מאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי, אל-אח'באר, יוחד לפיגוע בקפה מומנט בירושלים: "הפעולה ההרואית של 'גדודי עז אל-דין אל-קסאם', בירושלים המערבית מהווה נקודת מפנה בפעולות ההתנגדות הפלסטינית, משום שהיא בוצעה במרחק חמישים מטרים ממעונו הרשמי של ראש הממשלה הישראלי, אריאל שרון, ובאחד האזורים המוגנים ביותר בישראל..."

במאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי, "אל-מסאא", נכתב תחת הכותרת "אי אפשר לוותר על החמאס והג'יהאד!!": "...החלטת ה'חמאס' ו'הג'יהאד' להפסיק את פעולות מות הקדושים היתה החלטה נכונה מבחינה פוליטית, משום שהמצב כעת הוא על סף פיצוץ. ואולם, תהיה זו טעות להגביל את תנועות 'חמאס' ו'הג'יהאד' ולהרחיקן מן המערכה של ההתנגדות הפלסטינית הלגיטימית

גילוי דעת החתום על ידי "המנגנון החשאי של תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס-פלסטין" הופץ ב-27.11.2001 בשטחי הרשות הפלסטינית. גילוי הדעת האשים את הרשות הפלסטינית בהעברת המודיעין שאפשר את חיסולו של מחמוד אבו הנוד ובמכירת השהידים ואיים במקמה

ד"ר עטאללה אבו אל-סבח, בעל טור ב'אל-רסאלה', ביטאון תנועת החמאס, היוצר לאור בעזה, נוהג לפרסם מכתבים פומביים הממוענים לאישים, חפצים, אידיאולוגיות, ואירועים בולטים במזרח התיכון ובעולם. מכתבו האחרון, ה-163 בסדרה, מוען "אל האנתרקס": "אתחיל בכך שאומר: הו אנתרקס, על אף עליבותך, זרעת אימה בלבה של אדונית היוהרה, העריצות, והגאוותנות!.."

מוחמד צבחי אל-סוירכי, בעל טור ב"אל-רסאלה", ביטאון ה'חמאס', ערך השוואה בין הציוויליזציה המערבית לזו האסלאמית: "... ההיסטוריה מוכיחה את האופי שוחר השלום של האסלאם ... המוסלמים לא באו לארצות הכבושות כקולוניאליסטים, המוציאים את האנשים מבתיהם ותופסים את מקומם, כפי שעשתה אמריקה עם האינדיאנים וכפי שעושה ישראל עם תושבי פלסטין

על פי כל הדיווחים, ארגוני 'הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני', ה'חאמס' וחזבאללה, לא נכללו במסגרת הארגונים שעמם עומד הממשל האמריקאי להתמודד בשלב זה, וזאת בלחצן של כל מדינות ערב. בינתיים, ממשיכים הארגונים הפונדמנטליסטים הפלסטיניים לבטא בעיתוניהם את שמחתם על הפיגועים בארה"ב ואף לאיים בפיגועים נוספים

אל-רסאלה, ביטאון תנועת ה'חמאס, היוצא לאור בעזה, מפרסם מכתב "לאמריקה", פרי עטו של ד"ר עטאללה אבו אל-סבח, בעקבות הפיגועים בניו יורק ובוושינגטון: "אני בטוח שאת תעמדי מול המראה של ההיסטוריה שלך עוד זמן רב!! כך תוכלי לראות עד כמה היית עושקת, עד כמה מושחתת, עד כמה חטאת!! כמה ישויות השמדת. כמה ממלכות הרסת!  האם את זוכרת כיצד הפכת את הירושימה ונגסאקי לערמות של פחם רדיואקטיבי..."

 במלאת עשר שנים להקמת הזרוע הצבאית של ה'חמאס', 'גדודי עז אל-דין אל-קסאם', , פרסם שבועון חזבאללה, אל-אנתקאד, כתבה על פעילותה. לכתבה התראיינו השיח' עבד אל-עזיז אל-רנתיסי, ממנהיגי ה'חמאס' בעזה ובכיר ב'גדודי עז אל-דין אל-קסאם', שנשאר בעילום שם שאמר:  "חמאס טובעת בים של צעירים לוחמי ג'יהאד שבעזרת אללה, לא יתייבש, עד שתשוחרר כל פלסטין"

צאלח נעאמי, המשמש כפרשן פוליטי בכיר בביטאון ה'חמאס', אל-רסאלה, התייחס בגיליונו האחרון של השבועון לטענות ה-BBC בדבר אחריותו של ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לטבח צברא ושאתילא. בניגוד לקונצנזוס הערבי, קבע נעאמי כי מדובר בצביעות וכי האשמים האמיתיים הם סוריה וראשי הפלנגות

גיליונותיהם השבועיים של ביטאוני תנועות ה'חמאס' (אל-רסאלה), וה'ג'יהאד האסלאמי', (אל-אסתקלאל), שיצאו לאור ביום חמישי ה7- ביוני, 2001, עסקו בעיקר בפיגוע ההתאבדות שבוצע ביום שישי שעבר בדולפינריום בתל אביב ובעתיד פיגועי ההתאבדות על רקע הכרזתו של ערפאת על הפסקת אש

בעקבות הכרזתו של ערפאת על הפסקת אש יצאו גורמים שונים, הן ברשות הפלסטינית והן בקרב פלגי האופוזיציה, בהצהרות סותרות בנוגע לכוונותיהם בעתיד. בימים שחלפו מאז הכרזתו של ערפאת התקיימו פגישות להערכת מצב בצד הפלסטיני, ובעקבותיהן נמסרו הודעות של הפלגים השונים בנוגע למאבק בישראל בעקבות הכרזתו של ערפאת

העיתון הפלסטיני, "אל-איאם", דיווח על מהומות שפרצו בין תושבי מחנה הפליטים ג'באליה לבין כוחות המשטרה. העיתון מסר כי מאות מתושבי המחנה צרו על מטות מנגנון הביטחון המסכל והמשטרה ויידו אבנים לכיוון הבניין ולכיוון השוטרים. מספר ימים לפני כן צרו מאות תושבים על מטה הביטחון המסכל לאחר שאחד מתושבי המחנה נעצר

נראה, כי הפרשנים הפלסטינים הגיעו לכלל תמימות דעים שממשלה בראשות ברק איננה עדיפה על ממשלה בראשות נתניהו, ואפילו להפך. הפרשן, בלאל אל-חסן, הזהיר מפני חזרה על "השגיאה" של 1996. "כעת", הוא כתב, "יעלו הקולות האמריקאים והמערביים שיאמרו לנו שעלינום לוותר כדי לאפשר לברק להצליח, משום שהאלטרנטיבה היא אריאל שרון

עוץ' ח'ליל כותב ביומון  "אל-קדס" על הסכנות בשינוי אפיה של האינתיפאדה למאבק צבאי: הצביון המזוין משתלט בהדרגה על האינתיפאדה… בעוד [הפעולות בעלות] הצביון העממי של אינתיפאדה בדרכי שלום פוחתות. נוכח קולו של הנשק ההפגנות, התהלוכות וכל צורות המאבק העממי בדרכי שלום אינם יכולים להשפיע באותה מידה.

בכירים פלסטינים ממשיכים להכריז כי האינתיפאדה תימשך. יאסר ערפאת בעצמו אמר בעמאן: "הגחלת של האינתיפאדה תמשיך [לבעור] עד לעצמאות הפלסטינית, להחזרת ירושלים ואל-אקצא לריבונות פלסטינית ולהקמת מדינה עצמאית ריבונית שבירתה ירושלים. ההחלטה בנוגע לאינתיפאדה נתונה בידי העם הפלסטיני האמיץ

בתכנית שהקדיש ערוץ  "אל-ג'זירה" לנושא הפלסטיני, השתתפו שלושה אישים: שר ההסברה ברש"פ, יאסר עבד רבה, המייצג את עמדת הרש"פ; סגן ראש הלשכה המדינית של ה'חמאס', מוסא אבו מרזוק, המייצג את עמדת התנועה האסלאמית; והפרשן ביומון "אל-חיאת", בלאל אל-חסן, המייצג את עמדת השמאל הפלסטיני

מראשית תהליך אוסלו הבהירו דובריו כי אש"ף יצעד במסלול המדיני כל עוד הוא יביא להישגים, אולם כאשר יגיע למבוי סתום, יפנה אש"ף לאופציה הצבאית על מנת להמשיך ולקדם את מטרותיו הבסיסיות: נסיגה ישראלית לגבולות 67', הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים ומימוש זכות השיבה

השיח' יאסין בריאיון:"אנו חולקים על הרש"פ אשר רואה [רק] את הגדה והרצועה כאדמה פלסטינית, ואנו רואים את כל פלסטין [ככזו]. הפלסטינים לא יסכימו לקבל שום אדמה מלבד אדמתם. הפלסטינים בפזורה, למשל, לא יסכימו לחזור לגדה ולרצועה, שכן מולדתם המקורית אינה הגדה או הרצועה אלא מה שנקרא היום ישראל

בביטאון החמאס, "אל-רסאלה", כותב בעל הטור, הידוע במאמריו הקיצוניים, ד"ר עטא אללה אבו אל-סבח, מכתב גלוי "אל עדת היהודים": "אין זה חדש עבורכם, עדת היהודים, לעסוק בגניבה, לאכול מאכלות אסורים ולבגוד. גנבתם את ארצנו ואת מיטב שנותינו, ואותנו הנחתם  בגלות

כותבים ערבים מגגיבים להופעת "ההיסטוריונים החדשים" בישראל. בין היתר נטען כי הופעתם נובעת מקיומה של היסטוריה [ישראלית] רשמית, ישנה ומסולפת שיצרה המערכת הישראלית וכי הצורך בהיסטוריונים ישראלים חדשים הוכתב על ידי קיומה של היסטוריה שאיננה עומדת בפני ביקורת רצינית.

ראש מנהלת ההכוונה הלאומית ברשות הפלסטינית, מאזן עז אל-דין, התמקד בשותפות האסטרטגית בין הרשות הפלסטינית ל'חמאס': "האמת היא שאף פלג פוליטי או כח פוליטי פלסטיני אינו יכול לטעון כי הוא לבדו מסוגל להגשים את ההישג הלאומי הכללי במובן האסטרטג

השיח' אחמד יאסין היה אורח של ועידת מפלגת ה'הצלה הלאומית האסלאמית', המקורבת ל'חמאס', אשר התקיימה ב-6.2.99 במרכז התרבות רשאד אל-שוא בעזה. בדברים שנשא, אמר יאסין כי "העם הפלסטיני יתנגד לנסיגה, לויתורים ולכניעה והוא יאחז ביד אחת רובה וביד השניה את ספרו של אללה

תחת הכותרת "פשע שחיטתם של הכומר תומא ומשרתו" מפרסם מניר עדואן את עלילת הדם של דמשק בביטאון ה'חמאס: "ביום רביעי החמישה בפברואר 1840, כומר נוצרי ששמו אל-באדרי תומא, נפל קורבן לכנופיה של רבנים ונכבדים יהודים. פשע זה מעיד על השנאה המושרשת בלבותיהם של היהודים כלפי הנוצרים

היומון אל-איאם פרסם ראיון עם ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, מחמד דחלאן: הפופולאריות של התהליך המדיני נמצאת בנסיגה משמעותית, בשל העיקשות הישראלית והפרובוקציות הנמשכות. אם תמשך נסיגה זו, תהיה לכך תוצאה שלילית ביחס לתהליך כולו. נכון שהפלסטינים יפסידו, אבל גם הישראלים..

אחמד יאסין בראיון: האם אתה צופה שישראל תתנקש בחייך?; יאסין: אני אשמח מאוד אם זה יקרה. רק שיעשו את זה כבר, אם יש להם את הכשרון לכך. היום בו אמות כ'שהיד' יהיה היום השמח בחיי

התהליך המדיני עמד השבוע בסימן החלטת ממשלת ישראל בעניין התחומים המוניציפאליים של ירושלים ובסימן האפשרות לקיום משאל עם בנוגע לביצוע הפעימה השניה. בשני המקרים היתה תמימות דעים בתקשורת הפלסטינית כי המדובר בהפרות של הסכם אוסלו

גם השבוע נשמעו דעות שונות במגזר הפלסטיני הטוענות כי תהליך השלום נמצא על סף כישלון ויש לשקול מהן האופציות העומדות בפני העם הפלסטיני, כולל את החזרה לאופציה הצבאית. ערפאת לא  שלל ערפאת חזרה לאופציה כזו, באמרו כי כל האופציות פתוחת.

השבוע התפרסם סקר שערך מכון JMCC הפועל במזרח ירושלים לגבי מידת תמיכתם של הפלסטינים בתהליך השלום בהשוואה לסקר זהה בשנה שעברה. להלן חלק מתוצאותיו: 65.6% מהנשאלים טענו שהם אופטימים, לעומת 72.4% בנובמבר 1997; 3.7% מהנשאלים קבעו כי הם תומכים בתהליך השלום, לעומת 74.2% בנובמבר 1997

פרשת מותו של איש ה'חמאס', מוחיי אל-דין אל-שריף, והמתיחות שהתעוררה בין הרשות הפלסטינית לארגון ה'חמאס' בעקבותיה המשיכה למקד את התענינותה של התקשורת הפלסטינית גם השבוע

ספיחי פרשת מוחי אל-דין אל-שריף; חמישים שנה למלחמת 1948 וערביי ישראל: MEMRI בעתונות הפלסטינית; תהליך השלום

תגובות על מות מחבל ה'חמאס', מוחי אל-דין אל-שריף; תנועת ה'חמאס' בתקשורת הפלסטינית; דרשת יום השישי ה-3.4 באל-אקצא; ביקור ערפאת במוזיאון אנה פרנק; ביקורת על מיניסטריון השלטון המקומי ברש"פ