המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות בתקשורת הערבית למלחמה בעיראק
27/3/2003

תגובות בתקשורת הערבית למלחמה בעיראק

 

מאמרי מערכת בעיתונים המובילים

הפרשן הפוליטי של היומון הסעודי-לונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", כתב תחת הכותרת "נאום סדאם חוסיין על רקע נאומו של ג'ורג' בוש":

 

"[נאומו של סדאם] מהווה את התעמולה הטובה ביותר למטרותיה של המלחמה האמריקאית: היעלה על הדעת ש-22 מליון עיראקים נשלטים על ידי מנטאליות מהסוג שביטא אותו נאום?...

 

אדון בגדאד שנאמר שאיש אינו מדווח לו דברים שהוא אינו אוהב לשמוע אותם, השלים את התנתקותו המוחלטת מן המציאות... הוא נשלט על ידי נרקיסיזם שגורם לו שלא להסס להקריא דברי שירה לעולם ולציבור [העיראקי]!... גם אוסאמה בן לאדן הוא חלוץ בתחום השימוש בשירה לצורך העברת מסרים פוליטיים... יתכן שסכנתו של הנשיא העיראקי טמונה בכך שהוא משיב לעצמו את הפופולריות שבן לאדן לקח ממנו בשנתיים האחרונות, בכך שהוא מבן לאדן את דרכו לפרש את העניינים ולהציגם בתקשורת לצורך דרבון והסתה.

 

ואולם, ניתן לטעון שהנשיא העיראקי ניסה, בדרכו המיוחדת, לפגוע בכמה ציפורים באמצעות האבן הזו: ראשית, הוא פנה לרגשות האסלאמיים. הוא פתח בהיסטוריה האסלאמית וסיים בדקלום עצבני החוזר על עצמו של "אללה אכבר"...  שנית, הוא פנה לרגישות של הנושא הפלסטיני... וסיים בקריאה לתחייתה של פלסטין לצד הג'יהאד ועיראק, לאחר שקילל את הציונות. שלישית, הוא ניסה, כמובן, לעורר את הלאומנות העיראקית ולהציגה כמשפחה מורחבת או "משפחת עיראק". לבסוף, הוא לא שכח את דעת הקהל במערב ובעולם ודיבר על "גורמי הרוע בעולם".

 

ידוע שהנשיא העיראקי מוכן לשאול כל אידיאולוגיה לצרכיו... סדאם, שנהוג להניח שהוא פאן-ערבי וחילוני, הופך לאסלאמי ברגע שנראה לו שהוא יכול להרוויח מכך. ואולם, לפני נאומו של הנשיא העיראקי, מייד לאחר תחילת הפעולות הצבאיות, שמענו את נאומו של הנשיא האמריקאי, ג'ורג' בוש, שהבטיח "לשחרר את העם של עיראק"...  האוונגליזם של "שחרור עיראק", שהוא אוונגליזם הזוכה לתמיכת מלתעות טכנולוגיות חסרות תקדים בהיסטוריה, הופך את החרב שמבטיח סדאם חוסיין לסיבה לרחמים יותר מאשר לכעס. מה רב המרחק שגמא בוש עד שהצליח לעורר רחמים על סדאם?!"[1]

 

העורך הראשי של היומון הלונדוני הפרו-עיראקי, "אל-קדס אל-ערבי", עבד אל-בארי עטואן, מסית נגד המשטרים הערביים, במאמרים שפרסם מאז החלה המתקפה האמריקאית. תחת הכותרת "מלחמה עושקת ובלתי מוסרית", כתב עטואן: "...בכיר עיראקי אמר לי: "אכזבנו אתכם בשנת 1991 ולא התעלינו לרמת  הלחימה לה ציפיתם, אבל אנו נגרום לכם גאווה הפעם, משום שאנו מכירים את אויבנו היטב ומשום שאנו נסמכים על עצמנו ולא מטילים את יהבנו על האחים הערביים. לקחנו בחשבון שהרוב הגדול של המשטרים הערביים יעמדו בשוחה של האויב"...

 

הנשיא חוסני מבארכ הוא נשיא המדינה הערבית שניהלה את מלחמותיהם של הערבים והקריבה מאות אלפי שהידים. הוא אומר לנו שהוא עשה את כל שביכולתו כדי להציל את עיראק והוא חש שמצפונו נקי. אני מקווה שהנשיא מבארכ יזכיר לנו את מאמציו אלה. האם הוא שלח מטוסים, טנקים וחיילים כדי להגן על בגדאד מבלי שנדע על כך?

 

אני רוצה לדעת מה עובר במוחם של המנהיגים הערביים שבשעה שהם רואים את הכוחות האמריקאים מטמאים את אדמת עיראק, ואת טיליהם קוצרים את נפשות בניה? האם הם חשים נקיפות מצפון? אינני חושב כך. המצפון הלאומי של אלה מת ולכן הם ישנים שנת ישרים..."[2]

 

תחת הכותרת "בגדאד נשרפת ואין מושיע", כתב עטואן: "...אני שואל על הצבא המצרי האמיץ, אני שואל על הקצינים והחיילים הסורים בימים אלה. אני תמה בנוגע לכוחות הסעודיים ולמאות המיליארדים שבוזבזו על ציודם בטנקים ובמטוסים החדישים ביותר. אם הצבאות הערביים האלה אינם נכנסים לפעולה כעת כדי להגן על מדינה אחות ועל עם הניצב בפני מוות בשריפה, מתי הם יכנסו לפעולה?

 

השתיקה מהווה שיתוף פעולה והגברת הפקת הנפט כדי להנמיך את המחירים מסוכנת יותר מההשתתפות [במתקפה] הצבאית. הם התנגדו לשימוש בנשק הנפט בשירות הסוגיות הערביות ואמרו שהנפט הוא סחורה והכנסותיו חיוניות לשירות הפיתוח, אבל הנה הם משתמשים בו כדי לשרת את התוקפנות האמריקאית נגד עיראק.

 

אני לא תובע מממלכתו של עבד אל-עזיז [סעודיה] להפסיק לייצא נפט כפי שעשה המלך פייצל מתוך סולידאריות עם מצרים וסוריה במלחמת 1973; כל שאני דורש ממנו הוא להימנע מהגדלת התפוקה במיליון ומאתיים אלף חביות כפי שקורה כעת כדי להנמיך את המחירים ולתמוך בתוקפנות האמריקאית.

 

אני חש כאב כאשר אני רואה את כוחות הביטחון הערביים מתאכזרים כלפי המפגינים בעלי הכבוד נגד התוקפנות האכזרית נגד עיראק. אני חש עצב בשעה שהמנהיגים הערביים מצדיקים את חוסר האונים שלהם בכך שהם מטילים את האשמה על ההנהגה העיראקית, רק משום שהיא לא הסגירה את ארצה כטרף קל לפולשים ולא צעדה בשלשלאות לגונטאנמו החדשה..."[3]

 

מאמרי המערכת בעיתונות המצרית הממסדית הדגישו את "חוסר הלגיטימיות" של המלחמה, אך בעקבות ההתנגשויות בין מפגינים לכוחות הביטחון ברחובות קהיר, הדגישו גם את חשיבות השמירה על אחדות ב"חזית הפנימית". עורך היומון הממסדי, "אל-אח'באר", גלאל דוידאר, כתב בעניין זה: "...נוכח האפלה הכבדה האופפת את העולם הערבי, בשל המתקפה האמריקאית הבלתי מוצדקת על עיראק, אנו מבליטים את חשיבות אבטחת החזית הפנימית המצרית. משמעות הדבר היא שיש לשמור עליה במסגרת האינטרס הלאומי העליון ולסכל כל מזימה הנרקמת נגד האומה הערבית. מצרים שמתנגדת למלחמה נגד עיראקית ושעשתה את כל שביכולתה בשיתוף עם מדינות העולם כדי לתמוך במאמצים לפתור את המשבר בדרכי שלום צריכה להיות תקיפה בהתמודדות עם כל הפרה של הביטחון הלאומי תוך ניצול אסון המלחמה הזו. על כולנו לשלב ידיים ולשתף פעולה כדי להגן על החזית הפנימית שלנו ולהתנגד לכל מעשה שישפיע על ביטחוננו ועל יציבותנו..."[4]

 

גם בעיתונות הסעודית הממסדית ניתן דגש לנושא החזית הפנימית. מאמר המערכת של היומון "עוכאז" יוחד למאבק ב"שמועות שמפיצים גורמים עוינים המנסים לעורר אימה, פחד, וחילוקי דעות כדי לפורר את החזית הלאומית [הפנימית]..."[5]

 

ואולם מאמר המערכת של היומון הסעודי הממסדי, "אל-ריאד", נקט לשון קשה נגד ארה"ב: "זהו פרדוקס היסטורי מפליא שהתרבות החדשה ביותר נלחמת בתרבות האנושית העתיקה ביותר, בטיעוני שווא ומתוך לטישת עיניים לאוצרותיה. זהו דבר מוזר. מדינות הצפון האשימו תמיד את מדינות הדרום שהן מפגרות וברבריות, אבל התברר שהאדם של פצצת הואקום, הטילים וההמצאות המדעיות המודרניות הוא אותו אדם של תקופת האבן שנלחם באבנים משוננות...

 

העולם גילה שההתקדמות הטכנולוגית והתרבותית משמשת לזיוף העקרונות בנוגע לזכויות האדם, שמירה על הטבע, ודו קיום בשלום. ההוכחה לכך היא שהיעלמות הגורם המרתיע של המדינה הסובייטית עורר את שאיפותיה החמדניות של ארה"ב בעולם...

 

הברבריות אינה קשורה לקניבלים או לאנשים העירומים בג'ונגלים, אלא למי שאוכל פרוסות של בשר חזיר מול מסכי הטלוויזיה המכוונים את אמצעי הרצח במתכוון בשמם של ערכים אנושיים ותרבותיים כדי להציל את העמים מדיקטטורות ומטרוריסטים, משום שמי שהורג אלפי עיראקים בטיעוני-שווא אלה משלים את דרכו של תליין מסוגו של סדאם, מאחר שתאוות הנקם המופנית נגד כבודו של עם שהעניק לאנושות את סמליה הראשוניים של הציוויליזציה... היא חזרה על מעשיו של הפולש האמריקאי שחלוציו התנחלו ביבשת המאוכלסת באינדיאנים, שהושמדו בידי הספרדים, ואחריהם האירופאים-האמריקאים. זוהי אותה התנהגות שמיישמת עכשיו ממשלת בוש כלפי עיראק. היא רוצה להפוך את העולם למגרש בייסבול עבור חייליה..."[6]

 

מאמר המערכת של היומון הסעודי הממסדי, "אל-וטן" ביקש להפריך את הטענה הרווחת בתקשורת הערבית לפיה מלחמת עיראק היא האבן הראשונה באפקט דומינו שיכלול את העולם הערבי כולו: "...אנו לא חושבים שהניתוח הזה מוצדק... במקרה העיראקי, מדובר במדינה שהציבה את עצמה במצב קשה כתוצאה ממגמות ששלטו בהנהגתה מאז קיבלה את השלטון. הנשיא סדאם חוסיין חרג במידה רבה מהגבולות הבינלאומיים של המשחק הפוליטי והצבאי והכניס את ארצו למלחמה, קודם כל עם איראן, בשל קוצר הראייה של ההנהגה הזו מחד גיסא ובשל כניעתה למטאליות ההרפתקנית מאידך גיסא... לאחר מכן הובילה המנטאליות הזו את בעליה לאסון נוסף... והוא הפלישה לכווית... בין שתי המלחמות האלה, משטר הדמים בעיראק נהג באכזריות נגד עמו ששליש ממנו ברח והתפזר ברחבי העולם...

 

הטעויות האלה הן טעויות קטלניות שהביאו את המשטר למצבו היום... עיראק אינה דומה לסעודיה או למצרים. אלו הן שתי מדינות יציבות בכל הנוגע לגורמים שהובילו את עיראק להפוך למדינה בלתי יציבה. בשתי המדינות האלה, רק לשם דוגמא, קיימים משטר יציב, סולידאריות כלכלית, והרמוניה דתית ופוליטית פנימית. בנוסף, יש לשתי המדינות האלה יחסים מוצקים עם מדינות העולם השונות המבוססים על אינטרסים משותפים. הדבר תקף, במידת מה, גם לגבי מדינה כמו איראן, למרות הבעיות שהיא סובלת מהן עם אמריקה. למדינות האלה יש חסינות המגנה עליהם מפני מזימות כלשהן הנרקמות בנוגע לשרטוט מחדש של מפת האזור. זוהי חסינות שאינה קיימת בעיראק... חשוב גם שהעם של עיראק ישמור על אחדותו ועל הסולידאריות שלו באסון הזה כדי שיבנה את ארצו מחדש."[7]

 

מן הטלוויזיה העיראקית

כמדי יום בימים האחרונים, הציגה הטלוויזיה העיראקית ראיונות עם אנשי דת, "מתאבדים-מתנדבים ערביים", ואזרחים. המוטו שחזר על עצמו כמעט בכל הראיונות היה "עיראק היא סדאם וסדאם הוא עיראק".

 

חייל עיראקי אמר: "...עיראק היא סדאם וסדאם הוא עיראק והאומה והאנושות כולה. את המסר הזה אנו מפנים לעולם כולו: אנו בניה של אדמה, אנו בניה של עיראק האדירה עומדים איתן ומאמינים ואנו נגן על עיראק האדירה ועל אומתנו הערבית..."

 

חייל עיראקי אחר אמר: "אנו מוכנים להקריב למען עיראק האדירה ולמען המנהיג סדאם חוסיין. סדאם חוסיין הוא עיראק ועיראק על עמה, הריה, ועציה היא סדאם חוסיין. בא אלינו בוש הקטן ודרש מאתנו דברים והעלה טענות-שווא התקפות לגביו בעצמו. ואולם, אנו אומרים לו... אתה לא תצליח לפגוע באף שעל מעיראק, יהא כוחך אשר יהא... מי זו אמריקה?! העמידה לצד אמריקה היא אות קלון, משום שהעולם כולו מתנגד להתקפה."

 

אזרח אמר: בשנות העשרים נתנו שיעורים לכובש. היום אנו, בני העם העיראקי, מוכנים להילחם באויב ולתת לו שיעור תחת הנהגתו של המנהיג הלוחם, סדאם חוסיין, אללה ישמור ויגן עליו. מכאן, אני אומר לאויב האמריקאי הגאוותן, אתם תתרסקו על הר גאה ששמו עיראק. ההר הגאה הזה מסמל את עוצמתה של האומה, את האנושות כולה, ואת הרוח האסלאמית, כמו שאמר החבר הלוחם, סדאם חוסיין אללה ישמור ויגן עליו..."

 

חייל נוסף אמר: "ברצות אללה, תהיה עיראק בית קברות עבור האמריקאים ובעלי בריתם ואנו העיראקים, אנשי מהפיכת 1920, נגן עליה ועל כבוד הנשיא, המנהיג סדאם חוסיין... אנו נהיה החרבות השלופות בידו הימנית של כבוד המנהיג, סדאם חוסיין."

 

אזרחית אמרה: "יש לנו משוררות, יש לנו לוחמות מאז מהפיכת 1920 ועד היום. האם מעודדת את בנה להפוך למבקש מות קדושים ולבצע פעולות פידאאיות."

 

אזרחית אחרת אמרה: "אנו, נשיה המפוארות של עיראק, עומדות לצד הגברים בהגנה על הכבוד ועל אדמת עיראק, אדמת הגבורות, אדמת הנביאים, אדמתו של סדאם חוסיין, בבת עינם של העיראקים. אנו מגנים את האיומים האמריקאים ואת האיומים של הפושע בוש, המכוונים נגד מנהיגנו האדיר, מנהיגנו הגיבור, המנהיג שהוא בבת עינם של העיראקיות והעיראקים. אנו מגנים אלף פעם את הפושע הזה... הם לא ידרכו על אדמת עיראק, אלא בתור גופות דוממות. על בוש להכין ארונות קבורה עבור חייליו לאורך גבולותיה של עיראק..."

 

חייל אמר: "אני אומר להולאגו [השליט המונגולי] של העידן הזה, לפושע בוש, הרוצח, התוקפן שהוא תקף את עיראק ואת העם העיראקי ואת המנהיג העיראקי, והפושע בוש, פרעה של העידן הזה, צריך לדעת שבעיראק יש 26 מיליון סדאם חוסיין..."

 

אנשי דת מוסלמים האשימו את ארה"ב ב"שריפת הקוראן". איש דת מוסלמי אמר כשהוא אוחז בחרבו: "הכופרים החוטאים האלה פתחו במלחמתם נגדנו בארץ לוחמת הג'יהאד הזו. ראינו במו עינינו ספרי קוראן נקרעים באש מלחמתם ובפצצותיהם המתועבות."

 

איש דת אחר אמר: "...האמת היא שהפשע הזה שביצעו אויבי האסלאם הכופרים והפוליתאיסטים... מוכיחה את רגשותיו של האויב הכופר כלפי האסלאם והמוסלמים והמסר של האסלאם שהוא המסר המונותאיסטי החשוב ביותר הוא: האויב רוצה למחוק את האסלאם, למחוק את מצוותיו של אללה, למחוק את כל מה שהביא האסלאם... הוא שרף את הקוראן ובכך הוא רוצה לשרוף את אמונתם של המוסלמים ואת הקשר שלהם לאללה. הפשע הזה הוא כיתר פשעיהם נגד המוסלמים והאסלאם. איננו מתפלאים על הפשע הזה, משום שהאיבה כלפי האסלאם והמוסלמים ברורה. הניסיון שלהם לשרוף את הקוראן אינו פחות [חמור] מניסיונם להרוג את העם המוסלמי ולשפוך דם מוסלמי... כל אלה הם מעשים המייצגים את איבת הכופרים כלפי המוסלמים בכלל, לערבים בפרט, ובעיקר עלפי עיראק..."

 

קצין עיראקי שמאחוריו ניצבה קבוצת חיילים שביצעה תרגילי סדר, אמרה: "הו לוחמי הג'יהאד המאמינים הערבים... אנו מברכים אותכם בברכת הערביות והאסלאם. אנו שמחים להציג בפניכם חלק מהאימונים של אחינו המתאבדים-המתנדבים הערבים."

 

לאחר שהמתאבדים-המתנדבים נראו צועדים בסך לקול שירת "אללה אכבר", אמר "לוחם הג'יהאד" המצרי, מחמד רידא שכינויו אבו עבד אל-רחמן: "אני, השבח לאללה, הגעתי בחודש יוני כדי להתנדב ל'צבא ירושלים', חזרתי [למצרים] אבל אללה גזר עלי לחזור [לעיראק] ואני מודה לו על כך... היום חזרתי להילחם את הג'יהאד והשארתי מאחור ארבע בנות ובן במצרים... באתי להילחם את [מלחמת] הג'יהאד. אני נשבע בפני המנהיג סדאם חוסיין שאני אמות מות קדושים ואינני רוצה לחזור למצרים. אני אומר לכל הערבים ולכל המוסלמים שהג'יהאד הוא חובה החלה עלינו..."

 

המתאבד-המתנדב עבד אל-כרים עבד אל-עזאם מחלב שבסוריה: "אני רוצה להעביר מסר לאחינו המוסלמים ברחבי העולם... אחי, אנו איננו מגנים רק על עיראק, אלא על כל המדינות האסלאמיות. זה התחיל בעיראק והבאות בתור הן סוריה, לבנון ומדינות אסלאמיות אחרות. עד מתי נשתוק, עד מתי נחכה. אולי היהודים ואמריקה יחליטו אחר כך להפציץ את מכה ואת אל-מדינה. למה אנו מחכים? אנו מחכים שהם יכנסו לאל-מדינה?!"

 

המתאבד-המתנדב  עבדאללה מאלג'יר: "אני מפנה קריאה לכל האומה האסלאמית לעמוד כאיש אחד ולהגן על האומה האסלאמית. האמת אתנו."

 

המתאבד-המתנדב  עבד אל-עזיז מחמוד חואש מסוריה: "אנו נמצאים כאן לאחר שעזבנו את האישה ואת הילדים כדי להגן על האומה הערבית והאסלאמית. באנו כשהידים ואנו מתפללים שאללה יקבל את מות הקדושים שלנו עבורו..."

 

מתאבד-מתנדב סורי נוסף אמר: "באתי מסוריה כדי להגן יחד עם אחי העיראקים משום שאדמה זו היא אדמת הנביאים והיא אוצר הטבע של הערבים... האמריקאים, הציונים והבריטים רוצים להשתלט על הנפט ועל אוצרות הטבע של העולם הערבי. הם אומרים שלעיראק יש נשק אבל זהו שקר, הם רוצים את הנפט והם רוצים מלחמה צלבנית אבל אנו נהיה חרבות שלופות בידיו של לוחם הג'יהאד סדאם חוסיין."

 

מתאבד-מתנדב נוסף אמר: "...אני מעביר מסר לפושע שופך הדמים הזה, בוש, לגרור שלו, טוני בלייר, ולגרור החדש שלו, ראש הממשלה הספרדי: אתם רוצים מלחמה צלבנית ואנו מוכנים לה, בסיועו של אללה... הו אומת [האסלאם] המונה מיליארד וארבע מאות מליון, אתם לא רואים מה קורה על אדמת פלסטין?!... איפה הדם הערבי הרותח בעורקיכם?!... אנו מקווים שתבואו למחנות האימונים בעיראק..."

 

מתאבד-מתנדב אחר מסוריה אמר: "שמע, יא ג'ורג' בוש, שמעי, יא אמריקה... אנו לא אלה שתקפו, אתם אלה שחצו את האוקיינוס ובאו לכאן כדי לשחוט את הילדים שלנו, לשחוט את הנשים שלנו והדבר החשוב ביותר שהם באו עבורו הוא הדת הזו... אנו באנו כמבקשי מות קדושים כדי לרומם את המלים: אללה אכבר, אללה אכבר, אללה אכבר."

 

בהמשך נראו כמה עשרות מהמתאבדים המתנדבים מתאמנים, עולים עם מצנחים למטוס ואז צונחים ממנו, או נוחתים ממסוק באמצעות חבלים, נוסעים בזוגות על אופנועים, עוצרים ויורים טילי כתף ואז בורחים, ומתאמנים בירי.

 

תגובות של אישים שונים

ד"ר עבד אל-עזיז אל-רנתיסי, מראשי ה'חמאס' בעזה, פרסם מאמר באתר האינטרנט של ארגונו, בו כתב: "... היטלר חשב בעבר, כפי שחושב בוש היום, שהוא מקים כוח שלא ניתן להביסו, אבל הוא ספג, בסופו של דבר, תבוסה קשה שהביאה קץ על מדינתו כמעצמה, לאחר שמיליונים נהרגו בשל שיגעון הגדלות ממנו סבל. זהו אותו מצב ממנו סובל בוש היום... לא איכפת לו להרוג מאות אלפים, בתנאי שההרוגים הם מוסלמים... בוש מאמין ברעיון ההבל של התורה לפיו היהודים הם העם הנבחר של אללה. הוא נתן ליהודים אמנה אלוהית באמצעותה העניק להם את פלסטין לנצח. הוא מאמין ששיבתו של המשיח קשורה בהקמת מדינה ציון וקיבוץ כל יהודי העולם בפלסטין ובנייתו מחדש של המקדש. לדעתו, הדבר יתרחש לפני סוף העולם... הוא סבור שאמריקה, בכוחה, היא קץ ההיסטוריה...

 

תקוותנו היא שתקום התנגדות אסלאמית על אדמת עיראק שתדע כיצד להביס את אמריקה באמצעות התשה יומית שאמריקה אינה יכולה לעמוד בה..."[8]

 

דרשות יום שישי 

דרשת יום שישי בטלוויזיה הקטרית[9], מפי השיח' ד"ר נאצר אל-זהראני: "...הו אנשינו, הלחימה היא חובה, מדוע אתם יושבים בחיבוק ידיים? הצלבנים חזרו פעם נוספת... הם הביאו שחיתות לארצות [המוסלמים] בשם הנצרות והצלבנות... למלחמה באסלאם יש מניעים. מהם? האם האסלאם נלחם כדי להשיג את אוצרותיה של אומה מסוימות או כדי להשמיד את אוצרותיו של עם כלשהו? האם הלחימה מותרת באסלאם כדי להכריח אחרים לאמץ את האסלאם? האם הותרה הלחימה באסלאם כדי להכניס את האחרים למערכת החברתית והדתית המוסלמית? לא ולא. הלחימה באסלאם מותרת רק כדי להגיב על תוקפנות, רק כדי שהמוסלמים יגיבו לאויבים התוקפנים. השלום הוא הבסיס לקשר בין המוסלמים למי שאינם מוסלמים... זוהי הפילוסופיה של האסלאם לגבי האחרים... האם זהו גם המצב ב[דתות] האחרות? לא ולא... 

 

האסלאם אוסר על המוסלמי להילחם במי שנהג כלפיו בשלום ובאותה מידה הוא אוסר עליו לנהוג בדרכי שלום כלפי מי שלוחם נגדו. זהו איזון הקיים רק באסלאם. הבה נבחן את המניעים הדוחפים את האחרים להילחם. האם אלה מניעים הומאניים? הבה נבחן את הדתות הלא –מוסלמיות, היהודית והנוצרית, ואת המערכות החברתיות פוליטיות מהם המניעים הדוחפים אותם למלחמה? האם זה הצדק? האם זו החירות, כפי שהם טוענים?...

 

מה שגרמו הנוצרים למוסלמים במלחמות הצלבנים אינו סוד. אין זה סוד שהצלבנים נכנסו למסגד אל-אקצא... והרגו 70 אלף מוסלמים. הם לא רחמו על ילד או אישה, הם לא רחמו על זקן מזקני המוסלמים. האם זה שלום? וכעת, מה הם עושים למוסלמים בשם הנצרות ובשם הצלבנות? לברית החדשה אין כל קשר אליהם ולנצרות אין כל קשר אליהם... איפה האהבה לאנושות במה שהם עושים עכשיו?! כל האדמה בוערת בטרור בשם הצלבנות. האדמה בוערת באימה ואין ארץ שנשותיה וגבריה לא יצאו כדי לגנות את מה שקורה בעיראק ובפלסטין... מדובר במלחמה נגד האנושות. מה שנעשה לבני פלסטין ולבני עיראק הוא מלחמה נגד דבר המכונה אנושות... כעת הם לוקחים את הנפט של עיראק בכוח, בברזל ובאש. איפה הסבלנות? איפה השלום? זהו שקר גדול באמצעותו הם משקרים לאנשים... הם מתחילים מלחמה כדי להשתלט על אוצרות הטבע של העמים משום שהם חושבים שהם היחידים שמגיע להם לחיות ולאחרים אין זכות לחיות אלא כעבדיהם. או שיהיו עבדיהם או שתהיה מלחמה...

 

לעומת זאת, בהיסטוריה של האסלאם לא היתה מעולם מלחמה שמטרתה להשתלט על משאביהם של עמים... המלחמה באסלאם קמה כדי להגיב על תוקפנות... היום, מנוהלת מלחמה ללא כל סיבה והצדקה ובניגוד לכל החוקים האנושיים והבינלאומיים, ובכל זאת הם מתעקשים עליה. מדוע? בעבור דבר שהאסלאם לא עשה מעולם: להשתלט על משאביהם של האנשים ובשל אמונה לוחמנית חוטאת...

 

הממשל האמריקאי ובראשו הנשיא המאמין באמונה יהודית נוצרית ציונית הדוחפת אותם ללחימה והרג. האמונה בבואו של המשיח ישו בן מרים היא אמונה המשותפת לשלוש הדתות. זוהי אמונה של המוסלמים, היהודים, והנוצרים. ואולם, האם האסלאם הורה לנו, בשם האמונה הזו, לשחוט עם כלשהו או להרוס את בתיהם? לא ולא אלף פעם. אם מישהו טוען זאת שיציג את הטקסטים ההלכתיים... היהודים והימין הנוצרי הקיצוני טוענים שהמשיח לא יבוא אלא אם תקום ישראל הגדולה מהנילוס ועד לפרת... לכן, אין מנוס מלגרש את תושבי פלסטין, תושבי עיראק, וחלק מתושבי מצרים כדי להקים את ישראל הגדולה שלטענתם המשיח בן מרים לא יבוא אלא אם היא תוקם. לכן הם התירו את הלחימה ואת שפיכות הדמים ולכן הם לא מרחמים על זקן, על ילד, או על אישה והכל כדי שישו בן מרים יבוא. זהו אותו ישו בן מרים שאמר שאם סוטרים לך אל הלחי הימנית עליך להפנות את הלחי השמאלית, ישו שאתם טוענים שהוא בא למען השלום. האם הוא דרש מכם את זה, מטומטמים. האם ישו בן מרים יסכים שעמים יושמדו כדי שהוא יבוא?! מה פשר הטמטום הזה?!...

 

היהודים רצחו את הנביאים. הם רוצחי הנביאים והם אלה המציתים אש בכל דור ודור. הם הצליחו להשפיע על כמה נוצרים פרוטסטנטים כדי לשכנעם באמונה הזו. מרבית הממשל האמריקאי מחזיק באמונה הזו. לא רק אני אומר זאת, רבים אומרים זאת במערב ובאמריקה ובראשם אחד העובד במכון האסטרטגי העובד באונ' תל אביב ואומר שהמרוויח היחידי מהמלחמה נגד עיראק היא ישראל...

 

האין אלה היהודים האומרים בתפילותיהם: קום אלוהים, עד מתי תישן. האין הם אלה הטוענים שיעקב נאבק עם אלוהים והשליך אותו לאדמה? מה כבר יכול לצאת מאמונה כזאת חוץ מהרס והרג חפים מפשע. אין בליבותיהם רחמים והם אינם יודעים את הדרך לרחמים..."

 

דרשת יום שישי בטלוויזיה הפלסטינית, מפי השיח' אבראהים מדירס:[10] "...אללה הטביע את פרעה ואת מי שהיה אתו. אללה מטביע את הפרעונים של כל דור ודור. אללה יטביע את פרעה הקטן והגמד, פרעה של ימינו, הנשיא האמריקאי. אללה יטביע את אמריקה בימינו ובשמינו ובאדמתנו. אמריקה תטבע וכל העריצים יטבעו...

 

הו אנשי פלסטין והו אנשי עיראק, אמריקה הצלבנית הציונית פותחת במתקפה נגד עיראק שלנו, עיראק של האסלאם ושל הערביות, עיראק של התרבות וההיסטוריה. היא פתחה במלחמה צלבנית ציונית נגד עיראק. אם עיראק תוכה, אם תוכה האומה בעיראק, תהיה זו נשימת אפנו האחרונה... היה זה טבעי שאמריקה תפלוש לעיראק, ביום בו נטרפה אפגניסטן אמרנו שאם אפגניסטן תיטרף, תיטרף גם עיראק ואני מזהיר שאם עיראק תיטרף, תיטרף גם לבנון בדרום המדינה, ועל סוריה להתחיל ולהתכונן משום שיתר העולם הערבי נפל ללא מלחמה. אנו חייבים להתנגד למען כבודנו ולמען עוצמתנו וכדי לשחרר את מולדתנו מהעריצים הציונים. זוהי מלחמה ציונית צלבנית ואני לא זה שאומר זאת, מי שהכריז על כך היא פרעה הקטן [בוש] כאשר אמר שזוהי מתקפה צלבנית. האם הוא לא אמר זאת? אני מתפלא על כמה מחכמי הדת של האומה המשתפים פעולה עם משטריהם הבוגדניים. אני מתפלא על כך שהם מנסים להרחיק את האומה מהג'יהאד... והם מוציאים פסקי הלכה לפיהם אין זו מלחמה נגד האסלאם אלא מלחמה נגד עיראק, כאילו אנשי עיראק עובדי עגל או עובדי אש. האין הם מוסלמים?... ואני מדבר על העם ולא על המשטר...

 

מדוע עיראק? מדוע דווקא עיראק? האם משום שהיא מחזיקה נשק להשמדה המונית כפי שהם טוענים? לא. האו"ם הוכיח שטענה זו אינה נכונה אבל למרות זאת אמריקה רוצה לפתוח במלחמה נגד עיראק. מדוע עיראק מוסלמים? עורו משנתכם, אתם מותקפים בדתכם. עיראק מותקפת בשל כמה סיבות. יש סיבות כלכליות ביטחונית, יש סיבות הנובעות מנקמה אישית, יש סיבות היסטוריות, ויש סיבות דתיות...

 

כולכם יודעים שאמריקה סובלת ממשבר כלכלי שכמעט ומחסל אותה ולכן אין לה ברירה אלא לפתוח במלחמה שתכניס רווחים... חייבת להיות מלחמה כדי להעלות את רמת החיים האמריקאית. עיראק היא המדינה המפרצית היחידה שאמריקה עדיין לא שולטת על הנפט שלה...

 

ישנן סיבות אישיות. כולכם יודעים את הסטירה שהנחיתה עיראק לאמריקה בפלישה הראשונה, כאשר עיראק הנחיתה נוק אאוט לאמריקה שתוצאתה היתה נפילתו של פרעה האב מכס השלטון. זהו אות קלון למשפחה הזו ולכן פרעה הבן חזר לשלטון כדי לנקום והדרך היחידה להסיר את הבושה היא להפיל את המשטר בעיראק...

 

בוש, פרעה הקטן, רוצה לנקום גם את דמם של אבות אבותיו הביזנטים והפרסים, שהציוויליזציה שלהם נפלה ובמקומה קמה תרבות אסלאמית בעיראק...

 

זוהי גם מלחמה דתית. מה הקשר של עיראק למלחמות הצלבניות? כפי שפלסטין מקודשת, גם אדמת עיראק מקודשת משום שהנביא אמר זאת בחדית'ים ובסונה... אנשי עיראק המגנים על הצדק הם שהידים... אדמת עיראק מקודשת משום שבעיראק יש הר מזהב, כפי שאמר הנביא. הוא אמר שיש בה הר מזהב. הצלבנים יודעים שיש בה הר מזהב. אבל ההר הזה, שלמענו באים הצלבנים לעיראק, יהפוך את עיראק לבית קברות עבור הכופרים הפולשים. זה מה שאמר הנביא...

 

אמריקה תושמד, ברצות אללה, ופלסטין, עיראק והמזרח התיכון יהפכו לבית קברות עבור העושקים...

 

על העמים הערביים להפיל את המשטרים שלהם... איפה אלו שהפכו עולמות ביום בו נופצו פסילי בודהה באפגניסטן? האין זה נכון שרבים מחכמי הדת ושליטי המוסלמים התעוררו ונסעו לשם בתואנה שמדובר בשרידי ארכיאולוגיה? התרבות האסלאמית מוכה וילדיה נשחטים... איפה חכמי הדת של האומה? מדוע אינם מובילים את האומה לג'יהאד. אוי לבושתם של שליטינו ורבים מחכמי הדת שלנו..."

 

 



[1] אל-חיאת (לונדון), 21.3.2003.

[2] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 20.3.2003.

[3] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 21.3.2003.

[4] אל-אח'באר (מצרים), 21.3.2003.

[5] עוכאז (סעודיה), 21.3.2003.

[6] אל-ריאד (סעודיה), 21.3.2003.

[7] אל-וטן (סעודיה), 21.3.2003.

[9] ט. קטרית, 21.3.2003.

[10] ט. פלסטינית, 21.3.2003.