המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הניה: מראשות ממשלת חמאס בעזה למנהיגות כלל פלסטינית
24/1/2012

 

אסמאעיל הניה: המסע מראשות ממשלת חמאס בעזה למנהיגות כלל פלסטינית

 

מאת ל. ברקן*

 

הקדמה

בסוף דצמבר 2011 יצא ראש ממשלת החמאס בעזה, אסמאעיל הניה, למסע דילוגים שכלל את מצרים, סודאן, תורכיה ותוניסיה. הייתה זו יציאתו הראשונה מן הרצועה, מאז השתלטות החמאס עליה, לפני כחמש שנים. בלט במיוחד הביקור בתוניסיה, שאליה הגיע בלוויית עשרים בכירים בממשלתו ושנמשך חמישה ימים, בעקבות הזמנה שקיבל מהממשלה החדשה בראשות חמאדי אל-ג'באלי ממפלגת אל-נהדה האסלאמית. הניה היה הגורם הרשמי הראשון שביקר בתוניסיה לאחר הקמת הממשלה שם,[1] והוא זכה לקבלת פנים רשמית בשדה התעופה בהשתתפות ראש ממשלת תוניסיה אל-ג'באלי, שרים בממשלתו וכן יו"ר מפלגת אל-נהדה, ראשד אל-ר'נושי. באירוע נוגנו ההמנון הפלסטיני וההמנון התוניסאי והוצג משמר כבוד, גינונים השמורים, בדרך-כלל, לראשי מדינות.[2]

 

במהלך הביקור נפגש הניה עם הנשיא מונצף אל-מרזוקי, עם ראש הממשלה אל-ג'באלי, עם שרים בממשלה, עם יו"ר המועצה המכוננת מוצטפא בן ג'עפר ועם בכירים במפלגת אל-נהדה, ביניהם ראשד אל-ר'נושי.[3] בפגישתו עם הנשיא, הזמינו הניה לבקר בעזה וזה הודיע שהוא נענה להזמנה.[4] הניה סייר בערים שונות במדינה ובכמה מסגדים ונשא את דרשת יום השישי במסגד בקירואן בנוכחות אלפי מתפללים. בכנס בבירה תוניס הוענק לו כיבוד מיוחד – להשתתף בתהליך התאסלמותה של אישה צרפתייה.

 

הניה בפגישה עם נשיא תוניסיה אל-מרזוקי

www.alresalah.ps, 6.1.2012

 

הבכירים התוניסאים התבטאו במהלך הביקור בזכות הלגיטימיות של ממשלת החמאס בעזה ושל הניה כעומד בראשה. ואכן, חמאס ראתה בביקור זה, ובמסע הדילוגים בכלל, הוכחה ללגיטימיות הגוברת שלה בעולם הערבי והאסלאמי. הניה טען כי מדובר בשבירת המצור הפוליטי והכלכלי על הרצועה והדגיש את הקשר בין המהפכה התוניסאית למהפכה הפלסטינית, כשהוא מבטיח להמשיך בדרך הג'יהאד וההתנגדות, לא להכיר בישראל ולא לוותר על טפח מפלסטין.

 

ביקור זה עורר ביקורת הן בקרב גורמים ברש"פ, שהתלוננו כי שלטונות תוניסיה התעלמו מהם ולא יידעו אותם לגבי הביקור, והן בקרב גורמי אופוזיציה בתוניסיה שטענו כי מדובר בפתיחת הדלת עבור גורם פלסטיני אחד בלבד ובערבוב תחומים בין הממשלה החדשה לבין תנועת אל-נהדה.

 

מסע זה העלה מאוד את קרנו של הניה, ממעמד של מנהיג העוסק בעיקר בניהול ענייני הרצועה, למעמד של מנהיג פוליטי מרכזי בחמאס המגייס תמיכה פוליטית וכלכלית מהעולם הערבי והאסלאמי. ואכן, ייתכן שהניה יקודם בתנועה, גם מבחינה רשמית. באמצע ינואר 2012, זמן קצר לאחר חזרתו של הניה לרצועה, הודיעה החמאס כי ח'אלד משעל ביקש שלא להתמודד לכהונה נוספת כראש הלשכה המדינית של התנועה, בבחירות שאמורות להתקיים באמצע 2012. שמו של הניה הועלה כאחד מן המועמדים להחלפתו, לצד סגנו של משעל, מוסא אבו מרזוק, השוהה מחוץ לרצועת עזה ובכיר החמאס בעזה, מחמוד אל-זהאר.[5] מינויו של הניה למנהיגה הפוליטי של התנועה יגרום להעברת משקלה הפוליטי העיקרי של חמאס לתוך רצועת עזה, דבר שיכול להשליך על מעמדה של התנועה שמתיימרת לייצג את כל הפלסטינים בשטחים, בישראל ובפזורה, ובהכרח עתיד להשפיע על מאזן הכוחות בין הנהגת "חמאס פנים" והנהגת "חמאס חוץ", אשר על-פי דיווחים מחפשת מקום חלופי ללשכתה עקב האירועים בדמשק.

 

קבלות פנים המוניות וקריאות לשחרור פלסטין ואל-אקצא

קבלת הפנים הרשמית המכובדת של הניה בתוניסיה לוותה בקבלת פנים עממית חמה, בה הביעו המוני אזרחים תוניסאים תמיכה בחמאס ובדרכה. בהגיעו לשדה התעופה בתוניסיה קראו אלפי אנשים "העם רוצה לשחרר את פלסטין" והניפו תמונות של הניה ושל מייסד החמאס, אחמד יאסין.[6] על-פי דיווח ביומון אל-קדס אל-ערבי, עשרות מתומכי תנועת אל-נהדה קראו "ח'יבר ח'יבר, הוי יהודים, צבא מוחמד ישוב" (בקרב בח'יבר הרג צבא מוחמד כמאה מיהודי המקום והכניע את היתר).[7] שליח משרד ההסברה של ממשלת החמאס מסר כי לקראת דרשת יום השישי, שאותה נשא הניה במסגד בקירואן, התמלאו המסגד וסביבתו, לראשונה מזה עשרות שנים, בעשרות אלפי מתפללים שהגיעו למקום כדי לשמוע את הניה, כשהם קוראים: "ברוח, בדם, נפדה אותך אקצא".[8] תחנת הרדיו של העיר צפאקס, שבה ביקר הניה, דיווחה כי עשרות אלפי אזרחים נענו לקריאה של משרד תנועת אל-נהדה בעיר, ובאו לקבל את פני "המנהיג הפלסטיני, המוג'אהד אסמאעיל הניה."[9]

 

ההמונים מקבלים את פני הניה בעת סיוריו בתוניסיה

www.paldf.net, 8.1.2012

 

תוניסיה: הניה הוזמן כראש ממשלה נבחרת ולגיטימית

בכירים ממשלת תוניסיה וממפלגת אל-נהדה, הדגישו כי ממשלת החמאס הינה ממשלה לגיטימית ונבחרת וקראו לחזק הקשרים עימה. הם הביעו תמיכה בעניין הפלסטיני, בהיותו עניינה של האומה כולה. בכיר במפלגת אל-נהדה טען כי מפלגתו תתווך ברצון בין החמאס למערב, אם תתבקש לעשות זאת. היו גם דיווחים כי מטרת הביקור היא לדון בהעברת הלשכה המדינית של החמאס מסוריה לתוניסיה, או לפחות לפתוח בה משרד של התנועה. חמאס, כהרגלה, הכחישה כל כוונה לעזוב את דמשק,[10] אך לא את האפשרות כי ייפתח משרד שלה בתוניסיה. בתום ביקורו של הניה אמר יועצו, יוסף רזקה, כי לחמאס יש זכות לפתוח משרדים בחו"ל. לדבריו, פתיחת משרד בתוניסיה לא נידונה במהלך הביקור הנוכחי, אך היא תידון בעתיד.[11]

 

דובר מפלגת אל-נהדה, עבדאללה אל-זוארי, הבהיר כי לא תהיה שום התנגדות בתוניסיה לפתיחת משרד של החמאס במדינה: "אנו רוצים לחזק את הקשרים עם כל תנועות השחרור, עם המפלגות הנבחרות והלגיטימיות ועם כל בני החורין בעולם. הקמת משרד של חמאס בתוניסיה היא דבר ברור מאליו, הוא היה צריך לקום כבר לפני כמה שנים. לא תהיה שום התנגדות [לכך] מצד שום גורם פוליטי בתוניסיה... אולי פתיחת המשרד היא אחת ממטרות [הביקור]... אני חושב שהנשיאות, ראשות הממשלה וכל השלטונות ומוסדות המדינה תומכים בעניין הפלסטיני ואינם חוסכים מאמץ בסיוע לו, כולל הסכמה להקמת משרד של חמאס בתוניסיה."[12]

 

דובר ממשלת תוניסיה והשר לזכויות האדם, סמיר דילו, אמר: "הממשלה הלגיטימית התוניסאית הנבחרת הזמינה את ראש הממשלה הלגיטימית הנבחרת בפלסטין, אסמאעיל הניה, להיות המבקר הרשמי הראשון בתוניסיה לאחר הרכבת הממשלה החדשה." חבר הלשכה המדינית של אל-נהדה, אל-סיד פרג'אני, אמר: "תוניסיה... מקבלת את פניו של הניה בהיותו מנהיג דמוקרטי שהגיע לשלטון בבחירות דמוקרטיות. זוהי ממשלה נבחרת, בלי קשר לחילוקי הדעות הפנים-פלסטיניים שאנו מתרחקים מהם." [13]

 

אמצעי התקשורת של חמאס דיווחו כי בפגישה עם הניה אמר יו"ר מפלגת אל-נהדה, ראשד אל-ר'נושי: "אתה מנהיג פלסטין, ממשלתך לגיטימית ונבחרה על-ידי עמך. אם יש דרך אחרת שהעולם חושב שבה ניתן לתת לגיטימציה לכל ממשלה שהיא – שיגידו לנו מה היא."[14] בעת קבלת הפנים בשדה התעופה אמר אל-ר'נושי כי הניה הוא אחד ממנהיגי המהפכה הפלסטינית וכי תוניסיה עוסקת בעניין הפלסטיני בהיותה חלק מן האומה: "בתוניסיה יש מהפכה אמיתית, ויש ממשלה שיכולה לקבל את פניו של אחד ממנהיגי מהפכת פלסטין. זהו יום גדול במהפכה התוניסאית ובעצמאות של תוניסיה... העניין של פלסטין אינו עניין של עם [אחד] בלבד, הוא עניין של אומה. תוניסיה היא חלק מן האומה הזאת."[15] יועצו של הניה, יוסף רזקה, כתב שאל-ר'נושי אמר כי "פלסטין היא הטרמומטר של האומה: אם פלסטין בריאה – האומה בריאה; ואם היא חולה – האומה חולה... המהפכות הערביות צריכות להתייחס לירושלים כמצפן, כך שאם ירושלים כבושה – המהפכות לקויות. ההיסטוריה מוכיחה כי ירושלים היא מרכז האומה הערבית והאסלאמית."[16]

 

חבר הלשכה המדינית של אל-נהדה, אל-סיד פרג'אני, התייחס לאפשרות שתוניסיה תתווך בין חמאס למערב, ואמר כי תנועתו תסכים למלא תפקיד זה. הוא עמד על חשיבות הקשרים של תוניסיה עם המערב אך אמר שאלה לא יבואו על חשבון הפלסטינים: "אינני דובר של ממשלת תוניסיה... אני מדבר מתוך תנועת אל-נהדה: אנו מוכנים לקחת חלק במה שמשרת את הצדק הפלסטיני... כמתווכים או כצד [בדבר]. העניין הפלסטיני מדיר שינה מעיני האומה האסלאמית כולה. אם נוכל לעשות משהו חיובי – ואנו יכולים – לא נתרשל בכך. איננו טוענים שאנו מסוגלים להגיע למה שאחרים לא הצליחו, אך נעשה ככל יכולתנו. כולם יודעים שלחמאס יש קשרים עם הגורמים המערביים בצורות שונות... [בכל מקרה], לא נמכור את העניין הפלסטיני ולא שום עניין צודק תמורת שום רווח. קשרינו החיוביים עם המערב... לא יהיו על חשבון העם הפלסטיני... קבלת הניה בביקור חיובי זה טובה לכולם. היא אינה קריאת תגר על שום גורם ואינה על חשבון שום צד פלסטיני."[17] (ר' סרטון המציג קטעים מביקור הניה בתוניסיה (אתר ממרי; ממקורות שונים).

 

האופוזיציה בתוניסיה: הביקור לצרכי תנועת אל-נהדה

ביקורו של הניה לא זכה לברכתם של כלל הגורמים בתוניסיה. היומון אל-שרק אל-אוסט דיווח כי הביקור עורר ביקורות כלפי אל-נהדה מצד גורמי השמאל באופוזיציה, שתהו לגבי משמעות הביקור ומטרתו וטענו כי מדובר בפתיחת דלתות עבור קבוצה פלסטינית אחת, הידועה בנטיותיה הדתיות. גורמים אלו טענו כי מארחיו של הניה משתמשים בביקור כדי להשפיע על הרחוב התוניסאי, וביקשו לדעת האם הניה הוזמן כראש ממשלה מפוטרת, כאחד מחברי תנועת החמאס או כמנהיג פוליטי פלסטיני. כמו כן נמתחה ביקורת על הערבוב שבין הממשלה החדשה לתנועת אל-נהדה בכל הקשור להזמנת הניה, לקבלת הפנים שלה זכה ולהשתתפות של בכירים הן מהממשלה והן מהתנועה באירועים השונים.[18]

 

הניה: המהפכה בתוניסיה - ראשית הדרך לשחרור ירושלים

הניה ניצל את ביקורו להצהרות בנושא המהפכות והשפעתן על העניין הפלסטיני וישראל. לדבריו, האביב הערבי, שהחל בתוניסיה, הועיל לעזה ולממשלה הנבחרת והחל את בניית המזרח התיכון החדש כנגד תוכנית

"ההרס היצירתי" של ארה"ב. הוא טען כי המהפכה בתוניסיה היא ראשית הדרך לשחרור ירושלים, הבטיח לא לנטוש את הג'יהאד וההתנגדות, לא לוותר על טפח מפלסטין ולא להכיר בישראל, והתבטא נגד המו"מ עימה.

 

במסיבת עיתונאים עם ראש ממשלת תוניסיה, חמאדי אל-ג'באלי, אמר הניה כי האביב הערבי, שהחל בתוניסיה, עשה צדק עם עזה ועם הממשלה הנבחרת ושהמסר מתוניסיה הוא שצריך לשבור את המצור הפוליטי והכלכלי על עזה. הניה בירך את העם התוניסאי על הצלחתן של המהפכה – המזרזת את השחרור והתפילה בירושלים ובמסגד אל-אקצא – ושל הבחירות, ואמר שפלסטין נמצאת בליבו של כל תוניסאי, ושתוניסיה נחשבת עומק ערבי מושרש לפלסטין.[19]

 

להמונים שבאו לקבל את פניו בעיר צפאקס, אמר הניה: "הזמן השתנה. לישראל אין עוד בעלי ברית בתוניסיה ובמצרים... אל תפחדו מהאיום של העולם מפני הדגם של עזה, שהרי אנו ניצחנו. ביום השנה הראשון למהפכה של תוניסיה וביום השנה השלישי למלחמת עזה, אנו צרים על אלה שצרו עלינו."[20] בנאום מול עשרות אלפי אזרחים בבירה תוניס, אמר הניה כי המזרח התיכון החדש קם על בסיס הדבקות בהתנגדות ובג'יהאד, והוסיף: "אנו יוצרים את המזרח התיכון החדש. במקום ההרס היצירתי שבו רצה הממשל האמריקאי, יצרנו מהפכה מפוארת שמחזירה לאומה את ההחלטה [העצמאית] שלה." לאחר סיום נאומו העניק הניה לנערה צרפתייה, שהתאסלמה בנוכחותו, בגד פלסטיני וקוראן.[21]

 

כנס בצפאקס לכבוד הניה

 

www.paldf.net, 8.1.2012

 

בעיר סידי בוזיד, שבה החלה המהפכה התוניסאית, אמר הניה כי עיר זו היא "עיר פלסטינית" וכי מוחמד בועזיזי, שהצית בה את עצמו והחל את המהפכה, הוא "אחיו של השהיד מוחמד אל-דורה" והוא שהיד של ירושלים ופלסטין, מכיוון שמת כדי שהאומה, התפארת והכבוד יחיו. לדבריו, "המהפכה התפשטה למדינות ערביות רבות למען ההשתחררות מן העושק. העם התוניסאי יצא מתחת להריסות כדי לומר ששנות המדבר ואובדן הזהות לא הצליחו לפורר את השכל ולרסק את הכבוד, ולא הסירו את פלסטין מליבות התוניסאים."[22] הניה הדגיש באותו מעמד כי "לא תהיה נסיגה מן העניין הפלסטיני ולא יהיה ויתור על טפח אחד מאדמת פלסטין, שעמה לא יכיר בישראל בשום מחיר וימשיך בדרך ההתנגדות והג'יהאד. זוהי בחירתו האסטרטגית היחידה לשחרור פלסטין ולהחזרת ירושלים, לאחר כשלון המו"מ במשך שני עשורים."[23] בפגישה בעיר הבירה תוניס אמר הניה כי "האביב הערבי... וההתעוררות של העמים הערביים החופשיים, עוררו את הפלסטינים להמשך המאבק למען שחרור כל האדמות הפלסטיניות."[24]

 

כשבוע לאחר שובו מתוניסיה לרצועה אמר הניה כי מטרותיו של העם הפלסטיני חרגו מעזה ויגיעו לכל האדמה הפלסטינית, והוסיף: "אנו נראה את צבא פלסטין והאסלאם על חומות ירושלים, ונכבוש את העיר הקדושה כפי שקונסטנטינופול נכבשה."[25]

 

חמאס: הביקור – הוכחה לתמיכה הערבית בחמאס ובדרך ההתנגדות

חמאס ייחסה חשיבות גדולה למסע הדילוגים של הניה – כשהביקור בתוניסיה נחשב למשמעותי ביותר. היא ראתה בו הוכחה ניצחת ללגיטימיות ולתמיכה שבהן היא זוכה בעולם הערבי והאסלאמי וסירוב של העמים והשלטונות שקמו בעקבות המהפכות להיכנע לדרישות המערב, וזאת מול חולשת הרש"פ ואובדן הלגיטימציה של ישראל. אמצעי התקשורת של החמאס סיקרו את המסע בשלביו השונים, ואתר האינטרנט של ערוץ הטלוויזיה אל-אקצא הקדיש לו דף מיוחד.[26]

 

הדף המוקדש לביקור הניה באתר של ערוץ אל-אקצא

 

 

דובר ממשלת החמאס, טאהר אל-נונו, אמר כי קבלות הפנים ההמוניות במדינות שבהן ביקר הניה הן "המסר הגדול ביותר להתקבצות העמים סביב האופציה של חמאס והממשל שלה בעזה." לדבריו, העניין הפלסטיני מקבל תמיכה וסיוע רבים, לעומת ישראל שנדחית על-ידי התוניסאים.[27]

 

יועצו הפוליטי של הניה, יוסף רזקה, אמר בעת הביקור בתוניסיה כי "ראש הממשלה ונשיא הרפובליקה אמרו בבירור כי הם מקבלים את פניו של אסמאעיל הניה כראש ממשלה נבחרת." הוא הדגיש כי הביקור "אינו מפלגתי ולא הצטמצם למפלגת אל-נהדה, אלא [כלל] פגישות עם כל ההנהגות הפוליטיות והמפלגתיות בארץ."[28] במאמר ביומון פלסטין, המקורב לחמאס, כתב רזקה: "לא עלה בדעתו של אסמאעיל הניה שהוא, שהיה נצור ומנוע כניסה לתוניסיה בפקודתו של משטר [הנשיא לשעבר] בן עלי, יהיה באחד הימים הראשון שתוניסיה החדשה תקבל את פניו. לא עלה בדעתו שהוא יתארח בארמון קרתגו ויזכה לקבלת פנים כזאת שבה נגלה הכבוד של הדת, המולדת וההתנגדות, ושבה מתמזגות המהפכה הפלסטינית והמהפכה התוניסאית – כך שהמטרות מתלכדות, השפה הופכת למשותפת וראיית הדברים הופכת לאחת."[29] במאמר אחר ביומון, כתב רזקה: "הזמן החדש בתוניסיה שונה מהזמן שנפל וחרב. אנו ניצבים מול זמן החירות, הצדק והדמוקרטיה, זמן ההחלטה העצמאית שאינה מפחדת מכעסם של האמריקאים או של צרפת, זמן ההיענות לדרישות העם."[30]

 

בעל הטור ביומון פלסטין, פאיז אבו שמאלה, כתב במאמר שכותרתו "הנשיא הפלסטיני אסמאעיל הניה", כי הביקור בתוניסיה הוכיח כי הניה הפך להיות מייצג כלל הפלסטינים ואף הדובר של האומה כולה: "השיח' אסמאעיל הניה הפך לאישיות הפלסטינית הראשונה שזוכה בכבוד, הערכה, נוכחות, וייצוג של כל הספקטרום של העם הפלסטיני. הוא אף חרג מעבר לעניין פלסטין והחל לדבר בשם האומה כולה ולהמריץ את הדורות [הצעירים] למלחמה נגד ישראל... הוא שבר את המצור הישראלי... הוא, שהמטוסים הישראליים הציבו אותו כמטרה, היה [לתוניסאים] אימאם בתפילה... וקרא מולם בכנות: לא נכיר בישראל, ההתנגדות היא דרכנו לשחרור פלסטין, הצטרפו לצבא ירושלים כדי לשחרר את המקומות הקדושים ולחסל את הזמן הישראלי." אבו שמאלה גם טען שהרש"פ טעתה בקריאת מפת השינויים הפוליטיים ולכן איבדה את התמיכה בארצות צפון אפריקה: "תוניסיה, מצרים, לוב וכל המגרב הערבי החלו ללכת בדרך החמאס, ולא נשארו בהם לרש"פ לא פרוסת לחם ולא טיפת מים."[31]

 

חוסר שביעות רצון ברש"פ מן הביקור

הרש"פ הסתייגה מביקורו של הניה בתוניסיה ומקבלת הפנים הרשמית לה זכה.[32] בימים הראשונים של המסע אף דווח כי פת"ח מנסה להכשילו, אך התנועה הכחישה זאת.[33] הניה עצמו טען כי התוניסאים הודו בפניו שעבאס ניסה למנוע את קבלתו במדינה, אך הנשיא התוניסאי סירב להיענות לבקשה ואמר כי הניה הוא ראש ממשלה חוקי;[34] הרש"פ חזרה והכחישה טענה זו.[35] כך או כך, השגריר הפלסטיני וחברי אש"ף בתוניסיה נעדרו מקבלת הפנים בשדה התעופה[36] והתלוננו על כך שהמשטר לא עדכן אותם בפרטי הביקור. עוד דווח כי הם טענו שהניה לא ביקר בבית הקברות בחמאם אל-שט, שבו קבורים 68 פלסטינים שנהרגו בהפצצה ישראלית שם ב-1985, בעת שאש"ף החזיק במפקדה בתוניסיה.[37] עם זאת, לקראת סוף ביקורו, הניה אכן הגיע לשם ואף ביקר באזורי ההפצצה – משרדו של יאסר ערפאת, משכן המטכ"ל הפלסטיני ומשכן כוח 17[38] – אולי כדי להציג חזות של מנהיג כלל-פלסטיני, הנמצא מעל למחלוקות פנימיות.

 

לקראת סוף ביקורו של הניה בתוניסיה, הזמין נשיאה, אל-מרזוקי, את יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, לבקר במדינה ולהשתתף בחגיגות יום השנה לניצחון המהפכה, ב-13-14.1.2012.[39] נראה כי מדובר בניסיון של ממשלת תוניסיה לפצות את הרש"פ על קבלת הפנים הרשמית להניה ולהפגין יחס מאוזן כלפי הגורמים הפלסטיניים המסוכסכים. אולם הרש"פ הודיעה כי עבאס לא יגיע לאירוע בשל מסע מתוכנן במדינות אירופה באותם הימים, וכי שר החוץ ריאד אל-מאלכי יגיע במקומו.[40] אתר האינטרנט של עיתון החמאס, אל-רסאלה, מסר מפי כלי תקשורת בתוניסיה, כי עבאס התנה, בשיחת טלפון עם אל-מרזוקי, את ביקורו בתוניסיה בכך שזו תתנצל בפניו על קבלת הפנים הרשמית להניה, ונענה כי לפי החוק הפלסטיני, הניה הוא ראש הממשלה עד שהמועצה המחוקקת תיתן אמון במישהו אחר.[41] אל-מרזוקי עצמו ניסה להרגיע את האווירה והבהיר בראיון לעיתון אלג'יראי כי נפגש עם הניה כהיענות לבקשה שלו, במטרה לכבד את עזה הנמצאת במצב קשה בעקבות המצור וההרעבה, וכי הוא הדגיש בפני הניה את חשיבות הפיוס הפנים-פלסטיני. הוא אמר כי הזמנת עבאס לביקור במדינה נבעה מהשאיפה להתייחס לכל הצדדים בלי להתערב בעניין הפנים-פלסטיני וכי עבאס לא נענה להזמנה מסיבותיו שלו ולא בשל סירוב להגיע.[42]

 

יצוין כי אירועים אלו מתרחשים על רקע העיכוב המתמשך ביישום הסכם הפיוס הפנים-פלסטיני שנחתם במאי 2011, על אף הניסיונות החוזרים של הנהגות הפת"ח והחמאס לקדמו. יועצו של הניה, יוסף רזקה, אמר כי מסעו של הניה עולה בקנה אחד עם עקרונות הפיוס ואינו מופנה נגד איש.[43]

 

הביקור בתוניסיה – תחנה במסע לגיוס תמיכה בעזה ובחמאס

כאמור, תוניסיה הייתה רק אחת מכמה תחנות במסעו הראשון של הניה מחוץ לרצועת עזה מאז הטלת המצור עליה. הוא ביקר בנוסף במצרים, בסודאן ובתורכיה, שבכולן זכה לקבלות פנים מכובדות. בתום המסע אמר יועצו של הניה, יוסף רזקה, כי הוא ייצא למסע נוסף בראשית פברואר 2012 שיכלול את קטר, איראן, בחריין ומדינות אסלאמיות נוספות.[44]

 

מסעו של הניה נפתח בביקור בן יומיים במצרים, שם נפגש עם מזכ"ל הליע"ר, נביל אל-ערבי ועם בכירים ביטחוניים, ביניהם ראש המודיעין המצרי מוראד מואפי, ודן עימם בהסרת המצור מעל רצועת עזה, בשיקום הרצועה, בהצלת ירושלים ובפיוס הפנים-פלסטיני.[45] הוא התקבל ברוב פאר גם על-ידי תנועת האחים המוסלמים. בפגישה עם המדריך הכללי של התנועה, מוחמד בדיע, עמד הניה על הקשר הצמוד בין החמאס לתנועת האח"ס ואמר: "האביב הערבי יהיה חורף שותת דם לכיבוש. התוכנית הציונית קרבה לקיצה."

 

כרזה של האח"ס במצרים לכבודו של הניה

www.alresalah.ps, 27.12.2011

 

בדיע דיבר בשבח הג'יהאד והמאבק של החמאס ואמר כי ביקורו של הניה מבשר את שיבתה של מצרים לתפקיד המנהיגות שלה.[46] כעבור שבועיים, בדרכו מתוניסיה לרצועת עזה, עבר הניה פעם נוספת בקהיר שם נפגש עם שיח' אל-אזהר, אחמד אל-טיב. השניים החליטו על קיום ועידה בינלאומית למען ירושלים והמקומות הקדושים בחסות אל-אזהר. אל-טיב אמר כי הוא מוכן ללכת לפלסטין ולמסור שם את נפשו, אם הפלגים הפלסטיניים יתאחדו.[47] ערב בואו של הניה, דיווחו כלי תקשורת של החמאס כי ראש ממשלת מצרים, כמאל אל-גנזורי, שהיה אמור להיפגש עימו – בעקבות מחאה עממית על כך שממשלת מצרים לא קיבלה את פני הניה רשמית, כשיצא מן הרצועה – ביטל פגישה זו בלחצה של הרש"פ. הקונסול הפלסטיני בקהיר הכחיש כל קשר לנושא והדגיש כי הרש"פ עסוקה בעניינים חשובים יותר מאשר ביקורו של הניה.[48] אל-גנזורי עצמו הכחיש כי סירב לפגוש את הניה והסביר כי לא נפגש עימו מכיוון שלא היה באותה העת בקהיר, ואמר שאם הניה יגיע לביקור נוסף אין מניעה שיפגוש אותו. [49] (ר' סרטון – האח"ס במצרים מקבלים את פני הניה. ברקע: השיר "האסלאם הוא הפתרון" )   

 

 התחנה השנייה במסע הייתה סודאן, שם נמשך הביקור ארבעה ימים וכלל השתתפות בכנס ירושלים הבין-לאומי בבירה ח'רטום; פגישה עם נשיא סודאן, עומר אל-בשיר, שאליה הצטרף גם ח'אלד משעל[50] והשתתפות בחגיגות העצמאות של סודאן.[51] בכנס ירושלים אמר הניה כי הדרך לשחרור ירושלים היא העמידה האיתנה, ההתנגדות והג'יהאד וקרא למדינות ערב להקים כוחות מזוינים למען ירושלים ולתמוך בהתנגדות.[52]

 

הניה בחגיגת יום העצמאות של סודאן

www.paldf.net, 31.12.2011

 

לאחר סודאן הגיע הניה לתורכיה, שגם בה ביקר ארבעה ימים. הוא נפגש עם ראש הממשלה ארדואן והתקבל בכבוד רב ובמחיאות כפיים סוערות בפרלמנט התורכי, כאשר ארדואן קוטע את נאומו כדי לברך את הניה עם כניסתו לאולם הפרלמנט. ארדואן אמר להניה שחמאס אינה תנועת טרור, אלא תנועה שהעם הפלסטיני בחר בה ויש לכבד את רצונו, וכי אי-אפשר למצוא פתרונות לעניין הפלסטיני ולסיים את הסכסוך בלעדיה. עוד אמר ארדואן, כי הסרת המצור היא אחד משלושת התנאים להסדר עם ישראל והודיע כי לארצו יש תוכנית עבודה לפיתוח עזה.[53] בהמשך ביקר הניה באוניה "מרמרה", שהותקפה על-ידי כוחות צה"ל בעת המשט לרצועת עזה ביוני 2010, ונשא על סיפונה נאום בשבח העם התורכי ו"השהידים של המרמרה" בנוכחות מאות מתומכי הארגון IHH, ששכר את האוניה והיה ממארגני המשט.[54] מתורכיה יצא הניה לתוניסיה שהיתה, כאמור, הנדבך המרכזי במסעו. (ר' סרטון: הניה נכנס לפרלמנט התורכי).  

 

בשובו לעזה אמר הניה שהמסע היה מוצלח וביסס את שבירת המצור הפוליטי שהוטל על ממשלתו, על עזה ועל פלסטין. הוא הוסיף: "ראינו שמפעל ההתעוררות של האומה והעניין המרכזי שלה הוא עניין פלסטין, ירושלים, מסגד אל-אקצא ועזה, שנמצאת בליבם של מיליונים מבני האומה... מנהיגים ערבים ואסלאמיים הודו שעזה היא [זו שהחלה] את המהפכות והאביב הערבי והפיצה את רוח המרד נגד העושק והתוקפנות באזור."[55]

 

הניה וארדואן בפרלמנט התורכי

 

paltimes.net, 3.1.2012

 

בעל טור פלסטיני: הניה התקבל כגיבור וכאח אהוב

בעל הטור ביומון פלסטין המקורב לחמאס, בראא' יונס, סיכם את המסע בציינו כי הוא מעיד על השינוי במעמדה של החמאס בעולם הערבי והמוסלמי: "כל תושב עזה שעקב אחר מסעו של ראש הממשלה חש את נשיקותיהם של בני החורין על ראשו של הניה... הן ריפאו את פצעי ליבו, שלא הגלידו זה שלוש שנים [מאז המלחמה בעזה]. כל תושב עזה ראה את הכבוד שהוענק לאבו אל-עבד [כינויו של הניה], כמדליה על החזה שלו ושל עזה...

 

קהיר, שבה הוכרזה המלחמה על עזה, ושבה הלך פרעה האחרון [מובארכ] בעקבות פרעה הראשון, מקבלת את הניה כגיבור, מניפה את תמונותיו וקוראת בשמו! סודאן, השותפה לעמידה האיתנה, לסבלנות על מרירות המצור ולקריאת התגר על השחצנות המערבית, הביטה בהניה ובעזה כאילו היא מביטה במראה! תורכיה, שאימצה את עזה... וערבבה בים את דמי בניה, מחבקת, עם מנהיגה ארדואן, את הניה כאח אהוב וקרוב.

 

המראה של קבלות הפנים היה מעבר למה שניתן לתאר. אין איש באומה שהיה יכול לזכות לקבלת פנים מפוארת כזו, רשמית ועממית, פרט להניה. מהו סודו של הניה?... את סודו גילתה תוניסיה בצורה הברורה ביותר... כשקיבלה את פניו בקריאות: 'אמר המנהיג אסמאעיל: לא נכיר בישראל!'... 'התנגדות, התנגדות, לא התפייסות ולא התמקחות!'. זהו הסוד – התמדה בעקרונות האיתנים ודבקות בהתנגדות... בני חמאס: האנשים אהבוכם מאוד מכיוון שאתם נושאי רובים ובעלי עקרונות. האנשים קיבלו את פני הניה המתמיד והמתנגד."[56]

 

 

* ל. ברקן חוקרת את הזירה הפלסטינית במכון ממרי



[2] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 10.1.2012

[4] www.alray.ps, 6.1.2012; לאחר הביקור אישר אל-מרזוקי כי הוזמן ואמר כי אם תהיה לו הזדמנות, הוא לא יהסס לבקר בעזה כדי לסייע ולתמוך בעם הסובל בעזה; אל-ח'בר (אלג'יריה), 15.1.2012

 [5]אל-איאם (רש"פ), 22.1.2012

[7] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 6.1.2012. בעקבות מחאה שהושמעה מצד יהודי תוניסיה, גינתה מפלגת אל-נהדה את הקריאות האנטישמיות שהושמעו באותו אירוע וטענה כי מדובר בזרם שולי שכוונתו לשבש את פעילויות המפלגה. גם הניה התייחס לעניין ואמר כי לחמאס אין בעיה עם היהודים, אלא עם מי שכובשים את אדמת פלסטין; אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 11.1.2012

[12] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 7.1.2012

[16] www.felesteen.ps, 10.1.2012

[18] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 9.1.2012

[19] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 6.1.2012; www.palestine-info.info, 5.1.2012

[23] אל-צבאח (תוניסיה), 8.1.2012

[24] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 10.1.2012

[25] www.alresalah.ps, www.paltoday.com, 16.1.2012. שר ההקדשים של חמאס, צאלח אל-רקב, אמר בכנס באיסטנבול כי רוב הפרשנים וחכמי הדת רואים באביב הערבי סימן לשיבתה הקרובה של הח'ליפות האסלאמית וכי התוצאה החשובה ביותר של המהפכות תהיה עקירת היהודים מפלסטין; www.alresalah.ps, 16.1.2012

[32] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 10.1.2012

[33] www.alaahd.com, 1.1.2012

[35] ופא (רש"פ), 14.1.2012

[36] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 6.1.2012

[37] אל-איאם (רש"פ), 8.1.2012

[39] ופא (רש"פ), 8.1.2012

[40] אל-איאם (רש"פ), 10.1.2012; אל-מאלכי אכן ביקר בתוניסיה ב-13-16.1.2012, השתתף בחגיגות העצמאות שלה ונפגש עם בכיריה; ופא (רש"פ), 16.1.2012

[42] אל-ח'בר (אלג'יריה), 15.1.2012

[45] אל-שרק אל-אוסט, 27.12.2011

[47] אל-אהראם (מצרים), 11.1.2012

[48] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 11.1.2012

[52] אל-ריאד (סעודיה), 2.1.2012; נראה כי מאחורי הקלעים של הביקור התקיים אירוע לא פחות חשוב: על-פי דיווחים שונים, בעת ביקורו בסודאן השתתף הניה, ביחד עם ח'אלד משעל ועוד עשרות חברי הנהגת החמאס בעזה ובחו"ל, בכינוס של "מועצת השורא" של התנועה האחראית על בחירת הלשכה המדינית של חמאס והעומד בראשה. המשתתפים דנו בהקמת ענף חדש בתנועת האחים המוסלמים – "האחים המוסלמים בפלסטין", שייתכן שמשעל יעמוד בראשה. הקמת ענף כזה תאפשר הקמת מפלגה שתרוץ לבחירות הפלסטיניות ללא כתם ה"טרור" שדבק בחמאס, ועל כן המערב לא יחרים בחירות אלו. יש להזכיר כי חברי האח"ס הפלסטינים משתייכים עד עתה לאח"ס בירדן; אל-איאם (רש"פ), 22.1.2012

תגיות