העיתון אל-שרק אל-אוסט פרסם ראיון נרחב עם בשאר אל-אסד זמן קצר לפני מות אביו. חלק מן התשובות ניתנו בציטוט ישיר, וחלק אחר היה שלא לייחוס ונרשם ע"י המראיינים תחת התואר "המקור הסורי". את הראיון העתיק היומון הירושלמי אל-קדס מתאריך 13 ו- 14 ביוני

חבר הכנסת טלב אל-צאנע:  "תמיד אמרתי, כי ישנן שתי נקודות בוערות במזרח התיכון – דרום לבנון והציבור הערבי בנגב. עכשיו, לאחר ההקרבה והמאבק מעורר ההתפעלות של חזבאללה שהצליח לשים קץ לכיבוש, נשארה הנקודה השניה – הנגב. מדוע לא המשולש או הגליל? משום שבאזורים אלו לא נותרו אדמות ערביות שישראל [יכולה] להפקיע

בעקבות נסיגת ישראל מדרום לבנון נאלצת ההנהגה הפלסטינית להתמודד עם הפער הבולט בין הצלחתו של חזבאללה להביא באמצעות מאבק אלים לנסיגה ישראלית לבין מה שנתפס בעיני הציבור הפלסטיני ככישלון ודאי של הרשות הפלסטינית בדרך המו"מ בה היא נוקטת

ב-25.5.2000 נערך באצטדיון האולימפי ברומא מופע התרמה מטעם מרכז פרס לשלום, במסגרתו האירוע התמודדו במשחק ראווה בכדורגל נבחרת כדורגלנים ואנשי תקשורת ישראלים ופלסטינים נגד נבחרת זמרים איטלקיים. התאחדות הכדורגל של הרש"פ ובעלי הטורים בביטאון הרשות, יצאו נגד הרעיון

במסגרת תוכנית האקטואליה של אל-ג'זירה, "הכיוון הנגדי", התעמתו מזכ"ל 'הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני', דר' רמצ'אן עבדאללה שלח, והאינטלקטואל התוניסאי התומך בתהליך השלום, אל-עפיף אל-אח'צ'ר בשאלה האם האלימות המזוינת צריכה להמשיך ולשמש את הערבים במאבקם נגד ישראל

אבו עלי מצטפא, סגנו של ג'ורג' חבש בהנהגת 'החזית העממית לשחרור פלסטין', נכנס לשטחי הרשות הפלסטינית לפני כשבעה חודשים בהסכמת ישראל, לאחר שנפגש בקהיר עם יאסר ערפאת. לאחרונה, פרש חבש מהנהגת הארגון, ואבו עלי מצטפא הפך למועמד הודאי להחליפו.ערוץ הלווין הקטרי, אל-ג'זירה, ערך עימו ראיון מקיף

 המסלול הסורי בתהליך השלום מת, , למרות שאיש אינו רוצה להודות בכך באופן רשמי, אומר העיתונאי פטריק סיל המקורב לנשיא סוריה. לדבריו, רק נס יכול להשיבו לחיים. התעניינותו של העולם הוסטה לנסיגה הישראלית החד-צדדית מלבנון, שאמרוה להתבצע תוך חודשיים, ולהשלכות האלימות שהיא עלולה לגרום

היומון הלבנוני אל-נהאר פרסם שלושה ראיונות עם אנשי רוח סוריים בנושא התהליך המדיני והנורמליזציה עם ישראל: ריאד אל-תרכ, ששהה שנים בכלא הסורי; טיב אל-זיתיני, אינטלקטואל סורי, החי בגרמניה; וברהאן  ע'ליון, אינטלקטואל סורי החי בפאריס. הם נשאלו על עתיד המזה"ת בעקבות חתימת הסכם שלום ישראלי-סורי

חבר הוועד הפועל של אש"ף, מחמד עבאס (המכונה "אבו אל-עבאס"), עומד מזה שנים בראש 'החזית לשחרור פלסטין', שביצעה בשנת 1985 את חטיפת האונייה האיטלקית 'אקילה לאורו' ורצח הנוסע היהודי הנכה ליאון קלינגהופר. בשנת 1996 התירה ישראל את כניסתו לעזה ואישרה לו לנוע בין עזה לגדה. כניסתו לתחומי ישראל – כולל לירושלים – נאסרה

במהלך שנות התשעים התפתח במצרים מערך רחב של קבוצות, אישים ומוסדות פעילים במגמות של פתיחות כלפי המערב ואימוץ ערכיו המסורתיים והמודרניים. גורמים אלה עומדים תחת לחצים כבדים בתקשורת מצד החוגים האינטלקטואליים הלאומנים והאסלאמיסטיים המסורתיים המייצגים את התפיסות הנאצריסטיות והמתנגדים לישראל ולנורמליזציה עמה

היומון הבינערבי "אל-חיאת" דיווח על המאבק המתנהל מזה זמן מה מאחורי הקלעים בין הקהילה היהודית באוסטרליה לגורמים מדיניים ערביים על הנצחת זכרם של י"א הספורטאים הישראלים שנהרגו בעקבות בהתקפת הטרור הפלסטינית באולימפיאדת מינכן ב-1972. הערבים מתנגדים בנחרצות

באפריל 2000 התקיים בניקוסיה שבקפריסין סימפוזיון בהשתתפות נציגים מישראל ומן הרש"פ תחת הכותרת "ביסוס השלום באמצעות החינוך". ראש המשלחת הפלסטינית, תת שר התכנון ושתה"פ הבינלאומי ברש"פ, אניס אל-קאק הצהיר כי הוא "מעוניין ללמד את ההיסטוריה של השואה בבתיה"ס הערביים והפלסטינים

מאמרו של א. ב יהושע בעיתון "הארץ" (31.3.2000)תורגם ופורסם בעיתונות הפלסטינית וזכה לביקורת ואף ללעג. בעל טור ביומון "אל-איאם", פארוק ואדי, כתב תחת הכותרת "האחר - שמו יהושע": "הפולשים אינם אמונים על שפת הדיאלוג מאז יהושע בן נון במאה הארבע-עשרה לפני הספירה ועד א. ב יהושע במאה שלנו - המאה העשרים ואחת 

ד"ר מחמד אל-סעיד אל-כרדי כותב תחת הכותרת "נירון של המזרח התיכון":האימפרטור הרומאי נירון שתקופת [שלטונו] התאפיינה בעריצות ובאכזריות, העלה את רומא באש בשנת 64 לספירה הנוצרית. האימפרטור הישראלי, אהוד ברק, ששלטונו מאופיין ברמאות ובקלות ראש, החל להבעיר את לבנון והוא מתכנן להבעיר את המזרח התיכון כולו...

בכנס של ארגון ה'שביבה' של הפת"ח באזור רמאללה ואל-בירה אמר יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת: "השנה היא שנת הקמת מדינתנו העצמאית... העם הפלסטיני ניצב בפני מערכה קשה.. המטרה היא אחת - שילדה או ילד שלנו יניפו את הדגל הפלסטיני מעל החומות, המסגדים והכנסיות של ירושלים... העם הפלסטיני מוכן להתחיל אינתיפאדה שוב מן ההתחלה

תחת הכותרת "דברים אל בני הדוד", מפנה בעל הטור דר' מצטפא מחמוד ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם פנייה ליהודים לשנות את דרכיהם, כדי לחסוך מעצמם את הסבל הצפוי להם בגיהנום."הכנופיה הציונית שהשתלטה על העניינים ברוסיה לאחר סילוקו של ילצין החולה, הפכה את המולדת הסובייטית למאורת זנות, ולביצת רעב, עוני, וסמים

מזה שנים שימשה נוכחות ישראל בדרום לבנון כהצדקה להיותו של החזבאללה הארגון החמוש היחיד בלבנון, בהיותו הגורם הנלחם להסגתה. עם נסיגת ישראל יחדל גם הקונצנזוס הפנימי בלבנון לגבי מעמד חזבאללה. השינויים, שינבעו מן המצב החדש,  יהיו משמעותיים יותר, אם הנסיגה תהיה בהסכם, אך עשויים להתרחש, גם אם הנסיגה תהיה בלא הסכם

במאמר בשבועון "אל-אהראם אל-ערבי" (18.12.1999) מסביר ראש מכון המחקרים של מוסד אל-אהראם, ד"ר עבד אל-מונעם סעיד, מדוע יש לדחות את דרך המחשבה הנפוצה בחוגים פוליטיים ערביים, אשר רואה בכל אירוע "מזימה" מדינית – חשאית שנרקמה על ידי בעלי אינטרסים כלשהם

החלטתו של שר החינוך, יוסי שריד, להכניס לתוכניות הלימודים בישראל שירי משוררים פלסטינים, ובראשם 'משורר המאבק', מחמוד דרוויש, הסעירה את הציבור הישראלי והגיעה לכלל הצעת אי אמון בממשלה. מנגד, המשוררים ואת הפוליטיקאים הפלסטינים,תהו, כיצד "מדינה בעלת מצבור גרעיני, פוחדת משיר, מנייר לבן שעליו רק מילים

 הויכוח הפנימי בקרב האינטיליגנציה הסורית בנוגע לתהליך השלום זוכה רק לעתים רחוקות לביטוי תקשורתי.  דיון פומבי נדיר בין אנשי רוח סורים התנהל לאחרונה מעל דפי היומון הערבי אל-חיאת והתמקד ביחסה של האינטיליגנציה הסורית לתהליך השלום עם ישראל ובקושי להביע עמדות בנושא זה בתקשורת הסורית הפנימית

העיתונאי הבריטי פטריק סיל, מקורבו של נשיא סוריה חאפט' אסד, פרסם שני ראיונות ביומון "אל-חיאת" שערך: עם בנו של הנשיא אסד, בשאר אסד, ועם ראש ממשלת לבנון, אמיל לחוד, שאמר: נסיגה ישראלית חד-צדדית לא תוכתר בהצלחה. היא תוביל למלחמה נוספת. בעיית הפלסטינים בלבנון קשורה באופן ישיר לסוגיית נסיגת ישראל

יו"ר המועצה המחוקקת, אחמד קריע 'אבו עלאא', הזהיר את ישראל כי הפלסטינים יבצעו באופן חד צדדי את ההסכמים שנחתמו אם יימשך הכישלון הנוכחי במשא ומתן. לדבריו, אם ישראל לא תבצע את הסכמי שלב המעבר, אנו ניישם אותם חד צדדית כדי להפוך את אזור B, הנתון לשליטה אזרחית פלסטינית, לאזור A הנתון גם לשליטתם הביטחונית

ביומון המפלגה הליברלית (האסלאמית) המצרית, "אל-אחראר", מופיע מאמר תחת הכותרת "גרשו את שגריר ישראל" פרי עטו של עאדל אל-ג'וג'רי שהינו גם עורך השבועון "אל-ע'ד אל-ערבי". אל-ג'וג'רי תוקף בחריפות את ממשלת ישראל על מדיניותה בלבנון ומשתמש בביטויים אנטישמיים נגד מנהיגיה

ההחרפה האחרונה בעימות בדרום לבנון הבליטה מחדש את חלקה של סוריה הן בעידוד חזבאללה והן בריסונו. ע"פי מקורות סורים שצוטטו ב"אל-חיאת" המסר המדיני של פיגועי חזבאללה האחרונים הוא ש"ההתנגדות תימשך גם בצל המו"מ", וכי אין אמת בשמועות  כאילו הושגה שביתת נשק בלתי מוכרזת בדרום לבנון, בעת שיש המו"מ

יומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" פרסם ב-12 בפברואר, 2000, כתבה על חישובי קץ שעורכים הוגי דיעות אסלאמיים בנוגע לעתיד מדינת ישראל ועל ההתנגדות שמביעים אנשי רוח לחישובי קץ אלו. כך, הוגה הדיעות האסלאמי, בסאם ג'ראר, פרסם לפני 3 שנים ספר בשם "העלמות ישראל בשנת 2022 – נבואה קוראנית או צרוף מקרים מספרי"

ביטאון ארגון 'הג'יהאד האסלאמי', אל-אסתקלאל, היוצא לאור בעזה מפרסם מידי שבוע ביוגרפיה של חלל - 'שהיד'. הסדרה מעלה על נס את דמותם ואת פעולותיהם של 'החללים הגיבורים' אשר בחרו להיאבק בישראל ב"דרכים צבאיות". הכתבות מבליטות את המשמעות הלאומית והדתית שבמותם של חללים אלו

חבר הועדה המרכזית של ה'פתח', צח'ר חבש, העניק ראיון מקיף ליומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה בנוגע לאינתיפאדה ומטרותיה המדיניות: העצמאות היא לבה של האינתיפאדה שפרצה באל-אקצא ועברה לשאר הערים, וכן לערים ולכפרים הפלסטיניים בתוך הקו הירוק. האינתיפאדה אימצה את התוכנית הלאומית של אש"ף

ב- 27.1.2000 נשא פארוק אל-שרע דברים בפני הכנס השנתי של התאחדות הסופרים הערביים בסוריה. נוסח מילולי של נאומו פורסם בביטאונה של ההתאחדות, "אל-אסבוע אל-אדבי", ב- 12.2.2000. בעקבות ההרצאה השיב אל-שרע לשאלות. העיתון "אל-ספיר" פרסם ב- 12.2.2000 גם את החלק הזה של האירוע

בביטאון החמאס, "אל-רסאלה", כותב בעל הטור, הידוע במאמריו הקיצוניים, ד"ר עטא אללה אבו אל-סבח, מכתב גלוי "אל עדת היהודים": "אין זה חדש עבורכם, עדת היהודים, לעסוק בגניבה, לאכול מאכלות אסורים ולבגוד. גנבתם את ארצנו ואת מיטב שנותינו, ואותנו הנחתם  בגלות

הנציג הפלסטיני באו"ם, נאצר אל-קדוה: הצד הישראלי פעל לבסס את השקר, שהסכסוך הישראלי-ערבי נסוב על הגדה המערבית, דבר שמחייב פתרון של פשרה בנוגע לשטח אדמה זה. מובן, שיש עובדות חדשות בשטח, אך העקרונות נותרים בעינם: זכויות לפליטים ואחריות ישראלית משפטית מוסרית ומעשית בנושא זה

במאמר שכותרתו "האם ישלמו הנוצרים הערבים את מחיר הסדר השלום עם ישראל", כותב החוקר המצרי, מג'די ח'ליל, החי בניו יורק:  הנוצרים הערבים חוששים שהסדרי השלום הבלתי צודקים, המאכזבים את העמים הערבים, בנוסף לגלי השחיתות במדינות ערב,  עלולים להוביל לניסיון להעסיק את העמים הערביים ביצירתו של האויב הנוצרי האלטרנטיבי

בראיון ל"אל-ספיר" אומר שר החוץ הסורי פארוק אל-שרע: "אנו המתנו שהאמריקאים ידווחו לנו שהצד הישראלי מוכן להיכנס לדיון בנושאי מהות, כלומר, בהסכמתם [של הישראלים]  לעקרון הנסיגה לקווי הארבעה ביוני 1967. ללא התחייבות זו, חזרתנו לשיחות תהיה לשווא. אנו איננו חובבי מו"מ לשם מו"מ

יו"ר "התאחדות הסופרים הערביים" בסוריה, ד"ר עלי עקלה ערסאן, בוחן את שיקולי הרווח וההפסד במקרה של חתימת הסכם שלום עם ישראל, ומגיע למסקנה כי הסכם השלום אינו כדאי, בשל המחיר האידיאולוגי שסוריה נתבעת לשלם עבור הגולן

עורך היומון הלבנוני "אל-ספיר", טלאל סלמאן, מפרסם את חלקה השני של סדרת ראיונות עם בכירים סוריים. בחלק זה, מתמקדים הבכירים הסוריים בתיווך האמריקאי במו"מ. בחלק ניכר מהכתבה מצוטטים דברי שר החוץ הסורי, אולם, בקטעים בהם נמתחת ביקורת על הממשל האמריקאי, מובאים הדברים בעילום שם

פרס בריאיון:  "[מה ש] ברק אמר [הוא] האם אתם חושבים שהישיבה עם ערפאת היא הנאה והוא התכוון בכך לישיבה עם ערפאת אל שולחן הדיונים. אני סבור שכוונתו של ברק היתה שקשה לנהל מו"מ. ברק נלחם היום כדי לנצח בבחירות ואתם מצפים ממני שאומר לכם דבר שיפגע ביכולתו לנצח

העיתונאי אבראהים אל-חמידי, מקורבו של שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, מפרסם ביומון הערבי אל-חיאת  (9.1.2000) את מסמך הגישור האמריקאי בין ישראל לסוריה. אל-חמידי, מצטט מקור סורי שאומר ש"זוהי הפעם הראשונה שהמעורבות האמריקאית היא בדרג שכזה... כעת ניתן לקבוע בדיוק מי האחראי להכשלת [המו"מ]

תחת הכותרת "השלום הציוני" כותב זביר סלטאן בשבועון "אל-אסבוע אל-אדבי", בטאון אגודת הסופרים הערביים בדמשק, באחד בינואר 2000:"...האירועים שהתרחשו בעקבות הסכמי קמפ-דיוויד הידועים לשמצה הוכיחו כי השלום של הציונים הוא אחת מצורות המלחמה שהם מנהלים כנגד הערבים והמוסלמים..."

אבראהים חמידי כותב בעיתון "אלחיאת": סוריה אישרה כי "העדיפות הראשונה במעלה", אשר ידרוש שר החוץ פארוק אלשרע בסבב הבא של שיחות השלום עם ישראל ב"שפרדסטאון" שבמערב וירג'יניה, תהיה לנסיגה מהגולן הסורי הכבוש.

שר האוצר הפלסטיני, מחמד זהדי אל-נשאשיבי, אמר כי "המו"מ לא יוכל להשיב את ירושלים. עלינו להיאבק ולהלחם כדי להגן על כל שעל של ירושלים. אם לא נעשה כן, ההיסטוריה תמחק אותנו, משום שאנו שרנו בשבחה של ירושלים אך לא הגנו עליה

 בתגובה לדברי ראש הממשלה ברק כי נושאי הנורמליזציה, הסדרי הביטחון ולבנון יקדימו את הנסיגה מהגולן, אמר שר החוץ הסורי פארוק אל-שרע : "מרכיבי השלום ידועים, והם ביו היתר: נסיגה ישראלית מהגולן לקווי הארבעה ביוני 1967 ונסיגה מדרום לבנון ...  הסדרי ביטחון מאוזנים לשני הצדדים... לו"ז ליישום ההסכם..".

דר' עלי עקלה ערסאן, יו"ר 'התאחדות הסופרים הערביים' בסוריה מתח ביקורת יוצאת דופן על מה שהוא רואה כויתורים סוריים, שאפשרו את חידוש המו"מ עם ישראל. במקביל, חשף ערסאן פרטים על חילופי המסרים בין ארה"ב לסוריה, בחודשים האחרונים

יומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה", מציג בהרחבה את עבודותיהם של שני חוקרים פלסטינים, המהוות סיכום לכנס בנושא "הערבים וההתמודדות עם ישראל" שערך "המרכז לחקר האחדות הערבית". "...המאבק נגד הציונות וישראל הוא מסוג המאבקים ההיסטוריים-חברתיים המתמשכים .. אשר לא ניתן לקצר אותו דרך פתרונות שלביים

פטריק סיל, הביוגרף הרשמי של נשיא סוריה ומקורבו, פרסם באל-חיאת הלונדוני תאור מפורט של המו"מ שניהלה סוריה בשנים 93-96, בתיווכה של ארה"ב, עם ישראל. סיל מבסס את מאמריו על המסמכים והתכתובת המקורית בין ארה"ב לאסד, אותם ככל הנראה קיבל ממקורות סוריים

תחת הכותרת "המציאות והמטרות האמיתיות של השגרירות הנוצרית בירושלים" מותח סאמר סלאמה ביומון "אל-איאם" ביקורת חריפה על השגרירות הנוצרית בירושלים  "...המנצלת כל אירוע דתי, ובמיוחד דתי-נוצרי, כדי לשרת את התעמולה למען ירושלים ישראלית-ציונית ומקבלת תמיכה מאגודות נוצריות ויהודיות..."

תחת הכותרת "הישראלים החדשים: עובדות ההיסטוריה.. כיוון הפתרון" קושר בעל טור ביומון "אל-איאם", רג'ב אבו סריה, בין הצהרות שהשמיעו אישים ישראליים, המביעות תמיכה, ולו חלקית, בזכות השיבה לפלסטינים, לבין גישת ה"היסטוריונים החדשים" הישראלים

השבועון "אל-משאהד אל-סיאסי" ערך ראיון מקיף עם נביל שעת', השר לתכנון ולשיתוף פעולה בינלאומי ברשות הפלסטינית, שאמר: "...צריך לעשות מאמץ ולהפעיל כל לחץ בינלאומי אפשרי על מנת להגיע לפתרון והוא שיוביל אותנו לעצמאות פלסטין ולשחרורה. זוהי שאיפתנו ותקוותנו."

בטורו השבועי בביטאון התנועה האסלאמית בישראל "צות אל-חק ואל-חריה" כותב סגן ראש התנועה האסלאמית, השיח' כמאל ח'טיב, כי "ארה"ב היתה בטוחה שהיא 'תנקה' את העולם מן הטרוריסטים, והנה היא מופתעת ממי שמכוון את החצים למותניה ואומר לה: 'את מגינת הטרור בעולם וכל הדיכוי, העושק והאלימות [נמצאים]  תחת חסותך'. 

כותבים ערבים מגגיבים להופעת "ההיסטוריונים החדשים" בישראל. בין היתר נטען כי הופעתם נובעת מקיומה של היסטוריה [ישראלית] רשמית, ישנה ומסולפת שיצרה המערכת הישראלית וכי הצורך בהיסטוריונים ישראלים חדשים הוכתב על ידי קיומה של היסטוריה שאיננה עומדת בפני ביקורת רצינית.

תחת הכותרת "אסטרטגית הטבח" מותח פארוק ואדי, בעל טור ביומון "אל-איאם", ביקורת על יוזמתו של שר החינוך, יוסי שריד, ללמד בבתי הספר בישראל על הטבח שביצעו חיילי משמר הגבול בכפר קאסם בשנת 1956 ועל לקחיו

פיצל אל-חוסייני בראיון: ראש ממשלת ישראל יוצר חזות קודרת מאוד לתהליך השלום ולתקוות שנתלו בו [אישית] - שהוא יביא לשינוי במדיניות הישראלית. איננו חשים שחל שינוי במדיניות ישראל אלא [להיפך] שאנו ניצבים בפני חזרה של שלטון הליכוד ושל ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו.