בכיר בחמאס: המהפכות בעולם הערבי – שער לח'ליפות אסלאמית

סגן יושב ראש המועצה המחוקקת הפלסטינית, איש החמאס אחמד בחר, אמר בראיון ליומן הקטרי אל-ראיה כי המלחמה בעזה בסוף 2008-תחילת 2009 הייתה מבין הגורמים לפרוץ המהפכות בעולם הערבי, וכי מהפכות אלו – שהן נגד דיקטטורות שיצר המערב כדי לגזול את משאבי האומה הערבית – מבשרות את הקמתה של ח'ליפות אסלאמית. הוא טען שפתיחת מעבר רפיח והסרת המצור מעל עזה לאחר המהפכה במצרים יובילו לתמיכה בהתנגדות הפלסטינית בעזה, והדגיש שהחמאס רוצה בהסכם פיוס עם הפת"ח, שאיננו כולל את התיאום הביטחוני עם ישראל ואת ההתחייבות למימוש הסכמי אוסלו.

להלן תרגום קטעים מן הראיון.

סיום הפילוג הפלסטיני – צורך הלכתי, מוסרי ולאומי

"ש: כיצד אתם רואים את פעילות הצעירים למען הפיוס הפלסטיני, שעלתה לאחרונה אל מעל לפני השטח?

ת: אני חושב שעזה, שיצאה בעת מלחמת אל-פורקאן [כינוי למבצע עופרת יצוקה] נגד הטנקים הישראליים בחזה חשוף מתוך אמונה בצורך להשיג ניצחון וכבוד, הייתה נוכחת במצרים בכיכר אל-תחריר, הייתה נוכחת בתוניסיה, בלוב, בתימן ובכל התקוממות נגד העושק. המערכה הזאת בינינו לבין היהודים היא זו ששינתה את מאזני [הכוחות] בשטח והגדילה את הביטחון העצמי של הצעירים הערבים והמוסלמים. לכן אנו קודם כול מתגאים בהבלגתנו ובהתמדתנו. הצלחנו להתגבר על הכוח הפושע הזה ולאמת את דבריו של אללה: 'מה רבים המחנות הקטנים אשר גברו על מחנות גדולים מהם, ברצון אללה. כי אללה הוא עם עזי הרוח.' [קוראן 2:249].

בנוגע לסיום הפילוג ולפיוס – זהו צורך הלכתי, לאומי ומוסרי. אני מעריך את מאמצי הצעירים שחותרים לפלסטין אחת [מאוחדת], אך לאחר שהמסמך המצרי נתקל במכשולים, חייבים לקבוע כללים לפיוס: אנו רוצים הנהגה שחשה את ה'דופק' של הרחוב, אנו רוצים פיוס על [בסיס] העקרונות האיתנים הפלסטיניים, הרחק מ[הסכמי] אוסלו, מהתיאום הביטחוני, מהווטו האמריקאי ומההתערבות הציונית, ולפי העיקרון שבדברי אללה: 'אללה אוהב את הלוחמים למענו, הערוכים שורות-שורות, כבניין איתן.' [קוראן 61:4].

הסכם השלום עם ישראל – אחד מגורמי המהפכה במצרים

ש: כיצד אתם רואים כמועצה מחוקקת פלסטינית את שטף מהפכות הצעירים שהציפו את הרחוב הערבי?

ת: אין ספק שחילול כבוד האדם, אי-מתן זכויותיו, שלילת הצדק והחירות, התפשטות העושק והשחיתות המוסרית והכספית, קיום בחירות פורמאליות [בלבד] ולאחריהן הכרזה על ניצחון באחוזים דמיוניים וגזל השלטון בכוח, היו סיבות שעוררו את כעסם של עמי ערב וגרמו להם להתקומם כדי להשיב את חירותם וזכויותיהם. במצרים, שנחשבת למדינה החשובה ביותר בעולם הערבי והאסלאמי, ישנו הסכם קמפ-דיוויד שכבל את העם המצרי, וישנו הגז שנמכר לאזרח הציוני במחיר זול יותר מאשר לאזרח המצרי. אפשר לעשות אותה אנלוגיה גם למה שקרה בתוניסיה ובלוב... כמועצה המחוקקת, אנו תומכים בעמים שמרדו במשטרים המושחתים, בהשבת החירות והצדק. אני רוצה לומר: אלה הן הקדמות לח'ליפות האסלאמית... שהנביא [מוחמד] הודיע עליה כאשר אמר בחדית'...: 'תהיה בכם הנבואה לפי רצונו של אללה. אז הוא ישים לה קץ, כאשר ירצה. ואז תהיה ח'ליפות בדרך הנבואה, לפי רצונו של אללה... ואחר כך תהיה מלוכה נשכנית [קרי: שלטון עושק], לפי רצונו של אללה... [ובהמשך] תהא מלוכה של כפייה, לפי רצונו של אללה... ואז תהיה ח'ליפות בדרך הנבואה', וכולי. ה'מלוכה בכפייה', כפי שפירשו בעלי החדית', היא הדיקטטורות שעשקו, הונו, הרגו והשחיתו. אלו היו [תוצאות מעשיה של] תעשייה מערבית ואמריקאית, שסללה את הדרך לגזילת כל משאבי האומה: הנפט שלה והחקלאות שלה. אני מקווה שההתעוררות הזאת תבשר את הקמת הח'ליפות בדרך הנבואה, כרצון אללה...

ש: האם ניתן לומר שהשינוי ברחוב הערבי ישפיע באופן חיובי על העניין הפלסטיני?

ת: לדעתי כן... כאשר המשטר במצרים נפל ישראל רעדה מפחד [לגורלה ולגורל] ההסכמים שלה [עם מדינות ערביות]. היא חשבה שהמשטר המצרי הוא התומך הגדול ביותר של הקיום הציוני בפלסטין. פתיחת מעבר רפיח ופירוק המצור מעל הרצועה הם צעד בדרך שתוביל לתמיכה בהתנגדות הפלסטינית בעזה, לחיזוק תפקידה ולהרמת קולה...

המשא ומתן עם ישראל נכשל

ש: עד כמה הופתעתם מהמסמכים שאותם חשף [ערוץ] אל-ג'זירה?

ת: לא הופתענו כלל... אני חושב שהתפטרותו של סאיב עריקאת, בכיר הנושאים ונותנים הפלסטינים, היא הוכחה חותכת לכישלון תוכנית המשא ומתן. העניין הזה גם חשף בפני העולם כולו שהנושא ונותן הפלסטיני לא השיג דבר במהלך עשרים שנה, ואף נתן לישות הציונית אור ירוק להמשיך ב[בניית] ההתנחלויות, בייהוד ירושלים, בחטיפות, במעצרים ובהגליה, מה שהביא להגברת [מעשי] ההתנחלות. אובמה לא יצליח להשיג דבר [בעניין זה], משום שהוא חלש מול הלובי הציוני שמאיים עליו בבחירות לכהונה השנייה."[1]