מופתי הר הלבנון תוקף בחריפות את חסן נאסרללה ואיראן
בעקבות האירועים בעזה וההתקפה החריפה של מזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, על ההנהגה המצרית, תקף מופתי הר הלבנון, השיח' מחמד עלי אל-ג'וזו, בחריפות רבה את נאסרללה והאשימו בפילוג האומה ובניצול דמם של תושבי עזה למטרות פוליטיות המשרתות את איראן.
להלן תרגום עיקרי של דבריו כפי שפורסמו ביומון הלבנוני אל-מסתקבל:
המתקפה של נאסרללה על מצרים מציתה אש
היומון הלבנוני אל-מסתקבל דיווח ב-9 בינואר 2009 על דבריו של אל-ג'וזו: "המתקפה של מזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, על מצרים נובעת מטינה איראנית ש[מניעיה] מפוקפקים ומימדיה עדתיים ואזוריים. מתקפה זו מסוכנת מאוד משום שהיא מציתה אש בין העמים הערביים לעם האיראני, מעלה את חמתם של השיעים על הסונים ואת חמתם של הסונים על השיעים, ואף עלולה להביא לתוצאות שליליות בלתי צפויות.
מאז הקיץ האחרון, איראן מנהלת מלחמת חורמה תקשורתית נגד מצרים [כשהעניין המרכזי] של מלחמה זו היה הסרט "חיסול פרעה" שהפיקה איראן, שכוון לנשיא אנור סאדאת, הנשיא הערבי הראשון שהשיג ניצחון היסטורי על הצבא הישראלי, כאשר צבאו הצליח לחצות את תעלת [סואץ], להרוס את קווי ההגנה של האויב ולהשתלט על אדמת סיני לאור היום. מפקד חיל האוויר [דאז] הוא הנשיא הנוכחי, חוסני מובארכ.
מה עשתה מצרים למען הסוגיה הפלסטינית ומנגד מה עשתה איראן? מצרים נכנסה לארבע מלחמות למען שחרור פלסטין: ב-1948, בתוקפנות המשולשת [של צרפת-אנגליה וישראל נגד מצרים] ב-1956, ב-1967 ובמזימה האמריקאית-רוסית בשנת 1973, אז השיג הצבא המצרי ניצחון אדיר שהתעלה על כל [הטענות] שלא ניתן לנצח את הצבא הישראלי. היכן המלחמות שאיראן ניהלה נגד האויב הציוני? גם אם מלחמת יולי [2006 בין ישראל ללבנון] נחשבת [כמלחמה] של איראן [למען הפלסטינים] הרי שהיא... בוצעה במטרה לשחרר אסיר לבנוני [הכוונה לסמיר קונטאר], לא פחות ולא יותר. בנוסף, לבנון שילמה מחיר יקר בגלל המלחמה הזו...
נאסרללה נוטה לאיראן ונאמנותו - לחכם ההלכה
כולנו יודעים שנטיית ליבו של מזכ"ל [חזבאללה] היא איראנית, שכן אמונתו איראנית, נאמנותו היא לחכם ההלכה והנשק והכסף שלו - מקורם באיראן. יש ספקות ביחס להנחות ולכוונות של מזכ"ל [חזבאללה] ובמיוחד כשהוא מנצל הזדמנות כמו העשוראא כדי להשמיע את צעקותיו הצווחניות נגד מצרים וכדי לתקוף אותה. דבר זה מצער ומוביל אותנו ל[מסקנות] אחרות: [לאמור], מדינה שיעית, איראן שמה, תוקפת מדינה סונית ששמה מצרים, והדבר מסכן את הזירה האסלאמית, הערבית והלבנונית. לכן, עלינו לצלצל בפעמון האזהרה ולשאול: האם יש אינטרס לערבים ולמוסלמים להכניס את האזור לסכסוך הזה? כיצד אנו יכולים להסכים לפריצת מלחמה עדתית כזו בין איראן למצרים? מדוע לזרוע שנאה בין העמים האסלאמיים? מדוע כל הטינה הזו נגד מצרים? מדוע לחפור בקברי ההיסטוריה? כיצד החזרה אחורה [אל העבר] מועילה לעולם האסלאמי? האם מותר לנצל את ההזדמנות הזו כדי ליצור אווירה מתוחה וכדי לזרוע טינה ולאיים בשואה איומה ביותר?
האם תושבי עזה לא מסוגלים לדרוש את זכויותיהם עד כי אתה [נאסרללה] צריך לצאת [בשמם] נגד מצרים? האם אתה קרוב יותר למצרים מאשר תושבי עזה? מדוע לשחק בכל הרגישויות העדתיות בנסיבות כאלה? כשם שיש בלבנון כאלה הנאמנים לאיראן, יש בה [גם] קבוצה גדולה שנאמנה למצרים. האם אנו רוצים להצית מלחמה חדשה בין העדות על אדמת לבנון?...
אם העניין הוא פתיחת מעבר רפיח, אז הוא כבר נפתח מזמן, מדוע מזכ"ל [חזבאללה] מתעלם מכך? מדוע ההסתה, ההתחצפות וההתערבות בעניין הפנימי של העם במצרים? האם כך נאחד את [עמדת] הערבים והמוסלמים נגד אויביהם?...
אשר למצרים שאתה תוקף אותה, הרי שבינה לבין עזה לא קיים רק [מעבר] רפיח, אלא יש [עוד] 700 מנהרות המקשרות בין מדבר סיני לעזה. מדוע לעשוק את מצרים והרי היא המדינה הערבית היחידה שההיסטוריה שלה נקשרה בהיסטוריה של פלסטין ועזה?
כואב לנו מאוד שאנו שומעים קולות המפריזים בעוינות וקוראים לפילוג, למחלוקות ולקריעה של האומה הערבית. לא משנה כמה רבה היא הטינה ההיסטורית והעדתית אסור לנו לחזור 14 מאות אחורה [לתקופה של ראשית האסלאם] ולהחיות את המחלוקות שאבד עליהן הכלח. ואם לא כך, כיצד אנו יכולים להסביר את המתקפה החדשה הזו של איראן נגד הערבים...[1]
איראן מעוררת מלחמת אחים בעולם הערבי
היומון הלבנוני אל-מסתקבל דיווח ב-13 בינואר 2009 על דברים נוספים שאמר אל-ג'וזו כעבור ארבעה ימים: "איראן משתמשת בלבנון כבסיס ממנו היא 'משגרת טילים' על הערבים, תוקפת אותם ומקללת אותם. היא פועלת לעורר פתנה [מלחמת אחים] באזור הערבי כולו והיא זו שהציתה את [האש] כדי ליצור סכסוך עדתי בעיראק מאז מה שהם מכנים המהפכה האסלאמית באיראן מאז ח'ומיני...
'הגיבורים האמיצים של ההתנגדות' בלבנון, שהשיגו את אחד הניצחונות האדירים על ישראל, הביסו את ישראל ביולי 2006 וגרמו לישראל אבידות גדולות בנפש ובציוד [הם גם אלה] שהרגו 1400 אזרחים [לבנוניים], פצעו לא פחות מ-4000 מהם, לא השאירו אבן על אבן בדרום, הרסו את הגשרים ואת המעברים מהצפון ועד הדרום. האנשים האלה הפכו היום להיות מטיפים ומורים ש[מתיימרים] ללמד את העולם הערבי מהו המאבק האמיתי והם מסיתים אותו בחוצפה ו[בגסות] לפתוח את מעבר רפיח בכוח...
השופרות של איראן פונים לאמצעים השפלים והמכוערים ביותר במלחמתם נגד הערבים. הם מנצלים את הדם של תושבי עזה ואת האסון שלהם, את הפצע שלהם, את השהידים שלהם ואת הילדים שלהם כדי לקלל את הערבים, לתקוף אותם וכדי לזרוע שנאה בין אנשי פלסטין ובין בני האומה הערבית. הם תוקעים טריז בין תושבי עזה לתושבי מצרים והיום הם שמחים לאיד על האסונות שפוגעים בנו.
על איראן לסלק ידה מעזה
הסוכנים של איראן הם אופורטוניסטים והם בוערים מתשוקה ליצור מחלוקות ולעורר אותן. הם משתוקקים לראות את הדם נשפך באדמתנו ומשתוקקים לכך ש[גורמים שונים] באומה הערבית יפגעו אלה באלה, ובכך מסייע להם משטר עלוי [הכוונה לסוריה] שמרחיק לכת בעוינות [שלו] כלפי הערבים...
האם הדם [שנשפך] בעזה הרווה [את צימאונכם]? האם זה גורם לכם סיפוק לראות את הדם של החפים מפשע נשפך על ידי הציונים אויבי האנושות?...
זוהי התאווה לרצח, רצח של הערבים, רצח של המוסלמים, רצח של האומה הערבית. בזוי הוא זה אשר מנצל את האסונות של הערבים ואת האסונות בעזה כדי לעמוד על תיליה ולקלל את הערבים. את הערבים המכובדים והאצילים, המעניקים לכם [מעצמם], אתם מקללים ותוקפים בלשון קשה. בשעה שהם מיטיבים עימכם, בונים את בתיכם שנהרסו, אתם מנסים להרוס את בתיהם ולהחריבם. הטינה מגיעה אל הערבים ממזרח וממערב והם עומדים במבוכה [ואינם יודעים לומר] מי הוא אויבם האמיתי.
[הסוכנים של איראן] היללו ושיבחו את איראן, את מעשי הטבח על אדמת עיראק ואת מי שביצע אותם, את מי שמחסל את הערבים בערבסתאן ובאל-אהואז [שבאיראן], את מי שמפקיע את חירותם של חכמי הדת הסונים ורודף אותם במדינתם. הם היללו ושיבחו את אלה שקוראים לטינה ושנאה בין הערבים, אלה אשר לו היתה בידם פצצה גרעינית הם היו משתמשים בה נגד הערבים ולא נגד ישראל.
אתם, שהערבים הטביעו אתכם בטובם, מקללים [אותם] היום. מצרים מקבלת את פניהם של אלפי-אלפים מבני עמכם, העוסקים שם במסחר ומתעשרים, ביחס חם ביותר ואילו אתם גומלים לה בהטלת ספקות בעמדותיה, בהסתה נגדה, בכך שאתם מזיקים לה ויוצרים קרע בינה לבין תושבי עזה, [בשעה] שאתם הסיבה [לקרע הזה]. איראן והתערבותה בעניינים שלנו היא הסיבה למצב אליו הגיעו [היחסים] בין תושבי עזה לבין אנשיהם ואחיהם במצרים. על איראן לסלק את ידה מעזה כדי שתחזור האהבה בין עזה למצרים".[2]
