בעקבות המלחמה בעזה (דצמבר 2008) נקטה החמאס טקטיקה של הפסקת ירי הטילים לעבר ישראל והיא כפתה זאת –  לא תמיד בהצלחה מלאה – גם על הפלגים הפלסטיניים האחרים. במקביל הבהירה חמאס כי לא נטשה את ההתנגדות והיא מימשה זאת הלכה למעשה בחודשים מרס-אפריל 2011 כאשר השתתפה בירי עשרות טילים לעבר ישראל

יחסי תנועת החמאס עם הארגונים האחרים בעזה ובייחוד עם הסלפים הג'יהאדיסטים, הג'יהאד האסלאמי, הפת"ח והחז"ע מתוחים וגם בתוך התנועה צצו מחלוקות. צעדי החמאס והתנהלותה בשלטון גרמו לירידה בפופולאריות של התנועה בקרב הציבור, אך לא במידה המסכנת את שלטונה ומנהיגיה מודעים למצב זה

לאחרונה התפרסמו באמצעי התקשורת הכתובה, המזוהה עם החמאס, דברי שבח לתורכיה ולרה"מ התורכי רג'ב טייפ ארדואן. זאת בתגובה לדבריו לאחר ניצחון מפלגתו בבחירות לפרלמנט (יוני 2011), כי ירושלים, עזה ורמאללה הרוויחו מניצחונו. בכירי החמאס בירכו את ארדואן על הניצחון ור"מ החמאס, אסמאעיל הניה, אף הזמינו לבקר בעזה

סיפור הפיוס בין הפלגים הפלסטינים הוא רשומון של גרסאות סותרות ופרשנויות מנוגדות. חודש לאחר טקס החתימה על ההסכם, פרטיו עדיין מעורפלים. הדבר היחיד הידוע לאשורו הוא נוסח מסמך ההבנות שנלווה להסכם, ופורסם בעיתונות הערבית והפלסטינית בליווי חתימות הצדדים בראשי תיבות

בעל טור ביומון "פלסטין" המזוהה עם החמאס, מצטפא אל-צואף, פרסם שני מאמרים הדנים בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במאמרו ב-4.6.2011, טען אל-צואף כי המשא ומתן היחיד שיכול להתנהל בין חמאס לישראל, הוא על סידורי יציאתם של "היהודים הישראלים" מכל פלסטין, והקמת מדינתם במקום אחר

 ב-3.6.2011 פרסם היומון המצרי אל-מצרי אל-יום ראיון עם אדם שהזדהה כפעיל מרכזי בזרם הסלפי-ג'יהאדי בעזה, שכינה עצמו בשם אבו אל-בראא. בראיון הוא ביקש להפריך את טיעוניהם של ראשי חמאס לפיהם כמות הפעילים הסלפים-ג'יהאדים בעזה אינו עולה על מאות, ואמר שמספר החברים בארגונים אלה מגיע ל-11,000

ב-19.1.11פרסם אתר האינטרנט palestine-info.info, המקורב לחמאס, מאמר אנטישמי פני עטו של בעל הטור עבד אל-עזיז כחיל. למחרת, ב-20.1.11, פרסם עיתון החמאס פלסטין, מאמר אנטישמי מאת הכותבת הודא בארוד. במאמרים נטען כי היהודים עושים שימוש ציני בשואה כדי לזרוע רגשי אשמה במערב, וכדרך להשגת מטרותיהם הלאומיות והכלכליות

ביום רביעי (27.4.2011) חתמו בקהיר פת"ח וחמאס על הסכם בראשי תיבות, המהווה מסמך הכנה לקראת הסכם "ההסכמה הלאומית הפלסטינית", עליו אמורים לחתום כל הפלגים הפלסטיניים בקהיר, ב-4.5.2011. יצוין כי אף כלי תקשורת לא הציג את המסמך שעליו חתמו הצדדים, ולכן אין לדעת מה הוא כולל

סגן יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, איש החמאס אחמד בחר, אמר ליומן הקטרי אל-ראיה כי המלחמה בעזה בסוף 2008-תחילת 2009 הייתה מבין הגורמים לפרוץ המהפכות בעולם הערבי, וכי מהפכות אלו – שהן נגד דיקטטורות שיצר המערב כדי לגזול את משאבי האומה הערבית – מבשרות את הקמתה של ח'ליפות אסלאמית

בכירים ובעלי טורים ברשות הפלסטינית מתחו ביקורת חריפה על החמאס בשל השתתפותה בירי הטילים על ישראל. לדבריהם, לירי הזה יש כמה סיבות: היריבות הפנימית בתנועה, שהציבור משלם את מחירה; אבדן שליטה של  ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל על עזה ועל מפקד גדודי עז אל-דין אל-קסאם

למרות סגירת כמה דפי פייסבוק שניהלו קמפיין למען "האינתיפאדה הפלסטינית השלישית" המתוכננת להיערך ב-15 במאי 2011, עדיין קיימים מאות דפי פייסבוק המקדמים מטרה זו. בדפים רבים קריאות בשבח ג'יהאד, שהאדה ורצח  יהודים

על רקע מתיחות סונית שיעית זו העלו בסעודיה תהיות לגבי נאמנותה של תנועת החמאס הסונית והשתייכותה של החמאס למחנה מדינות ערב הסוניות ובראשן סעודיה. זאת בשל קשריה ההדוקים של התנועה עם איראן השיעית אשר מסייעת לחמאס בנשק וכספים

תגובתם של אש"פ ושל בעלי טורים ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה לפיגוע באיתמר כוללת גינויים חריפים למעשה הברברי, תוך ניסיון לגלגל את האחריות עליו אל ישראל. אתר המקורב לחמאס פרסם מאמר המשבח את הרצח באיתמר

בראיון שהעניקה הליברלית הפלסטינית, זינב רשיד, לאתר הערבי הליברלי 'אאפאק', היא טענה כי המשטרים הדיקטטוריים הערבים משתמשים בעניין הפלסטיני כדי להסיח את הדעת מן הנעשה בארצותיהם וקוראת להתייחס לנושא הפלסטיני כאל עניין לאומי ולא דתי

במאמר ביומון המצרי אל-גומהוריה, תוקף בעל הטור ד"ר עבדאלה אל-נג'אר את האמירות האסלאמית של תנועת החמאס בעזה ואת מנהיגיה, וטוען כי עזה הפכה לכלא גדול המנותק מן העולם - תושביה סובלים מצוקה ומחסור, בעוד מנהיגי החמאס חיים בפאר ובראוותנות

החוקר הפלסטיני באוניברסיטת קמברידג', ח'אלד אל-חרוב, כתב מאמר בשם "מפעל חמאס והטאליבאניזציה של עזה", בו טען כי הצהרותיהם של אנשי התנועות האסלאמיות על "מפעל התרבות האסלאמי" ריקות מתוכן ובמעשיהם דוגמת יישום השריעה הם פוגעים באחדות האסלאמית ובזכויות הנשים

ירי הטילים מסיני אל אילת ועקבה ב-2.8.2010 עורר מחדש את זעמה של מצרים על איראן ועל  תנועת חמאס. בעיתונות המצרית נטען כי ירי הטילים משטח מצרים, ע"י חמאס או ארגונים אחרים הפועלים בשיתוף עימה, מהווה פגיעה בריבונותה של מצרים וחציית קו אדום

בעת ביקורו בסודאן, בספטמבר 2009, אמר ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל: "למרות המצור, סגירת המעברים, ההגבלות, המזימה הגדולה והציים מהמזרח ומהמערב שמונעים מאיתנו את הנשק, אנחנו, השבח לאללה, קונים נשק, מייצרים נשק ומבריחים נשק. זה מה שאללה ציווה עלינו"

בעקבות המשטים לעזה התגבר העיסוק במצב הכלכלי בעזה. היומון המצרי אל-אהראם פרסם מאמר מאת כתבו אשרף אבו אל-הול, המתאר שגשוג כלכלי בעזה, גידול בתעשיית הנופש וירידה במחיר הסחורות

התנועה האסלאמית בישראל-הפלג הצפוני, בהנהגת השיח' ראא'ד צלאח, נחשבה לאורך השנים כמי שמציבה את נושא ירושלים וההגנה על מסגד אל-אקצא בראש פעילותה. ואולם, לאאחרונה, הרחיבה התנועה את עיסוקה אל העניין הפלסטיני כולו - למאבק הרש"פ והחמאס, לזכות השיבה ולמו"מ עם ישראל

בעיתוני הרש"פ הובעה  אכזבה מכך שאירועי המשט הניבו לחמאס הישגים פוליטיים, בעוד התנועה מסרבת לחתום על הסכם הפיוס עם פת"ח. נטען כי המשטים – שהועילו לראשי חמאס - אינם תורמים דבר לתושבי עזה, הזקוקים לשינוי במדיניות החמאס שתתבטא בנכונות לפיוס פנים פלסטיני, ולא למזון או ביגוד

בטורו ביומון המצרי רוז אל-יוסף הציג מוחמד חמדי נתונים מאתר אינטרנט של חמאס המלמדים כי למרות הדיבורים אודות מצור על עזה והטענות שמצרים שותפה להרעבת העם הפלסטיני, זורמות לעזה סחורות עד כי ההיצע שם רב מן הביקוש, וכתוצאה מכך מחירי ירקות, עוף ובשר, זולים יותר מאשר במצרי

ב-19 ביוני 2010 פרסם בעל הטור הכוויתי ביומון אל-וטן, עבדאללה אל-הדלק, מאמר נוסף בסדרת מאמריו על המשט לעזה, בו טען כי הפעילים למען הסרת המצור מעל עזה אינם פעילי שלום אלא טרוריסטים במסווה של פעילים הומאניים ולכן למדינת ישראל יש את הזכות להתגונן מפניהם

התפקיד המרכזי שמילאה תורכיה במשט לעזה ובהשלכותיו המדיניות עוררו בעולם הערבי גלי אהדה עצומים אליה ולראש ממשלתה, רג'ב טיפ ארדואן. ואולם בעיתונות הערבית נחלקו הדעות ביחס לעליית מעמדה באזור. חלק מהכותבים העלו על נס את תורכיה, אחרים, בעיקר במצרים, גילו חשדנות כלפי תורכיה וכוונותיה

יום לאחר פרסום התמונות בעיתונות התורכית בהן נראים חיילי צה"ל מדממים באוניה מרמרה, פרסם בעל הטור הכוויתי, נביל אל-פדל, ב-7 ביוני 2010 מאמר ביומון הכוויתי אל-וטן, בו הוא טוען כי התמונות מוכיחות שהחיילים הותקפו בכוונה תחילה ושהתוקפים לא היו פעילי שלום, אלא אזרחים שאומנו בפגיעה בחיילים

לאחרונה פרסם ראש אגודת הסופרים הפלסטינים בעזה ושר התרבות לשעבר בממשל החמאס, עטאללה אבו אל-סבח, סדרת מאמרים המתארים את עקרונותיהם של "התלמוד היהודי" ושל "הפרוטוקולים של זקני ציון". לטענתו, חיבורים אלו שכתבו "הרבנים", מנחים את היהודים כיצד להשתלט על העולם

העיתונאי הכוויתי עבד אללה אל-הדלק פרסם ב-3 ביוני 2010 מאמר ביומון הכוויתי אל-וטן, המביע תמיכה בעמדתה של ישראל למנוע מהמשט להגיע לעזה  לדבריו, מארגני המשט ידועים בקשריהם עם ארגוני טרור אזוריים ועולמיים ומשתתפי המשט תכננו מראש לתקוף את חיילי צה"ל

דיווחים נוספים מהתקשורת הערבית על פעילי המשט, בתוכם ציטוטים מדבריהם: חברי המשלחת הכוויתית סיפרו כי כתבו צוואות טרם יציאתם בראיון לערוץ הכוויתי אל-ראי, בו נטלו חלק  ממשתתפי המשט, אמר צאלח אל-ג'ראללה: "הכנתי את הצוואה שלי בעל פה וכתבתיה טרם יציאתי. המשתתפים הכוויתים הסכימו שיש לכתוב את הצוואה לפני ההשתתפות בשיירה"

מנהיגי איראן טענו כי תקרית המשט לעזה מסמנת את סופה של ישראל. הם קראו למוסלמים בעולם לפעול נגד "הגידול הסרטני" - ישראל, והזהירו את תומכיה של ישראל בעולם להתרחק ממנה פן יבולע להם. שופר המשטר כיהאן קרא לתורכים לנקום את דם ההרוגים והודיע כי הישראלים אינם בטוחים בשום מקום בעולם.

ב-2.6.2010, יומיים לאחר אירועי "משט החירות" לעזה, פרסם היומון הלונדוני אל-חיאת ראיון מקיף עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל. לדבריו, חזית הסירוב הכוללת את איראן, סוריה, חזבאללה, חמאס ופלגי ההתנגדות יוצרת מציאות שבה ישראל לא תוכל לשוב ולנצח במלחמותיה.

מידע מהתקשורת הערבית על כמה ממשתתפי המשט לעזה חושף שרבים מהם משתייכים לתנועת האחים המוסלמים. מטעם ועדת המעקב של ערביי ישראל נשלחו ארבעה חברים ביניהם את השיח' ראיד צלאח, אשר בהתבטאויותיו תומך צלאח בתנועת החמאס ויוצא נגד הלגיטימציה של הרשות הפלסטינית

בתחילת שנת 2010 תקפה הרש"פ את ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, יוסף אל-קרדאוי, בשל קריאתו לסקול את אנשי הרש"פ אם יוכח כי שיתפו פעולה עם ישראל במלחמה בעזה. נראה כי מה שהצית את המתיחות הוא פסק ההלכה שפרסם אל-קרדאוי נגד הקמת המכשול בין מצרים לעזה

בשבועות האחרונים ניכרת הסלמה איראנית במאמצים להתסיס את ארגוני ההתנגדות הפלסטינים נגד ישראל, במיוחד ברמה ההצהרתית-פומבית, תוך הבטחה לתמיכה ולסיוע מאיראן,זאת, ככל הנראה, על רקע היערכותה של טהראן לקראת הרחבת הסנקציות נגדה

לאחר ההפיכה שביצעה תנועת החמאס בעזה ביוני 2007 פיטר יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, את נציגיה שהיו שרים בממשלת האחדות הלאומית. החמאס לא הכירה בפיטורים ורואה באסמאעיל הניה ובממשלתו את הנציגים הלגיטימיים של הפלסטינים. בנסיבות אלה,
החליטה החמאס לשדרג את מעמדה ולהגיב על דו"ח גולדסטון שם הרש"פ

מסעה של שיירת הסיוע ההומאניטארי וההזדהות עם תושבי עזה "שריאן אל-חיאת -3" [עורק החיים -3] שאותה ארגן חבר הפרלמנט הבריטי, ג'ורג' גאלאווי, הסתיים כאשר הגיעה ב-5.1.2010 למעבר רפיח. בהגיעה לאל-עריש פרצו התנגשויות בין חבריה לבין אנשי הביטחון המצרים, שמנעו מחלק מן השיירה להמשיך לכיוון עזה

בדצמבר 2009 דווח בתקשורת הישראלית כי מצרים בונה גדר פלדה בעומק האדמה בינה לבין רצועת עזה, במקביל לציר פילדלפי, במטרה למנוע הברחות דרך המנהרות. פרסום ידיעות אלו הביא למתקפה נגד מצרים, בראשותה של תנועת החמאס שגינתה בחריפות את בניית הגדר וקראה להפסיקה לאלתר

בראיונות שהעניק בימים האחרונים יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ליומונים אל-שרק אל-אוסט ואל-אהראם הוא הבהיר כי החלטתו שלא להתמודד על ראשות הרש"פ היא סופית והתנה את חידוש המו"מ בכך שישראל תקפיא לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות למשך שישה חודשים, גם בלא שתכריז על כך, ותכיר בגבולות 1967

בעקבות העימותים האלימים בין החמאס לבין הג'יהאדיסטים הסלפים בעזה, תקפה הרש"פ את התנהגות תנועת החמאס שטבחה בסלפים. חבר המועצה המחוקקת של החמאס, הידוע בקיצוניותו, ד"ר יונס אל-אסטל, כתב מאמר שבו כינה את הסלפים אויבים, הגן על התהדיאה לצורך מנוחה והתארגנות, ועל הצורך לקבל כספים מאיראן. יועצו של סלאם פיאד, עומר חלמי אל-ר'ול, הגיב במאמרים חריפים נגד דברי אל-אסטל ונגד החמאס

בסוף חודש אוגוסט 2009 נפוצה בעזה שמועה שאונר"א מתכוונת לכלול בחומר הלימוד של כיתות ח' בבתי הספר שלה ברצועת עזה את נושא שואת העם היהודי במלחמת העולם השנייה. השמועה נפוצה כאשר "הוועדות העממיות של פליטי רצועת עזה" שלחו לאונר"א מכתב מחאה המביע את התנגדותן לכך שהתלמידים ילמדו את "השקר הזה שבדו הציונים"

בכיר בחמאס, ר'אזי חמד, שכבר בעבר לא נרתע מלהציג גישה ביקורתית, כתב במאמרו מה-1 ביולי 2009 , כי טענת החמאס לניצחון בעזה היא חלק מן ההרגל של הערבים והפלסטינים להציג תבוסות כניצחונות. הוא קרא לערבים להשתחרר מהרגל זה להקים ועדות חקירה כפי שעושה ישראל

ב-25 ביוני 2009 נשא ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, נאום שבו התייחס בעיקר לנאומי נשיא ארה"ב וראש ממשלת ישראל ולנושא הפיוס הפלסטיני. הוא דחה את התנאים שהציב נתניהו להקמת מדינה פלסטינית והבהיר כי תנועתו מסכימה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות ה-4 ביוני 1967 אך היא דבקה בזכות השיבה

המלחמה בעזה גררה בעקבותיה התבטאויות אנטישמיות בעולם הערבי והמוסלמי - המכוונות כלפי היהודים באשר הם - הן מצד מנהיגים ופוליטיקאים והן מצד בעלי טורים. טיעוניהם התבססו על מקורות אנטישמיים שונים - חלקם מן המסורת המוסלמית וחלקם אירופיים. בנוסף, פורסמו קריקטורות בעלות מוטיבים דומים

נציגים מן המחנה המתון בעולם הערבי (סעודיה ומצרים) יצאו להגנתו של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, מול הניסיון של איראן והחמאס לערער על מעמדו ולהציב את מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, במעמד שווה לשלו. הם טענו כי חמאס ניצלה את הסכמי אוסלו (שהיא התנגדה להם) כאמצעי להשגת השלטון ואחר כך החלה להפעיל נשק נגד פלסטינים תומכי אש"פ

"הנשים הפלסטיניות מצטרפות להתנגדות החמושה גם בתנועות האסלאמיות ברצועת עזה". כך עולה מתמונות מיוחדות מרצועת עזה שהגיעו לידי העיתון 'אל-מצרי אל-יום' ובהן גרעין יחידת הנשים של 'סראיא אל-קדס' - הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. נשות הג'יהאד עסקו בייצור נשק, ערבוב חנקן לייצור פצצות פשוטות וסידור חלקי טילים פלסטיניים

בעקבות המלחמה בעזה חידשה החמאס את מאמציה לערער על מעמדו של  אש"פ
כמייצג הלגיטימי של הפלסטינים. זאת בניסיון להשלים את התהליך שהחל עם
ניצחונה של התנועה בבחירות למועצה המחוקקת ב-2006 ונמשך בהשתלטותה בכוח על
רצועת עזה בשנת 2007

במאמר באתר המזוהה עם החמאס www.palestine-info.info, קרא בעל הטור מואמן בסיסו להעריך מחדש את תפקודה המדיני והצבאי של התנועה, נוכח המצב הקשה אליו הגיעו הפלסטינים. לדבריו, על תנועת החמאס לגלות גמישות, להתאים את מדיניותה למציאות ולהסכים להקמת ממשלה שתהיה מקובלת בעולם

על רקע אירועי עזה והוויכוחים בין תומכי החמאס, חזבאללה ואיראן, ציר ההתנגדות, לבין תומכי הגוש המתון, התרבו כותבים בתקשורת הערבית שמתחו ביקורת על ציר ההתנגדות. משרד החוץ הישראלי הפיץ מחדש מאמרים אלה באתרו ובתגובה פרסמו עיתונים התומכים בציר ההתנגדות, את רשימת כותביהם תחת הכינויו "שגרירי ישראל בעולם הערבי"

יו"ר מועצת המנהלים של היומון הלבנוני אל-אח'באר, אבראהים אל-אמין, המקורב לחזבאללה, פרסם לרגל יום השנה לחיסול קצין המבצעים של חזבאללה, עמאד מור'ניה (12 בפברואר 2008), כתבה ובה פרטים חדשים על תרומתו של מור'ניה להכנות לקראת מלחמת לבנון השנייה, לשיקום כוחו של חזבאללה אחריה, להיערכות לעימות הבא מול ישראל ולהנחלת הניסיון של חזבאללה לפלגים הפלסטיניים בעזה ובגדה

במאמר ביומון הלונדוני "אל-חיאת" קרא העיתונאי והחוקר הפלסטיני, ד"ר ח'אלד אל-חרוב, המשמש גם כמנהל פרויקט לתקשורת ערבית באוניברסיטת קימברידג',  לבטל את אמנת החמאס, כיוון שהיא מביעה עוינות ליהודים רק משום שהם מאמינים בדת היהודית ושהיא מסבה נזק לפלסטינים בהציגה את חמאס כתנועה אנטישמית החותרת להשמדת ישראל

בעקבות הקריאות בעולם הערבי, להעמיד לדין את מנהיגי ישראל על פשעי מלחמה, פורסמו  ב-12 וב-13 בינואר באתר הליברלי "אילאף" שני מאמרים מאת הליברל המצרי כמאל ע'בריאל ומאת הליברל הכוויתי פאח'ר אל-סולטאן, שטענו כי העולם הערבי והמוסלמי נזעק למען זכויות עמים ואדם רק כשהפוגע הוא יהודי והנפגע הוא ערבי או מוסלמי