כללי

מסמך הגישור האמריקאי בין סוריה לישראל - על פי הדלפה סורית

 

העיתונאי אבראהים אל-חמידי, מקורבו של שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, מפרסם ביומון הערבי אל-חיאת  (9.1.2000) את מסמך הגישור האמריקאי בין ישראל לסוריה. אל-חמידי, מצטט מקור סורי שאומר ש"זוהי הפעם הראשונה שהמעורבות האמריקאית היא בדרג שכזה... כעת ניתן לקבוע בדיוק מי האחראי להכשלת [המו"מ] משום שהכל יהיה מוכח על גבי נייר [וכך] ניתן יהיה לאמוד את מידת ההתקדמות במו"מ."

 

מקורות יודעי דבר אמרו כי המסמך כולל כארבעה עמודים והוא נפתח בשתי קביעות: 1. אין הסכמה על מרכיב כלשהו עד שלא מוסכם על כל המרכיבים של הסכם השלום. 2. ארה"ב מעבירה מצד אחד לצד אחר רק את מה שהיא מוסמכת להעבירו.

 

ה"מסמך", כותב אל-חמידי, גובש כדי לשקף את עבודת הועדות ואת עמדת כל צד בכל ועדה והוא "צופה" את המחלוקות כדלקמן:

 

1.                  ועדת הגבולות

סוריה:

·        דבקה בנסיגה מלאה של ישראל אל מעבר לקווי הארבעה ביוני 1967.

·        תובעת להסיר את כל צורות הכיבוש ואת כל מה שסותר נסיגה מלאה מהגולן.

·        תובעת להכריז על ריבונות סורית מלאה על הגולן.

·        תובעת להסיר את ההתנחלויות שהוקמו לאחר הכיבוש.

·        מבינה שקו הארבעה ביוני אינו מהווה גבול ושהוא לא היה משורטט ולכן היא מוכנה לשתף פעולה בשרטוט הגבול על המפה באמצעות מומחים בתחום המדידות הצבאיות והגיאוגרפיות.

·        רואה בכך [הכוונה לקווי הארבעה ביוני] דבר שאינו נתון למו"מ מבחינה עקרונית, בעוד שבסוגיות האחרות היא מוכנה לגלות גמישות.

·        קושרת את ההתקדמות בדיונים בעניינים האחרים בהשגת התקדמות בנושא זה.

·        תובעת שהנסיגה תתבצע תוך שישה חודשים, או בהתאם למתחייב מבחינה לוגיסטית.

·        הסרת ההתנחלויות לא צריכה להתמשך יותר ממשך בנייתן.

 

ישראל:

·        קושרת את עומק הנסיגה בעומד ה"נורמליזציה" ואיננה יכולה להגדיר את עמדתה הסופית [לגבי הגבול] לפני שתדע את העמדה הסורית בנושאי הביטחון, ה"נורמליזציה", והמים.

·        קו הארבעה ביוני אינו מהווה גבול אלא קו מיקום הכוחות של שני הצדדים ערב המלחמה.

·        ישראל מוכנה לסגת לגבול הבינלאומי ששרטטו המנדט הבריטי והצרפתי.

 

2. יחסי השלום הרגילים:

סוריה:

·        מוכנה לכונן יחסי שלום רגילים בין שתי מדינות שכנות.

·        מוכנה להפסיק את מצב האיבה לאחר הנסיגה הישראלית מהגולן.

·        מוכנה לכונן יחסים דיפלומטיים ומוכנה לפתיחת גבולות לאחר הנסיגה.

·        מתנגדת לחתימת הסכמים בין שתי הממשלות שיכפו על הסורים "נורמליזציה" עם הישראלים.

·        כינון יחסי שלום חמים נתון בידי העמים.

 

ישראל:

·        תובעת לפתוח את הגבולות ולהחליף שגרירים תושבים מיד עם תחילת הנסיגה.

·        קושרת בין שלבי הנסיגה לשלבי ה"נורמליזציה" ו[תובעת] ש[הדבר יתבצע] צעד תמורת צעד.

·        תובעת לשנות את תוכניות הלימודים וספרים הקוראים לעוינות כלפי ישראל.

·        תובעת לשים קץ לעמדה האידיאולוגית נגד המדינה העברית.

·        רוצה לחתום הסכמים כלכליים בין הממשלות ובין חברות פרטיות.

·        קוראת להקמת פרוייקטים משותפים בגולן.

·        [תובעת] לחתום על הסכמים לחילופי משלחות תיירות ומומחים.

 

3. הסדרי הביטחון:

סוריה:

·        דבקה בעקרונות ה-”equality, mutuality, and reciprocity” בהסדרי הבטחון. מסמך ה"מטרות ועקרונות הסדרי הבטחון" ששני הצדדים הגיעו אליו במאי 1995 מהווה מקור סמכות בעניין זה.

·        מזכירה את הבטחתו של הנשיא קלינטון ש"בטחונו של צד אחד אינו צריך לבוא על חשבון הצד האחר."

·        דוחה כל הסדרי בטחון הסותרים את הריבונות הסורית על הגולן ובכלל זה הקמת תחנת התראה קרקעית ישראלית בגולן.

·        עומק האזור המפורז והאזור המדולל צריך להיות שווה [בשני צדי הגבול].

·        אינה מתנגדת לקחת בחשבון את האופי הטופוגראפי בכל אחד משני צדי הגבול.

·        תובעת להסתמך על התראה מוקדמת אלקטרונית לוויינית אך דבקה בדרישתה שהעברת המידע תהיה זמינה הן לסוריה והן לישראל.

·        מתנגדת להתערבות בהרכבו של הצבא הסורי ורואה בכך עניינים פנימיים.

·        מקדמת בברכה את פריסתם של כוחות בינלאומיים בפיקוד אמריקאי בגולן בין הישראלים לסוריים.

 

ישראל:

·        תובעת להשאיר תחנה קרקעית להתראה מוקדמת ואת השארתה של תחנת החרמון. היא אינה מתנגדת שיהיו בה כוחות אמריקאים.

·        האופי הגיאוגרפי של ישראל מחייב שהסדרי הבטחון בצד הסורי יהיו רבים יותר, עמוקים יותר, ובעלי עוצמה רבה יותר.

·        שטחה הרוחבי של ישראל אינו מאפשר שהסדרי הבטחון יהיו שוויוניים מבחינה גיאוגרפית על הקרקע.

·        תובעת להסיג את הצבא הסורי הסדיר אל מעבר לדמשק ולהרחיק את הטילים הסוריים אל מעבר ל'אל-וסט' [כינוי לאזור חומס וחמאת]

·        עריכת שינויים בהרכב הצבא הסורי ודרך פעולתו לאחר חתימת הסכם השלום.

·        הקמת מערכת אלקטרונית להתראה שתמנע התקפה כלשהי ותאפשר לנקוט צעדי הגנה.

 

4. המים:

סוריה:

·        יש להכריע בנוגע לעקרון של האדמה והגבולות לפני שדנים בנושא המים.

·        מקור הסמכות בנושא המים הוא החוק הבינלאומי, הנורמות הבינלאומיות וההסכמים הבילטרליים בין המדינות הנוגעות בדבר.

·        לא ניתן לדעת האם תוואי מים כלשהו הוא בינלאומי או אזורי לפני שמכריעים בנושא גבולות הארבעה ביוני.

·        מתייחסת לנושא המים מתוך ראייה שהגבולות עליהם מדברים שני הצדדים הם גבולות הארבעה ביוני.

·        המים חיוניים לתושבי הגולן. ישנם חצי מליון עקורים שיחזרו לגולן לאחר הנסיגה.

·        דמשק סובלת ממחסור במקורות מים בשל הבצורת והגידול באוכלוסים והיא מתכוונת להעביר צינורות מהגולן לבירה.

·        חלק ממקורות המים יכולים להיפתר רק במסגרת סורית-ישראלית-לבנונית- ירדנית.

 

ישראל:

·        מקורות המים של הגולן מהווים שליש ממקורות המים של ישראל.

·        [תובעת] התחייבות שלא לפגוע בזרימת המים לישראלים.

·        נושא המים ביחס לישראל משתווה לנושאי הבטחון וה"נורמליזציה".