הוגי דעות אסלאמיים מחשבים את קיצה של ישראל

יומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" פרסם ב-12 בפברואר, 2000, כתבה על חישובי קץ שעורכים הוגי דיעות אסלאמיים בנוגע לעתיד מדינת ישראל ועל ההתנגדות שמביעים אנשי רוח לחישובי קץ אלו.

 גורם הזמן כמבשר השינוי

הוגה הדיעות האסלאמי, בסאם ג'ראר, פרסם לפני שלוש שנים ספר בשם "העלמות ישראל בשנת 2022 – נבואה קוראנית או צרוף מקרים מספרי". בספרו מציג ג'ראר תחזית לפיה תחדל ישראל להתקיים בשנת 2022. את תחזיתו זו הוא מבסס על פסוק קוראני ידוע המדבר על בוא אחרית הימים וגורל היהודים בבואה והוא נותן לפסוק "פרשנות מספרית" או "פרשנות מתמטית" לפיה מועד מימושה של נבואה זו יהיה בשנת 2022. ג'ראר מסיק את מסקנותיו על סמך בחינת משמעות המספר 19 וכפולותיו בפסוקים ובמילים בקוראן והוא קושר מסקנות אלו עם "אגדה או נבואה" המיוחסת לזקנה יהודיה לפיה מדינת ישראל תתקיים 76 שנה (19x4).

לדברי ג'ראר, "לא מדובר בנבואה [קוראנית] ואינני טוען ש[הדבר] יתרחש בהכרח. מדובר בהנחות  שמחובתי להציג לקורא ולהניח לו לשפוט בעצמו ולהגיע למסקנותיו." אולם, העיתון השולל את חישובי הקץ, מוסיף כי ג'ראר מנסה להוכיח שהתוצאות אליהן הגיע הן יותר מאשר צרוף מקרים מספרי, וכי יתכן שהן נבואה קוראנית ולכן הוא אף מציג את השאלה "האם יש חוק בעולם החומר ששולט בהיסטוריה בהתאם למשוואות מתמטיות מקיפות?"

גם השיח' אחמד יאסין גורס כי קיצה של ישראל קרוב. לדבריו, בעשרים וחמש השנה הראשונות של המאה ה21- מאזן הכוחות ייטה לטובת העם הפלסטיני ולטובת האומה הערבית והאסלאמית והדבר יביא לנצחונם ולהעלמותה הסופית של "המדינה העברית". השיח' יאסין סירב לומר כי מדובר בסוג של התנבאות והסביר כי "תחזיתו מבוססת על בחינת ההיסטוריה וההווה, דבר המאפשר לקבוע מאפינים של העתיד." לדבריו, העבר מלמד - כפי שמסופר בקוראן - שאללה הטיל על בני ישראל לנדוד ארבעים שנה במדבר על מנת שדור הפחדנים ימות ויקום במקומו דור לוחם. כלומר, פרק זמן של ארבעים שנה בחייו של עם הוא קנה המידה לשינוי פסיכולוגי.

יאסין חיזק את דבריו בדוגמאות היסטוריות והזכיר את מלחמות הצלבנים, אשר אפשרו לצלבנים להשתלט על פלסטין למשך 80 שנה  (40x2) עד שהם נוצחו על ידי צלאח אל-דין. כדוגמא עדכנית יותר הזכיר יאסין כי העם הפלסטיני הובס בשנת 48' וגורש ממולדתו, אך כעבור ארבעים שנה פרצה האינתיפאדה והכריחה את ישראל ואת העולם להכיר בקיומו של העם הפלסטיני. לדעתו ארבעים השנה הבאות יביאו את סופה של ישראל.

התנגדות דתית מוסלמית לחישובי הקץ:

יו"ר החוג למדע המדינה באוניברסיטת אל-אזהר בעזה, ד"ר כמאל אל-אסטל, הביע התנגדות לחישובי הקץ. הוא הסביר כי "תחזיות אלו הן בריחה מן המציאות, הן ניסיון להפיץ את הכישלון למצוא פתרון [לסכסוך עם ישראל] או להציג אופציה חלופית [למצב הקיים] והן [מספקות] צידוק להתנגדות [החוגים האסלאמיים] להתייחס לשינויים הפוליטיים החדשים." אל-אסטל דוחה את הטענות לפיהן תחזיות אלו נובעות מקריאה אוביקטיבית ומעמיקה של העבר, ההווה והעתיד וכן של ההיסטוריה והמחשבה הפוליטית והצבאית הרווחת, והדגיש כי במקום להתעסק בתחזיות אלו האופוזיציה האסלאמית צריכה לבחון מחדש את האסטרטגיה שלה ולהתייחס באופן חדש למציאות ולשינויים שהתרחשו בתקופת הרשות הפלסטינית. הוא קורא לשילוב מאמציהם של כל הכוחות הלאומיים על מנת להגשים את שאיפות העם הפלסטיני והאומה הערבית "במעשים ולא בדיבורים".

הסופר והעיתונאי, חסין חג'אזי, מסכים עם ד"ר אל-אסטל, ומביע את דעתו כי ההישענות על  הזמן איננה נובעת מביטחון בהיגיון התיאורטי של רעיון זה, אלא מאמונה לפיה הדורות הבאים יהיו טובים יותר מהדור הזה והדבר יפעל לטובתם של הערבים. לדבריו, רצוי לקבוע את המדיניות על פי ההווה ולא להסתמך על העתיד. 

הן בסאם ג'ראר והן השיח' יאסין דחו את הטענות לפיהן תחזיות הקץ הן בריחה מן המציאות והעברת הבעיות לדורות הבאים. לדברי יאסין, טענות אלו אינן עולות בקנה אחד עם המצב בשטח משום שהאסלאמיסטים "לא נכנעו למרות שמאזן הכוחות הופר והם מנסים לשרטט את מפת ההווה על מנת לבנות את העתיד". לדברי ג'ראר, להתנבאויות יש השפעה מכרעת על הסרת הדאגות והיאוש מלב האנשים והן, דווקא, מאיצות באנשים לפעול.