שר ההגנה הסורי, מצטפא טלאס, ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט: "[עלילת] 'המצה של ציון' התרחשה בדמשק, לא המצאתי אותה, והיא מגובה במסמכים. היא מציגה כמה טקסים יהודיים. כיצד הציונים יכולים להכחיש את המציאות הזו? הם לא רוצים שמישהו יידע על המוסר העוין שלהם, וכך הם מפנים את עוינותם כלפי כל מי שחושף את פעילותם

פאטמה עבדאללה מחמוד, בעלת טור מצרית, שהתוודתה על אהדתה לאדולף היטלרושמאמריה מתפרסמים בצורה מזדמנת ביומון המצרי הממסדי, "אל-אח'באר", פרסמה מאמר חדש תחת הכותרת "יקוללו הקניבאלים!", בו כתבה: "...אמריקה לא עושה בכל המקומות שהיא הורסת, משמידה, וגוזלת, פחות משעשו שבטי הקניבלים הפרימיטיביים בעידן הפרה-היסטורי!!.."

שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, דיבר בפני עיתונאים סורים ותקף בחריפות את הממשל האמריקאי – "הממשל האמריקאי האלים והטיפש ביותר אי פעם" – לדבריו. הדברים החריפים פורסמו בעיתונות הבין ערבית היוצאת לאור בלונדון, אך רובם הושמטו מדפיה של העיתונות הסורית הרשמית והממלכתית

נוכח הקולות הנשמעים בעולם הערבי המברכים על הפעולות נגד הכוחות האמריקניים בעיראק פורסמו ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", שני מאמרים של בעל הטור ח'אלד אל-קשטיני, עיראקי במוצאו, המותחים ביקורת על תופעה זו בכתבו: כל טיפה מדמו של פלאח עיראקי יקרה בעיני מכל מה שיש בעיראק, על הריה, נהרותיה, הנפט שיש בה או מכל תור זהב...

שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, התראיין לרשת "אל-ג'זירה" ב-30.6.2003. לדבריו, מה שקרה בעיראק, בעיקר נפילת בגדאד ב-9.4, הוא בגדר רעידת אדמה. אך רעידת האדמה הזו לא יצאה מתוך חלל ריק: קדם לכך מה שקרה באפגניסטן, בניו יורק ובוושינגטון ב-11.9, וכן הפלישה לכווית ויציאת עיראק מכווית

במאמר שכותרתו  "תחי הדיקטטורה" בחן בעל הטור עבדאללה רשיד בעיתון היומי אל-אתחאד, היוצא לאור באמירויות, את שורשיה של סרבנות הרחוב הערבי לכללי המשחק הדמוקרטי וטען כי רבים מהכותבים הערביים יצאו מכליהם בקללות כלפי ארה"ב על שהיא מתמהמהת בביסוס הדמוקרטיה בעיראק, בעודם מסרבים לדון בסירובו של העם העיראקי לנסות את הדמוקרטיה

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד התראיין ב-9.6.2003 לערוץ הלווין הערבי "אל-ערביה". בין השאר דיבר על פסגת שארם אליה סוריה לא הוזמנה, על הקריאה לרפורמות פנימיות בסוריה ועל האינתיפאדה הפלסטינית. לדבריו, "הצענו במועצת הביטחון לפרז את אזור המזרח התיכון מנשק ההשמדה ההמוני, והאמריקאים התנגדו לכך.."

בדרשת יום שישי (13.6.2003) שנשא השיח' הפופולרי יוסף אל-קרדאוי, המזוהה עם האחים המוסלמים במסגד בדוחה בירת קטר  - דרשתו הראשונה מזה שלושה חודשים, לאחר שהחלים מניתוח - אמר השיח' בין היתר, כי אמריקה מתנהלת כאל על פני האדמה, בגדאד נפלה בגלל חילוניותה ושעל מנהיגי ערב העושקים ללמוד את לקחו של סדאם חוסיין

מאז ראשית חודש מאי 2003 החלו להיחשף ברחבי עיראק אתרים של קברים המוניים ובהם שרידיהן של אלפי גופות של אזרחים עיראקיים, קורבנות משטר הבעת': אסירים פוליטיים ממתנגדי המשטר, אנשי ההתקוממויות של שנת 1991 ואפילו חברי מפלגת הבעת' עצמה. מספרם הכללי של קורבנות משטר סדאם חוסיין מגיע על פי הערכות אלו ליותר ממיליון נפש

עדלי צאדק, סגנו של שר החוץ הפלסטיני נביל שעת' כתב בטורו ביומון הפלסטיני "אל-חיאת אל-ג'דידה" מאמר שכותרתו "ראש הנחש של הפלישה" שהוא לדבריו הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש, הנוחת בשרם אל-שיח' תוך הפגנת יהירות כאילו הגשים את ניצחון האמיצים בעיראק..

ערב הגעתו של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, לפגישות הפסגה שיתקיימו בירדן ובמצרים, חידשו עיתוני הממסד במצרים את ההתקפה החריפה על ארה"ב ועל בוש עצמו. כך, מאמר המערכת של היומון הממסדי הראשי, "אל-אהראם", קבע כי "לא נותרה ברירה" לעיראקים אלא להיאבק לסילוק הכוחות האמריקאים וכי אין לפסול את הבעת' ממאבק זה

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב לעיתון הכוויתי "אל-אנבאא'", שבו התייחס בין השאר, להשלכות המלחמה בעיראק, לתהליך השלום המתחדש, לטרור העולמי ולרפורמות בסוריה. לדבריו, מאז הסכם אוסלו אין כל תיאום בין סוריה לבין הפלסטינים ולא נראה כי ישנו רצון בתיאום מצדם של גורמים ברש"פ

היומון הבינערבי "אל-חיאת" מדווח כי במהלך החיפוש אחר מסמכים ממשטרו של סדאם  התגלה סיפור שהוא חיבר, אשר הודפס אך לא הופץ בשל המלחמה. הסיפור נושא את השם "צא ממנה, מקולל שכמותך" וכמנהגו בשלושת סיפוריו הקודמים: "זביבה והמלך", "המצודה המבוצרת" ו"גברים ועיר", סדאם לא ציין את שמו על הכריכה, אלא כתב "סיפור מאת מחברו"

לאחר נפילת משטרו של סדאם חוסיין בבגדאד, ועל רקע ההאשמות האמריקאיות כי סוריה מעניקה מקלט לבכירים עיראקיים, החלו להישמע בסוריה - לצד הקריאות לסילוק ה"כיבוש האמריקאי" מבגדאד - גם קולות רשמיים המתנערים משלטון הבעת' העיראקי

לאחר שנמנעה מלדווח על נפילתה המהירה של בגדאד, נפנתה העיתונות הסורית הרשמית לתקוף את ארה"ב ואת ישראל ולהאשימן בהאשמות שונות. ביזתו של המוזיאון המרכזי בבגדאד סיפקה לפובליציסטים הסורים מטרה חדשה לחציהם

בשני מאמרים פרי עטו, דן האינטלקטואל התוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר במכשולים העומדים בדרכו של העולם הערבי לדמוקרטיזציה. המאמר הראשון – "הדמוקרטיה מחייבת הפרדה בין המאמין לבין האזרח" – דן בהשלכות של הצירוף של דת ומדינה באסלאם. המאמר השני – "איגרת אל הנבונים שבאנשי עיראק" – מצביע על חוליי המשטר האוטוקרטי בעיראק

בשני מאמרי ביקורת חריפים על החברה הערבית, שפירסם באתר אילאף, מנתח האינטלקטואל הטוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר את הערכים השליטים בעולם הערבי. אל-אח'צ'ר, החי בפאריס, היה בעל טור קבוע בעיתון אל-חיאת היוצא לאור בלונדון, אך לאחר שהגדיר את קטיעת האיברים הנהוגה בסעודיה כברברית נאסרה עליו הכתיבה בעיתון בהוראת בעליו

היומון הלונדוני "אל-קדס אל-ערבי", הידוע בזיקתו האידיאולוגית למשטרו של סדאם חוסיין, פרסם מכתב שלדבריו שיגר סדאם לעם העיראקי ולאומה הערבית ביום הולדתו, ה-28 באפריל, 2003. לדברי העיתון, "מקורות המקורבים לסדאם אישרו את האוטנטיות של כתב ידו וחתימתו וציינו שתנאי מחבואו אינם מאפשרים כעת יותר מאשר איגרת כתובה, משיקולים ביטחוניים"

ערוץ הטלוויזיה הקטרי, "אל-ג'זירה", קיים ראיון עם שני מדענים עיראקיים העובדים ברשות העיראקית לאנרגיה אטומית, ד"ר חאמד אל-באהלי, מומחה להנדסה גרעינית, וד"ר מחמד זידאן, מומחה לביולוגיה, בוגר אוניברסיטאות דמשק ובגדאד. אל באהלי אמר: ".. בעת הפרות הסדר, אזרחים פשוטים ... גנבו חביות שכל אחת מכילה כ-400 ק"ג אורניום רדיואקטיבי..."

האתר "אסלאם און ליין" אירח ב-26.4.2003 את ואצף מנצור, דיפלומט בשגרירות הפלסטינית במרוקו, לשיחה עם גולשי האתר בנושא "רווחי ישראל מכיבוש עיראק". הוא טען כי לישראל אחריות לשוד המוזיאונים והבנקים בעיראק, קרא לג'יהאד מעשי נגד הכובשים בעיראק, בפלסטין ואף במרוקו, שלל את הלגיטימיות של ישראל והציונות

 אתר האינטרנט של ארגון "אל-קאעדה", "אל-נדאא", שכתובתו ממשיכה להתחלף מדי כמה ימים, ממשיך בפרסום סדרת מאמרים העוסקת במלחמה בעיראק ובהשלכותיה. הפרק ה-11, התמקד בעתיד הסכנות האורבות לזרם הפונדמנטליסטי הסוני באזור

לצד התבטאויות מצד בכירים פלסטינים נגד המלחמה בעיראק, מופיעים בשטחי הרש"פ ביטויי הזדהות עממיים עם ההנהגה העיראקית והעם העיראקי. ביטויים אלה זוכים לסיקור נרחב ביומוני הרש"פ. גילויי סולידאריות אלה כוללים אירועים סמליים רחבי היקף  וכן, קריאות לכל העולם הערבי והמוסלמי לנקוט בצעדים מעשיים נגד המלחמה ולעזרתה של עיראק

ראש ממשלת רוסיה לשעבר, יבגני פרימקוב, הידוע בקשריו הטובים עם סדאם חוסיין, נסע בחשאי לבגדאד ב-22 בפברואר, 2003 בשליחותו של נשיא רוסיה, פוטין, ונפגש עם הנשיא העיראקי. בראיון ליומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-שרק אל-אוסט", חושף פרימקוב את פרטי שליחותו

בעיתונות הערבית מתפרסמים ראיונות עם ערבים ממדינות שונות שהתנדבו להילחם את הג'יהאד נגד כוחות הקואליציה בעיראק ושבו לארצותיהם בעקבות נפילת המשטר. ח.ע., מתנדב תימני שחזר לצנעאא מעיראק, אמר ל"אל-חיאת": "בגדאד לא נפלה; היא נמסרה לידי ההפולשים בפעולה מעוררת תדהמה. משימתנו היתה לשרוד בחיים מתוך תקווה לחזור למולדתנו

העורך הראשי של היומון הכוויתי, "אל-סיאסה", אחמד אל-ג'אראללה, כתב כמה מאמרים התוקפים את המשטר הסורי, על רקע עמדותיו ביחס למלחמה בעיראק: "... החשש הוא שהמושגים של הבעת' בסוריה יובילו לאותן עמדות עיראקיות ... אנו מתפללים לאללה שהסוף יהיה טוב. איננו רוצים לראות את אנשי המשטר הסורי ... מנופפים בחרבות נוצצות כנגד העובדות הבינלאומיות..."

  מאז החלה המלחמה בעיראק, נוקטת התקשורת הסורית הממסדית קו אחיד ותקיף נגד המלחמה ונגד פעילות האמריקאית במפרץ. לטענתה:   ארה"ב פועלת בניגוד להחלטות האו"ם ומבלי לציית ללגיטימיות הבינלאומית; מטרתה לעצב מחדש את מפת המזה"ת ולהשתלט על מאגרי הנפט העיראקיים; בכך מגשימה ארה"ב את האינטרסים של ישראל

דרשת יום השישי שנשא מנהיג איראן עלי ח'אמנאי באוניברסיטת טהראן לאחר נפילת בגדאד, היתה בשפה הערבית וכוונה לעם העיראקי ולעולם הערבי. מול ההתבטאויות העוינות של ח'אמנאי כלפי ארה"ב, נקט נשיא איראן לשעבר, האשמי רפסנג'אני, כיום ראש המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, עמדה מתונה יותר

אתר האינטרנט של ארגון "אל-קאעדה" – "אל-נדאא" – פרסם תגובה ראשונה לנפילתה של בגדאד: "... כניסת הכוחות הצלבניים לליבה של בגדאד ללא לחימה, לא הפתיע את מי שבוחן את האירועים על פי פרמטרים צבאיים. כניסתם לערים היתה צפויה במוקדם או במאוחר והנתונים בשטח לא אפשרו את עמידתה האיתנה של [מערכת] ההגנה העיראקית..."

התגובות לנפילת בגדאד בעיתונות הערבית בלונדון תאמו את המגמות המדיניות האידיאולוגיות שהעיתונים השונים מייצגים.  עורך היומון הסעודי-לונדוני, אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, בעל העמדות הליברליות, כתב: "סדאם חוסיין לא נפל אתמול; התמוטטו השקרים הגדולים שליוו אותו, נפלו המוחות שהתעקשו לזייף את עובדות ההווה וההיסטוריה ..."

מדי כמה ימים, מכריז שיח' אל-אזהר, מחמד סייד טנטאוי, על עמדה שלעתים נראית כסותרת את העמדה עליה הצהיר קודם לכן. ואולם, מהצהרותיו בשבועות האחרונים ניתן להסיק כי שיח' אל-אזהר תומך בהכרזת הג'יהאד נגד כוחות הקואליציה ובפיגועי התאבדות ובמקביל הוא תומך בקריאה להתפטרותו של סדאם חוסיין

מאז החלה המלחמה בעיראק, פרסם העורך הראשי של היומון הסעודי-לונדוני אל-שרק אל-אוסט, שורה של מאמרי ביקורת  על סיקור המלחמה בעיראק בתקשורת הערבית: "....התקשורת הערבית היום, על נטייתה הברורה להגזמה ולהבטחות ניצחון, מזינה את הציבור בסיפורים שאין להם קשר למתרחש בשטח ומשחזרת התקשורת הישנה, בצבעים ובטכנולוגיה אלקטרונית..."

בהדרגה משנים עיתוני הממסד במצרים את הטון כלפי המלחמה בעיראק. טרם תחילת המלחמה, קראו עיתונים אלה לסדאם חוסיין להתפטר כדי לחסוך לעם העיראקי את המלחמה. בימיה הראשונים של המלחמה, הם הסתפקו בקביעה שהמלחמה "איננה לגיטימית". ואולם, בימים האחרונים, החלו עיתוני הממסד במצרים לצאת נגד ארה"ב במובהק

מדרשת יום שישי במסגד עבד אל-קאדר אל-גי'לאני: "...הו המוג'אהדין המאמינים, נשבענו אמונים למחמד על הג'יהאד... אנו צבאו של אללה, אנו שלוחמים נגד מי שלוחם בנו. הו המאמינים המוג'אהדין בכל מקום... הנה הרוע הגיע, הנה השטן הגיע עם צבאו, והנה המוג'אהדון הכריזו על הג'יהאד שלהם למען אללה, כדי להוריד את הדגלים הכופרים ומלאי הטינה.."

לאחר פיגועי האחד עשר בספטמבר 2001 חלה הסלמה ניכרת בגילויים האנטי-אמריקניים במדינות ערב. ביטויי גנאי ומאפייני שנאה שקודם לכן היו שמורים ליהודים החלו להתייחס אל האמריקנים ולהעשיר את השיח האנטי-אמריקני. אחת הדוגמאות הבולטות לתמורה זו היא ההשוואה בין נשיא ארה"ב לבין היטלר

מחמד מצטפא, עיראקי החי בפאריס, שיגר מכתב למערכת היומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת" בו כתב, הין היתר: ".. האסון שלנו העיראקים הוא שארה"ב היא המחלה המסוכנת שלנו אבל בה בשעה, היא גם תרופתנו היחידה..."

כמדי יום לאחרונה, הציגה הטלוויזיה העיראקית ראיונות עם אנשי דת, "מתאבדים-מתנדבים ערביים", ואזרחים. המוטו שחזר על עצמו כמעט בכל הראיונות היה "עיראק היא סדאם וסדאם הוא עיראק". בעיתונות הערבית התגובות למלחמה נעו בין התייצבות מוחלטת מאחורי עיראק ונגד ארה"ב, לבין הסתייגויות מהתנהלותו של סדאם חוסיין

נשיא סוריה, בשאר אסד, העניק ראיון לטלאל סלמן, עורך יומון הלבנוני הפרו-סורי, "אל-ספיר". בין דבריו של אסד:  יש ליישם את הסכם ההגנה הערבי המשותף ביחס לעיראק כל עוד ישראל קיימת, היא מהווה איום; ישראל לא תהפוך למדינה לגיטימית, גם אחרי השלום

יחסה של איראן למתקפה אמריקאית על עיראק מורכב. היא רואה בנשיא עיראק מוקצה מחמת מיאוס, מי שאחראי למלחמת שמונה השנים, אותה כפה על איראן ב-1980, והאחראי לתקיפת אזרחיה בנשק כימי. יחד עם זאת, רואה איראן בנוכחות האמריקאית בגבולותיה איום גדול עוד יותר לביטחון משטרה והאינטרסים הלאומיים שלה

למרות התגובות החיוביות מצד גורמים ערביים כמו סעודיה, מצרים והליגה הערבית ואף הועד הפועל של אש"פ, לנאומו של הנשיא בוש בעניין פרסום 'מפת הדרכים' האמריקאית היו ברש"פ בכירים רבים אשר הביעו הסתייגות מנאום זה ואף ראו בו ניסיון לרצות את דעת הקהל העולמית ביחס למתקפה נגד עיראק

שיח' אל-אזהר, מחמד סיד טנטאוי, פרסם בעבר פסקי הלכה סותרים תוך פרקי זמן קצרים בסוגיות שונות, למשל שאלת התקינות ההלכתית של פיגועי ההתאבדות של פלסטינים נגד ישראלים. כעת, שוב נתגלעו סתירות בפסיקות השונות הנוגעות לג'יהאד נגד ארה"ב במידה שתפתח מלחמה בעיראק

היומון הפלסטיני "אל-חיאת אל-ג'דידה" פרסם כי עשרות ילדים מרפיח החברים ב"פרלמנט הפלסטיני הצעיר" - גוף שהוקם על ידי תנועת פת"ח - ערכו משפט שדה לנשיא האמריקאי, ג'ורג' בוש, אשר במהלכו הואשם ברצח ילדים ערבים רבים והוכרז כפושע מלחמה

בפסגת המנהיגים הערביים שהתכנסה בשארם אל-שיח', העלתה מדינת האמירויות הערביות [מאע"מ] את ההצעה לפתור את משבר עיראק בכך שסדאם חוסיין יוותר על השלטון ויגלה מעיראק, בתמורה לערבויות בינלאומיות לביטחונו. ההצעה עוררה סערה ולא זכתה לגיבוי רשמי מצד המדינות האחרות

המסר העיקרי בתקשורת הפלסטינית ביחס למלחמה בעיראק, הוא שארה"ב מנסה באמצעות המלחמה הצפויה להשתלט על כל האומה הערבית והאסלאמית כולל פלסטין. הזרמים האסלאמיים קוראים להחרים את המערב ובראשו את ארה"ב  ולפתוח נגדו בג'יהאד; בעלי טורים פלסטינים מקרב אש"פ מוחים על שתיקת של העולם הערבי נוכח המחאות בעולם נגד המלחמה

 העורך הראשי של היומון אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, קיים שיחה "על כוס קפה", עם בכיר ערבי "ששור על עילום שם" בנוגע לאפשרות מניעתה של מלחמה בכך שסדאם יגלה מבגדאד. בשיחה שפורסמה בטורו של אל-ראשד, יש כדי ללמד על תמיכה עקרונית של מנהיגים ערביים באופציה זו מחד גיסא, ועל חששותיהם מפני השלכותיה, מאידך גיסא

לפחות חמישה עשר חברים במועצת האומה [הפרלמנט] בכווית חתמו על עצומה הקוראת להחזיר את השגריר הכוויתי בבירות להתייעצות, וכן להקפיא את פעילות הקרן הכוויתית לפיתוח כלכלי ערבי, אשר משקיעה במימון פרויקטים בלבנון. הסיבה: הסיבה: קריאת שה"ח הלבנוני בפסגת שה"ח הערביים, להימנע מלסייע לפעילות כלשהי נגד עיראק

כתב היומון הסעודי-לונדוני, "אל-חיאת", ר'סאן שרבל, דיווח מפי "מקורות יודעי דבר" על תוכניות ההימלטות של סדאם, במקרה של מלחמה בכתבו: "מקורות יודעי דבר בנוגע למתרחש בתוך עיראק אמרו ...שהנשיא, סדאם חוסיין, העביר לבכירי עוזריו בתחילת פברואר הנחיות שיאפשרו למפקדי הגייסות והדיוויזיות להתמודד מול ארה"ב מבלי להמתין להוראותיו

העיתונות הסורית מרבה לתקוף את ההכנות האמריקאיות לקראת המלחמה בעיראק. העיתונים הסורים, המבטאים את דעת השלטון בדמשק, מייחסים לארה"ב כוונות להשתלט על הנפט העיראקי, לחלק מחדש את המזרח התיכון ולחזק בכך את ישראל; העיתונות  הלבנונית נמנעת מלתקוף את ארה"ב והאמרים בה מתמקדים בקריאות למנוע את המלחמה

עורך היומון המצרי הממסדי, "אל-אהראם", אבראהים נאפע, פתח במתקפה חזיתית נגד נשיא עיראק, סדאם חוסיין, ומשטרו והאשים אותו באחריות למשבר. במאמרו, חזר נאפע פעמים רבות על קביעתו שעיראק לא שיתפה פעולה עם האו"ם והשמיט את התביעה להימנע מהחלפת המשטר העיראקי, מרשימת התביעות הערביות שהציג למקרה של מלחמה

עמדת כמה ממדינות אירופה בנושא העיראקי – ובעיקר עמדתה של צרפת – זוכה לשבחים בתקשורת הערבית משום שהיא נתפסת, בעיקר, כעמדה אנטגוניסטית לארה"ב. עוד בטרם התגלעה המחלוקת בנאט"ו בסוגיית ההגנה על תורכיה, שיבח שר הבריאות העיראקי, אומיד מדחת מבארכ, את העמדה הצרפתית והגרמנית ביחס למלחמה בעיראק

במוקד שידורי הטלוויזיה העיראקית עמדה פגישתו של נשיא עיראק עם בכירים במפלגת הבעת' ובצבא, שניגשו בזה אחר זה לסדאם, לוחצים את ידו מנשקים את כתפיו. לאחר מכן, התיישב סדאם בכיסאו המוזהב, הצית סיגר, ברך את העם העיראקי ואמר: "לב העניין הוא לא לאפשר לאויב לשמוח לאדה של האומה ולהגיד שהיא הושפלה ונחלשה

מאמרי המערכת ובעלי הטורים בעיתונות המצרית הממסדית המשיכו לכתוב בימים האחרונים נגד המלחמה בעיראק. מאמרים רבים דחו את נאומו של מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאול, במועצת הביטחון של האו"ם וטענו כי אין במידע שהציג כל חדש. מצד שני, נכתבו מאמרים באותה עת עצמה שהטילו את האחריות להתדרדרות המצב על סדאם חוסיין

בתקשורת הערבית, ובעיקר העיראקית, מתרבים הדיווחים בדבר ההכנות העיראקיות למלחמה. נשיא עיראק, סדאם חוסיין, מקיים פגישות עם קציניו הבכירים, ומנחה אותם כיצד לנהוג בשעת מלחמה. שר המסחר העיראקי, מחמד מהדי צאלח, אמר לשבועון המצרי, "אל-חקיקה": "עיראק סיפקה לאזרחיה אמצעים לקראת המערכה המכרעת בהיסטוריה של האומה הערבית

דובר תנועת החמאס, ד"ר עבד אל-עזיז אל-רנתיסי, כתב מאמר תחת הכותרת "עיראק תנצח, בעזרת אללה" בו קרא לעיראק להקים צבא של מתאבדים ולפתוח את שעריה בפני לוחמי ג'יהאד כדי שיבלמו את המתקפה נגדה

מדברים שאמר נשיא סוריה, בשאר אסד, באזני עיתונאים ערבים לקראת תום ביקורו בלונדון: "לא נשתתף בכל מלחמה נגד עיראק, זהו קו שלא נחצה אותו לעולם; ... הדרך לשלום [ישראלי פלסטיני] אינה בועידה, אלא דרך החלטות הלגיטימיות הבינ"ל, עקרונות של 'שטחים תמורת שלום' וועידת מדריד... פעולותיה של ישראל נכללות בהגדרה של [מעשי טרור]..."

שה"ח הסורי, פארוק אל-שרע, העניק ראיון לסנאא אל-סעיד, כתבת שבועון האופוזיציה המצרי, "אל-אסבוע". בין דבריו: "אנו מקווים שארה"ב תפעיל לחץ על ישראל כדי שהפלסטינים ישובו למולדתם ולבתיהם, בהתאם להחלטה 194...; איננו יכולים לקבל הגיון אמריקאי האומר שכאשר עיראק מתנגדת למטוסים האמריקאים באזורים האסורים בטיס, היא מפרה את החלטה 1441..."

בהתבטאות ראשונה מסוגה, אישר בכיר עיראקי כי ארצו אינה מוציאה מכלל אפשרות להשתמש בנשק להשמדה המונית, כדי להגן על המשטר. הדברים התפרסמו בידיעה הראשית ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-קדס אל-ערבי", הידוע בתמיכתו בסדאם חוסיין

בגילוי דעת שהתפרסם ביומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-קדס אל-ערבי, הזהירו חכמי דת ואינטלקטואלים מוסלמים, בעיקר מסעודיה אך גם ממדינות ערביות נוספות, מפני שיתוף פעולה עם "התוקפנות האמריקנית", השוו בינה לבין מסעות הצלבנים והדגישו כי "לעמים המוסלמים יש זכות לג'יהאד נגד אויביהם"

כחברה (גם אם בלתי קבועה) במועצת הביטחון, רואות מדינות ערב את סוריה כנציגתם בארגון ולכן הסכמתה של סוריה לדרישת ארה"ב, לחייב את עיראק לקבל את פקחי הנשק גרמה להתמרמרות ברחוב הערבי. קברניטי דמשק הסבירו כי בכך מנעו מעיראק סנקציות ואף פעולה צבאית, אך בעלי טורים רבים את סוריה ראו בהחלטה שת"פ ההחלטה הפרו-אמריקאית

כתב שבועון האופוזיציה המצרי, "אל-אסבוע" בבגדאד, סיד נצאר, קיים ראיון עם נשיא עראק, סדאם חוסיין. לדברי "אל-אסבוע", זהו הראיון הראשון שהעניק נשיא עראק לכלי תקשורת כלשהו מזה 12 שנה.  בהקדמה הארוכה לראיון, כתב נצאר כי "לא כל מה שעיתונאי שומע הוא אומר. מה שהוא אומר זה רק מה שמותר וניתן ובתנאי שאינו פוגע בביטחון הלאומי הערבי

פרופסור עדנאן חב אללה, פסיכולוג ערבי החי בפאריס, פרסם מאמר ביומון "אל-חיאת", בו הוא מציג ניתוח פסיכולוגי של תסביך האב ממנו סובל, לטענתו, נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש. לדבריו, "כל מי שצופה בג'ורג' בוש האב בנוכחות בנו, מבחין כי הקשר ביניהם עוד מצוי בתקופת ההתבגרות. מבטי האב אל הבן הם מבטים מלמעלה, בדומה למורה המתגמל תלמיד שהצטיין

בעקבות "זכייתו" של סדאם חוסיין במאה אחוזי תמיכה ולאור סדרת משפטים פוליטיים שנערכו בשנה האחרונה בסוריה, כתבה בעלת הטור נהלה אל-שהאל ביומון הלונדוני "אל-חיאת": את הבחירות בעעיראק הגדירה כ"דמוקרטיה דיקטטורית"; על העברת השלטון בסוריה מאב לבן כתבה כי זו "רפובליקה תורשתית" וכינתה זאת "אם כל ההמצאות"

תוצאות משאל העם שערך סדאם חוסיין בנוגע לקדנציה נוספת כנשיא –% 100 בעד – עוררו בעיקר לעג וביקורת בתקשורת הערבית. עבד אל-והאב בדרח'אן, בעל טור ביומון אל-חיאת, כתב: "האם משאל העם העיראקי ותוצאותיו ראויים לפרשנות כלשהי? האם מה שהתרחש הוא באמת משאל עם ... שיש לו משמעות כלשהי? אין ספק ש'מאת האחוזים' מהווים בדיחה שחורה וחצופה..."

ראיון שהעניקה היועצת לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב, קונדוליסה רייס, ל'פייננשל טיימס', עורר זעם בתקשורת הערבית. בראיון אמרה רייס כי ארה"ב רוצה להביא דמוקרטיה וחירות לעולם האסלאמי. בתגובה, פתחו עיתונים במצרים ובסוריה במתקפה אישית חריפה על רייס, תוך התמקדות במוצאה האפרו-אמריקאי

לאחרונה, דווח בתקשורת בארה"ב על רגשות אנטי-אמריקאים בקרב הציבור והאליטה בכווית, בעקבות סקר שערך היומון הכוויתי "אל-ראי אל-עאם" על פיו 74% מהכוויתים סבורים שבן לאדן הוא "גיבור". תשומת לב מעטה בלבד ניתנה לבעלי טורים בעיתונים כוויתים מובילים הקוראים לארה"ב שלא להסס ולתקוף את משטרו של סדאם חוסיין

מנהיגי האיגודים המקצועיים בירדן ערכו מסע בן 8 ימים לעיראק, סוריה, ולבנון תחת הכותרת "מסע האחדות הערבית", אליהם נלווה בסאם אל-בדארין מהיומון אל-קדס אל-ערבי.. יו"ר 'הועדה לתמיכה בעיראק' בהתאחדות המהנדסים הערביים, ריאד אבו הזים, סיכם את המסע באומרו: אני מבין כעת מדוע אין אחדות ערבית וספק אם ניתן להגשימה עם המנהיגים שפגשה המשלחת

ב- 9.9.02 בכינוס המועצה המחוקקת הפלסטינית במשרדו של יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, ברמאללה, נשא ערפאת נאום שבו הופיעו אלמנטים שונים מאלו המוכרים מנאומיו לאחרונה. עיקר הנאום הוקדש לתמיכה בהסדר מדיני, לגינוי הפגיעה באזרחים ישראלים "המזיקה לאינטרס הפלסטיני" ולהדגשת הצורך ברפורמות ובעריכת בחירות

יומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" דיווח על כנס שערך ארגון "חזית השחרור הערבית" הקשור לעיראק בבית משפחת השהיד מרואן זלום בחברון בו חולקו תרומות מטעם הנשיא העיראקי, סדאם חוסיין, למשפחות של שהידים מאזור חברון. תרומות של סדאם חוסיין חולקו בשטחים כבר בעבר אך הן לא זכו לדיווח מפורט מצד יומון הרש"פ

דובר ארגון 'אל-קאעדה', סלימאן אבו ר'ית', פרסם מאמר ב-3 חלקים באתר של "מרכז המחקרים האסלאמיים", www.alneda.com המזוהה עם 'אל-קאעדה'. לדבריו, מה שקרה לאמריקה מהווה דבר טבעי ואירוע צפוי לגבי מדינה שהפעילה את שיטת הטרור ואת חוק הדיכוי נגד האומות והעמים וכפתה דך חיים אחת, כאילו אנשי העולם כולו הם פקידיה

ראש הוועדה לענייני חוץ בפרלמנט הרוסי, דימיטרי רגוז'ין, מתח בריאיון ליומון "אל-שרק אל-אוסט", בעקבות ביקורו באזור, ביקורת על קיצוניותם של העולים מרוסיה "הקנאים לדרכו של שרון" וטען כי ממשלת ישראל מבקשת לחסל את ערפאת כדי שאת מקומו יתפסו הארגונים האסלאמיים כך שהדבר יצדיק שימוש בכל האמצעים נגד העם הפלסטיני

כמה מן העיתונים המובילים בעולם הערבי הגיבו בזעם על נאום 'מצב האומה' של הנשיא בוש, ובעיקר על קביעתו כי איראן, עיראק, וצפון קוריאה מהוות את "ציר הרשע" בעולם. ב"אל-אהראם" המצרי הממסדי, קבע בעל הטור, סלאמה אחמד סלאמה, כי "הנשיא בוש השתמש בנאומו על מצב האומה בשפה שאיננה שונה מן השפה בה השתמש בן לאדן בקלטותיו"

בראיון ליומון הלונדוני אל-חיאת התייחס חבר 'המועצה לשמירת האינטרס של החוקה', ונשיא איראן לשעבר איתאללה האשמי רפסנג'אני, לנושאים פנים-איראניים, אזוריים ובינלאומיים. רפסנג'אני מקורב ל'מנהיג העליון', עלי ח'אמנאי, ומשקף את דעת הממסד השמרני באיראן. לדבריו, איראן אינה מבחינה בין ממשל רפובליקני לדמוקרטי בארה"ב וקבע כי "חידוש היחסים מותנה בשינוי מדיניותה כלפי איראן"

בעקבות הריגתו של חייל ישראלי בפיגוע שביצע חזבאללה בהר דב, הפציצה ישראל תחנת רדאר סורית בלבנון. סוריה נמנעה מתגובה צבאית ישירה, אך בשורה של הצהרות והדלפות לעיתונות, ניסתה לייצר מדיניות הרתעה מול ישראל, באמצעות חשיפת תסריטי הסלמה אפשריים

בתקשורת הערבית החל לאחרונה פולמוס בנוגע לתקינות ההלכתית וללגיטימיות המוסרית של פיגועי ההתאבדות הפלסטיניים נגד ישראל. בויכוח נטלו חלק חכמי הדת הבולטים באסלאם הסוני כיום, כמו גם אישים פוליטיים ובעלי טורים בעיתונות הערבית

העיתונאי המצרי הליברלי, רצ'א הלאל, פרסם מאמר בגנות הלובי הפרו-עיראקי בעולם הערבי, בציינו כי לאחרונה גברה התופעה של אישים מצרים המבקרים בבגדאד, נפגשים עם נשיא עיראק, סדאם חוסיין, ואח"כ מספרים בהרחבה  על חוויותיהם. על רקע זה, ביקורתו החד-משמעית של הלאל נגד הלובי הפרו-עיראקי ונגד מנהיג עראק  מהווה קול יוצא דופן

 הראיון המקיף שהעניק נשיא סוריה, בשאר אסד, ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט היה הראשון מאז נבחר. ראיון זה חשף בפעם הראשונה, באופן רשמי, את עמדתו בנושאים, כגון עתיד נוכחות הצבא הסורי בלבנון, האפשרות לשיפור יחסים בין דמשק לאש"ף, יחסיה של סוריה עם עיראק, ועמדתו של הנשיא לגבי פעילותם של אינטלקטואלים סוריים לקידום רפורמות אזרחיות

"..אנו אומרים תמיד שהמטרה היא שלום צודק וכולל. הכוונה במילה 'כולל' היא לכל האדמות הכבושות. [החזרת] הגולן ולבנון [בלבד] איננה שלום כולל ולכן אין מנוס מפעולה סימולטאנית במסלול הסורי-לבנוני ובמסלול הפלסטיני...". ראיון עם בשאר אסד, חלק א'

  לאחרונה חל שיפור ביחסים שבין כווית לבין כמה מדינות ערביות אשר תמכו בעיראק בזמן מלחמת המפרץ. גם הפלסטינים מעונינים לפתוח דף חדש עם כווית ולסתום את הגולל על העבר. לדברי מזכ"ל הפרלמנט הפלסטיני, אחמד עבד אל-רחמן, "לא יתכן שנשאר אסירים של מאורעות מן העבר"