בעקבות המהפכה וחופש הביטוי שהקנתה לגורמים רבים, הוקמה במצרים לאחרונה משטרת דת, הנושאת את השם "הרשות לציווי על עשיית הטוב ומניעת האסור" בדומה לשמה של משטרת הדת בסעודיה, הפועלת ליישום השריעה האסלאמית. ואולם בשונה מסעודיה, שם פועלת משטרת הדת במסגרת הממלכה,  במצרים לא ברור מה תפקידה ומי מקור הסמכות שלה

מסע הדילוגים של אסמאעיל הניה בכמה ממדינות האזור, העלה מאוד את קרנו ממעמד של מנהיג העוסק בעיקר בניהול ענייני הרצועה, למעמד של מנהיג פוליטי מרכזי בחמאס המגייס תמיכה פוליטית וכלכלית מהעולם הערבי והאסלאמי. ואכן, ייתכן שהניה יקודם בתנועה, גם מבחינה רשמית.

אתר האח"ס  www.ikhwanonline.com  מכיל מאמרים בעלי מוטיבים אנטישמיים הכוללים הכחשת שואה, אפיונים של "האישיות היהודית", המתוארת כחמדנית, נצלנית וכמקור של רוע בחברה האנושית. מאמרים מסוג זה פורסמו גם בעבר, ואולם עתה, עם עליית כוחם של האח"ס, בעקבות הבחירות לפרלמנט במצרים, מקבלים מאמרים אלה משנה תוקף

בשנה האחרונה, על רקע גל ההתקוממויות האזרחיות בעולם הערבי בכלל ובמפרץ בפרט, הלכה והחריפה המתיחות הקיימת בין סעודיה לבין איראן המצויות בעימות רב שנים. שתי המדינות עוקבות בדאגה אחר השינויים הפוליטיים במדינות ערב השונות והשלכותיהם על מאזן הכוחות של שני המחנות במזרח התיכון שהן עומדות בראשם

הליברל הקופטי המצרי, עצאם עבדאללה, תקף במאמר שפרסם את ממשלו של הנשיא אובמה, התומך, לדבריו, בכוחות האסלאמיים במזה"ת, במקום בכוחות הדמוקרטים החילוניים, ומאפשר לשדולות האסלאמיות בארה"ב, להשפיע על המדיניות האמריקאית  במזה"ת, ואף לנהל מלחמת חורמה נגד הליברלים הערבים

לראשונה בתולדותיהם, נערכים החוגים הסלפים במצרים להתמודדות בבחירות לפרלמנט, ברשימות משלהם. לקראת הבחירות הקימו החוגים הסלפים כמה מפלגות: אל-נור, אל-אצאלה, אל-פדילה ואל-בנאא ואל-תנמיה המזוהה עם הגמאעה אל-אסלאמיה, במטרה לרומם את האסלאם המקורי ולהעצימו, כדי להופכו לגורם הקובע בחיי הפרט והכלל

בחודשים האחרונים יש מגעים בין ירדן לבין תנועת החמאס, אשר צפויים להביא לחידוש היחסים הרשמיים בין הצדדים לאחר כ-12 שנות נתק. מה שמביא להתקרבות הנוכחית בין חמאס לירדן הוא הטלטלה העוברת על האזור: חמאס מחפשת מפלט מסוריה – מקום משכנה של לשכתה המדינית ואילו ירדן מנסה להדוף את גל המהפכות המאיים גם עליה

במצרים מתנהל לאחרונה ויכוח על מימון ארגוני החברה האזרחית במדינה בידי גורמים זרים, בראשם ארה"ב. המועצה הצבאית העליונה, שדרך התנהלותה נתקלת בביקורתם של הארגונים האזרחיים, ניסתה לערער את הלגיטימיות שלהם, בטענה כי המימון הזר הוא כלי להתערבות בענייני הפנים של מצרים ולפגיעה ביציבותה

במצרים שלאחר עידן מובארכ, מתנהלת תחרות פוליטית על עיצוב אופייה ועתידה של המדינה. במסגרת זו, פרסמו  מועמדים לנשיאות, מפלגות, תנועות פוליטיות ואנשי ציבור שונים, מסמכים בהם פרשׂ כל אחד מהם את "האני מאמין" שלו בדבר המראה מצרים להיראות לאחר המהפכה, תוך שהם מבקשים שאלו יהוו בסיס לחוקתה הבאה

תנועת האחים המוסלמים האשימה את ישראל בהתנגשויות שהתחוללו ב-9.10.11 בין מפגינים קופטים לבין כוחות משטרה וצבא מצריים, שכתוצאה מהם נהרגו 24 איש ונפצעו מאות. טענה זו נשענת על פרסום באתרים ערביים רבים, לפיו ראש אמ"ן לשעבר, האלוף עמוס ידלין, התגאה, כביכול, בקיום תכנית ישראלית ליצור מתחים במצרים ובמדינות ערביות נוספות

בעקבות התגברות מעורבותם של אישים וארגונים אסלאמיים וסלפיים בזירה הפוליטית ובתקשורת במצרים מאז מהפכת ה-25 בינואר, גיבשו לאחרונה 36 אנשי דת בולטים מזרמים אסלאמיים שונים "אמנת כבוד לפעילות דעוה ולפעילות לאומית", בה ניסחו כללים להשתתפות זהירה ומוגבלת של ארגונים אסלאמיים בפוליטיקה ובשיח הציבורי במצרים שלאחר תקופת מובארכ

מאז המהפכה המצרית, החלה תנועת האחים המוסלמים למלא תפקיד מרכזי וגלוי בזירה הפוליטית. היא הקימה מפלגה רשמית – "מפלגת החירות והצדק", פתחה מרכזים גדולים של התנועה בערים הגדולות והיא השיגה לאחרונה ניצחון סוחף בבחירות לאיגוד המורים והרופאים

בעקבות העסקה בין ישראל לחמאס לשחרור החייל הישראלי גלעד שליט בתמורה ל-1027 אסירים פלסטינים, התפרסמו מאמרים רבים באתרים המזוהים עם החמאס שטענו כי העסקה היא ניצחון לדרך ההתנגדות. אתר המקורב לפת"ח פרסם מאמר שטנה נגד גלעד שליט

במאמר ביומון הקטרי אל-ערב, תוקף העיתונאי ובעל הטור המצרי שריף עבד אל-ר'ני, בחריפות את מנהגם של הדרשנים במסגדים לקלל את היהודים ולהתפלל להכחדתם ומשבח את תרומתם העצומה של היהודים לעולם

עם חלוף החודשים מאז מהפכת ה-25 בינואר במצרים, הולכת המועצה הצבאית ומאבדת את האהדה לה זכתה בתחילה, כאשר רוב העם המצרי התלכד סביבה והחלו להישמע יותר ויותר ביקורות על כך שהמועצה הצבאית אינה מיישמת את מטרות המהפכה והיא מייצגת בפועל את המשטר הקוד

המחנה האסלאמי במצרים, עבר מהפך פתאומי לאחר המהפכה והפך מנרדף לשותף פעיל בחיים הפוליטיים. מאז המהפכה, זכו מוסד אל-אזהר, תנועת האחים המוסלמים וזרמים קיצוניים יותר, ללגיטימציה פוליטית, ומקומם אינו נפקד עוד מהזירה הציבורית,

מגדי ח'ליל, ליברל קופטי מצרי-אמריקאי, כתב מאמר ביומון המצרי אל-דוסתור, בו תאר את שליט לוב מועמר אל-קד'אפי ואישיותו יוצאת הדופן. לדברי ח'ליל, ללא סיוע המערב למורדים בלוב, משטרו של אל-קד'אפי היה שורד את ההתקוממות

הפריצה לשגרירות ישראל בקהיר גרמה לאחים המוסלמים בירדן לדרוש לסגור גם את השגרירות הישראלית בעמאן. בכיר האח"ס בירדן אף איים על השליטים לבל יפעלו נגד רצון העמים הערביים המתנגדים לקשרים עם ישראל. השלטונות הירדנים חוששים מפני תסריט דומה בארצם

השבועון המצרי "אוקטובר" פרסם בגיליונו מה-28.8.2011 תחקיר שכותרתו "הנאצים החדשים - התיק השחור של הגנרלים של ישראל", מאת אבראהים  עבד אל-ר'ני, הכולל הסתה חריפה ביותר נגד ישראל ומנהיגיה

התגובות הראשוניות בטהראן להשתלטות ההמון המצרי על השגרירות הישראלית בקהיר התאפיינו בשביעות רצון וציון לשבח של האירוע ושל העם המצרי, תוך קביעה כי האירוע שאב השראה ממעשה ההשתלטות על השגרירות האמריקאית בטהראן ב-1979 בידי סטודנטים איראניים

בעל הטור ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, עאדל דרויש, מותח ביקורת חריפה על הערבים והמוסלמים על שלא הפיקו לקחים מפיגועי של ה-11 בספטמבר בהסבירו כי פיגועים אלה הם תוצאה של מערכות החינוך והתקשורת הערביות והמוסלמיות, המצמיחות אנשים בורים

לצד הגינויים הרבים הנשמעים במצרים להתקפה על שגרירות ישראל ב-9 בספטמבר 2011, פרסמו גורמים בתנועת האחים המוסלמים הודעות המצדיקות את ההתקפה "הלגיטימית", שבאה, לדבריהם, כתגובה  לרפיסות השלטון המצרי ביחס לישראל, לאחר תקרית הגבול בין שתי המדינות

גם השנה, במלאת עשור לאירועי ה-11.9, מפרסמים כלי התקשורת מרכזיים ממדינות ערביות מאמרים המאמצים תיאוריות קונספירציה אודות האסון, בלא דיון ממשי באירועים ובמבצעיהם

בעיתונות המצרית הממסדית הופיעו לאחרונה מאמרים הדנים בהתפתחויות האחרונות באזור, תוך שימוש במוטיבים אנטישמיים. מאמר אחד ייחס את ההתקוממויות במדינות ערב למזימה יהודית להשתלט על העולם כמתואר ב"פרוטוקולים של זקני ציון";  מאמר שני, שעסק בתקריות בגבול ישראל מצרים ב-18.8.2011, קרא להתנער מהיהודים, "צאצאי הקופים והחזירים"

התקשורת הערבית סערה בעקבות תגובתה הצבאית של ישראל לפיגוע סמוך לאילת. יומיים לאחר הפיגוע טענו יומונים ערביים כי ישראל, בתמיכתה של ארה"ב, עומדת מאחורי הפיגוע, וגם אם אין היא האחראית הישירה לו, היא יוצאת נשכרת ממנו

בשורה של הודעות וצעדים רשמיים שברו מדינות ערב את מחסום השתיקה לנוכח המתרחש בסוריה. בגל של הצהרות, שבאו בזו אחר זו, קראו מדינות המפרץ למשטר הסורי לבלום את "מכונת המלחמה" הפוגעת באזרחים חסרי המגן ולהיענות לדרישות העם הסורי באמצעות עריכת רפורמות רציניו

מאמרי מערכת ומאמרים בעיתונות הערבית הצדיקו ותמכו בפעולת הטרור קרוב לעיר אילת.  השלום קשור לצדק אשר עומד בסתירה מוחלטת עם הפעולות הישראליות התוקפניות ועם העמדות הסרבניות והקיצוניות לבלימת יוזמות השלום, דבר אשר פותח פתח נרחב לקיצוניות ואלימות נגדית שאת העדויות שלה אנו רואים באזור

עם נפילת משטרו של חוסני מובארכ ב-12.2.2011, נפרץ הסכר בפני גל של מחאה פנימית במוסדות התקשורת המצרית הממשלתית כנגד מדיניות העריכה והסיקור המגויסים וכנגד השחיתות והמשכורות הגבוהות של בכירי התקשורת, ונראה היה כי פניה של התקשורת הממסדית במצרים לשינוי מהות

לאחרונה החליטה ממשלת מצרים לערוך סבב חילופים בקרב חלק מ-27 מושלי המחוזות במצרים.סבב מינוי המושלים גרר סערה בקרב הציבור והכותבים בעיתונות המצרית. נשמעו טענות על היעדר ייצוג לנשים, לקופטים וצעירים; על כך שמושלים רבים הם קציני צבא, מאנשי המשטר הקודם

נוכח חולשתה של ההנהגה הפלסטינית מאז מותו של יאסר ערפאת (2004) והמשבר המדיני שבו היא נתונה בשנים האחרונות, חותרת כעת מנהיגותם של ערביי ישראל להחזיר את הציבור הערבי הישראלי לחיק העם הפלסטיני, ובמיוחד לחזור בעצמה אל רמת ההנהגה הלאומית הפלסטינית

אתמול (3.8.2011) נפתח בקהיר משפטם של נשיא מצרים המודח, חוסני מובארכ, ושל שני בניו, עלאא וגמאל, וכן של שר הפנים לשעבר, חביב אל-עאדלי, ושישה מעוזריו.  מרבית הכותבים המצריים התייחסו למשפט כאל אירוע היסטורי של עשיית צדק, וכהוכחה לשינוי של ממש העובר על מצרים

היחסים בין מצרים לבין חמאס, שלא התנהלו על מי מנוחות, בעיקר מאז ההפיכה בעזה בשנת 2007, הלכו והחריפו לאחר מלחמת עזה והגיעו לשיאם כאשר חמאס סירבה לחתום על הסכם הפיוס שגיבשה מצרים. המצרים, שעד המלחמה העלימו עין מן הפעילות הענפה במנהרות, הבינו כי הדבר עלול לסכנם והחליטו לפעול לצמצומה

אף שהג'יהאד האסלאמי, בדומה לתנועת החמאס, הוא ארגון דתי והוא היה שותף לה בביצוע פיגועים, הגיעה חמאס לא פעם למסלול התנגשות עמו. חמאס התעמתה גם עם הארגונים הסלפים-ג'יהאדיסטיים בעזה. בתחילה היא העלימה עין מפעילותם, אך כאשר נוכחה לדעת שהם מערערים על שלטונה לא היססו פעילי חמאס לטבוח בהם

אחת מתוצאות ההפיכה של תנועת החמאס בעזה, ב-14 ביוני 2007 היא התגברות האסלאמיזציה ברצועה. בדרך כלל החרישה החמאס נוכח פעילותן של קבוצות אסלאמיסטיות קיצוניות ולעתים כפתה בעצמה אורח חיים אסלאמי על התושבים, אך התנועה מודעת למגבלות יכולתה להקים אמירות אסלאמית נוכח התגובות הקשות הצפויות לכך

החוקר הפלסטיני באוניברסיטת קמברידג', ח'אלד אל-חרוב, טען במאמר שפרסם כי תמיכתן של רוסיה וסין  במשטרים העריצים בעולם הערבי מבטאת עמדה בלתי מוסרית וגם פוגעת באינטרסים שלהן מאחר והציבור הערבי יראה בהן גורם שעיכב או הכשיל את המהפכה ועלול לקרוא לנקמה בהן

בעקבות המלחמה בעזה (דצמבר 2008) נקטה החמאס טקטיקה של הפסקת ירי הטילים לעבר ישראל והיא כפתה זאת –  לא תמיד בהצלחה מלאה – גם על הפלגים הפלסטיניים האחרים. במקביל הבהירה חמאס כי לא נטשה את ההתנגדות והיא מימשה זאת הלכה למעשה בחודשים מרס-אפריל 2011 כאשר השתתפה בירי עשרות טילים לעבר ישראל

ב-8 ביולי היתה מצריים עדה שוב להפגנות המוניות בכיכרות ברחבי המדינה. מחאתם של המפגינים, שחלקם מסרבים עד היום לעזוב את הכיכרות, היא נקודת מפנה ביחסים שבין העם והמועצה הצבאית במצרים. המפגינים קראו "למהפכה שנייה" נגד הכוחות המנהלים את מצרים, ובראשן המועצה הצבאית, כדי להגן על המהפכה הראשונה שהחלה ב-25 בינואר

בראיון שהעניק המועמד לנשיאות מצרים, עמר מוסא, לאתר האיראני www.khabaronline.ir, הוא הביע תמיכה בכינון משטר דמוקרטי, ברפורמות ובעיקר בחוקה וקרא לארה"ב להכיר בכל תוצאה בבחירות גם אם האח"ס ינצחו. הוא גם הביע תמיכה בהמשך תוכנית הגרעין של מצרים למטרות אזרחיות ובחידוש כל הקשרים עם מדינות העולם, בהן איראן

לאחרונה הצהירה מזכירת המדינה האמריקאית, הילרי קלינטון, על כוונת הממשל לקיים דיאלוג עם כל קבוצה שוחרת שלום המבקשת להשתתף בבחירות במצרים. בתגובה, כתב מזכ"ל מפלגת האח"ס בקהיר, ד"ר מוחמד אל-בלתאגי, באתר הרשמי של התנועה, כי האח"ס מעוניינת להשתתף בדיאלוג בין מצרים לארה"ב

בראיון לערוץ הלבנוני LBC, ב-20 ביוני 2011, הביע יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, את התנגדותו לאינתיפאדה חמושה וטען כי  גם אם תיכשל יוזמתה של הרש"פ - לפנות לאו"ם בחודש ספטמבר, כדי לקבל הכרה במדינה הפלסטינית ולהתקבל כחברה בארגון - לא ישוב אש"פ למאבק המזוין

במאמר שפרסם ב-11.6.2011 באתר האחים המוסלמים במצרים, קרא השיח' אחמד גאד, פעיל ותיק בתנועה, להכשיר את לבבות האנשים לקבלת השריעה האסלאמית וליישמה בשלבים, משום שלא ניתן לכפותה בצעד אחד

כארבעה חודשים לאחר סילוקו של חוסני מובארכ מן השלטון במצרים, חשה תנועת המהפכה שם, שהדברים המרכזיים למענה נאבקה לא הושגו והיא חידשה את מחאתה. המפגינים נערכו להפגנה המונית ב-8.7.11, אך המחאה פרצה קודם למתוכנן ב-28.6.11 בעקבות טקס שנערך לזכר בניהן שנרצחו במהלך ההפגנות להפלת מובארכ

סיפור הפיוס בין הפלגים הפלסטינים הוא רשומון של גרסאות סותרות ופרשנויות מנוגדות. חודש לאחר טקס החתימה על ההסכם, פרטיו עדיין מעורפלים. הדבר היחיד הידוע לאשורו הוא נוסח מסמך ההבנות שנלווה להסכם, ופורסם בעיתונות הערבית והפלסטינית בליווי חתימות הצדדים בראשי תיבות

דוברה הקודם של תנועת האחים המוסלמים במערב, ד"ר כמאל אל-הלבאוי, קרא בראיון ביומון המצרי אל-שורוק, לצעירים הערביים לצאת למהפכה חדשה שתמחק את הגבולות ששרטטו המדינות האימפריאליסטיות ותביא להקמתה של מדינה אסלאמית עולמית ששמה יהיה – "ארה"ב האסלאמית"

 ב-3.6.2011 פרסם היומון המצרי אל-מצרי אל-יום ראיון עם אדם שהזדהה כפעיל מרכזי בזרם הסלפי-ג'יהאדי בעזה, שכינה עצמו בשם אבו אל-בראא. בראיון הוא ביקש להפריך את טיעוניהם של ראשי חמאס לפיהם כמות הפעילים הסלפים-ג'יהאדים בעזה אינו עולה על מאות, ואמר שמספר החברים בארגונים אלה מגיע ל-11,000

שר החוץ המצרי, נביל אל-ערבי, שנבחר לכהן כמזכ"ל הבא של הליע"ר, התייחס לאחרונה למצב בסוריה ואמר כי יציבותה היא חלק מהביטחון הלאומי המצרי והערבי וכי הדרך היחידה לפתרון המשבר בסוריה היא קיום דיאלוג לאומי והיענות הממשלה לאלתר לדרישות העם לדמוקרטיה ולרפורמות

לאחרונה חלה הסלמה בעימות בין מדינות המפרץ לאיראן, שהגיעה לשיאה כאשר מדינות המפרץ טענו כי איראן עומדת מאחורי הפגנות של השיעים בבחריין שדרשו להפיל את השלטון הבחריני וכי היא מעודדת את הפגנות השיעים בסעודיה. השיא היה כאשר ב-14.3.11 החליטו מדינות המפרץ לשגר אלפי חיילים לבחריין כדי לסייע לה בדיכוי המפגינים השיעים

היומון המצרי אל-יום אל-סאבע פרסם מאמר פרי עטו של ממדוח אסמאעיל, פרקליטם של האסלאמיסטים במצרים ופעיל הג'האד לשעבר, תחת הכותרת "העם רוצה מצרים אסלאמית", בו קרא אסמאעיל למצרים לצאת להפגנות המוניות בדרישה לכונן במצרים מדינה אסלאמית ולא להסתפק בכינון מדינה אזרחית

מאז מהפכת ה-25 בינואר 2011 אירעו במצרים כמה עימותים בין מוסלמים לקופטים והתגברו ההתקפות על כנסיות קופטיות שהגיעו לשיא,
כאשר התחוללו עימותים סביב כנסיית מארי מינא באימבאבה שבמחוז אל-גיזה בקהיר (7.5.2011) בהם 12 קופטים ומוסלמים נהרגו ומאות נפצעו

בכיר בגמאעה האסלאמיה במצרים, ד"ר נאגח אבראהים, פרסם באתר של הארגון מאמר הטוען כי חלק מהקבוצות המוסלמיות מזניחות את ההלכות החשובות ומעניקות עדיפות לעניינים שוליים ומזהיר כי התהלוכות לעבר הגבול עם ישראל עלולות להצית מלחמה