מאמר ביומון סעודי: הברית בין חמאס לאיראן פוגעת בערבים
ההסלמה ביחסי איראן ומדינות המפרץ בעיקר על רקע המתרחש בבחריין חידשה את המתיחות העדתית באזור בין הסונים והשיעים. גורמים סונים שונים האשימו את איראן כמי שמלבה את המהומות בבחריין והביעו תמיכה בכניסת כוחות מסעודיה ומהאמירויות לבחריין, כדי לסייע בדיכוי המהומות. מאידך הביעו איראן וגורמים שיעים בלבנון ובעיראק תמיכה במפגינים הבחריינים וראו בכניסת הכוחות המפרצים תוקפנות מתוכננת ומגובה על ידי ארה"ב.
על רקע מתיחות סונית שיעית זו העלו בסעודיה תהיות לגבי נאמנותה של תנועת החמאס הסונית והשתייכותה של החמאס למחנה מדינות ערב הסוניות ובראשן סעודיה. זאת בשל קשריה ההדוקים של התנועה עם איראן השיעית אשר מסייעת לחמאס בנשק וכספים. תהיות אלו לגבי נאמנותה של התנועה, התגברו בעקבות פרסום דברי ביקורת של ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, נגד שליטי ערב הסונים מתחילת חודש אפריל 2011. אתרים ועיתונים המקורבים לשלטון הסורי דיווחו כי משעל טען כי שליטי ערב הסונים "מכרו" את הבעיה הפלסטינית, בעוד סוריה, בעלת בריתה של איראן, הגנה עליהם מפני המנהיגים הסונים[1]. מאוחר יותר טענה תנועת החמאס כי משעל לא אמר את הדברים.[2]
כבר בעבר העסיקה שאלת נאמנותה של החמאס את המדינות הסוניות ובראשן סעודיה. שר החוץ הסעודי, סעודי אל-פיצל סיפר כי עניין נאמנותה של התנועה כבר עלה בפגישה שערך בינואר 2010 בריאד עם ח'אלד משעל. הוא אמר: "ביקשתי ממשעל להבהיר לנו מה עמדתה של התנועה ביחס לבעיה הפלסטינית, כלומר האם היא מתייחסת אליה כעניין ערבי או כעניין שקשור לצד אחר [כשהוא מתכוון לאיראן]." לדבריו, "משעל הכריז קבל עם ועדה על ערביותה של תנועת החמאס."[3] משעל אמר באותו עניין: "יש לנו יחסים טובים עם איראן והם קשורים לתמיכתה [של איראן] בעניין הפלסטיני, אולם אנחנו תומכים בביטחון הערבי על כל פרטיו ואיננו מסכימים לשום פגיעה בו מכל צד... חמאס משתייכת לאומה הערבית ולכן היא קנאית לאינטרסים של האומה שלה.".[4]
ב-3 באפריל 2011 פרסם מוחמד בן עבד אל-לטיף אאל אל-שיח', בעל טור ביומון הסעודי אל-ג'זירה, מאמר התוקף את החמאס על הברית שכרתה עם איראן וטוען כי איראן כמוה כישראל: שתיהן כובשות אדמות ערביות, עוינות את הערבים ומעוררות מהומות במדינות ערב. להלן תרגום קטעים ממאמרו של מוחמד בן עבד אל-לטיף אאל אל-שיח', על התנהלות החמאס:[5]
"מאז עלייתו של אל-חו'מיני לשלטון בטהראן, נוקטת איראן באסטרטגיה ברורה של התפשטות, תוך ניצול המימד העדתי להשגת מטרותיה, ותוך שימוש [בטענה] שהיא מגנה על השיעים, כהצדקה להתערבותה בעניינים הפנימיים של המדינות. למרבה הצער, יש להודות שהם השיגו ניצחונות חשובים בדרכם זו. הם זרעו בתוך הבית הערבי סוכנים, כרתו ברית עם שליטים עדתיים, שהישרדות משטריהם נתונה בספק, וניצלו את הסכסוך הבין ערבי כדי להקים גורמים הפועלים למענם. כך הם בלעו, מבלי שחשנו בדבר, את עיראק ובלעו את לבנון ועתה הם עומדים לבלוע גם את צעדה בתימן.
אינני מדבר על חזבאללה, שראשיו מודים שהם עובדים למען איראן ומכריזים בריש גלי שהם פועלים לפי תכתיביה ואף הפכו את שלטון חכם ההלכה בטהראן לסמכות הפוליטית והדתית שלהם. הם מצייתים לפקודותיו, נותנים לו חמישית מכספם ואינן מתביישים בכך שהפכו, מרצונם החופשי, לגייס חמישי בתוך לבנון למען איראן. הם מתייחסים להיותם סוכניה כאל פולחן המקרבם לאללה.
אני רוצה לדבר כאן על החמאס שניצלה את העניין הפלסטיני לטובת תאוותיה של איראן באזור. ואם תשאל אחד מאנשי חמאס אלה מדוע הם כרתו ברית עם הפרסים ומדוע הם מוסרים נפשם למען תוכניותיהם, הם ישיבו שהם לא מצאו מישהו מהערבים שיעמוד לצידם ויבוא לעזרתם. כאילו בריתם עם איראן היא אילוץ ולא בחירה. תחת תירוץ זה הם מתירים לעצמם במשתמע לכרות ברית עם השטן בעוד שהמניע [האמיתי] הוא האינטרס הפוליטי. האם הדת, שהם טוענים שהם מחויבים לה, מתירה להם זאת?
עבור מדינות מועצת שיתוף הפעולה המפרצי, איראן היא מדינה כובשת, כפי שישראל היא מדינה כובשת עבור הפלסטינים. כיבוש שלושת האיים של איחוד האמירויות על יד איראן ותאוותה ביחס לבחריין הפכו ברורים יותר מן השמש ... גם רשת הריגול שנתפסה לאחרונה בכווית ושהוכח כי שלטונות איראן מעורבים בפעילותה [מעידה על כך]. ובכן, מדוע אתם מבקשים מאתנו לסייע לכם, לעמוד לצדכם ולהשקיע את מרבית מאמצינו למען עניינכם, בעוד אתם כורתים ברית פומבית עם מי שכובש את אדמתנו, בודה סיבות כדי להתערב בעניינינו הפנימיים ועושה ככול יכולתו לחולל מהומות באזורנו. אני מבקש שאנשי החמאס ותומכיהם מבני עמנו, שנפלו בפח הג'יהאד שלהם, יבהירו לי [את פשר] הבלבול הזה: האם הם לנו או לצרינו? האירועים האחרונים הוכיחו שהפרסים הצפווים אינם שונים מהישראלים הציונים: אלה כובשים ואלה כובשים, אלה אויבים ואלה אויבים, אלה מעוררים מהומות בארצנו בדיוק כפי שישראל עושה בפלסטין. מדוע אתם רוצים שנסלח לכם על שיתוף הפעולה שלכם עם הפרסים בעוד אתם כבר הפכתם בכוונה, בזדון ובעקשנות לבעלי ברית של אויבנו? האם חשבתם שאנו עד כדי כך רשלנים ותמימים שנקריב את האינטרסים, הביטחון והיציבות שלנו למען עיניכם היפות?
יתרה מכך, מדוע אתם שותקים בעניין האחוואזים או ערבסטאן, כפי שנקרא [חבל ארץ זה] לפני הכיבוש האיראני, כאילו תושבי חבל זה, שנגנב על ידי הפרסים, אינם ערבים. בעיית ערביסטאן הגזולה, הוי ח'אלד אל-משעל, אינה שונה כלל וכלל מבעיית פלסטין הגזולה, ותושביה אינם שונים מכם. היכן הוא המימד הלאומי הערבי שאתם טוענים שהוא חלק מהאמיתות שלכם?
האמן לי, ח'אלד אל-משעל, [שמדיניות] הזיקית והאיפה ואיפה שאתם נוקטים לא תאריך ימים. כמו שאומרים, לשקר אין רגליים. הוי הפלסטיני העושה מלחמת ג'יהאד, [עליך לדעת כי] פרס חשפה את שיניה, והחזירה לחיים את חשבונות הנקם שלה והאיבה ההיסטורית החבויה שלה לערבים ... כיום [כבעבר] זוהי אותה איראן, שאינה נלאית מלהתערב בעניינים שלנו, כשהיא מרימה את העדתיות על חודי הרמחים, כמענה לאיבה היסטורית זו שקיבלו בירושה. ובכן או שתהיו לצידנו נגד האויב הפרסי או שתניחו לנו ואנו נניח לכם.