המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
רפסנג'אני מאיים על ארה"ב; לא פוסל סיוע צבאי לפלסטינים
25/6/2001


רפסנג'אני מאיים על ארה"ב; לא פוסל סיוע צבאי לפלסטינים

 

בראיון ליומון הלונדוני אל-חיאת[1] התייחס חבר 'המועצה לשמירת האינטרס של החוקה', ונשיא איראן לשעבר איתאללה האשמי רפסנג'אני, לנושאים פנים-איראניים, אזוריים ובינלאומיים. רפסנג'אני מקורב ל'מנהיג העליון', עלי ח'אמנאי, ומשקף את דעת הממסד השמרני באיראן. להלן עיקרי דבריו בנושאים השונים:

 

ניצחון הרפורמיסטים:

לדעת רפסנג'אני, עצם השתתפות העם האיראני בבחירות היא ההישג ולא בחירת ח'אתמי.  לדבריו, ח'אתמי צריך להתמקד בשיקום המדינה, בעיקר בתחום הכלכלי.

 

היחסים עם ארה"ב:

רפסנג'אני ציין כי איראן אינה מבחינה בין ממשל רפובליקני לדמוקרטי בארה"ב וקבע כי "חידוש היחסים מותנה בשינוי מדיניות ארה"ב כלפי איראן... באימוץ מדיניות מקובלת כלפי פלסטין, והפסקת התמיכה [האמריקאית] בישראל. "

 

רפסנג'אני ציין כי הוא, בעת כהונתו כנשיא, קבע שעל ארה"ב להפשיר את נכסיה המוקפאים של איראן בארה"ב כתנאי לחידוש המו"מ עמה, בעוד שח'אתמי לא הציג תביעה זו כתנאי, אלא הסתפק בקריאה לשינוי המדיניות האמריקאית כלפי איראן בלבד. הוא ציין כי הצעדים האמריקאיים שנעשו עד כה בתחום הסחר עם איראן הם "קטנים, חלקיים, וחסרי חשיבות או השפעה".

 

רפסנג'אני הגדיר את הנוכחות הצבאית האמריקאית באזור "כהשפלה לעמי האזור", וכי למרות שכוחות אלה אינם מצויים על אדמת איראן, "אנו מחשיבים את שכנותינו, המדינות הערביות, שוות לנו בדיוק."

 

ישראל:

רפסנג'אני הגדיר כ"טעות קשה" את בחירת אריאל שרון לראשות ממשלת ישראל. "גם אם אנו נמנעים מלטעון כי בחירת שרון היא מעשה טירוף", הוסיף רפסנג'אני, "הרי שניתן לקבוע כי זהו צעד לא הגיוני... מדיניות האיום, הטרור והתוקפנות [מצד ישראל] לא יובילו לשום תוצאה."

 

רפסנג'אני הזהיר כי "אם רוצים הציונים לבצע צעדים לא הגיוניים הם יתקלו בתגובות מיידיות ורציניות, תחילה מתוך פלסטין ואחר-כך מצד המדינות השכנות והמדינות האסלאמיות". לדבריו, "התגובות לא תצטמצמנה לציונים בלבד, שכן הישראלים אינם נוקטים  צעדים מסוג זה ללא [קבלת] אור ירוק  מארה"ב. מכאן שאם ינקטו [צעדים] מסוג זה, ייזקף הדבר גם לחובתה [של ארה"ב], ו[אז] אין לצפות לכך שזירת המאבק תהיה מוגבלת...  [איראן] לא תשב בחיבוק ידיים אלא תגיב בכוח".

 

הסיוע לפלסטינים:

רפסנג'אני הדגיש כי "אינו מגבילים את הסיוע [האיראני] לבעיה הפלסטינית, שכן אנו מחשיבים עניין זה כבעייתנו... החל מתמיכה כספית, דרך תמיכה הסברתית ובסיוע מדיני ברמה הבינלאומית ואם יהיה צורך בכך, לא נמנע מהגשת סיוע צבאי".

 

סוגיית לבנון:

רפסנג'אני אמר כי "לא ננוח ולא נשקוט בנושא המצב בלבנון. .. שכן סוגיית 'חוות שבעא' לא באה על פתרונה והאיומים הישראליים נמשכים."

 

היחסים עם מצרים:

רפסנג'אני שיבח את העמדה המצרית בחודשים האחרונים לגבי הסוגייה הפלסטינית וישראל, וצפה כי דבקות מצרית במדיניות זו תביא לפתרון הבעיות בין איראן ומצרים. הוא ציין כי "מן הראוי שמצרים ואיראן יהיו בחפירה אחת" בחזית המאבק נגד ישראל, שכן  "המכשול היחיד בינינו היה היחסים בין מצרים וישראל".

 

היחסים עם עיראק:

הוא הביע צער לנוכח העדר הדדיות מצד עיראק בנושא שיפור היחסים בין שתי המדינות לאחר מספר מחוות איראניות, אך הוסיף כי חשוב ללכד את שורות המוסלמים כדי להתמודד מול ישראל, ולסיים את הנוכחות הזרה באזור ואת העוול הנעשה לעם העיראקי.

 

מדינות המפרץ:

רפסנג'אני המעיט בערך הסכסוך בין איראן ומאע"מ על שלושת האיים וקרא לה "לא להתעקש" בנושא זה שכן "ידוע ששום מדינה כמו איראן לא תהיה מוכנה לויתורים בסוגייה הקשורה בשטח."



 [1]אל-חיאת (לונדון-ביירות), 21.6.2001.