שינוי אפשרי בעמדת החמאס כלפי השלטון הסורי:
בעלי טורים בחמאס תוקפים את אסד: גורלך יהיה כגורל העריצים שנפלו
בימים האחרונים – על רקע מה שנראה כרגעיו האחרונים של שליט לוב, מועמד אל-קד'אפי, בשלטון – פורסמו בעיתון "פלסטין", המזוהה עם החמאס, כמה מאמרים התוקפים את נשיא סוריה בשאר אל-אסד על שלטון העריצות שהוא מנהיג בסוריה ועל האלימות של משטרו כלפי המפגינים הסורים. הכותבים קראו לאסד ללמוד לקח מגורלם של אל-קד'אפי ושל השליטים האחרים שנפלו, לעצור את שפיכות הדמים ולוותר על השלטון, כדי להניח לעם הסורי לבחור את הנהגתו. אחד מהכותבים מתח ביקורת על הפגיעה של מנגנוני הביטחון הסורים בדת האסלאם וטען כי הדבר יאיץ את נפילת המשטר.
יש לציין כי הלשכה המדינית של החמאס יושבת בדמשק, וכי מאז פרוץ האירועים נמנעים גורמים רשמיים בתנועה מלהתייחס אליהם. עפ"י ידיעות שלא אושרו, הפסיקה איראן את תמיכתה הכספית בחמאס עקב אי-תמיכת הנהגתה במשטר הסורי.[1]
להלן תרגום קטעים מן המאמרים.
בעל טור לאסד: הפסק את מרחץ הדמים ועזוב את השלטון
בעל הטור בעיתון "פלסטין", מצטפא אל-צואף, כתב:[2] "לאחר שישה חודשים עם דם [שזרם] כנהרות, עשרות אלפי הרוגים ופצועים והרס כמעט מוחלט של לוב – נפל מועמר אל-קד'אפי, הדיקטטור של לוב... העריץ ייפול וזמנו יסתיים, וגורלו יהיה כשל שאר העריצים הערבים שקדמו לו – מובארכ ובן עלי, ואלה שילכו בעקבותיהם. ואם זה הסוף, מדוע שאר מנהיגי ערב – מלכים, נסיכים או נשיאים – אינם ממהרים להיענות לדרישות עמיהם?... מה שקורה עכשיו בלוב הוא מסר חזק למי שאינו מבין את המסר של בן עלי ומובארכ. אל-קד'אפי ואל-אסד העמיקו [לטבול] בדם עמיהם ולא למדו לקח מהמתרחש. הם מתעקשים לקרוא תיגר על רצון העמים, המתעמתים עם המשטרים האלה בחזות חשופים, ושנפלו מהם עשרות אלפי שהידים...
אסד של סוריה, האם עדיין אינך מבין? האם לא ראית ולא שמעת מה קורה לאלה הדומים לך? האם לא למדת לקח? [האם לא] תפסיק את מרחץ הדמים בחומס, אל-לאד'קיה, חמאה, ריף דמשק, דיר אל-זור והערים האחרות בסוריה...? האם לא... תברח בטרם תשיגך יד הצדק העממי? האם לא תסתפק בכמות הזאת של דם, הרוגים, פצועים והרס, ותניח לעם הסורי שחי בתקופתך ובתקופת אביך, כשהוא נשלט ע"י ברזל ואש?
הוי, העריצים הערבים, מה יזיק לכם אם תניחו לעמיכם לבחור את מנהיגיהם? האם אתם גזרת גורל שנחתה עליהם משמיים, ורק המוות יגמור אתכם?... למה אתם מחכים, שעמיכם ימרדו בכם ואז תעמיקו [לטבול] בדמם, בטרם יעקרו אתכם? אל תחשבו שאתם מוגנים לגמרי, ואל תחשבו שאתם חזקים, שהרי העם חזק מכם. אל תחשבו שהמערב או המזרח יכולים לשמור על משטריכם – מלוכניים יהיו או חוקתיים. האינטרס הוא ששולט במערב ובמזרח, ואם האינטרס יתבטל הם ימסרו אתכם לעמיכם ללא מחיר וינטשו אתכם.
מהרו לבקש מחילה מעמיכם והיענו לרצונם מרצונכם הטוב, לפני שהם יחטפו את זה מכם בכוח כפי שהרוח הרעה נחטפת מן הגוף. האם יש ביניכם בר דעת, או ש'ליבותיכם נעולים במנעול'? [קוראן 47: 24]"
בעלת טור: מסע החירות של הסורים נמשך – למרות האלימות והטרור
בעלת טור באותו עיתון, למא ח'אטר, תיארה במאמרה[3] את השמחה שחשו הערבים למראה התקדמותם של המורדים בלוב לעבר מעוזו של אל-קד'אפי, והמשיכה: "החצי השני של [הנושאים הנמצאים במרכז] תשומת הלב... היה בסוריה, שם הכאב האינסופי גובר על [ניצוצות] התקווה, היוצאים מחום דמם הנדיב [של ההרוגים] ומהתעקשותו של העם הסורי להמשיך במסע השחרור. זאת, אף על פי ששליטת האלימות והטרור התחזקה, ועל אף שבמשך חמישה חודשים אנו רואים את הפשיעה והפקרת כבוד האדם. איתם נמשך מסע החירות, על אף התכחשותם של שליטי דמשק לחוקי היקום ועל אף אמונתם הנחרצת שמפלגתם הטוטליטארית המדכאת היא הגורל של סוריה, אדמתה ועמה... וכי חוקי שלטונם נמצאים מעל לכבוד ומעל לזכות לחירות, ואף מעל לחוקי ההיסטוריה, שאינם מעניקים נצח לאף משטר או שליט גם אם הוא נוהג בצדק, ולא כל שכן כאשר הוא מדכא, עושק ומחלל את הדברים הקדושים.
התפתחויות המהפכה בלוב והנטייה שלה [להשתמש] בנשק היו הדחליל שבו השתמשו רבים כדי להחליש את שאר המהפכות הערביות, ובמיוחד הסורית... [היו כאלו] שהפחידו את הסורים פעם ממלחמת אזרחים, פעם מהתערבות זרה ופעם משליטת כוחות זרים על משאבי הארץ ועל רצונה; כאילו משאביה של לוב בתקופת אל-קד'אפי הלכו לכיסו של העם, או כאילו [לוב] הייתה בעלת החלטה ורצון חופשיים. זהו המצב גם בסוריה, עם כמה הבדלים הנובעים ממעמדה ומאופיין של בריתותיה האזוריות.
האמת היא... שכל משטר העוין את עמו ומתנכר לכבודו, שהוא אדיש לדמו ולדברים הקדושים לו כדי לחזק את שלטונו – אינו יכול להיטיב עם זולתו ואינו מסוגל לשאת את הדאגה לענייניה הגדולים של האומה. החלטה חופשית אינה יכול לחיות בדו-קיום עם דיכוי, בלימה וחניקת נשימתם [של האנשים], ואינה יכולה להכיל דריסה של כל ערכי המוסר, שקרנות מקצועית ובדיית [סיפורים] כדי לברוח מרגע האמת ומן העת לשינוי."
בעל טור: אנשי המשטר מאלצים את הסורים לכפור באסלאם
בעקבות פרסום סרטון בו נראים אנשי ביטחון סוריים מאלצים אזרחים לומר : "אין אלוה מלבד בשאר ומאהר אל-אסד"[4] כתב בעל טור אחר בעיתון "פלסטין", עצאם שאור: "הנשיא בשאר אל-אסד הוא השולט בסוריה. אין ספק בכך. הצבא, מנגנוני הביטחון, השביחה [אנשי המשטר הפועלים בלא מדים] וכל המגנים על המשטר – כולם מקבלים הוראות מהנשיא. הפשעים המבוצעים בסוריה מופיעים בערוצי הלוויין, שם נראים אזרחים אשר כבודם מושפל [בצורה] קשה. זאת פרט לשפיכות הדמים הבלתי פוסקת שלא מבחינה בין גדול לקטן. מה שלא ניתן להבין הוא אילוץ האנשים לעשות כפירה ברורה, תחת עינויים והשפלות, כאשר הצבא מאלץ את הצעירים לסלף את [אמירת] העדות [אין אלוה מלבד אללה] ולהעיד כי [אין] אלוה מלבד הנשיא בשאר ואחיו מאהר...
ראינו צורות רבות של אלימות מצד משטרים נגד המורדים במדינות ערב. ואולם, לא ראינו שום התקפה על [סמלים] דתיים... לא ראינו ביזוי מסגדים ופגיעה בצריחים שלהם, כאילו היו המטרה המועדפת של יורי הפצצות והשנאה...
הנשיא בשאר אל-אסד הבטיח לעשות רפורמות... ואולם, אנו תוהים מדוע הוא לא הורה מיידית לשביחה שלו ולאנשי הכנופיות שלו להפסיק את כל מעשי התוקפנות נגד דת האסלאם... אנו סבורים כי תופעות אלה של כפירה יאיצו את נפילת המשטר, בנוסף להתרת הדם והכבוד של העם הסורי. העושק לא יימשך. אללה אשר הנחיל ניצחון למצרים, לתוניסאים וללובים ינחיל ניצחון [גם] לסורים ולתימנים ולכל עם אשר חפץ בכבוד ובחירות ו[חפץ] להיפטר מן [השליט] העריץ."[5]
בעל טור: מדוע נאט"ו מתערב בלוב ולא בסוריה?
בעל הטור בעיתון, מאג'ד אבו מראד, כתב:[6] "השאלה העיקרית המעסיקה את האזרח הערבי היא מדוע התגובות האירופאיות והבין-לאומיות על האירועים בסוריה מצטמצמות לגינוי והוקעה בלבד, מבלי לחרוג למעשים ולהתערבות ישירה כדי להפסיק את שפיכת הדם הסורי? האם המשאבים וכל טוב הארץ של סוריה אינם מספיקים לשאיפות של נאט"ו, ואינם מזמינים אותו לבצע תקיפות צבאיות נגד המשטר כפי שקרה בלוב? לעניות דעתי, המוצא במקרה של סוריה ושל מדינות ערב האחרות טמון בעליית הנהגה חדשה ונאמנה, מבין בני העמים הערבים, כדי שייסתם הגולל על תקופת השליטים העושקים ועל כל מי שסוחר בדמם של בני עמו החפים מפשע... ועד שתבוא שעת ההצלה, בה ניפרד מתקופת דיכוי העמים, נברך את לוב, וההמשך יהיה בקרוב בסוריה ובתימן."
