המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מצרים: תגובות לתוצאות משאל העם על החוקה החדשה
3/2/2014

 

תגובות לתוצאות משאל העם על חוקת מצרים החדשה:

הבעת תמיכה באל-סיסי לנשיאות; תלונות על זיופים

 

הקדמה

החוקה המצרית  החדשה אושרה במשאל העם שנערך ב- 14-15.1.14, ברוב של 98.1%. במשאל השתתפו 38.6% (כ-20.6 מיליון) מתוך כ-53.5 מיליון בעלי זכות ההצבעה, מהם כ-20 מיליון הצביעו בעד.[1]

 

תוצאות משאל העם על חוקת 2014  [2]


 

בעיתונות המצרית המזוהה עם השלטון הנוכחי היו מרבית התגובות חיוביות ביותר, וחלק ניכר מן הכותבים ראו בתוצאותיהן השתקפות של תמיכת ההמונים במהלכיו של השלטון הנוכחי נגד האח"ס והבעת אמון ותמיכה בהתמודדותו של שר ההגנה, עבד אל-פתאח אל-סיסי, לנשיאות. ואכן, כעבור ימים ספורים בלבד מהיוודע תוצאות משאל העם החלו צעדים מעשיים להכשרת דרכו של אל-סיסי לנשיאות. ב-26.1.14 הכריז הנשיא עדלי מנסור על החלטתו לשנות את מפת הדרכים שהתווה אל-סיסי לאחר הדחת מורסי, ולערוך את הבחירות לנשיאות לפני הבחירות לפרלמנט. למחרת העלה מנסור את אל-סיסי לדרגת פילדמרשל, הדרגה הגבוהה ביותר בצבא, והמועצה הצבאית העליונה של הכוחות המזויינים הודיעה כי היא מייפה את כוחו של אל-סיסי לרוץ לנשיאות.[3] במקביל, דיווח היומון הלונדוני אל-חיאת על התפטרותו של אל-סיסי מתפקיד מפקד הצבא ושר ההגנה, כצעד מקדים להכרזה הרשמית על מועמדותו לנשיאות.[4]

 

ביקורת על התנהלות משאל העם ותוצאותיו נשמעה רק בקרב קומץ מהכותבים בעיתונים המזוהים עם המשטר הנוכחי. קולות ספורים טענו כי תוצאות משאל העם מלאכותיות ומעידות על נסיגה מערכי הדמוקרטיה ועל חזרה למנטליות של המשטרים הרודנים ששלטו במצרים לפני מהפכת ה-25.1.11. כמו כן היו שטענו כי כשני שלישים מהמצרים, שלא הצביעו במשאל העם, מתנגדים, למעשה, למועמדותו של אל-סיסי לנשיאות.

כלי התקשורת המזוהים עם האחים המוסלמים (להלן, האח"ס) בירכו את כל מי שהחרים את משאל העם וטענו כי הנתונים על שיעורי ההצבעה מזויפים וכי מספר הבוחרים היה נמוך בהרבה מכפי שדווח.[5]

 

מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, אמר בתגובה לתוצאות משאל העם כי אין די באישור החוקה כדי לבסס דמוקרטיה וכי אישורה חייב להיות מלווה בצעדים להבטחת זכויות האדם והחירויות בפועל ובמאמצים לפיוס. ביקורת זו עוררה תגובות נזעמות בתקשורת המצרית הרשמית ונתפסה כהתערבות בלתי מקובלת בענייניה של מצרים. מעטים ראו בדברי קרי דווקא הבעת תמיכה בחוקה המצרית החדשה.

דוח זה יסקור את התגובות לתוצאות משאל העם על החוקה כפי שבאו לידי ביטוי בתקשורת המצרית:

 

1. הקול הרווח בתקשורת המצרית: התוצאות - אור ירוק לאל-סיסי לרוץ לנשיאות

כאמור, ברב המאמרים בעיתונות המזוהה עם המשטר, ובמיוחד ביומון אל-אהראם, נטען כי ההצבעה בעד החוקה מהווה הבעת אמון של העם בגנרל אל-סיסי והבעת תמיכה בהתמודדותו לנשיאות.

 

כותב מצרי: התמיכה בחוקה משמעותה קריאה להתמודדות אל-סיסי לנשיאות

עמר עבד אל-סמיע, הכותב ביומון אל-אהראם, טען במאמרו "העם ואל-סיסי הם יד אחת", כי המשמעות של תוצאות משאל העם על החוקה היא קריאה לאל-סיסי לרוץ לנשיאות: "ללא ספק, החלו המוני המצרים מאז אתמול מוקדם בבוקר [תחילת ההצבעה במשאל העם ב-14.1.14] להנחית מכה כפולה על כוחות המזימה, הבגידה, הקיפאון, הטרור והריאקציה המגולמים באח"ס וההולכים בדרכם... משמעות המכה הכפולה בחלקה הראשון היא ניצחון במשאל העם על החוקה והתחלת הפריצה קדימה לעבר ייסוד מדינה מודרנית ודמוקרטית, על אף כל הניסיונות להכשיל מהלך זה עד כדי הרג של אנשים ברחובות; משמעות החלק השני של המכה הכפולה הינה הקריאה לגנרל עבד אל-פתאח אל-סיסי, הגיבור שהגורל הביא אותו למצרים, להתמודד לתפקיד נשיא הרפובליקה ולהיענות לרצון המיליונים אשר כרכו את לבבותיהם סביבו. [הבעת אמון העם בחוקה החדשה] זה התנאי שהציב אל-סיסי על מנת שייכנס למערכת הבחירות בנוסף ל[תנאי נוסף שהוא] קבלת ייפוי כוח מהצבא...

      

האנשים אינם נוטים לאל-סיסי רק מתוך היגררות אחר רגשותיהם ורק מכיוון שהוא הגיבור אשר הצילם מהאימפריאליזם של האח"ס, אלא גם משום שהעם שׂם את מבטחו בממסד הצבאי, אשר מתוכו בא האיש. ההמונים נותנים אמון גם במילים הספונטניות שהוא מפנה אליהם ברגש עממי גדול ובלב שחומל עליהם ונוהג עמם בעדינות... הוא משכנע את האנשים במילות נאומיו הפוליטיים, אותם הוא מנסח בתשומת לב מדהימה, והם חוזרים אחריו [ומדקלמים] את סיסמתו הפשוטה, המגלמת בתוכה את שאיפות המצרים וכיסופיהם לעתיד טוב יותר: 'מצרים היא אֵם העולם וכך תישאר'. היום אנו משלימים את הצעד של משאל העם ו[בהמשך] נצעד צעד נוסף עם האיש [אל-סיסי] למקום שבו הוא ואנחנו נעבוד הרבה ונעמוד יחדיו מול הלחצים והמזימות, שכן העם ואל-סיסי יד אחת הם."[6]

 

המצרים הבינו שהם לא מצביעים רק על החוקה, אלא גם עבור הגנרל אל-סיסי

ברוח דומה כתב סמיר תנאר'ו, מרצה למשפטים באוניברסיטת אלכסנדריה ובאוניברסיטת עין שמס: "בהיסטוריה הפוליטית של המדינות הדמוקרטיות, יש שמשאל עם על מסמך משפטי או חוקה הוא בה בעת משאל על אישיותו של המנהיג או הנשיא. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא שלאחר מרד הצעירים והסטודנטים בצרפת ב-1968 במהלך השלטון של המנהיג שארל דה גול, רצה המנהיג הזה לאשר את המשך הפופולאריות שלו ואת שביעות רצון האזרחים ממנו, לכן, בשנת 1969 הוא קיים משאל עם על חוק שחשיבותו שולית, אשר קשור לשלטון המקומי, [שהיה למעשה משאל עם] על אישיותו. הוא פנה אל הצרפתים ואמר להם שאם הם לא יסכימו לחוק הזה ברוב גדול לשביעות רצונו, הוא יתפטר, וזה מה שקרה בפועל. דה גול התפטר לאחר שהשיג את הסכמת העם לחוק המוצע ברוב שלא סיפק אותו כדי להמשיך בשלטון.[7]   

 

זה מה שקרה במצרים במשאל העם על החוקה. הגנרל עבד אל-פתאח אל-סיסי פנה לאזרחים וביקש מהם לצאת ולהצביע, וכל המצרים הבינו... שאין הם מצביעים על החוקה בלבד, אלא  גם עבור הגנרל אל-סיסי בעת ובעונה אחת. החוקה וכמוה גם הגנרל אל-סיסי זכו לתמיכת העם בשיעור עצום של 98.1%, בניגוד למה שקרה בצרפת בשנת 1969...   

 
כולם יודעים שהגנרל אל-סיסי לא רץ לנשיאות, אלא הנשיאות רצה אליו. זהו גורלו הלאומי ולא עתידו הפוליטי. המספר החשוב ביותר בתוצאות של משאל העם של 2014 הוא המספר של אלה שהצביעו בעד, המגיע לכ-20 מיליון אזרחים, כלומר בערך כפול ממספר המצביעים בעד חוקת 2012, שהגיע לקצת יותר מעשרה מיליוני אזרחים. המספר החשוב השני הוא אחוז התמיכה בחוקה - 98.1% וכולם יודעים שזהו אחוז אגדי... מר [ראשד] אל-ר'נושי, מנהיג מפלגת אל-נהדה התוניסאית, לעג על כך שאחוז ההצבעה גבוה מ-95% ואמר שזה אחוז שלא עולה בקנה אחד עם הדמוקרטיה. בתגובה, נאמר שבעתות סכנה העמים מתאחדים ועומדים כאיש אחד."[8] 

 

2. מיעוט בתקשורת המזוהה עם המשטר: אחוז התמיכה הגבוה – חזרה לימי מובארכ

מנגד, מאמרים בודדים בעיתונות המזוהה עם המשטר פקפקו בתוצאות משאל העם וטענו כי אחוז התמיכה הגבוה כל כך במשאל העם מזכיר את תקופת מובארכ. חלקם אף טענו כי האחוז הגבוה של אלה שהחרימו את משאל העם מעיד על היקף ההתנגדות לאל-סיסי.

 

בעל טור באל-אהראם: שחזור משאלי עַם הזוכים ללמעלה מ-90% תמיכה – מנוגד לדמוקרטיה

מאמר חריג בנוף מאמרי הדעה ביומון אל-אהראם, הידוע בתמיכתו במשטר הנוכחי ובמועמדותו של אל-סיסי לנשיאות, היה מאמרו של העיתונאי כארם יחיא. במאמר שכותרתו "מה פירושה של שתיקת הקלפיות?" כתב:  "ייתכן שכותרתו של מאמר זה מפתיעה את אלה שאינם רואים אלא מצב של קונצנזוס לאומי בהצבעה בעד משאל העם על החוקה, אלה שאינם מבינים את הסכנה שבשיבה למה שהיה לפני ה-25.1.11 ואת האבסורד שבהליכה נגד כיוון ההיסטוריה... על ידי חזרה למשאלי עם שתוצאתם מעל 90% [וחזרה] למושגים כמו שבועת אמונים ומתן ייפוי כוח [לשליט], המנהיג המפקד בחסד עליון ובעל ההנהגה ההיסטורית. לקסיקון כמו זה, האופייני לשלטון עריץ, סותר את היסודות הפשוטים ביותר של התרבות הדמוקרטית...

 

אין להסתפק בכך ש-98% אמרו כן, אלא עלינו לשים לב גם לכך שרוב הבוחרים – כ-62% מהם, כלומר קרוב לשני שלישים – החרימו את ההצבעה...  מדוע סירבו רוב המצרים להשתתף, למרות ואולי בגלל, מסע התעמולה ללכת ולהצביע כן? האם רובם נחרדו מהאווירה שהחלו לשרור בה פחד, חשש, מלשינות ושתיקה במקומות הציבוריים? האם מחרימים אלה חוששים מפני [תחילתה של] תקופה שתשלב את הגרוע ביותר מתקופותיהם של עבד אל-נאצר, סאדאת ומובארכ? האם הם חשים שמשטר מובארכ ישוב ועמו ישובו גם מדינת המשטרה והפרוטקציות לבעלי ההון?...

 

אם נקבל, לצורך הוויכוח, את הטענה שמשאל עם זה הוא בבחינת אור ירוק למועמד ספציפי לרוץ לבחירות לנשיאות תחת מטריית ה'כן', הקונצנזוס הלאומי, ייפוי הכוח ושבועת האמונים, כלום אין זה מן הראוי במצב זה לומר גם שקרוב לשני שלישים מהבוחרים מתנגדים למועמד זה או שהם, לכל הפחות, לא מתלהבים מהתמודדותו וחוששים לעתיד המדינה איתו?...

 

במיוחד בקרב הצעירים הבקיאים בניסיון של דמוקרטיות, יש היודעים שמשאלי עם כגון זה הם נחלת ההיסטוריה, שכן משאל עם כהלכתו נערך על סעיף אחד או שניים לאחר דיאלוג חברתי... [הייתכן שההצבעה הדלה היא משום] שרוב המצרים לא מאמינים עוד ב[יעילותו של] מנגנון משאל העם, לאחר שהם התנסו בכל משאלי העם במשך שישה עשורים – והתוצאות של כולם היו  'כן' ורק 'כן'... יתכן שיש סיבות נוספות לשתיקה [של הקלפיות, קרי לאחוז ההשתפות הנמוך], אך ללא ספק, אי אפשר לטעון שאחת הסיבות היא שכל המחרימים את משאל העם הם מהאח"ס או מקרב תומכיהם..."[9]

 

3. האח"ס והעיתונות העצמאית: תוצאות המשאל זויפו; נערך בצל טרור ודיכוי

הן בעיתונות העצמאית והן בקרב האח"ס נשמעו טענות חריפות יותר נגד תוצאות משאל העם. אלה טענו כי תוצאות משאל העם זויפו, כי אחוז ההשתפות הנמוך מעיד שאין קונצנזוס על החוקה ומחו על שיטות הדיכוי וההפחדה שהופעלו נגד המתנגדים לחוקה או כלפי אלו שהחרימו את משאל העם.

 

האח"ס: התמיכה הנמוכה בחוקה הובילה לזיוף התוצאה ולהקדמת הבחירות לנשיאות

בהודעה מטעם האח"ס בתגובה לתוצאות משאל העם נאמר: "משאל העם הבטל זויף, כפי שציפינו וכפי שצפו זאת גם המשקיפים ההוגנים. לא ייתכן שאלה אשר זלזלו ברצון העם אשר התגלה חמש פעמים בבחירות ובמשאלי עם קודמים... וביצעו את כל העבירות שדינן גיהנום - יערכו משאל עם הוגן, שכן תוצאתו [של משאל עם הוגן] תהא התנגדות להפיכה הצבאית העקובה מדם ותמיכה בשלטון האזרחי הלגיטימי המכבד את העם, את רצונו, ריבונותו וכבודו. לכן התוצאה של משאל העם זויפה, על מנת ש[אנשי ההפיכה] ישיגו עלה תאנה להסתיר באמצעותו את חוסר הלגיטימיות שלהם. אך התוצאה הזאת לעולם לא תעניק להם שום מידה של לגיטימיות.  

 

[אנשי ההפיכה] טענו ש-38.6% מבעלי זכות הבחירה הצביעו במשאל העם הזה, בעוד שכולם אישרו שהצעירים החרימו את ההצבעה, והם מייצגים 60% מבעלי זכות הבחירה, בנוסף לכך שהרוב העצום של האסלאמיים וכוחות פוליטיים אחרים החרימו [את משאל העם]. אזי כיצד יכולה להיות תוצאה כזאת אם לא על ידי זיוף?... "[10]

 

בהודעת האח"ס שפורסמה בתגובה להודעתו של הנשיא עדלי מנסור על הקדמת הבחירות לנשיאות נאמר: "[למנסור] אין זכות להוציא החלטה כזו, שכן תפקידו בטל וכל החלטותיו בטלות. יש לנו נשיא לגיטימי נבחר [קרי, מורסי], גם אם חטפה אותו כנופיית מחוללי ההפיכה. רצון העם נתגלה בבחירתו באופן דמוקרטי, חופשי והוגן ובארבע [מערכות] בחירות ומשאלי עם אחרים[11] שכוח הטנק והמקלע לא יכול לבטל. האמת ניצבת מעל הכוח. רצון זה מתגלה מדי יום מזה שבעה חודשים בכיכרות וברחובות בכל המדינה הדבקה בלגיטימיות ומתנגדת להפיכה הצבאית ולכל מה שנובע ממנה. המניע להחלטה זו [להקדים את הבחירות לנשיאות] ולחיפזון בקבלתה הוא האובססיה של שר ההגנה [אל-סיסי] לכיסא הנשיאות, וכן הכישלון בגיוס [תמיכה בו] שהתגלה במשאל העם על חוקת הדם וההרס, דבר שאילצם לזייף את התוצאה, וכל העולם היה עד לכך..."[12]

 

חבר מועצת העם לשעבר עמר חמזאוי: המדינה הביטחונית שבה; סטינו ממסלול הדמוקרטיזציה

עמר חמזאוי, חבר מועצת העם לשעבר, שכבר הביע את ביקורתו על שלטון הצבא במצרים בחודשים האחרונים, מתח גם כן ביקורת על התנהלות משאל העם על החוקה. יצויין כי חמזאוי עומד למשפט פלילי באשמת פגיעה במערכת המשפט, לצד הנשיא המודח מוחמד מורסי וכמה מאנשיו, לאחר שכתב בטוויטר שהמשטר הנוכחי משתמש במערכת המשפט להשתקת מתנגדיו ולשלילת חופש הביטוי.[13] בטורו היומי ביומון אל-שורוק כתב חמזאוי: "כאשר היה שיעור ההשתתפות של הבוחרים במשאל העם על חוקת 2012 כ-33%, אמרתי וכתבתי ששיעור נמוך כזה אינו מעניק לחוקה את מידת ההסכמה העממית הדרושה בכדי שהמסמך ייחשב לכזה הזוכה לשביעות רצון חברתית. [עוד אמרתי] כי השתתפות שאינה עולה על שליש מהבוחרים המצרים שוללת מהחוקה אופי קונצנזואלי...


כאשר אושרה חוקת 2012 במשאל העם, כתבתי שהסכמת רוב הבוחרים שהשתתפו במשאל העם על החוקה איננה משנה את העובדה ש[אותו] טקסט חוקתי - שאינו מבטיח את זכויותינו ואת חירויותינו, אינו מאפשר למדינה, לחברה  ולאזרח לבנות דמוקרטיה ברורה, מציב את הממסד הצבאי כמדינה מעל המדינה ופותח את דלתות מצרים בפני פאשיזם דתי – הוא [טקסט] רע... לא הייתי הקול היחיד שחשב כך... יתרה מכך, השמיעו את הטענה הזו גם רבים מקרב הפוליטיקאים, הסופרים ואנשי התקשורת המנופפים בשלטי המדינה האזרחית, הליברליזם והשמאל הדמוקרטי, אשר בהמשך לקחו חלק בגיבוש החוקה של 2013 ותמכו בה [וגם היא] מפחיתה מזכויותינו ומחירויותינו, אינה מבססת דמוקרטיה... ומציבה את הממסד הצבאי כמדינה מעל המדינה..."[14]


במאמר נוסף כתב חמזאוי: "האם האליטות המנהלות את העניינים במצרים מאז ה-3.7.13 [יום הדחתו של מוחמד מורסי] חושבות שעל ידי אישור כמה [קווי] מדיניות וצעדים כלכליים וחברתיים לשיפור תנאי המחייה של מיעוטי היכולת הן יצליחו להסיח את דעת הציבור מהפרות זכויות האדם והחירויות, מאישורם של טקסטים חוקתיים וחוקים מדכאים, מרדיפת האופוזיציונרים ומפעולות אחרות של המדינה הביטחונית שחזרה [להתקיים]? האם הממסד הצבאי, מנגנוני הביטחון, הממשלה והמפלגות המיוצגות בה חושבים שההלל התקשורתי והפוליטי למסמך החוקתי שעבר בהשתתפות של פחות מ-40% מהמצרים ולאחר שבועות של גיוס כללי להצביע 'כן' בצל דיכוי ישיר של מתנגדי המסמך החוקתי של 2013 – ימנע למשך זמן רב מדעת הקהל לגלות שאנו סובלים ממצב של קיטוב פוליטי וחברתי חד, שאין בסיס דמוקרטי במסמך החוקתי ושמגזרים עממיים בעלי השפעה נמנעו שוב מהשתתפות [בהצבעה] בקלפיות, לאחר שסטינו ממסלול המעבר הדמוקרטי בפועל?...

 

המניעים העומדים מאחורי השמצתם של המתנגדים לצעדים שלאחר ה-3.7.13, האשמתם בבגידה והענשתם, אינם נסתרים עוד מעיניהם של רבים מהמצרים, כולל אלה האוהדים את השלטון הנוכחי והתומכים במסמך החוקתי של 2013 ובהתמודדותו של שר ההגנה [במרוץ] לנשיאות..."[15]


בעלת טור: הדיכוי השיטתי שליווה את משאל העם - אות למה שצפוי בבחירות לנשיאות

טענות דומות על אווירת הדיכוי והטרור שבה נערך משאל העם עלו גם ממאמרה של רים סעד, בעלת הטור ביומון העצמאי אל-שורוק, שכתבה: "החרם המוחלט של המתנגדים לחוקה הפקיע את אמינותו של משאל העם ואי אפשר עוד לדבר ברצינות על הגינותו. אינני מתכוונת כאן להגינות במובן הצר, המצטמצמת רק לנוהלי ההצבעה, לחלוקת הקלפיות ולמעקב אחר התוצאות, כי אם לצעדים ולאווירה הכוללים יותר שקדמו לתהליך ההצבעה. לצד הזרמת הכספים, שמקורם לא ידוע, לתעמולה [שקראה] להצביע בעד וגיוס התקשורת הרשמית והפרטית לאותה המטרה, העניין התפתח לכדי מעצר של מי שקרא [להצביע] נגד [החוקה] ולכדי הפחדה של מי שרק העז לחשוב על האופציה הזו, עד כי הם תוארו כבוגדים. הדבר חל גם על מי שקראו להחרים [את משאל העם], שחלקם נעצר בגין 'קריאה להחרמת משאל העם', למרות שהחרמה היא החלטה אישית ואופציה פוליטית לגיטימית...[16]

 

אני יודעת שרבים מבני העם רקדו משמחה [בעקבות תוצאות] משאל העם, וזה דבר משמח ויפה, אך הגינות וחירות אינן נמדדות על פי מספר הריקודים מול הקלפיות. למרבה הצער, אנו ניצבים בפני קביעת תקדימים רעים והשבת מסורות ואווירה שאין להשיבן. האופן שבו נוהל תהליך משאל העם אינו אירוע שתם ונשלם, אלא הוא ישמש מודל שלפיו ינוהלו הבחירות הבאות לנשיאות, לפרלמנט ולרשויות המקומיות...

 

אם מתנגדי החוקה... סבלו מהתעללות, מעצרים ופברוק האשמות נגדם, אנו יכולים לדמיין, למשל, מה עלול לקרות למתנגדיו של הגנרל אל-סיסי, אם יחליט להתמודד לנשיאות. לצד הדיכוי השיטתי, משאל העם היה גם החזרה הגרועה ביותר האפשרית לקראת מה שיקרה בבחירות הבאות, והוא אינו מבשר על מינימום של שוויון הזדמנויות בין המתחרים..."[17]

 

4. ביקורת על תגובת ארה"ב לתוצאות משאל העם

מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, אמר בתגובה לתוצאות משאל העם כי "אין די בהצבעה אחת כדי לבסס דמוקרטיה" וכי הדבר תלוי ב"צעדים הנלווים לה". הוא הבהיר כי למרות שמשאל העם עבר, הצעדים הבאים (הכוונה לבחירות לפרלמנט ולנשיאות) הם שיעצבו את המסגרת החברתית, הכלכלית והפוליטית לדורות הבאים. הוא קרא לממשלת מצרים "ליישם במלואן את אותן זכויות וחירויות שמובטחות בחוקה החדשה לטובת העם המצרי ולנקוט צעדים לקראת פיוס [עם האח"ס]".

 

לדבריו, העם המצרי האמיץ שניצב בכיכר אל-תחריר, עדיין מחפש אחר הבטחת המהפכה. הוא יודע שהמעבר לדמוקרטיה מכילה וסובלנית בהנהגה אזרחית תדרוש ממנהיגיה הפוליטיים של מצרים לעשות פשרות קשות ולחפש אחר הסכמה רחבה בעניינים מהותיים רבים. קרי אמר כי ארה"ב הביעה שוב ושוב דאגה מהגבלת חופש ההפגנה והביטוי במצרים, כולל בדרך למשאל העם. הוא קרא לממשלת המעבר לקחת את העניינים האלו לתשומת ליבה לקראת הבחירות לנשיאות ולפרלמנט וכן קרא לכל הצדדים לגנות את האלימות ולהימנע ממנה.[18]

 

אל-אהראם: קרי, זה לא עניינך!

בתקשורת הרשמית היו התגובות לדברי קרי מעורבות. מצד אחד, במאמר המערכת של היומון אל-אהראם, שכותרתו "מר קרי, עצור עתה!", נכתב: "מדהים שהממשל האמריקאי, החל מהנשיא ברק אובמה ועד שר החוץ, ג'ון קרי, תמיד בוחרים את העיתוי הרע, ואת התגובה הגרועה ביותר. כאשר פרצה מהפכת ה- 25 בינואר לא היו חישוביהם של אובמה וממשלו מדויקים, ולכן הם אכזבו את העם המצרי. לעומת זאת, הממסד הצבאי בחר מהרגע הראשון לעמוד לצד התקוות הלגיטימיות של העם המצרי. במקום ש[ממשל אובמה] ילמד [מהניסיון הזה] הוא נטה פעם נוספת לצדו של המודח מוחמד מורסי ותנועתו, ולעומת זאת, הצבא נטה [שוב] ובכוח לטובת העם. בזמן שהמוניטין האמריקאי נפגע מאוד, אישור החוקה המצרית ברוב מוחץ היווה הזדמנות [לתיקון] עבור קרי אך הוא החמיצהּ. נראה שקרי ונשיאו אינם מטיבים לקרוא את המציאות, לא לומדים מלקח העבר, ולא מסוגלים לעמוד בפיתוי של מתן שיעורים בדמוקרטיה!  

 

הנה יצא מר ג'ון קרי וקרא לממשלה המצרית הזמנית ליישם במלואן את הזכויות והחירויות שהחוקה החדשה מבטיחה לעם המצרי ולהתקדם לעבר פיוס [לאומי עם האח"ס]. מתבקש לשאול כאן מי גיבש את החוקה הכוללת זכויות וחירויות [כה] נפלאות?! האם לא האליטה המצרית ונציגי העם? אם כך, לשם מה ההרצאה הזאת שאין לה בסיס והקריאה למתן זכויות וחירויות? בכל הנוגע לפיוס, התשובה היחידה המתורבתת היא: זה לא עניינך!...

 

הדבר המפליא ביותר הוא שמר קרי אומר שהדמוקרטיה היא יותר ממשאל עם אחד או מערכת בחירות אחת. זו חוכמה מאוחרת בהתחשב בכך שקרי וממשלו כבר ייגעו את מוחנו בעבר כאשר [הדגישו] את הצורך לכבד את הלגיטימיות של הקלפיות בתקופת האח"ס, אך המוסר הכפול האמריקאי אינו דבר חדש. עצתנו היחידה לקרי היא: הפסק עכשיו להתערב בעניינים המצריים! ועכשיו פירושו עכשיו, ולא מחר.[19]

 

בעל טור: הביקורת המצרית על הצהרות קרי – רגישות מופרזת

לעומת זאת, למחרת כתב בעל הטור באל-אהראם, וחיד עבד אל-מגיד: "יש לשים קץ לרגישות המוגזמת לכל מילה שלא נראית לנו שאומר בכיר במדינה זו או אחרת. רגישות יתר היא סימן חולשה ולא כוח. היא מעידה על חוסר אמון בעצמך ועל חוסר יכולת לנהל דיאלוג ולשכנע. לכן, אינני מוצא בהצהרות שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, שלשום, שום דבר מעורר זעם, למרות שאני חולק על חלק מדבריו. הבטתי, ראשית, בחלק החיובי של הצהרתו בו דיבר על חשיבות יישומן של הזכויות והחירויות שהחוקה החדשה מבטיחה, ופירושו של דבר שהוא קרא את החוקה הזו ומצא בה דברים שראוי שיקרו בשטח. זה מה שהמצרים שואפים לו עוד לפני [קרי].

 

באשר להערותיו על חלק מהליכי משאל העם, ועמידתו על הצורך שהתהליך הפוליטי יהיה כולל ומכיל (inclusive) שאינו מדיר איש, הרי זה צריך להיות נושא לדיאלוג עימו ועם זולתו בראש פתוח ותוך אמונה חזקה שעמדתנו היא ללא רבב, ותוך נכונות, בה בעת, לתקן חלק מהחריגות שחייבות תיקון, מתוך מניע לאומי צרוף ולא כדי לרצות מישהו מבחוץ או מבפנים... אין לשכוח, אנו מדברים על הצהרות קרי, שהוא הידיד הטוב ביותר של מצרים עתה בממשל האמריקאי ושהוא זה שדיבר בעבר על גניבת האח"ס את מהפכת ה-25.1."[20] 

 

 



[1] על חוקת מצרים 2014, ראו דו"ח ממרי : "עיון בהצעת החוקה המצרית 2014: דה-אסלאמיזציה ועליונות לצבא"

[2] אל-אהראם (מצרים), 19.1.2014

[3] אל-אהראם (מצרים), 27-28.1.2014

[4] אל-חיאת (לונדון), 28.1.2014

[5]ו www.ikhwanonline.com, 19-20.1.2014

[6] אל-אהראם (מצרים), 15.1.2014

[7] משאל העם של דה גול נדחה ברוב של 52.4%

[8] אל-אהראם (מצרים), 22.1.2014

[9] אל-אהראם (מצרים), 20.1.2014

[10]ו www.ikhwanonline.com, 19.1.2014; על חוק ההפגנות ראה דו"ח ממרי (2.2.14): "מצרים: מחלוקת ציבורית חריפה סביב חוק ההפגנות"

[11] הכוונה למשאל העם על תיקוני החוקה במרץ 2011, לבחירות לפרלמנט, לנשיאות ולמשאל העם על חוקת 2012

[12]ו www.ikhwanonline.com, 26.1.2014

[13] אל-וטן (מצרים), 19.1.2014; אל-מצרי אל-יום (מצרים), 20.1.2014

[14] אל-שורוק (מצרים), 19.1.2014

[15] אל-שורוק (מצרים), 20.1.2014

[16] ארגון זכויות האדם Human Rights Watch דיווח על מעצרם של שבעה פעילים ממפלגת "מצרים החזקה" בראשותו של המועמד לנשיאות לשעבר, עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח, באשמת תליית פוסטרים הקוראים להצביע נגד החוקה www.hrw.org, 12.1.2014

[17] אל-שורוק (מצרים), 19.1.2014

[18]וwww.state.gov, 18.1.2014

[19] אל-אהראם (מצרים), 20.1.2014

[20] אל-אהראם (מצרים), 21.1.2014

הכוונה להתבטאות של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, לפיה מהפכת ה-25.1.11 "נגנבה על ידי הישות האחת המאורגנת ביותר במדינה שהייתה האחים [המוסלמים]." www.state.gov, 20.11.13