרון פוליטי, אינו מקרי: "מדובר בקלף נוסף של הציר 'מוסקבה-בגדד-טהראן-דמשק-הדאחיה', שנועד לפוצץ את המצב טרם הצטרפות לפתרון לא אלים. כך המו"מ בין המעצמות ומדינות האזור במקום שיתמקד בהדחת אסד, יהפוך למו"מ על נסיגת התנועות הזרות והחמושות מסוריה; למזעור התועלת מהדחתו, אם יודח; ולהעצמת תועלתם של אלה שסייעו לו בשטח..."[23] 

 

 



[1] לדבריו של נאסרללה ראה http://www.memritv.org/clip/en/3848.htm 

[2] קטר, שהיתה עד לפרוץ האביב הערבי חלק מציר ההתנגדות, שינתה את עמדתה כלפי ציר זה וכעת יוצאת בצורה חריפה נגד משטר אסד ונגד חזבאללה.

[3] בחריין מכניסה את חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור,  ראו דו"ח ממרי  

[4] אל-וטן (סעודיה), 3.6.2013

[5]  אל-רסאלה (עזה), 27.5.2013

[7] אל-ריאד' (סעודיה), 2.6.2013

[8] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 7.6.2013

[9] אל-שרק (סעודיה), 27.5.2013

[10] אל-ראי (ירדן), 28.5.2013

[11] אל-שרק (קטר), 26.5.2013

[12] פלסטין (עזה), 27.5.2013

[13] אל-אהראם (מצרים), 26.5.2013

[14] סו"י בנא (בחריין), 28.5.2013

[15] אל-וטן (סעודיה), 27.5.2013

[16] אל-וטן (סעודיה), 26.5.2013

[17] אל-שרוק (מצרים), 29.5.2013

[18] אל-ריאד' (סעודיה), 28.5.2013

[19] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 27.5.2013

[20] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 27.5.2013

[21] אל-מדינה (סעודיה), 27.5.2013

[22] אל-דוסתור (ירדן), 27.5.2013  

[23] אל-וטן (סעודיה), 28.5.2013