עבאס: "לא אסכים לאלימות, לא לטרור, לא ליריות ולא לאינתיפאדה צבאית"
בראיונות שהעניק בימים האחרונים יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ליומונים אל-שרק אל-אוסט ואל-אהראם הוא הבהיר כי החלטתו שלא להתמודד על ראשות הרש"פ היא סופית והתנה את חידוש המו"מ בכך שישראל תקפיא לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות למשך שישה חודשים, גם בלא שתכריז על כך, ותכיר בגבולות 1967. להלן תרגום קטעים מדבריו:
אולמרט הבטיח 100% - יכולנו להגיע לפיתרון
שאלה: "האם היה אפשר להגיע להסכם עם אולמרט?"
מחמוד עבאס: "אני סבור שאפשר היה להגיע לעמק השווה... יכולנו למצוא פיתרון. מלבד זאת הוא [אולמרט] אמר לי שייתן לי מאה אחוז [מן השטח...]"
חידוש המו"מ תמורת הקפאה לשישה חודשים והכרה בגבולות 1967
שאלה: "איזה מוצא יש מן המצב כדי לחדש את המו"מ?"
מחמוד עבאס: "יש להפסיק את הבנייה בהתנחלויות למשך שישה חודשים מבלי שיוכרז על כך. יודיעו על כך לאמריקנים או למישהו אחר. מצידנו יש מי שיעקוב אחר המצב בשטח. [כמו כן] יש להכריז על גבולות 1967 כבסיס למו"מ [...] הצעתי את הרעיון הזה לאמריקנים (ולשר הביטחון הישראלי אהוד) ברק פעמיים... [ואמרתי להם] אם תסכימו, תודיעו לאמריקנים בלבד."
שאלה: "האם ברק השיב?"
עבאס: "[הוא] לא השיב לנו."
נגד מדינה דו-לאומית או מדינה בגבולות זמניים; נגד חזרה לאלימות
שאלה: "יש הקוראים להקים מדינה אחת ... [דו-לאומית]"
עבאס: "איננו קוראים למדינה אחת... זו אינה האופציה שלנו. במפת הדרכים יש שלושה חלקים: החלק הראשון – התחייבויות. אני ביצעתי את כל ההתחייבויות המוטלות עליי... ואילו ישראל לא עשתה מאומה. אני משוכנע בכך ולכן ישראל בעצם ביטלה את החלק הראשון של התוכנית [מפת הדרכים]. החלק השלישי עוסק בשתי מדינות ובסיום הכיבוש והם [הישראלים] מסרבים... כלומר [גם] החלק השלישי כבר איננו. אשר לחלק השני – הוא עוסק במדינה בעלת גבולות זמניים כאופציה, אבל אני לא מסכים לה. אם כך מה הפיתרון? לאן הם רוצים להוביל אותנו? אולם לא אפנה לאלימות. תגררו אותנו לאן שתרצו, אך אני לא אשוב לאלימות."
שאלה: "ואם האלימות תכפה את עצמה?"
עבאס: "לא עליי. אני לא אסכים... לא אסכים לאלימות, לא לטרור, לא ליריות ולא לאינתיפאדה צבאית... לחלוטין לא אסכים לכך."
שאלה: "אבל אתה תומך במאבק עממי לא אלים?"
עבאס: "אכן, זכות הציבור להפגין. זכותם של [תושבי] נעלין ובלעין לצאת ולהשמיע את קולם נגד הגדר. זכותם של תושבי ירושלים למחות על כיבוש בתיהם ועל הריסתם, אך אני שב ואומר: אינני רוצה אלימות צבאית משום שהיא תהרוס אותנו... אינני מוכן שהארץ תיהרס פעם נוספת לאחר שהיא נבנתה."
שאלה: "האם יש חששות מאינתיפאדה שלישית?"
עבאס: "אני מקווה שזה לא יקרה ואינני מסכים לכך, אך בה בעת אני מקווה שלא ידחפו את האנשים לקיר, לדרך ללא מוצא."
שאלה: "אך אם העם עצמו ייווכח שנשיאו ניצב מול קיר, מה יעשה?"
עבאס: "אז תהיה זו החלטת העם ולא החלטה שלי. אני לא אקרא להם לירות. זה לא יקרה."
שאלה: "לא בהכרח יפנו להתנגדות מזוינת, ייתכן שיתקוממו כמו באינתיפדה הראשונה של שנת 1987..."
עבאס: "האינתיפאדה של שנת 2000 לא הייתה כזאת, היא התחילה עקב פרובוקציה של אריאל שרון... נהרגו אנשים והאינתיפאדה פרצה למשך חמש שנים וראה מה היא עוללה לנו."[1]
לא אציג את מועמדותי לנשיאות הרש"פ – וזה סופי
שאלה: "מהן הסיבות המניעות אותך לעזוב את תפקידך כיו"ר הרש"פ? האם אתה רציני או שהצעתך נועדה למשוך תשומת לב בלבד ואתה תמשיך בתפקידך?!"
עבאס: "מה רוצים ממני? תהליך השלום נעצר וכך גם הפיוס [...] כל הדרכים נחסמו בפניי ואין שם פיתרונות. כל עוד אינני יכול לפתח ולהשיג את מטרתי הגדולה, לא אמשיך בתפקידי. השגתי ביטחון, שיפור המצב הכלכלי, רפורמה בפת"ח ובאש"פ [והמטרה היא] להגיע בסופו של דבר לפיוס עם כל הפלגים ולנהל מו"מ עם ישראל, אך הדלתות נסגרו בפניי."
שאלה: "אם יושג פיוס, האם תחזור בך מהחלטתך?"
עבאס: "אם יחול שינוי בעמדות, [יתמודד אתן] מחליפי בתפקיד."
שאלה: "האם זו החלטה סופית?"
עבאס: "כמובן... לא אציג את מועמדותי. אין ברירה אלא לפעול ברצינות. לא נמתין עד אין קץ כדי לא להותיר את גורל העם הפלסטיני ואת עתידו בידי [אנשי] חמאס היושבים מרוצים ונינוחים באמירות [האסלאמית] שלהם בעזה."
חמאס מתקיימת מכספי איראן
שאלה: "מה יקרה אם יהיו בחירות וחמאס תנהל את הרש"פ?"
עבאס: "תלוי בהם. אם יקרה מה שאתה מתאר, יצטרך העולם לקיים קשרי גומלין עם ראש רשות המתנגד לחוק הבינ"ל ולתהליך השלום. איש לא יתייחס אליו. על חמאס לשנות את עמדותיה כדי שאפשר יהיה לשקם את עזה. המיליארדים שמדינות הסכימו להזרים בוועידת שרם אל-שיח' לא הוזרמו בשל עמדות חמאס [...]"
שאלה: "האם אתה מוכן לשבת עם חמאס?"
עבאס: "ישבנו עם חמאס ואם אתבקש, לא אסרב לשבת עם אף אחד[...]"
שאלה: "חתמתם על הפיוס בחסות מצרית... וחמאס הסכימה אך חזרה בה ברגע האחרון...מה הסברך לכך?"
עבאס: "הופעלו לחצים על החמאס. אלה הנמצאים בדמשק מקבלים הנחיות."
שאלה: "מהיכן ההנחיות?... סוריה... איראן למשל?!"
עבאס: "הנחיות מאיראן."
שאלה: "האם איראן טרפדה את הפיוס?"
עבאס: "כן."
שאלה: "מה האינטרס של איראן לטרפד את הפיוס ביניכם לבין חמאס?"
עבאס: "איראן היא שחקן אזורי ובה בעת היא מביטה לעבר היחסים עם ארה"ב ומעוניינת להשיג קלפי מיקוח שתוכל למכור אותם... והיא משלמת עבור הקלפים האלה."
שאלה: "כמה היא משלמת תמורת הקלף הזה?"
עבאס: "ככל הידוע לי – 250 מיליון דולרים."
שאלה: "האם היא משלמת סכום כזה בכל שנה?"
עבאס: "אינני יודע. בכל שישה חודשים... בכל שנה... חמאס מתקיימת מכספי איראן... הם [אנשי החמאס] אומרים תרומות... אבל התרומות אינן שקולות לסכום שהיא [חמאס] מקבלת מאיראן, לא רבע, לא חמישית ואפילו לא אחוז אחד ממה שהם משיגים מאיראן."
שאלה: "האם זו הסיבה לביקוריו החוזרים ונשנים של ח'אלד משעל באיראן?"
עבאס: "כמובן [...]"[2]
שאלה: "האם אתה אומר שיש מאבק פנימי בחמאס לגבי הנושא הזה [הפיוס הפנימי]?"
עבאס: "לפי המידע שברשותי, מנהיגי חמאס בעזה רוצים לחתום על הפיוס משום שהם סובלים, ואילו מנהיגיה בדמשק אינם רוצים. אינני יודע אם מידע זה נכון או לא. בעזה רוצים פיוס כי הם סובלים בכל יום [...]"
שאלה: "אם תאמר לחמאס אני יו"ר הרש"פ ואגיע [לעזה] כדי למלא את תפקידי למשל?"
עבאס: "נניח שאחליט לצאת לעזה, נוסע במכונית ומגיע... טוב מה הלאה...אמור לי מה אני מסוגל לעשות... בכלל אין מקום שאוכל להיות בו.
שאלה: יש לך בית [...] ויש ארמון אירוח?
עבאס: "ביתי נכבש[ ...], מטה אש"פ נכבש אף הוא. אנה אלך?... את ביתי הפכו לכלא..."
מוכן לעסקת האסירים אפילו במחיר התחזקות חמאס
שאלה: "אם חמאס תצליח לשחרר עשרות אסירים פלסטיניים שישראל טוענת כי 'ידיהם מגואלות בדם יהודי', יהיה זה ניצחון לחמאס, משום שבמשך 16 שנים של מו"מ - כלומר מהסכם אוסלו בשנת 1993 עד עתה – לא הצלחת לשחרר אף אחד מהם.."
עבאס: שאל את ישראל על כך... בנוסף, שילמנו תמורת שליט 2,500 שהידים, בתים וכיו"ב ועדיין לא סיימנו. אני מטיל את האחריות קודם כל על חמאס וגם על ישראל. לכן, בוא נניח לנושא הזה [...] טענו שאבו מאזן מתנגד לעסקה מחשש [שמרואן] אל-ברר'ות'י יתחרה בו. טוב [...] אני לא רוצה להציג מועמדות לכן אין סיבה שאחשוש[...]
שאלה: "האם אינך חושש שעסקת האסירים תזיק לפופולאריות של הרש"פ ותחזק את זו של החמאס?"
עבאס: "אף על פי כן אני מסכים... הנח להם [לחמאס] להרוויח, אך האסירים ישוחררו. שחרור אסיר אחד מציל משפחות שלמות. הדבר החשוב ביותר הוא שאסיר יחזור למשפחתו." [3]