המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעקבות אשפוזו של עבאס: קריאות ברש"פ להסדרת מנגנון העברת השלטון
12/6/2018

בעקבות אשפוזו של מחמוד עבאס:

קריאות ברשות הפלסטינית להסדרת מנגנון העברת השלטון


מאת ס. שניידמן

 

הקדמה

ב-20.5.2018 התאשפז מחמוד עבאס בבית חולים ברמאללה, חמישה ימים לאחר שעבר ניתוח באוזן הפנימית. העיתונות הערבית הבינלאומית דיווחה כי עבאס סובל מפנאומוניטיס ומחום גבוה, וכי הוא נזקק להנשמה, דיווח שאושר לאחר מכן בהודעת מזכיר הוועד המרכזי של פת"ח, ג'יבריל אל-רג'וב.[1]

 

אשפוזו של עבאס שנמשך תשעה ימים, כמו גם מצב בריאותו, עוררו דיון רחב בתקשורת הפלסטינית באשר למילוי מקומו וירושתו במקרה של נבצרות, וזאת על רקע גילו המתקדם של עבאס (83), ריכוז הסמכויות שבידו, והיעדר מנגנון ברור ומוסכם על אופן בחירת יורשו.

 

האפשרות שייבצר מעבאס למלא את תפקידיו הרבים, בהיעדרם של ממלאי מקום מוסכמים, עוררה בתקשורת הפלסטינית חששות מפני כאוס ומלחמת אזרחים בתוך פת"ח - תנועתו של עבאס - ובין פת"ח לבין חמאס וקריאות להסדיר בדחיפות באופן חוקי ולגיטימי את שאלת ירושת עבאס עוד במהלך כהונתו, ולא לאפשר לעניינים להגיע לכדי משבר פתאומי. זאת ועוד, הדוברים הרשמיים ברש"פ ובתנועת פת"ח, העדיפו מצידם לעסוק בהכחשות של שמועות בנוגע לאשפוזו ובדה-לגיטימציה לדיון בתרחישים עתידיים, ופחות בשאלה מי ימלא את מקומו.

 

דוח זה יציג את הדיון הציבורי ברשות הפלסטינית אודות תרחיש משבר המנהיגות בזירה הפלסטינית במקרה נבצרותו של עבאס: 

 

משבר המנהיגות ברש"פ: ערפול בנוגע להעברת השלטון במקרה של נבצרות עבאס  

מחמוד עבאס עומד בראש שלושה גופים: הרשות הפלסטינית, אש"פ ותנועת פת"ח. קיים חוסר ודאות לגבי זהות מחליפו של עבאס בכל אחד מתפקידיו ולגבי אופי הקשר בין התפקידים, היות ובחירה או מינוי לתפקיד אחד אין משמעותה מינוי או בחירה לתפקיד אחר. לכל גוף ישנם מוסדות וחוקים משלו לבחירת ההנהגה.

 

ירושת עבאס בתפקידו כנשיא הרש"פ אמורה להתנהל על פי חוק היסוד הפלסטיני הקובע כי בעת נבצרות של הנשיא, יו"ר המועצה המחוקקת מתמנה לנשיא בפועל למשך 60 יום עד לקיום בחירות כלליות. יו"ר המועצה הנוכחי הוא איש חמאס ד"ר עזיז דוויכ, הנמצא לסירוגין בכלא הישראלי[2]. תרחיש העברת תפקיד נשיא הרש"פ לידי איש חמאס הוא אינו סביר בעיני אנשי עבאס, על רקע הפילוג הפוליטי בין חמאס לבין פת"ח והגעת תהליך הפיוס ביניהן למבוי סתום.[3] חמאס מודעת לכך ודובריה מזהירים כי הרש"פ עומדת להפר את חוק היסוד בכל הנוגע לתהליך ירושת עבאס.

 

כיום, בעקבות הפילוג הפנים הפלסטיני, ישנו נתק מוחלט בין הרשות המבצעת של הרש"פ, הנתונה בידי פת"ח מתוקף בחירת עבאס לנשיא בשנת 2005, לבין הרשות המחוקקת של הרש"פ, הנתונה בידי חמאס מתוקף זכיית חמאס ברוב במועצה המחוקקת בשנת 2006. הן פת"ח והן חמאס רואות את אירועי הפילוג של שנת 2007 בתור הפיכה שלטונית של אחת הרשויות נגד האחרת. מוסדות הנשיאות והמועצה המחוקקת אינם מכירים בלגיטימיות זה של זה גם בשל העובדה שתקופות הכהונה שלהם הסתיימו. הרש"פ אינה שולטת למעשה ברצועת עזה, ולא מצליחה לכפות על חמאס להעביר את הסמכויות השלטוניות ברצועה לידיה, ולכן אינה יכולה לקיים בחירות כלליות בשטח הרצועה, כנדרש בחוק היסוד 60 יום ממועד נבצרות הנשיא.

 

כפתרון למבוי הסתום, ראו אנשי עבאס במועצה הלאומית הפלסטינית [להלן מל"פ] מקור סמכות דומה למועצה המחוקקת. שכן, לדידם, המל"פ היא הרשות המחוקקת של אש"פ, וחברי המועצה המחוקקת הם חברים במל"פ מתוקף תפקידם. לאחרונה כינס מחמוד עבאס את המל"פ אשר הסמיכה את המועצה המרכזית – גוף ביניים בין מליאת המל"פ לבין הוועד הפועל – לפעול בתור הרשות המחוקקת של אש"פ, צעד זה התפרש ביומון אל-חיאת כמהלך לעקיפת המועצה המחוקקת של הרש"פ, הנשלטת בידי חמאס.[4] היומון אל-קודס אל-ערבי דיווח כי המל"פ החליטה להגדיר את המועצה המרכזית בתור "הפרלמנט של מדינת פלסטין", וציין כי המועצה המרכזית צפויה להתכנס בסיום חודש הרמדאן על מנת לבחור את יורשו של עבאס. ב-6.6 דיווח היומון כי המועצה המרכזית צפויה ליצור תפקיד חדש של סגן נשיא.[5]

היומון אל-שרק אל-אוסט דיווח מפי מקורות פלסטיניים כי יו"ר המל"פ, סלים אל-זענון, צפוי למלא את תפקידו של עבאס בתור יו"ר אש"פ במידה וייבצר ממנו לבצע את תפקידו.[6]

 

גם בתוך תנועת הפת"ח נעשה ניסיון למנות מחליף לעבאס. היומון הלבנוני אל-אח'באר דיווח כי בכינוסה האחרון, המועצה המהפכנית של פת"ח אשררה את מינוי מחמוד אל-עאלול לתפקיד סגן היו"ר.[7] היומון האלקטרוני העזתי דוניא אל-וטן דיווח גם כי המועצה המהפכנית של הפת"ח הסמיכה את הוועד המרכזי לבחור סגן יו"ר חדש במקרה שייבצר מן הסגן לבצע את תפקידו, והכניסה תיקונים בחוקי התנועה בעניין הירושה: במקרה של נבצרות היו"ר, יכהן הסגן בתור יו"ר התנועה בפועל למשך שלושה חודשים וייצגה במוסדות אש"פ; לאחר שלושה חודשים תתכנס ועידת התנועה כדי לבחור יו"ר חדש; במידה והדבר לא יתאפשר, תתכנס ישיבת חירום של המועצה המהפכנית על מנת להסמיך את הסגן לקבל את תפקיד היו"ר באופן מלא.[8]

 

עם זאת, למרות החלטות אלה של מוסדות פת"ח, מקורות ערביים ומקורות פלסטיניים המזוהים עם האופוזיציה לעבאס, דיווחו לאחרונה על הכנות לתחרות על הירושה וחלוקתה בקרב בכירי התנועה, תוך גיוס תמיכה פנימית, ערבית ובינלאומית. העיתונות הערבית פרסמה לאחרונה מספר כתבות פרשנות הסוקרות את רשימת המועמדים העיקריים לירושת עבאס מקרב בכירי פת"ח והמקורבים אליהם. השמות הנפוצים ביותר שהוזכרו הם מחמוד אל-עאלול, צאאיב עריקאת, ג'יבריל אל-רג'וב, מאג'ד פרג', מוחמד אשתיה, נאצר אל-קדוה, מרואן ברגותי וראמי אל-חמדאללה. כמה מן הכתבות הוסיפו מועמדים עצמאיים, כגון פרופ' עדנאן מג'לי, או אפילו מועמד מטעם חמאס - ראש הלשכה המדינית לשעבר, ח'אלד משעל.[9]

 

כמו כן, לא מונה סגן לעבאס במסגרת הרש"פ או אש"פ, דבר שעלול לעורר מלחמות ירושה גם במסגרת גופים אלה.

 

מחמוד עבאס בבית החולים - העמוד הראשי של יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, 22.5[10]


עיתונאים פלסטיניים: דחוף להסדיר את עניין העברת השלטון ברש"פ באופן חוקי

רוב העיסוק בתקשורת הרש"פ היה במצב בריאותו של עבאס ולא בתרחישים בנוגע להעברת סמכויותיו במקרה של נבצרות. עם זאת, מאמרים בודדים הביעו חשש מפני התפתחויות בלתי צפויות בעניין ירושת עבאס וקראו להסדיר במהרה את עניין העברת השלטון לנשיא הבא באופן מסודר וחוקי.

 

אשרף אל-עגר'מי, שר האסירים לשעבר, קרא להסדיר את העברת השלטון באמצעות חקיקה חדשה. לדעתו, המצב החריג שנוצר ברש"פ עקב הפילוג הפנים-פלסטיני אינו מאפשר את העברת השלטון על פי חוק היסוד ומחייב חקיקה מיוחדת שתיצור שלב מעבר, בדרך לבחירות כלליות.

 

אל-עג'רמי כתב: "לאחר ההרגעה על מצב בריאותו של הנשיא שישוב, אם ירצה אללה, למלא את תפקידיו בקרוב, נחוץ להפיג את החשש של העם הפלסטיני באשר לעתידו ולא להותיר את העניינים לתחזיות, לתרחישים או להתפתחויות לא מתוכננות... הגיעה העת להסדיר את עניין העברת השלטון באופן חוקי, תוך הסכמה של כולם ובאישורו של אש"פ. המצב שבו התמונה ממשיכה להיות לא ברורה [לגבי היום שאחרי עבאס] לא מועיל לאף אחד, בייחוד משום שחוק היסוד קובע כי במקרה שמקום הנשיא מתפנה, יו"ר המועצה המחוקקת יכהן כנשיא למשך 60 יום. היות ויו"ר המועצה המחוקקת אמור להיבחר בתחילת כל קדנציה, דבר שלא קרה בפועל מאז ההפיכה של חמאס ב-2007 ועד היום, ולאור הפילוג, לא נראה כי התרחיש הזה מציאותי.

 

אנו זקוקים לחקיקה חדשה [שתסדיר] את העברת השלטון. חקיקה נדרשת זו לא תפגע בשלטון או בסמכויות של הנשיא, אללה יאריך ימיו, אדרבא היא תגן על המשטר הפלסטיני ותפיג כל חשש של בני עמנו וידידינו ושל כל מי שדואג לבעיה הפלסטינית ולמצב באזור הזה. כמו כן, היא תשים קץ לרעיון ההתערבות בעניינים הפלסטינים ולניסיון של כוחות אזוריים או בינ"ל לכפות את מה שהם סבורים שישרת את האינטרסים שלהם עד לכדי קשירת קשר נגד הנשיא וההנהגה. לאחר שנעבור בהצלחה את שלב המעבר, נגיע ל[שלב של עריכת] בחירות הוגנות שיובילו לבחירת הנהגה שהעם הפלסטיני רוצה בה..."[11]

 

טלאל עוכל, בעל טור ביומון אל-איאם, סבר גם הוא כי העברת השלטון ליו"ר המועצה המחוקקת במצב שבו הפילוג הפנים-פלסטיני טרם יושב היא תרחיש בלתי סביר, וקרא לנשיא עבאס לנקוט ביוזמה בנושא. הוא הדגיש כי שאלת הירושה של הנשיא עבאס היא עניין חשוב שיש לדון בו ושעל המנהיגות הפלסטינית להציג לו פתרונות ברורים.

 

עוכל כתב: "השאלה בנוגע לבריאותן של המולדת והמערכת הפוליטית עולה מפעם לפעם, לעיתים בקשר למצב הבריאותי [של עבאס] ולעיתים בלי קשר לזה, [אלא כשאלה] שמתחייבת בשל הגיל [שלו], והיא מבטאת דאגה לעתיד המערכת הפוליטית הפלסטינית ביום שאחרי [עבאס]. זו שאלה מוצדקת בהחלט וראוי היה להשיב עליה כבר זמן מה, לאור כישלון הפיוס הפלסטיני והיעדר הנסיבות המתאימות לקיום בחירות... מן הראוי שהאנשים הנאמנים [למולדת] יציגו את עמדתם לגבי העתיד, כדי שהדבר יהווה בסיס לשיח לאומי מועיל, או כדי שזה יציג לאנשים תמונה ברורה של עתיד המערכת הפוליטית שלהם...

 

בהתאם למצב הנוכחי, ישנם חששות [שיתפתח] שלב של כאוס ומאבק. הנשיא נבחר באופן ישיר על ידי העם הפלסטיני. האם ניתן לקיים בחירות לנשיאות ול[מועצה] המחוקקת שיפתרו את הסוגיה הזו? התשובה ברורה [כלומר, לא], אלא אם כן יש מי שחושב שניתן לקיים בחירות בגדה המערבית בלבד. שכן, המצב כפי שהוא [כעת] וכפי שנראה שהוא יהיה בימים הבאים לא מצביע על אפשרות לקיים בחירות הוגנות ודמוקרטיות לנוכח המשך הפילוג. כשם שתרחיש זה אינו סביר, כך גם התרחיש של מסירת הנשיאות לידי יו"ר המועצה המחוקקת, ד"ר עזיז דוויכ, על בסיס חוק היסוד הפלסטיני איננו סביר, וזאת בשל סיבות רבות שאינני רואה צורך לעסוק בהן. לסיכום, על הנשיא מחמוד עבאס להזדרז עם כל [הכוחות] הלאומיים, ולהציג תשובות ברורות ומשפטיות [לשאלה זו]."[12]

 

במאמר ביומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, כתב באסם ברהום כי "בצל הפילוג, חוק היסוד לא ראוי להוות [מקור] סמכות וההוכחה לכך היא הקיפאון במערכת הפוליטית הפלסטינית מאז ההפיכה של תנועת חמאס נגד [השלטון] הלגיטימי הפלסטיני ב-2007. המערכת הפוליטית הזו אשר מבוססת על חוק היסוד איננה פועלת ואינה מופעלת, ולכן הכרחי ודחוף לומר לאזרח הפלסטיני כי חוק אש"פ, מנגנוניו ומוסדותיו, הם האחראים על הכשרת כל נשיא בעתיד..." עוד כתב ברהום כי "דאגתו של האזרח הפלסטיני נובעת גם מחוסר הידע שלו לגבי המנגנונים והמערכת לבחירת נשיא [הרש"פ]... ייתכן כי המציאות של הפילוג הפלסטיני היא הגורם שמגביר הכי הרבה את חששות הפלסטינים, שכן הפילוג הזה עלול להפוך בין לילה למצב של לחימה וסכסוך דמים, אם לא יהיו מנגנונים ברורים לבחירת הנשיא [לאחר מותו של עבאס].[13]

 

אתר אופוזיציה לעבאס: צפויה תחרות קשה בפת"ח על ירושתו; תיתכן התערבות חיצונית במשבר

התקשורת המזוהה עם האופוזיציה לעבאס, כגון האתר "אמד", המקורב לזרם מוחמד דחלאן, עסקה רבות במשבר המנהיגות ברש"פ, אש"פ ופת"ח ואף בתחרות הצפויה בין הבכירים הפלסטינים על ירושת עבאס.

 

העיתונאי טלאל אל-שריף, המתגורר ברצועת עזה ומשתייך לזרם של דחלאן, הדגיש את האפשרות של מאבק שיתפתח בין בכירי תנועת פת"ח לאחר לכתו של עבאס, וטען כי לנאצר אל-קדוה ולמוחמד דחלאן יש סיכויים גבוהים לגבור על מועמדי חמאס בבחירות הבאות לנשיאות עתידיות. אל-שריף כתב: "ההיררכיה ברש"פ ובאש"פ ממשיכה להיות מעורפלת... ולכן כל שינוי פתאומי במצבו הבריאותי של הנשיא עבאס, אשר גילו עבר את השמונים, גורם לספקולציות אודות המנגנון השלטוני בפלסטין ומילוי מקום [הנשיא] עד לקיום הבחירות. היות ועריכת בחירות תישאר דבר בלתי אפשרי לנוכח הפילוג [הפנים פלסטיני], הרי שהנשיא הזמני כנראה שיהפוך לנשיא קבוע, או לפחות יישאר בתפקידו תקופה ממושכת שתארך כמו קדנציה נשיאותית רגילה, וזאת רק אם תהיה בכלל הסכמה פלסטינית על עריכת בחירות לנשיאות במהלך חמש השנים שלאחר מות הנשיא. על כל פנים, אין אף אדם שיש לו תשובה משפטית שתפתור את התסבוכת הזו, אשר עולה לכותרות עם כל אירוע פתאומי שקורה לנשיא עבאס.

 

לדעתי, צעדיו האחרונים השנויים במחלוקת של הנשיא בהרכבת המועצה הלאומית, [המועצה] המרכזית והוועד הפועל [של אש"פ], יצרו מציאות שהנשיא כפה בכוח הבאת שני אנשי פת"ח ההולכים בדרך דומה לעבאס לקדמת הבמה, למרות היעדר הודעה מטעם הנשיא [על כך]. ניתן להבין את הדברים הבאים: 1. מחמוד אל-עאלול מונה לתפקיד סגן יו"ר תנועת פת"ח; 2. ד"ר צאיב עריקאת הוא מזכיר הוועד הפועל מטעם תנועת פת"ח; 3. עזאם אל-אחמד הוא חבר הוועד הפועל מטעם תנועת פת"ח; 4. אחמד אבו הולי הוא חבר הוועד הפועל מטעם תנועת פת"ח. הוא הצעיר ביותר מבין החברים והדבר נזקף לזכותו.

 

צפוי... כי לאחר מות [עבאס] תציג תנועת פת"ח חבר בוועד הפועל [של אש"פ] מטעם פת"ח בתור מועמד לנשיאות [הרש"פ] מתוך ארבעת השמות הקודמים שהוזכרו. אך במידה והעניינים לא ימשיכו באופן טבעי, יהיו סכסוכים [פנימיים בפת"ח]... עם זאת, היות וד"ר צאיב עריקאת ומר עזאם אל-אחמד הם חברים פעילים מאוד בתנועת פת"ח וכי הם  חברי הוועד הפועל [של אש"פ], והיות ואחד מהם הוא מזכיר הווע"פ [קרי עריקאת], הרי שגדולים הסיכויים לדחיפת אחד מהם לראשות [אש"פ] ואת השני לנשיאות הרש"פ. היות והנשיא [עבאס] דחף את הד"ר צאיב עריקאת לעמוד בראש הווע"פ, צפוי שהמועמד לנשיאות [הרש"פ] יהיה עזאם אל-אחמד.   

 

אם חברי תנועת [פת"ח] יעמדו לצד מחמוד אל-עאלול, שיהפוך ליו"ר תנועת פת"ח במקרה של מות הנשיא עבאס, יהיו סכסוכים פנימיים בתנועה, במיוחד על תפקידים. יש בוועד המרכזי של תנועת פת"ח חברים אחרים שיש להם תומכים במגזרים רחבים בתוך התנועה, בראשם ג'יבריל אל-רג'וב ותופיק אל-טיראוי. שניהם דמויות משפיעות בתנועת פת"ח, אך תופיק אל-טיראוי נהנה מתמיכה גדולה יותר בציבור, בקרב מנגנוני הביטחון ובזרם הלאומי הרחב, והוא לא מזוהה עם אף מדינה. אם תופיק אל-טיראוי יתמודד, סיכוייו [לזכות] יהיו קרובים לאלה של ד"ר צאיב עריקאת ועזאם אל-אחמד...   

 

אנו מקווים שיהיה דיון בפתרונות משפטיים לפני שיתרחש אירוע פתאומי כלשהו לנשיא עבאס, אנו מקווים כי העניינים בתוך תנועת פת"ח לא ידרדרו לסכסוכים חמורים יותר עם מות הנשיא עבאס, אנו מקווים לאחדות ולפיוס מהיר בפת"ח עם פטירת [עבאס], וכי [בכירי פת"ח] יסכימו [ביניהם] על המועמד לנשיאות.

 

הערה אחרונה: נאצר אל-קדוה ומוחמד דחלאן היו אמורים להיות חברים בוועה"פ ולהתמודד לנשיאות, אך הנשיא עצמו ואחרים השואפים לנשיאות הצליחו להרחיק את נאצר אל-קדוה מן הוועה"פ לחלוטין, כפי שהצליחו להרחיק את הדמות החזקה והכריזמטית ביותר בפת"ח ובעלת הסיכוי הגבוה ביותר [לזכות] בתפקיד הנשיא -  חבר המועצה המחוקקת מוחמד דחלאן. אם ירוצו אל-קדוה או דחלאן בבחירות הבאות לנשיאות, או בתור עצמאים או מתוך תנועת פת"ח – במידה ויושלם הפיוס בפת"ח ותהיה הסכמה על אחד מהם בתור מועמד לנשיאות – הרי שאחד מהם יזכה בוודאות מול מועמד תנועת חמאס."[14]

 

מאמר אחר באתר אמד מאת סאמי אל-אח'רס, המתגורר גם הוא ברצועת עזה, הדגיש כי המוסדות הפלסטיניים אינם נהנים מלגיטימציה מלאה, וכי ברש"פ יש משבר חוקתי. הוא כתב: "היום, 14 שנה לאחר אוסלו [כך במקור], ועקב שינויים ותמורות רבים, אנחנו מעלים שוב את אותה השאלה – מה יהיה אחרי עידן עבאס? ייתכן ונשאל את עצמנו גם את השאלה 'מדוע אנחנו מדברים ספציפית על עבאס ולא על שלב פוליטי כללי?', וזאת מכמה סיבות: א. המשטר הפוליטי הפלסטיני סובל מפילוג גדול ומסוכן שאין דומה לו, כך שהאיש מחמוד עבאס ותפקידו החוקי הפכו להיות המרכיב היחיד של המנגנון הפוליטי הפלסטיני...

 

ב. כל [שאר גורמי] הסמכות ומרכיבי הפוליטיקה הפלסטינית נגועים בחוסר לגיטימיות משפטית... במיוחד מוסדות החקיקה, הן של אש"פ (כלומר, המל"פ והמועצה המרכזית) והן של הרש"פ (המועצה המחוקקת).

 

ג. היעדר הרשות המחוקקת [המוגדרת על פי] החוקה, אשר פוזרה עקב הפילוג הפוליטי של עזה בידי הנשיאות... כך שהמשטר [הפלסטיני] הפך להיות שתי רשויות מנוגדות שאינן מסכימות ביניהן, ואשר מנהלות ביניהן מערכה קשה וארוכה על הוכחת הלגיטימיות של כל אחת מהן...

 

האופציות [לירושת עבאס] הפכו להיות מגולמות באישים ולא במוסדות. השלכות ההתפתחויות האחרונות הן אולי סימן לבאות, במיוחד בכל הנוגע להרכבת הוועד הפועל האחרון של אש"פ. עלו בו כוחות שונים כגון מר צאיב עריקאת – דמות חזקה המיועדת למלא ואקום חוקתי זמני – או מחמוד אל-עאלול, סגן יו"ר פת"ח – התפקיד אשר יצר היו"ר מחמוד עבאס בתור אחת הדרכים החשובות להתמודדות עם עליית כוחו של מר מוחמד דחלאן, איש הפת"ח שהורחק [מן התנועה] – וכן דמויות נוספות בפת"ח. הקרובים ביותר [לרשת את הנשיאות] מבין כל אלה הם צאיב עריקאת – המועמד הבולט ביותר – ומחמוד אל-עאלול, שיהיה מועמד חזק. זאת עד שיושג פיוס לאומי כולל שייצור מוסדות חזקים [ויאפשר התמודדות מועמדים נוספים שלא מתנועת הפת"ח].

 

לפיכך, עתיד הזירה הפלסטינית והמשטר המדיני הפלסטיני הוא מצב מעורפל שאינו יכול להתייצב בצל הפילוג הנוכחי במנגנון הפוליטי הפלסטיני... בסופו של דבר, לא מן הנמנע שתהיה התערבות אזורית ובינלאומית בסידור העניינים הפלסטיניים [כלומר, בירושת הנשיא עבאס], אשר יהיו לה השלכות חמורות על העניין הפלסטיני כולו, שנחשב לנפגע העיקרי ממש שקורה כעת וממה שיקרה בעתיד. "[15]

 

החמאס: מזהירים מפני קביעה חד צדדית של היורש ע"י הפת"ח

תנועת חמאס, השולטת בפועל במועצה המחוקקת הפלסטינית, ואשר היו"ר שלה, ד"ר עזיז דוויכ, הוא המועמד החוקי לירושת עבאס על פי חוק היסוד הפלסטיני, הדגישה כי כל ניסיון של תנועת פת"ח לקבוע את זהות יורשו של עבאס באופן חד צדדי אינו לגיטימי. נשיאות המועצה המחוקקת פרסמה הודעה המזהירה מפני הפרה של חוק היסוד בדבר מילוי מקום הנשיא על ידי יו"ר המועצה המחוקקת, והדגישה כי הדבר יהווה תפיסה בלתי חוקית של השלטון.[16]

 

חבר הלשכה המדינית מוסא אבו מרזוק רמז לחוסר הוודאות לגבי ירושת עבאס ולאפשרות פריצתם של סכסוכים פנימיים בתנועת פת"ח. בחשבון הטויטר שלו הוא צייץ: "אם תהיה נסיגה במצבו בריאותו של הנשיא, יש לנקוט ביוזמות ולהחליט החלטות מחושבות, כדי שלא נופתע מאירוע שיבלבל את הזירה הלאומית, יעמיק את הקרע בתוך פת"ח ובבסיס העממי [שלה], מה שישפיע לרעה על ענייננו הלאומי."[17] בריאיון לביטאון חמאס אל-רסאלה, הדגיש אבו מרזוק כי "יו"ר המועצה המחוקקת הוא שימלא את מקום נשיא הרשות במקרה שיתפנה, וזאת לפי חוק היסוד", והוסיף: "עבר הזמן שבו יכלה פת"ח להחזיק בכל קצוות העניין הלאומי. עליה לשנות את דרכה ולהיות מחויבת לחוק היסוד."[18]

 

בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק: אם תהיה נסיגה במצבו הבריאותי

של הנשיא, יש לנקוט ביוזמות ולהחליט החלטות מחושבות[19]

 

ויסאם אבו שמאלה, בעל טור באל-רסאלה, נתן ביטוי לספקות של חמאס באשר להיתכנות של העברת השלטון מן הנשיא עבאס ליו"ר דוויכ והציע פתרון ביניים של הידברות בין הפלגים הפלסטיניים השונים והגעה לקונצנזוס בנושא הירושה. הוא כתב: "משפטית, יו"ר המועצה המחוקקת הנוכחי עזיז דוויכ הוא הנשיא בתקופת המעבר למשך 60 יום לאחר מותו של אבו מאזן וההנחה היא כי זהו אחד התרחישים הסבירים יותר. אולם, קרוב לוודאי שהתרחיש של פעולה על פי החוקה והחוק הוא הדבר האחרון שעליו תחשוב תנועת פת"ח אשר שולטת במערכת הפוליטית הפלסטינית בגדה המערבית, שכן אבו מאזן נקט כמה צעדים לא חוקיים כדי לשלול את האפשרות של מינויו של דוויכ לנשיאות הרשות בתקופת המעבר, שהחשוב בהם הוא מינוי בית משפט לחוקה ומינוי נשיא [בית משפט] מקרב נאמניו, כך שאחד התרחישים עשוי להיות שנשיא בית המשפט לחוקה יכהן כנשיא בתקופת המעבר עד לקיום בחירות כוללות.

 

[איוש תפקיד] נשיאות הרש"פ תופס מקום בראש תשומת הלב האזורית, הבינ"ל והעולמית וקרוב לוודאי  שהכיבוש נערך מזמן לרגע הזה. על פי הערכות רבות, ראש הממשלה הנוכחי ראמי אל-חמדאללה [אשר] הוכיח את כשרונו בניהול קשר אזרחי עם מוסדות הכיבוש ובפרט עם המנהל האזרחי... עשוי להיות אחד המתאימים למשרה זו.

 

קרוב לוודאי כי הכוחות הפלסטיניים ובייחוד תנועת החמאס ינסו לנצל את הסתלקות הנשיא כדי לשוב ולדון בחידוש הלגיטימציה של המוסדות הפלסטינית באמצעות בחירות והשגת הסכמה לגבי בחירה של אישיות מוסכמת להובלת תקופת המעבר, או לגבי הקמת מועצה מוסכמת שתנהל את הרשות עד לקיומן של בחירות, וזאת במקרה שייבצר מעזיז דוויכ למלא את סמכותו החוקתית. חמאס והכוחות הלאומיים עשויים לחדש את השיח על העידן שאחרי אבו מאזן מעכשיו, ולא לחכות להיעדרו המפתיע של הנשיא... התרחיש המועדף מבחינה לאומית הוא חבירה של הכוחות הלאומיים המרכזיים והסכמתם לגבי אופן ניהול תקופת  המעבר עד לקיום בחירות כוללות. אולם, חרף העדיפות שיש לתרחיש זה, יישומו מוגבל עקב הקיטוב החמור בין תנועת פת"ח לחמאס ורצון הפת"ח להמשיך לשלוט במערכת הפוליטית הפלסטינית.

 

התרחיש הגרוע ביותר הוא... אי יכולת של תנועת פת"ח לנהל את המחלוקות הפנימיות [בתוכה], דבר שעלול להוביל לכאוס שיצריך ככל הנראה התערבות ישירה של הכיבוש, שחושש מהידרדרות המצב הביטחוני ולניצול חמאס את מצב הכאוס כדי להשליט את השפעתה בגדה ולהפעיל את ההתנגדות העממית והחמושה. התרחיש של הכאוס ימשיך להיות רלבנטי אם פת"ח לא תצליח לצמצם את המאבק בקרב מנהיגיה המרכזיים על השלטון ועל ירושת אבו מאזן, בייחוד לאור [העובדה] כי עידן דור המייסדים של פת"ח צפוי להסתיים כמעט עם לכתו..."[20]

 

כמה ימים לאחר מכן, כתב העיתונאי אחמד אל-חאג' באתר https://www.palinfo.com המזוהה עם חמאס: "המצב היום הוא שכל הסמכויות מרוכזות בידו של נשיא הרש"פ, מחמוד עבאס. אין מוסדות האחראים על העברת השלטון, ואין אדם מוכר [שהוא בבחינת] מספר שתיים שימלא את מקום הנשיאות כשיתפנה. כמו כן, יש התעלמות מהוראת החוקה הפלסטינית כי יו"ר המועצה המחוקקת ימלא את מקום [הנשיא] במצב כזה, משום שיו"ר המועצה הוא עזיז דוויכ, המשתייך לתנועת חמאס...

 

היות ואין מכבדים את הצעדים המשפטיים [שנקבעו בחוק], היה זה אך טבעי שתהיה תחרות קדחתנית על הנשיאות. ג'יבריל אל-רג'וב מפרסם את תמונתו עם עבאס, בניסיון לרמוז שהוא ראוי לירושה, מוחמד דחלאן מסתובב בבירות ערביות ומבקש [מהן] תמיכה ומאג'ד פרג' יוצר קשר עם מנגנוני הביטחון ב[מדינות] האזור ומציג את הישגיו בדיכוי ההתנגדות בגדה [המערבית]. כולם מקווים לקבל  את תמיכתה של וושינגטון בעימות על נשיאות הרשות. אך היכן הבוחר הפלסטיני? מאז שנת 2006 מתעלמים מקולו."[21]

 




[1] אל-חיאת (דובאי); אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.5.2018; אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 22.5.52018.

פנאומוניטיס היא דלקת ברקמת הריאה, אשר בניגוד לדלקת ריאות, אינה נגרמת כתוצאה מזיהום, אלא מגורמים כמו הקרנות או חומרים רעילים, כמו כימותרפיה. סוכנות הידיעות הפלסטינית "קודס פרס" דיווחה, מפי מקור בפת"ח, כי עבאס סובל למעשה מסרטן:  http://www.qudspress.com, 27.5.2018.

[2] ב-22.5 שחררה ישראל את דוויכ ממעצר של כ-12 חודשים: http://samanews.ps, 22.5.2018.

[3] ראו דוח ממרי: הפיוס הפלסטיני במבוי סתום, 4.12.2017

[4] אל-חיאת (דובאי), 4.5.2018

[5] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 30.4.2018, 1,25.5.2018, 6.6.2018.  

[6] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 22.5.2018.

יצוין כי כינוס ישיבת המל"פ נתפס על ידי גורמי אופוזיציה לעבאס בתור הפרה של הבנות קודמות בין הפלגים הפלסטיניים בנוגע לרפורמה במועצה, אשר לא התכנסה במלואה מאז שנת 1996. חברי מל"פ רבים החרימו את הישיבה, בהם אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין החברה באש"פ, וחברי חמאס והג'יהאד האסלאמי, שהוזמנו להשתתף בתור משקיפים. חמאס הודיעה כי היא רואה במל"פ של עבאס גוף לא לגיטימי, אשר נשלט על ידי תנועת פת"ח ואינו מייצג את העם הפלסטיני, וכי להחלטותיו אין תוקף חוקי ומחייב: https://hamas.ps, 30.4.2018, 4.5.2018.

[7] אל-אח'באר (לבנון), 5.3.2018

[9] ראו למשל: http://elaph.com, 1.6.2018

[10] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 22.5.2018

[11] אל-איאם (רש"פ), 24.5.2018

[12] אל-איאם (רש"פ), 24.5.2018

[13] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 23.5.2018

תגיות