מאז 'הצהרת טהראן', ובעקבות קביעתו של נשיא איראן אחמדי-נז'אד (26.5.10) כי רוסיה מציבה עצמה כאויבת לאיראן בשל עמדתה כלפי 'הצהרת טהראן' והצהרתה כי היא תומכת בסנקציות על איראן, מסתמנת גישה רוסית המתעמתת עם איראן, ששיאה באזהרות  הנשיא מדבדב מפני יכולתה של איראן להפוך למעצמת גרעין צבאי

ב-13.7.2010 מנעו חברי הפרלמנט מהאופוזיציה בלבנון [חזבאללה, אמל ו"הזרם הלאומי החופשי"] את אישורו בפרלמנט של הסכם שת"פ בין צרפת ללבנון בתחומי ביטחון הפנים, ביטחון אזרחי ואדמינסטרציה. חברי הפרלמנט מהאופוזיציה בראשות חזבאללה התנגדו לסעיף הקורא לשת"פ בין צרפת ללבנון במאבק בטרור

במאמר ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם, טען בעל הטור אשרף אל-עשרי בחריפות על דברי בלאל כי סוריה התרחקה מהאינטרסים הערביים לטובת האג'נדה האיראנית

ב-30 ביוני 2010 דיווח היומון הצרפתי לה-פיגארו, כי מלך סעודיה עבדאאלה אמר לשר ההגנה הצרפתי, הרב מורין, כי יש שתי מדינות בעולם שאינן ראויות להתקיים: איראן וישראל. מקורות צרפתיים אישרו דברים אלו. מקור סעודי בכיר הכחיש את הדברים, וטען כי היומון לה פיגרו לא ציין את מקור הידיעה

בעיתוני הרש"פ הובעה  אכזבה מכך שאירועי המשט הניבו לחמאס הישגים פוליטיים, בעוד התנועה מסרבת לחתום על הסכם הפיוס עם פת"ח. נטען כי המשטים – שהועילו לראשי חמאס - אינם תורמים דבר לתושבי עזה, הזקוקים לשינוי במדיניות החמאס שתתבטא בנכונות לפיוס פנים פלסטיני, ולא למזון או ביגוד

ערב ההחלטה להטיל סנקציות חדשות על איראן במועצת הביטחון, החריפה סעודיה את עמדתה כלפי האיראנים. פרשנים סעודים טענו כי קבלתה מהווה כישלון של הדיפלומטיה האיראנית ואולי אף צעד שיוביל לקיצו של המשטר הנוכחי באיראן

היומון הלבנוני אל-מסתקבל, שבבעלותו של רה"מ סעד אל-חרירי, הזהיר כי חזבאללה מנסה להטיל על לבנון משטר דיכוי דוגמת זה של אחמדי-נז'אד באיראן. מאמר חריף יותר, באתר הלבנוניwww.nowlebanon.com   טען כי הדיכוי וסתימת הפיות שחזבאללה מנסה להשליט בלבנון מזכירים את הדיכוי שהפעיל שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס

הסנקציות נגד איראו אינן כוללות את משק הנפט האיראני ולכן יעילותן מעטה וחשיבותן היא בהצהרה הסמלית של המעצמות נגד איראן. ארה"ב אומנם ריככה את הסנקציות כדי לקבל את הסכמת רוסיה וסין למהלך, אולם היא הצליחה במקביל להניע את רוסיה ואת סין מעמדתן המסורתית לטובת איראן

בנאום בפני המטה להוקרת האמאם חו'מיני, בשלהי מאי 2010, מתח האדי ח'אמנאי, אחיו הצעיר של מנהיג איראן עלי ח'אמנאי, ביקורת מרומזת אך חריפה, על הסכמת אחיו, עלי ח'אמנאי מנהיג איראן, לחדירתם של חוגי החוג'תיה המשיחיים לשורות המשטר, בניגוד להוראות מייסד משטר המהפכה איתאללה רוחאללה ח'ומיני.

נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נז'אד, חזר על השקפת עולמו האנטישמית בנאום בעיר שהרכורד (מערב-מרכז איראן) ב-16 ביוני 2010, לפיה היהודים הם הפושעים הגדולים ביותר שרק נראים כבני אדם. הוא הדגיש כי משטרו פועל בעקביות ובהצלחה לשינוי הסדר העולמי, וכדי לשחרר את האמריקאים ממשטרם הדכאני

לאחרונה ניכרת הסלמה בביקורת הסורית על מדיניות ארה"ב, במיוחד על רקע הארכת הסנקציות הכלכליות האמריקאיות על סוריה הקיימות מאז 2004, האשמתה בחימוש חזבאללה בטילי סקאד ודחיית מינויו של שגריר ארה"ב בסוריה ע"י הקונגרס. החרפת טון זו באה על רקע בטחונה של סוריה כי צפוי גיבוש סדר אזורי ועולמי חדש

התפקיד המרכזי שמילאה תורכיה במשט לעזה ובהשלכותיו המדיניות עוררו בעולם הערבי גלי אהדה עצומים אליה ולראש ממשלתה, רג'ב טיפ ארדואן. ואולם בעיתונות הערבית נחלקו הדעות ביחס לעליית מעמדה באזור. חלק מהכותבים העלו על נס את תורכיה, אחרים, בעיקר במצרים, גילו חשדנות כלפי תורכיה וכוונותיה

על רקע הדיווחים על האצת המגעים הדיפלומטיים לקראת סבב סנקציות בינ"ל נוסף במועצת הביטחון של האו"ם ולאחר האיום המרומז של הנשיא אובמה בתקיפה בנשק גרעיני, ערכה איראן שני תמרונים ימיים נרחבים במפרץ הפרסי ובמיצרי הורמוז בזה אחר זה

מזכ"ל ארגון חזבאללה של איראן, איתאללה מוחמד באקר ח'ראזי, איש האליטה של המשטר האסלאמי באיראן, פרסם לאחרונה באתר הארגון מאמר הדן בצורך להקים מחדש את 'איראן הגדולה' שתשתרע מפלסטין לאפגניסטן על בסיס האימפריה הפרסית הטרום-אסלאמית, כשלב מכין לבואו של המהדי

מנהיגי איראן טענו כי תקרית המשט לעזה מסמנת את סופה של ישראל. הם קראו למוסלמים בעולם לפעול נגד "הגידול הסרטני" - ישראל, והזהירו את תומכיה של ישראל בעולם להתרחק ממנה פן יבולע להם. שופר המשטר כיהאן קרא לתורכים לנקום את דם ההרוגים והודיע כי הישראלים אינם בטוחים בשום מקום בעולם.

ב-2.6.2010, יומיים לאחר אירועי "משט החירות" לעזה, פרסם היומון הלונדוני אל-חיאת ראיון מקיף עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל. לדבריו, חזית הסירוב הכוללת את איראן, סוריה, חזבאללה, חמאס ופלגי ההתנגדות יוצרת מציאות שבה ישראל לא תוכל לשוב ולנצח במלחמותיה.

בעוד ממשל אובמה מנסה להציג הישגים בוועידת הסקר של האן.פי.טי. בניו יורק, יזמה טהראן מהלך נגדי בנושא הגרעין מול ארה"ב והמערב. טהראן, המארחת את ועידת ה--15G של המדינות המתפתחות, הציגה (17.5.10) הסכם, בהשתתפות תורכיה וברזיל, על עסקת חילופי האורניום, לאחר שדחתה הסכם כזה שהציע המערב ב"מתווה וינה"

ודאח עבד רבה, עורך היומון אל-וטן, המקורב למשטר הסורי, פרסם מאמר יוצא דופן בתוכנו, בו תהה מדוע לא תשגנה מדינות ערב ואיראן נשק גרעיני כהרתעה מול ישראל. יצוין כי עפ"י מדיניותה הרשמית, סוריה אינה חותרת להשגת נשק גרעיני והיא מתנגדת לנשק גרעיני באזור, כולל בידי איראן

בראשית חודש נובמבר 2009 פתחה סעודיה במתקפה צבאית נגד החות'ים מצפון תימן בעקבות פלישתם לשטחה, שכללה פעילות חריגה כגון הטבעת סירות במים הבינ"ל. החות'ים ותומכיהם דיווחו על תקיפות סעודיות אוויריות נגדם בשטח תימן ושימוש בפצצות זרחן

בראיון ליומון אל-חיאת, תקף שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל-ר'יט, את איראן, המחזיקה את המזרח התיכון כבן ערובה ואת הגורמים הערביים התומכים בה, בפרט סוריה ותנועת החמאס, על כך שהם מאפשרים לה להתערב בענייניהן ודחה את הביקורת על מצרים מצד איראן ותומכיה

מדינות
המפרץ לא הסתירו חששותיהן מן האפשרות של עימות צבאי עם איראן ופעלו בשני כיוונים עיקריים. מחד, הן שאפו לחזק את שתה"פ ביניהן, הכריזו על הקמת כוחות ימיים משותפים ועל חיזוק כוחות השריון המשותפים. מאידך, הן עסקו בפעילות דיפלומטית מול איראן, התואמת את המדיניות המערבי

המעורבות הסעודית באפגניסטן עלתה לאחרונה לכותרות, וזאת לאחר שנשיא אפגניסטן, חמיד קרזאי, פנה מעל בימת וועידת לונדון לנושא אפגניסטן אל מלך סעודיה, עבדאללה, בבקשה שיתווך בין ממשלתו לבין מורדי הטאליבאן. מסמך זה יסקור את שורשי מעורבותה של סעודיה באפגניסטן ואת מדיניותה הנוכחית כלפי זירה זו

בשבועות האחרונים ניכרת הסלמה איראנית במאמצים להתסיס את ארגוני ההתנגדות הפלסטינים נגד ישראל, במיוחד ברמה ההצהרתית-פומבית, תוך הבטחה לתמיכה ולסיוע מאיראן,זאת, ככל הנראה, על רקע היערכותה של טהראן לקראת הרחבת הסנקציות נגדה

על רקע הפעילות הדיפלומטית סביב תכנית הגרעין של איראן והאפשרות שמועצת הביטחון תטיל עליה סנקציות, פרסם עורך היומון הסעודי אל-וטן, ג'מאל ח'אשוקג'י, מאמר בו תקף בחריפות את המשטר האיראני, וטען שהאיבה שמשטר זה רוחש כלפי סעודיה, מונעת סיכוי להבנה בין הצדדים

ב-8 בדצמבר 2009 אישר בית הנבחרים האמריקאי את הצעת החוק הקוראת לנשיא לדווח לקונגרס על הסתה אנטי-אמריקאית באמצעי התקשורת במזרח התיכון ולהטיל סנקציות על חברות לוויין המספקות שירותים לערוצי טלוויזיה שמסיתים לשנאה נגד ארה"ב.הצעת החוק עוררה התנגדות גורפת ותגובות נזעמות בעולם הערבי

כחלק מהמאבק על ההגמוניה באזור, פרסם ב-17.10 עורך היומון הסעודי אל-ריאד מאמר בו טען כי יוזמותיו של מלך סעודיה הפכו את ארצו למובילה בעולם הערבי. למחרת, פרסם העיתון הלבנוני אל-אח'באר, המקורב לסוריה ולחזבאללה, מאמר לפיו מערך הכוחות באזור משתנה לטובת איראן ותורכיה

ערב ביקור נשיא איראן, אחמדי נז'אד, בסוריה (25.2.10), ופגישותיו שם עם הנשיא אסד, מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, וראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, פרסם היומון הסורי הממשלתי תשרין, מאמר של בעל הטור מחמד צאדק אל-חסיני, חוקר איראני המקורב למשטר האיראני, הצופה את קיצה הקרוב של ישראל

בשבועיים האחרונים חזר נשיא איראן כמה פעמים על קריאתו לחיסול ישראל. בכמה שיחות עם מנהיגי האזור ובעלי בריתה של איראן, הדגיש אחמדי-נז'אד כי איראן תעמוד לצד סוריה, לבנון והארגונים הפלסטיניים אם תתקוף אותם ישראל, וקבע כי הפעם יש לפעול במשותף כדי להביא לקיצה

ב-18 בפברואר 2010 פרסם אתר האינטרנט האיראני עסר-י איראן מאמר מערכת בו טען כי הימצאות נשק גרעיני בידי איראן יהיה בו כדי לאיים על ישראל ולהביא לחיסולה, גם מבלי להשתמש בו. לטענת האתר, כאשר איראן תשווה את מאזן הכוח במזה"ת ותחזיק בפצצת גרעין  יבוא הקץ על החברה הישראלית

במאמר שכותרתו "איננו מפחדים מן הגרעין האיראני" כתב מנכ"ל ערוץ אל-ערביה עבד אל-רחמן אל-ראשד ביומון אל-שרק אל-אוסט:
איננו מפחדים מפצצה גרעינית איראנית כנשק. בנשק זה לא יעשה שימוש צבאי, אנחנו פוחדים מאיראן המשתמשת בכל האמצעים כדי לכפות את קיומה [כמעצמה אזורית], והנשק הגרעיני הוא רק אמצעי לכך

במאמרו "טהראן ומזה"ת ללא ישראל", קרא מחמד צאדק אל-חסיני - חוקר איראני המקורב למשטר באיראן ובעל טור ביומון הסורי הממשלתי תשרין - לארה"ב להתנתק מישראל ואיים כי איראן תתקוף אינטרסים אמריקאים באזור המזה"ת אם יותקף אחד מכוחות ההתנגדות

התפתחויות הקשורות לתכנית הגרעין האיראני: בריאיון טלוויזיה ב-31.1.10 הודיע הנשיא אחמדי-נז'אד במפתיע על הסכמת איראן לעסקת חילופי האורניום שאותה דחתה מאז אוקטובר 2009. לעומת זאת ב-7.2.10 הודיע אחמדי-נז'אד כי איראן מתחילה להעשיר אורניום בעצמה ברמה של 20% וכי השיגה טכנולוגית העשרת אורניום בלייזר

מייד לאחר הפגנות ההמונים ביום העשוראא ב-27 בדצמבר 2009 נגד המשטר, ולקראת חגיגות ניצחון המהפכה (2-11.2.2010), החריפו הרשויות באיראן את  מדיניות הפיקוח על האזרחים והצנזורה על כלי התקשורת. במסגרת זאת, הוקמה משטרת אינטרנט הפועלת תחת משמרות המהפכה, ופורסמו צווים ואזהרות לציבור ולכלי התקשורת

  לאחרונה נחשף כי חמישה מילדיו של אוסמה בן לאדן מוחזקים בידי השלטונות האיראניים. הדבר התגלה לאחר שאחותם, אימאן מצאה מחסה בשגרירות סעודיה בטהראן, בהימלטה משוביה. מוחמד אל-מלפי, בעל טור סעודי, טען במאמר סרקסטי שהדבר מלמד על הקשר הקיים בין איראן לבין אל-קאעדה

שני יומונים איראניים פרסמו תיאוריות קונספירציה אודות הפיגוע באנשי ה-CIA באפגניסטן וניסיון הפיגוע בטיסת נורת'ווסטרן מאמסטרדם לדטרויט, ואודות רעש האדמה בהאיטי. לדברי היומונים, ארה"ב עומדת מאחורי הפיגועים באמצעות שלוחיה אל-קאעדה והטליבאן, והיא זו שחוללה את רעש האדמה, באמצעות נשק אקלימי מתוחכם

"שנת 2009 היתה שנה של הצלחה מדינית סורית, בכל מובן המילה, ובכל הזירות…"[1] כך סיכם שה"ח הסורי, וליד אל-מעלם, את הישגי מדיניות החוץ הסורית בפני הפרלמנט הסורי. ואכן, בשנה האחרונה חל שיפור מהותי במעמדה האזורי והבינלאומי של סוריה שמרגישה בטוחה בעצמה ובהתנגדות שאותה אימצה כדרך פעולה

על רקע המתיחות הנמשכת בין סעודיה לאיראן, ובין סונים לשיעים במזרח התיכון באופן כללי, פרסמה הנסיכה הסעודית, בסמה בנת סעוד בן עבד אל-עזיז, טור ביומון אל-מדינה, בו היא מוקיעה את מנהגי האבל של השיעים בטקסי העאשוראא ומכנה אותם מנהגים פאגאניים

מסעה של שיירת הסיוע ההומאניטארי וההזדהות עם תושבי עזה "שריאן אל-חיאת -3" [עורק החיים -3] שאותה ארגן חבר הפרלמנט הבריטי, ג'ורג' גאלאווי, הסתיים כאשר הגיעה ב-5.1.2010 למעבר רפיח. בהגיעה לאל-עריש פרצו התנגשויות בין חבריה לבין אנשי הביטחון המצרים, שמנעו מחלק מן השיירה להמשיך לכיוון עזה

בדצמבר 2009 דווח בתקשורת הישראלית כי מצרים בונה גדר פלדה בעומק האדמה בינה לבין רצועת עזה, במקביל לציר פילדלפי, במטרה למנוע הברחות דרך המנהרות. פרסום ידיעות אלו הביא למתקפה נגד מצרים, בראשותה של תנועת החמאס שגינתה בחריפות את בניית הגדר וקראה להפסיקה לאלתר

בראיון לטלוויזיה האיראנית (9.1.10) אמר ראש הארגון האיראני לאנרגיה גרעינית, עלי אכבר צאלחי, כי לאיראן יש זכות להעשיר אורניום עד לרמה של 100%, אך ציין כי למרות זאת היא מעדיפה לקנות את הדלק הגרעיני הדרוש לה ממדינות אחרות

במקביל למאמצי המשטר האיראני לייצב את אחיזתו מבית ולהפסיק את המרי האזרחי שהתפרץ ביתר שאת בחודש האחרון, ניתן להבחין, לאחרונה, במהלכים מדיניים איראניים מול אויבותיה המושבעות, מצרים וארה"ב שעיקרם הורדת המתח (ואף נכונות לחידוש יחסים עם מצרים), בניסיון לפרוץ את המצור המדיני המוטל עליה

בראיונות שהעניק בימים האחרונים יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ליומונים אל-שרק אל-אוסט ואל-אהראם הוא הבהיר כי החלטתו שלא להתמודד על ראשות הרש"פ היא סופית והתנה את חידוש המו"מ בכך שישראל תקפיא לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות למשך שישה חודשים, גם בלא שתכריז על כך, ותכיר בגבולות 1967

בחודשים האחרונים בולטת בעיתונות המצרית הטענה כי איראן חודרת לתקשורת המצרית ומנסה להשפיע על דעת הקהל במדינה באמצעות שורה של עיתונים ועיתונאים מצריים הפועלים לקידום האינטרסים של איראן ובעלי בריתה. לפי טענה זו, הדבר מתבטא בסיקור בלתי אובייקטיבי של אירועים הקשורים לאיראן וליחסיה עם מצרי

לאחרונה ניכרת החרפה בטון המצרי ביחס לאיראן, המתבטאת בהצהרות של בכירים ובמאמרים בעיתונות הממסדית כנגד התפשטותה בעולם הערבי והתערבותה בענייניו. בנאום לאומה בפתח מושב הפרלמנט החדש, אמר נשיא מצרים, חוסני מובארכ: "אנו מזהירים מפני התערבותה של איראן בעניין הערבי

בישיבתה ב-29 בנובמבר 2009 הודיעה ממשלת איראן על בניית עשרה מתקני העשרת אורניום בסדר גודל של המתקן בנטנז.והורתה לארגון האיראני לאנרגיה גרעינית להתחיל בחודשיים הקרובים בבניית חמישה מתקני העשרה, שמקומם כבר נקבע, ולהציע חמישה מקומות מתאימים למתקני ההעשרה הנוספים

ערב החג' (25-30.11.09), ניכרת הסלמה מכוונת בהתבטאויות של בכירים איראניים הקוראים לשיעים ולכלל המוסלמים העולים לרגל למכה לקיים בפומבי בעת החג' במכה את טקסי הבראא'ה – טקסי מחאה פוליטיים שהונהגו בימי מייסד המהפכה האסלאמית איתאללה רוחאללה ח'ומיני, נגד הכופרים – בין אם נגד ארה"ב ובין אם נגד הווהאבים הסעודים

ב-7.6.2009 זכו "כוחות ה-14 במרץ" בניצחון בבחירות לפרלמנט הלבנוני. חמישה חודשים לאחר מכן, ב-9.11.2009 אישר הנשיא הלבנוני, מישל סולימאן, ממשלה המשקפת ניצחון של גורמי האופוזיציה החוגגים את הצלחתם להפוך את תוצאות הבחירות על פיהן. יתרה מכך, המשמעות החשובה ביותר של הרכבת הממשלה היא שסוריה חזרה להיות הגורם הקובע בלבנון

ב-9.11.2009, אמר הנשיא אובמה בריאיון לסוכנות רויטרס כי 'המצב הפוליטי הבלתי-יציב באיראן מסבך את המאמצים ל'סגור' את עסקת הגרעין בין איראן למעצמות. עפ"י ההצהרות האיראניות הפומביות מאז תום השיחות ועד עתה, נראה אין בהצהרות האלה ממש. מדברע האיראנים עולה כי המשטר באיראן יציב, משבר הבחירות נגמר והוא אינו מהווה תירוץ לעיכוב במסירת תשובתה לעסקה משום שזו מעולם לא סוכמה

ב-2 באוגוסט 2009 הודיע המנהיג הדרוזי הלבנוני, וליד ג'ונבלאט, כי הברית הפוליטית שלו עם "כוחות ה-14 במרץ", "נבעה מתוך הכרח וכעת אין להמשיכה". הוא גם מתח ביקורת על מי שהיו בעלי בריתו הפוליטיים ב"כוחות ה-14 במרץ" בארבע השנים האחרונות, וטען כי מאבקם משולל כל תוכן פוליטי והתבסס כולו על שלילת האחר

העימותים הנוכחיים בין כוחות הביטחון של סעודיה והמורדים החות'ים שהסתננו לשטחה, מהווים נדבך נוסף בעימות המחריף בין סעודיה ואיראן במסגרת המלחמה הקרה המתנהלת במזרח התיכון בין המחנה הפרו סעודי לבין זה הפרו איראני. סעודיה ותימן מאשימות את איראן בעידוד, אימון, מימון וחימוש של המורדים החות'ים במטרה לערער את הביטחון והיציבות של תימן וסעודיה

ב-12.10.2009 דווח בלבנון על פיצוץ שאירע בביתו של פעיל בכיר בחזבאללה, עבד אל-נאצר עיסא בכפר טיר פלסיה, ועל כמה הרוגים ופצועים באירוע. בעקבות הפיצוץ התריעו כותבים לבנוניים וערביים המזוהים עם "כוחות ה-14 במרץ", מפני הסכנה שמהווה חזבאללה בלבנון. מנגד, פרסמו יומונים לבנונים המזוהים עם חזבאללה מאמרים, שהתגאו בהמשך התחמשותו ובפעילותו מדרום לליטאני 

ב-31 באוקטובר פרסם היומון הסעודי אל-וטן כתבה בדבר משבר חסר תקדים ביחסים בין תימן לבין איראן, על רקע הימשכות המלחמה בחבל צעדה שבצפון תימן בין הממשלה למורדים החות'ים, וההאשמות התימניות בדבר תמיכת איראן במורדים. מן הכתבה עולה כי גובר החשש בסעודיה מהשלכות הפעילות האיראנית בתימן ובים האדום

בעקבות העימותים האלימים בין החמאס לבין הג'יהאדיסטים הסלפים בעזה, תקפה הרש"פ את התנהגות תנועת החמאס שטבחה בסלפים. חבר המועצה המחוקקת של החמאס, הידוע בקיצוניותו, ד"ר יונס אל-אסטל, כתב מאמר שבו כינה את הסלפים אויבים, הגן על התהדיאה לצורך מנוחה והתארגנות, ועל הצורך לקבל כספים מאיראן. יועצו של סלאם פיאד, עומר חלמי אל-ר'ול, הגיב במאמרים חריפים נגד דברי אל-אסטל ונגד החמאס

על רקע הפיגוע בבלוצ'יסטאן ב-18.10.2009 תקפו מאמרי מערכת ביומונים סעודיים וביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט את מדיניותה של איראן במזרח התיכון. עורך אל-שרק אל-אוסט, טארק אל-חומיד, טען כי איראן נפגעה מאותו סוג של טרור ועוינות עדתית אותם עודדה במשך שנים; היומון הסעודי "אל-וטן" טען כי איראן פועלת לערעור יציבותן של מדינות ערב באמצעות ארגונים כדוגמת אל-קאעדה, חזבאללה והמורדים החות'ים

הדיווחים בתקשורת האיראנית ובתקשורת המערבית בנושא שיחות וינה שונים זה מזה לחלוטין. להלן הנקודות המרכזיות. גרסת המערב היא כי הצדדים הגיעו לטיוטת הסכם אחת וסוכם כי הצדדים למו"מ יחזרו עם טיוטת ההסכם לבירות; גרסת איראן היא כי לא הושגה שום טיוטת הסכם. כל צד הגיש את הצעתו וסוכם שכל צד יגיב להצעה הנגדית. לא נקבע דד-לייןלמתן תשובה

אבו אל-פזל זהרה-ונד, יועצו של מזכיר המועצה העליונה לבטחון לאומי, סעיד ג'לילי, אמר לסו"י אירנא כי "יתכן שייווצרו תנאים לכך שאיראן תצטרך אורניום מועשר ברמה של 63%, אותו תקנה או תייצר בעצמה תחת פיקוח סבא"א."מקורות המקורבים לשיחות בווינה מסרו לפרס טי.וי. כי איראן נסוגה בשיחות בווינה מהסכמתה להעביר את האורניום המועשר שברשותה להעשרה נוספת במדינה שלישית

החל מאמצע  אוגוסט 2009 מטיחים כלי התקשורת האיראניים והסעודים האשמות אלו באלו, על רקע כמה נושאי עימות: ההסלמה בין צבא תימן למורדים החות'ים, התגברות הפיגועים בעיראק, המעורבות האיראנית בלבנון ובשטחים הפלסטיניים והפרויקט הגרעיני. הקמפיין האנטי סעודי באיראן מתבטא בהאשמת סעודיה באחריות ל"טבח בשיעים" בתימן, לטרור בעיראק ובמקומות אחרים

במאמרו "האם אובמה אכזב את הערבים", מתח עורך יומון אל-שרק אל-אוסט, טארק אל-חומיד, ביקורת על ההתניה הערבית לפתוח במו"מ רק לאחר הפסקת ההתנחלויות. לדבריו, ההתנחלויות אינן מכשול כזה שהוא מעכב את תחילת המו"מ לשלום ובנייתן  ההתנחלויות לא מנעה השגת שלום מצרי-ישראלי והסרת ההתנחלות ימית

ב- 23.8.2009 פרסם אחמד אל-פהד, בעל טור כוויתי, מאמר ביומון אל-וטן, הטוען כי במסגרת ניסיונותיה "לייצא את המהפכה" מנסה איראן להשתלט על שכנותיה ולגזול את אוצרותיהן, בדיוק כפי שניסה היטלר לעשות

לאחרונה התקיימה באיראן סדרת פגישות בין רמטכ"ל צבא קטר, גנרל חמד בן עלי אל-עטיה, לבכירים בהנהגה האיראנית במהלכן נדון הידוק שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות והוצע להקים ועדה צבאית קטרית-איראנית. בתגובה, כתב הליברל הערבי ממוצא עיראקי, דאוד אל-בצרי, באתר האינטרנט הליברלי www.elaph.com  מאמר בו תהה על פשר הרעיון לשת"פ צבאי בין איראן לקטר

בשבועות האחרונים חלה החרפה ביחסים בין חזבאללה לכוחות יוניפי"ל בדרום לבנון בעקבות כמה אירועים המהווים הפרה של החלטה 1701. האירוע הראשון היה  פיצוץ מחסן התחמושת של חזבאללה ב-14 ביולי 2009 בעיירה ח'רבת סלם שבדרום לבנון. ימים ספורים לאחר מכן,  נפצעו 14 חיילים מהגדוד הצרפתי של יוניפי"ל שהותקפו באבנים על ידי תושבי ח'רבת סלם

ערב יום ירושלים שיחול באיראן ב-18.9.2009, יום בו מקיים המשטר הפגנות המונים, קרא בכיר האיתוללות, מתנגד המשטר עלי חוסין מונתזרי, לכל בכירי חכמי ההלכה בערי איראן העיקריות, לצאת בגלוי נגד המשטר ולהפעיל את השפעתם כדי להחזיר את הכוח לעם. לדבריו, המשטר זקוק ללגיטימציה של אנשי הדת הבכירים ושתיקתם לנוכח אירועי החודשים האחרונים מתפרשת בציבור כהסכמה לעוולותיו

חוזקו של המשטר האיראני עומד החודש (ספטמבר 2009), בעיצומו של הרמדאן, למבחן כפול, מבית ומחוץ. בזירה הפנימית, הדי המחאה של התנועה הירוקה מסרבים לדעוך ונראה שהמשטר נערך לסיבוב נוסף של מהומות לקראת 'יום ירושלים' (רוז-י קודס) ב-18.9.09; בזירת יחסי החוץ, מאיימת על המשטר דרישתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לפתוח במו"מ עד סוף ספטמבר 2009, כדי לפתור את המשבר הגרעיני

במאמר ביומון הסורי "תשרין", טען נאצר קנדיל, חבר פרלמנט לבנוני לשעבר המקורב לסוריה, כי הפיגועים שאירעו לאחרונה בעיראק, נועדו לחזק את הקריאות להארכת שהותם של הכוחות האמריקאיים שם, ולעודד את תכנית ביידן לחלוקת עיראק לשלושה אזורים כרשת ביטחון לנסיגה. לדבריו, הפיגועים נועדו לחבל בקשריה של סוריה עם איראן, ובכך להקל על המו"מ בין סוריה וארה"ב

בשלושה מאמרי מערכת של היומונים השמרנים הבולטים באיראן, כיהאן וג'ומהורי-י אסלאמי, שפורסמו לאחרונה הוצג יחסה של איראן לתוכנית השלום האמריקאית. לטענת היומונים, ארה"ב וישראל מנסות לכפות על הפלסטינים תכנית שתבטיח את האינטרסים שלהן ותנציח את נחיתות הפלסטינים. היומון ג'ומהורי-י אסלאמי קרא לפלסטינים לחזק את "חזית ההתנגדות" ולא להסתפק בפחות מהשמדת ישראל

ב-12 ביולי 2009 פרסמה סוכנות הידיעות האיראנית איסנא מכתב שכתב רמטכ"ל צבא איראן, חסן פירוזאבאדי, ל"אמאם הנעלם" (מעין משיח בשיעה) בו הוא קובל על האשמת הבסיג' בדיכוי ברוטלי שהופעל נגד אזרחי איראן ועל מזימת המערב בשיתוף עם כוחות מתוך איראן להפיל את המשטר. הוא קרא ל"אמאם הנעלם" למהר ולהגיע כדי לבשר את המהפכה העולמית

בעיצומה של המחאה באיראן ומחוצה לה על התוצאות השנויות במחלוקת של הבחירות לנשיאות באיראן, ייחד השבועון המצרי רוז אל-יוסף, המקורב לבנו של נשיא מצרים, גמאל מבארכ, חלק ניכר מהגיליון שהופיע ב-27.6.2009 למאמרים נגד השלטון באיראן. בכתבות נמתחה ביקורת קשה על המשטר האיראני, תוך  השוואתו לנאציזם, לפשיזם ולתנועת אל-קאעדה

ב-21 ביוני 2009 פרסם היומון אח'באר אל-ח'ליג' מאמר של חברת מועצת השורא בבחריין ובעלת הטור בעיתון, סמירה רג'ב (שיעית במוצאה), התוקף את המשטר באיראן בכלל ואת עלי ח'מנאי ואחמדי-נז'אד בפרט. המאמר שכלל האשמה לפיה אחמדי נז'אד הוא ממוצא יהודי ולעג לבכיו של ח'מנא'י בנאומו ב-19 ביוני, עורר ביקורת רבה בחוגים איראניים

במאמר המערכת מה-27.7.2009 טען היומון השמרני כיהאן כי האסטרטגיה היחידה שיש לארה"ב מול איראן היא חתירה לדיאלוג עמה, במיוחד לאחר שמזכירת המדינה האמריקאית קלינטון הכירה באיראן כגרעינית. המאמר מלגלג על "כסילותם" של האמריקאים ועל כך שהבינו לבסוף כי ההחלטות באיראן מתקבלות ע"י המנהיג העליון ח'אמנאי ולא ע"י נשיא נבחר כזה או אחר

בנאום בכנס לקידום מנטליות ההקרבה בקרב נשים של אגודת השהידים בטהראן ב-12 ביולי 2009, הצהיר סגן נשיא איראן פרויז דאודי, כי איראן ממשיכה את התקדמותה הטכנולוגית בתחומי הגרעין והטילים הבליסטיים והיא מפעילה כיום יותר מ- 12 אלף צנטריפוגות. דאודי הסביר כי המאבק בין איראן לאויבותיה הוא למעשה יריבות תרבותית אידיאולוגית

על רקע פרסום תפיסתה של חוליית חזבאללה במצרים בחודש אפריל 2009, והדיווחים על ניסיונות להפיץ את השיעה במצרים[1], גוברת המתיחות בין השיעים במדינה לבין המשטר, ועמה מתחדש הדיון הציבורי סביב השיעיזציה במצרים

איתאללה חסין עלי מונתזרי, בכיר אנשי הדת השיעים כיום, פרסם פסק הלכה (פתוא) בתשובה לשאלותיו של האינטלקטואל הדתי מוחסין כדיור, שפנה אליו כדי לקבל תשובות בדבר הלגיטימיות של ממשלת אחמדי-נז'אד. לדבריו, צדק או אי צדק מצד אנשי השלטון הוא דבר המורגש בחברה וסימניו גלויים לעיני כל... על כל אחד .... לפעול נוכח אי הצדק ורמיסת זכויות העם, וליידע גם את הזולת

על רקע תוצאות הבחירות באיראן (12.6.09) וגל המחאה העממית אשר ניצת בעקבותיהן, ניתן היה להבחין בשתיקה יחסית במדורי המאמרים והדעות של העיתונות הערבית. מאידך מדורי הקריקטורות, נתמלאו בקריקטורות חריפות בנושא, כאילו כדי לפצות על העדר ההתייחסות אליו במקומות אחרים

ב-25.6.2009, בראיון ליומון הירדני "אל-דוסתור", גילה סאיב עריקאת, ראש מחלקת המו"מ ברש"פ, כי הממשלה הקודמת בראשות אהוד אולמרט הציעה ליו"ר הרש"פ,  מחמוד עבאס, 100% מן השטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967 באמצעות חילופי שטחים, ואמר כי אל לפלסטינים להיחפז בקבלת ההצעה מאחר וישראל ממילא  נסוגה מעמדותיה עד שהסכימה לוותר על 100% מן השטח

בניסיון לדכא את ההפגנות שככלל התנהלו ללא אלימות מצד הציבור, הפעיל המשטר אלימות קשה ע"י שימוש בנשק חם וקר מצד כוחות משמרות המהפכה, הבסיג' ויחידות בלבוש אזרחי. שבועיים לאחר שהחלה המחאה באיראן בעקבות הבחירות, נראה כי המשטר האיראני הצליח לדכאה

בתגובה למהומות בעקבות הבחירות באיראן, פרסם עורך היומון הסודאני, אל-ראי אל-עאם, כמאל חסן בח'ית, מאמר מערכת התומך בנשיא אחמדי-נז'אד, וקובע כי בחירתו היא מכה למערב ולארה"ב. לדברי בחית', המחאות נגד תוצאות הבחירות הן מזימה מערבית שתכליתה -  הפלת המשטר האיראני

ניצחון זרם אל-מסתקבל וכוחות ה-14 במרץ בבחירות לפרלמנט בלבנון, נתקבל בברכה בקרב נציגי המדינות הערביות המתונות שראו בכך, יותר מכל, את הפסדה של איראן ובעל בריתה – ארגון חזבאללה. מאמרים בעיתונות הערבית טענו שהעם הלבנוני הצביע בעד "לבנון ערבית" ונגד שאיפותיה ההגמוניות של איראן

תוצאות הבחירות באיראן וניצחונו של מחמוד אחמדי-נז'אד, התקבלו בסוריה בשביעות רצון, הן מצד הנשיא בשאר אל-אסד והן בעיתונות הרשמית, ששיבחה את "הבחירות הנקיות שעולות בקנה אחד עם הקריטריונים הדמוקרטיים" ואת "בחירתו של העם האיראני באחמדי נז'אד." 

ניתן לזהות שהחברה האזרחית באיראן – צעירים, סטודנטים, נשים – אינה נכנעת ומכריחה את  ההנהגה החלשה, קרי, מיר חוסין מוסוי ומהדי כרובי ומי שעומדים מאחוריהם, מחמד ח'אתמי והאשמי רפסנג'אני, ליטול תפקיד אחראי ולהנהיג את המחאה הציבורית

נציגים מן המחנה המתון בעולם הערבי (סעודיה ומצרים) יצאו להגנתו של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, מול הניסיון של איראן והחמאס לערער על מעמדו ולהציב את מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, במעמד שווה לשלו. הם טענו כי חמאס ניצלה את הסכמי אוסלו (שהיא התנגדה להם) כאמצעי להשגת השלטון ואחר כך החלה להפעיל נשק נגד פלסטינים תומכי אש"פ

המאבק על השלטון בלבנון בין שני המחנות הפוליטיים במדינה, "כוחות ה-14 במרץ" מצד אחד והאופוזיציה הלבנונית בראשות חזבאללה מצד שני, החל מיד עם סיום מלחמת לבנון השניה, בקיץ 2006. אז פרץ משבר פוליטי במדינה בעקבות פרישתם מהממשלה של השרים השיעים מטעם חזבאללה ואמל והכרזתם כי הממשלה "אינה לגיטימית"

בתחילת מאי 2009 נועדו בדמשק נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נז'אד ונשיא סוריה, בשאר אל-אסד. בתום פגישתם הצהירו שני הנשיאים כי היחסים בין מדינותיהם אסטרטגיים ומהווים מופת לאזור ולעולם. לדבריהם, האזור עומד בפני שינוי דרמטי, אותו מתוות איראן וסוריה במסגרת סדר עולמי חדש שיבוא במקומו של הסדר הישן  אותו הובילה ארה"ב

בעקבות המלחמה בעזה חידשה החמאס את מאמציה לערער על מעמדו של  אש"פ
כמייצג הלגיטימי של הפלסטינים. זאת בניסיון להשלים את התהליך שהחל עם
ניצחונה של התנועה בבחירות למועצה המחוקקת ב-2006 ונמשך בהשתלטותה בכוח על
רצועת עזה בשנת 2007

מאמר פרו-שיעי פרי עטו של בכיר בתנועת האח"ס, יוסף נדא, אשר טען כי השיעים אינם נטע זר באומה האסלאמית, אלא בני אסכולה הלכתית חמישית, בנוסף לארבע האסכולות ההלכתיות הסוניות וכי המחלוקת בין השיעים לסונים אינה דתית, כי אם פוליטית במהותה עורר ביקורת בשורות האח"ס ותגובות נגד חריפות

לאחרונה התגבשה במצרים התפיסה כי פעילותה של חוליית חזבאללה במדינה היתה חלק ממזימה גדולה שהוכנה בקפידה על ידי כל המדינות והארגונים המשתייכים לציר האיראני: איראן, סוריה, קטר, חזבאללה, חמאס והאחים המוסלמים. תוכנית זו נועדה לפגוע בביטחונה ובמעמדה של מצרים ולסייע לאיראן בתוכניתה להשגת הגמוניה אזורית

עפ"י דיווחים במערב, מיתן נשיא איראן אחמדי-נז'אד את דבריו בכנס דרבן 2 בז'נבה, בשל ביקורת בינ"ל. ואולם, עם שובו לאיראן, הוא שב והסלים את דבריו נגד המערב וישראל. בנאום באסלאמשהר (סמוך לטהראן) ב-23.4.2009, הוא תקף בחריפות את המערב על סגידתו לאליל שיצר בדמות הציונות וכופה על העולם לסגוד לו

על רקע אירועי עזה והוויכוחים בין תומכי החמאס, חזבאללה ואיראן, ציר ההתנגדות, לבין תומכי הגוש המתון, התרבו כותבים בתקשורת הערבית שמתחו ביקורת על ציר ההתנגדות. משרד החוץ הישראלי הפיץ מחדש מאמרים אלה באתרו ובתגובה פרסמו עיתונים התומכים בציר ההתנגדות, את רשימת כותביהם תחת הכינויו "שגרירי ישראל בעולם הערבי"

בתגובה להושטת היד של נשיא ארה"ב אובמה לאיראן, הדגיש אחמדי-נז'אד כי המערב חלש ואינו יכול לכפות דבר על איראן. הוא קבע רשימת  דרישות להידברות עם ארה"ב, ובהן: הסגת כוחות המערב, השמדת ארסנל הנשק הגרעיני של המערב, וכיבוד זכותה של איראן לתכנית גרעינית

על רקע המתיחות הגואה בין איראן למדינות ערב, פרסם היומון הממסדי המצרי אל-אהראם מאמר מערכת חריף נגד איראן ונגד הדיאלוג עימה. לטענת אל-אהראם, המשטר האיראני מנסה לחמוק מלחצים פנימיים ע"י יצוא המשברים אל מדינות ערב, וכפיית הגמוניה איראנית על האזור

 מאז נכנס ממשל אובמה לתפקידו, החל דיאלוג אינטנסיבי בין ארה"ב לסוריה, שכלל לחיצת יד בין שרי החוץ של שתי המדינות בוועידת שרם אל-שיח', ביקורים של אנשי ממשל וחברי קונגרס אמריקאים בסוריה ופגישה בין שגריר סוריה בוושינגטון לעוזר שה"ח האמריקאית. שני הצדדים הביעו אופטימיות זהירה לגבי סיכויי הצלחת הדיאלוג

כתבה בשבועון המצרי רוז רל-יוסף מציגה את השיח' אל-קרדאוי כזקן סנילי ומאוהב, אשר על גבו מתנהלים מאבקי כוח ושליטה על ממון רב והשפעה כשמצד אחד של המתרס ניצב מחנה אוהביו ותומכיו ומן הצד השני המחנה של אשתו השנייה הצעירה והאהובה, המנצלת את השפעתה עליו כדי לקדם אג'נדה אנטי-שיעית

כינוס ועידת דוחה ב- 16 בינואר 2009, בניגוד לעמדתה של מצרים וניסיונותיה של קטר לכנס ועידה אלטרנטיבית "לשיקום עזה", במקום הוועידה המצרית הצפויה להיערך בקהיר ב- 2 במרץ 2009, עוררו את חמת השלטון המצרי. העיתונות המצרית הממסדית האשימה את קטר באימוץ סדר היום האיראני ובניסיון עקר להתחרות במצרים ולדחוק אותה ממעמד

ההתבטאויות האיראניות בדבר ריבונות איראן על אזורים במפרץ החריפו את העימות הקיים בין המחנה האיראני לבין המחנה הסעודי-מצרי. היומון הסעודי "אל-וטן" פרסם מאמר חריף בו קבע הכותב, סולימאן אל-עקילי, מנהל משרדי העיתון בעיר אל-ריאד, כי איראן היתה בעברה מדינה סונית שתושביה הסונים אולצו תחת איומים להמיר את דתם

לאחרונה דנים בכירי משטר וכלי תקשורת איראניים בצורך להרחיב את שתה"פ המדיני עם תורכיה ואף לחתור לברית אסטרטגית עימה, בהתמודדות של האסלאם מול המערב. דיונים אלה קיבלו משמעות מיוחדת בעקבות המלחמה בעזה, שחשפה שני מחנות אזוריים – ציר איראני וציר סעודי-מצרי, שהמלחמה הקרה ביניהם מחריפה והולכת

בעקבות האירועים בעזה וההתקפה החריפה של מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, על ההנהגה המצרית, תקף מופתי הר הלבנון, השיח' מחמד עלי אל-ג'וזו, בחריפות רבה את נסראללה והאשימו בפילוג האומה ובניצול דמם של תושבי עזה למטרות פוליטיות המשרתות את איראן

המלחמה בעזה הצטיירה בתקשורת הבינ"ל כעימות צבאי מקומי בלבד ואולם מלחמה זו, כמו מלחמת לבנון 2006, וכמותן גם אירועים מדיניים וצבאיים אחרים שאירעו במזה"ת בעשורים האחרונים, מתאפיינות במכנה משותף אחד: שורשיהן בעימות בין איראן שלאחר המהפכה האסלאמית לבין הממלכה הסעודית, עימות המהווה מפתח להבנת המזה"ת בראשית המאה ה-21

בתגובה חריפה לנאומו של ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, טענו נציגי פת"ח והרש"פ שלמשעל אין כסף ונשק, שבעלי בריתו זנחו אותו ושהוא אינו יכול לדבר על ניצחון לנוכח ההרס בעזה. הם גם הזהירו כי משעל מעוניין לגרור את תושבי הגדמ"ע לפתיחת זירה נוספת, וציינו כי מפקדי החמאס מסתתרים במקום לעמוד בראש לוחמיהם

עורך היומון המצרי הממסדי "אל-גומהוריה", מחמד עלי אבראהים, (שהוא גם חבר פרלמנט מצרי) כתב סדרת מאמרים תחת הכותרת: "חמאס, דמשק ואיראן – ציר הרשע החדש", בהם תקף את חמאס, סוריה ואיראן על עמדתן ביחס לעזה ולפתיחת מעבר רפיח. לדבריו, איראן וסוריה חרשו מזימה לנצל את הבעיה הפלסטינית לטובת האינטרסים שלהן

בחודשים אוגוסט וספטמבר 2008, קיימו מנהיגי סוריה, איראן ותורכיה שורה של פגישות וביקורים הדדיים.על רקע ביקורים אלה, דווח בעיתונות הערבית כי סוריה פועלת לגיבוש גוש אסטרטגי סורי-איראני-תורכי ולהקמת מנגנון התייעצות ותיאום משולש בין המדינות

 אחד מארגוני הסטודנטים באיראן, 'דפתר-י תחכים-י וחדת – טיפ-י עלאמה (המשרד לחיזוק האחדות - חוג אנשי הדת)', פרסם ב-30 בדצמבר 2008, הודעת גינוי לחמאס אותו הגדיר "קבוצת טרור". חברי ארגון וחדת-י תחכים גינו גם את השימוש שעושה החמאס באזרחים כמגן מפני מתקפות ישראל והגדירוהו כ"לא אנושי"