ב-14 בפברואר, ביצע נהג אוטובוס פלסטיני, עלאא' ח'ליל אבו עלבה, פיגוע טרור כשדרס קבוצה של חיילים ואזרחים בטרמפיאדה באזור. בפיגוע נהרגו שבעה חיילים וחיילות ואזרחית אחת ורבים נפצעו. האינטלקטואלית המצרית, נואל אל-סעדאוי, הידועה כאחת ממנהיגות המאבק למען זכויות האישה במצרים ובעולם הערבי, פרסמה מאמר בו בירכה, בסגנונה הספרותי, על המעשה

האינטלקטואל המצרי, אניס מנצור, כתב בערבית בטורו ביומון  אל-אהראם: אין דבר הממרר את החיים של יהודי העולם כמו הגידול במספר ההרוגים בישראל מדי יום ביומו, שאם לא כן, יתקשו יהודי ארה"ב לתרץ לאמריקאים ולעולם את הברבריות היהודית בישראל. כמו כן, [ללא הרוגים ישראלים], יתברר לעולם כולו שהיו סיבות המצדיקות את מה שקרה ליהודי גרמניה, פולין, ורוסיה

עורך שבועון האופוזיציה המצרי אל-אסבוע, מצטפא בכרי, תאר "חלום" שבו הוא נשלח על ידי ממשלת מצרים לאבטח את אריאל שרון בעת ביקורו במצרים. בחלומו, הולך בכרי לקבל את פניו של שרון בנמל התעופה והוא מספר: "לאחר זמן מה, נחת החזיר; פניו פני שטן, רוצח, ידיו מגואלות בדם ילדים ונשים, פושע שראוי להוציאו להורג בכיכר העיר..."

יומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה", מה- 2.2.2001,  דיווח כי יו"ר המל"פ, סלים אל-זענון, הכריז על הקמת "רשות לעצמאות לאומית". זענון מסר, כי עפ"י החלטת כינוס בקהיר, בהשתתפות 100 אישים פלסטיניים משטחי הרש"פ ומן הפזורה הפלסטינית, ומטרתה "להביא להגשמת עצמאות מוחלטת ומלאה של מדינת פלסטין בהסתמך על החלטות הלגיטימיות הבינלאומית"

"אינתיפאדת אל-אקצא" החריפה את המשבר החמור הפוקד את "אגודת השלום של קאהיר" מאז מות מייסדה, לוטפי אל-ח'ולי, בשנת 1998. זאת בשל חילוקי דעות פנימיים, שינוי המדיניות המצרית כלפי ישראל בעקבות האינתיפאדה וכן "הזעזוע מעמדת כוחות השלום הישראלים" הנתפשת כ"קרובה יותר לעמדות ממשלת ברק מאשר להחלטות הבינלאומיות ולרצון אמיתי להשיג שלום"

מזכירת המדינה האמריקאית, מדליין אולברייט, הפכה, מאז מונתה לתפקידה, לאחת הדמויות השנואות בעולם הערבי. מדיניות ארה"ב כלפי עיראק, כמו גם הפצצות התגובה בסודאן ובאפגניסטן בעקבות הפיגועים בשגרירויות ארה"ב באפריקה, השניאו את אולברייט על בעלי הטורים בעיתונות הערבית

מאז התחדשות האלימות הישראלית-פלסטינית, התמעטו הקולות בזכות המו"מ עם ישראל בקרב תנועת השלום המצרית. על רקע ההתבטאויות האנטי-ישראליות שהלכו והחריפו בתקשורת המצרית, בולטים מאמריו והופעותיו בטלוויזיה של איש תנועת השלום המצרית, אמין אל-מהדי, שדבק בעמדותיו בזכות המו"מ עם ישראל

החלטתו של הנשיא מבארכ להחזיר את שגריר מצרים בישראל, מחמד בסיוני, מתל אביב לקהיר היוותה נקודת מפנה במדיניות המצרית. הנשיא המצרי ממשיך אמנם לקבוע באופן חד משמעי כי פניו אינם למלחמה וכי השלום הוא האופציה האסטרטגית מבחינתה של מצרים, אבל במקביל, ההנהגה המצרית הקצינה את יחסה לישראל

בעל הטור, צלאח מנתצר, כתב באל-אהראם: יתכן וביקור סאדאת בירושלים והתערבותה של ארה"ב בשנת 77 נראו כקפיצה לוליינית ראוותנית, אך היום כל פרשן יכול להבין כי מה שעשה סאדאת ב77- היה מהלך מדיני מובהק שנשען על מספר עובדות שסאדאת צדק לגביהן

 אינתיפאדה בשטחים הציבה את מצרים בפני מציאות מדינית וביטחונית חדשה ואילצה אותה לקבל הכרעות חשובות. הנשיא מבארכ נאלץ לשרטט את גבולותיה של הסולידאריות הערבית, בשעה שהאינטרסים המצריים הגיעו לכלל סתירה עם אלו של הפלסטינים בנוגע לעימות עם ישראל

העיתונאית המצריה, סהאם ד'הני, מתארת במאמר תחת הכותרת "בני מחפש אקדח" את התלבטויותיה נוכח ההקצנה שאחזה בבנה על רקע האירועים בשטחים:  "החלטתי לקחת אקדח, להתגנב דרך גבול סיני, ולהשתתף יחד עם ילדי פלסטין בהגנה על ירושלים" בני גמאל, תלמיד בכיתה ט', הפתיע אותי במלים אלה.."

מאז פרצה האינתיפאדה הופיעו בתקשורת המצרית והערבית רק קומץ פעילי שלום מצרים. כמה מהם "חזרו בתשובה" בעקבות תמיכתם בשלום, ואחרים הצהירו כי השלום הוא ברירת המחדל לאור היתרון האסטרטגי של ישראל. יוצא דופן, עד כה, הוא המחזאי ותומך השלום המצרי עלי סאלם, שאמר בפומבי שהאירועים האחרונים לא שינו את אמונתו

שיח' אל-אזהר, השיח' מחמד סיד טנטאוי, בראיון לעיתון "אל-ח'ליג'": "הג'יהאד למען אללה הוא אחת המעלות שהמוסלמי צריך לבקש בכל עת והוא חובה [המוטלת] על כל אדם שמסוגל לבצעו ... לפיכך, הג'יהאד לשם בלימת התוקפנות ולשם שחרור האדמה הכבושה הוא חובה על המוסלמי בכל מקום ובכל תקופה.

בכתב העת המצרי "אל-קאהרה" הוצג על ידי הבה רביע מחקר לגבי התמיכה בשלום: "ההנחה היא כי ככל שעולה רמת הלימוד גדלה האמונה בשלום. אולם ביחס לישראל ובאזורנו המצב שונה: מדי רגע מוכח כי מה שמכונה השלום עם ישראל הוא ניסיון להכתיב את מציאות הכוח והגזלה ולכן טבעי שהמלומדים מתנגדים יותר לשלום

בחירתו של אל גור בסנטור ג'וזף ליברמן  כמועמד לסגן הנשיא עוררה הדים שונים בעולם הערבי. אמנם ברמה הפורמלית קבעו אישים רשמיים בעולם הערבי כי מדובר ב"עניין אמריקני פנימי",  אולם בעלי טורים ופרשנים רבים התקשו להתייחס אל המינוי בשוויון נפש ואף נחלקו בתגובות עליו

בחודשים האחרונים חלו התפתחויות משמעותיות ביחסים בין מצרים לאיראן, שהגיעו לשיאם בשיחת טלפון ראשונה מזה 22 שנה בין נשיאי שתי המדינות. לשיחת הטלפון, שהוגדרה על ידי שר התרבות האיראני כ"היסטורית", קדמה שורה ארוכה של מפגשים בדרג מיניסטריאלי ופרלמנטרי ומחוות הדדיות

יחסי מצרים-ארה"ב נקלעו בתקופה האחרונה למשבר. הרקע: מורת הרוח האמריקאית מהתפקיד שמלאה מצרים בפסגת קמפ-דיוויד; הכעס המצרי על הכרזתו של הנשיא קלינטון כי בכוונתו לבחון מחדש את העברת שגרירות ארה"ב בישראל לירושלים, ופרשת מעצרו של פעיל זכויות האדם המצרי, פרופ' סעד אל-דין אבראהים

פעיל זכויות האדם הותיק ומנהל "מרכז אבן ח'לדון למחקרים בתחום הפיתוח" פרופסור סעד אל-דין אבראהים, נעצר באחד ביולי 2000, על ידי שלטונות מצריים, יחד עם רבים מעובדי המרכז. נטען כלפיו, כי "קיים קשרים עם מדינות זרות וסיפק להן מידע הפוגע באינטרסים של מצרים

הדיון במצרים בפרשת הורשת השלטון בסוריה מחאפט' אסד לבנו בשאר התנהל בסימן השאלה, האם תופעה זו עלולה להתרחש גם במצרים. כמה פובליציסטים מצרים נזכרו בימים האחרונים בח'ליפה מעאויה בן אבי ספיאן, מושל דמשק ומייסד השושלת האומיית, שהיה למנהיג האסלאמי הראשון שהוריש את השלטון לבנו, יזיד

בתוכנית "עימותים", המשודרת בערוץ הלווין "אקרא" בעריכתו ובהגשתו של הסופר והעיתונאי מחמד ברכאת, התארח לאחרונה המשורר הפלסטיני הנודע, סמיח אל-קאסם. חלקים מן הראיון פורסמו בשבועון המצרי "אל-קאהרה". אל קאסם: כל עוד יש זכויות אבודות, המאבק באמצעות השיר והאבן יימשך..

"פילדמרשל" עבד אל-חלים אבו ר'זאלה שימש במשך שנים רבות כשר ההגנה המצרי ונחשב במשך תקופה ארוכה לאיש מספר 2 במצרים ולמועמד העיקרי לרשת את הנשיא מובארכ. לאחרונה התראיין אבו ר'זאלה לשבועון הנאצריסטי אל-ערבי, והציג עמדות נוקשות בנוגע ליחסיה של מצרים עם ישראל

ראש ממשלת סוריה עד לאחרונה, מחמוד אל-זועבי, שם קץ לחייו בירייה, כאשר אנשי ביטחון סוריים באו לביתו במטרה לעוצרו במסגרת מה שתואר כ"מסע נגד השחיתות" בסוריה. רבים פירשו את המהלכים שננקטו נגד אל-זועבי כטיהור של צמרת המשטר בסוריה ממתנגדיו של בשאר אל-אסד

במהלך שנות התשעים התפתח במצרים מערך רחב של קבוצות, אישים ומוסדות פעילים במגמות של פתיחות כלפי המערב ואימוץ ערכיו המסורתיים והמודרניים. גורמים אלה עומדים תחת לחצים כבדים בתקשורת מצד החוגים האינטלקטואליים הלאומנים והאסלאמיסטיים המסורתיים המייצגים את התפיסות הנאצריסטיות והמתנגדים לישראל ולנורמליזציה עמה

ד"ר מחמד אל-סעיד אל-כרדי כותב תחת הכותרת "נירון של המזרח התיכון":האימפרטור הרומאי נירון שתקופת [שלטונו] התאפיינה בעריצות ובאכזריות, העלה את רומא באש בשנת 64 לספירה הנוצרית. האימפרטור הישראלי, אהוד ברק, ששלטונו מאופיין ברמאות ובקלות ראש, החל להבעיר את לבנון והוא מתכנן להבעיר את המזרח התיכון כולו...

תחת הכותרת "דברים אל בני הדוד", מפנה בעל הטור דר' מצטפא מחמוד ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם פנייה ליהודים לשנות את דרכיהם, כדי לחסוך מעצמם את הסבל הצפוי להם בגיהנום."הכנופיה הציונית שהשתלטה על העניינים ברוסיה לאחר סילוקו של ילצין החולה, הפכה את המולדת הסובייטית למאורת זנות, ולביצת רעב, עוני, וסמים

במאמר בשבועון "אל-אהראם אל-ערבי" (18.12.1999) מסביר ראש מכון המחקרים של מוסד אל-אהראם, ד"ר עבד אל-מונעם סעיד, מדוע יש לדחות את דרך המחשבה הנפוצה בחוגים פוליטיים ערביים, אשר רואה בכל אירוע "מזימה" מדינית – חשאית שנרקמה על ידי בעלי אינטרסים כלשהם

מאמרי שטנה נגד מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאול, ממשיכים להתפרס בעיתונות המצרית הממסדית. "כפי שבא שר החוץ האמריקאי, קולין פאול, כך הוא חזר לארצו", כתב אניס מנצור, בעל טור ביומון אל אהראם, "אינני ידוע על בסיס מה ציפינו לשינוי כלשהו במדיניותו של פאול לעומת זו של מדלין אולבריט. אין הבדל ביניהם, פרט לגובה ולצבע."

ביומון המפלגה הליברלית (האסלאמית) המצרית, "אל-אחראר", מופיע מאמר תחת הכותרת "גרשו את שגריר ישראל" פרי עטו של עאדל אל-ג'וג'רי שהינו גם עורך השבועון "אל-ע'ד אל-ערבי". אל-ג'וג'רי תוקף בחריפות את ממשלת ישראל על מדיניותה בלבנון ומשתמש בביטויים אנטישמיים נגד מנהיגיה

הוגה הדיעות הצרפתי שהתאסלם, רוז'ה גארודי, אשר הואשם באנטישמיות ובהכחשת השואה, היה אורח הכבוד של יריד הספרים הבינלאומי בקאהיר (26.1-3.6.2000). היומון המצרי הממסדי "אל-אהראם" ראיין את גארודי וביקש את התייחסותו לוועידה הבינלאומית בנושא השואה בשטוקהולם

במאמר שכותרתו "האם ישלמו הנוצרים הערבים את מחיר הסדר השלום עם ישראל", כותב החוקר המצרי, מג'די ח'ליל, החי בניו יורק:  הנוצרים הערבים חוששים שהסדרי השלום הבלתי צודקים, המאכזבים את העמים הערבים, בנוסף לגלי השחיתות במדינות ערב,  עלולים להוביל לניסיון להעסיק את העמים הערביים ביצירתו של האויב הנוצרי האלטרנטיבי

ההשערה הראשונית שהופיעה בתקשורת האמריקאית, לפיה התרסקות המטוס המצרי נגרמה מהתאבדות טייס המשנה, ג'מיל בטוטי, עוררה בתקשורת המצרית  תגובות נסערות. הטענה כי האמירות בעלות האופי הדתי, שהשמיע בטוטי ברגעי הטיסה האחרונים, הן ראיה לכוונת ההתאבדות, החריפה את אופי התגובות

העיתון "אל-שרק אל-אוסט": "השמועות בדבר ניסיון ההתנקשות בשגריר ארה"ב בקאהיר, דניאל קרצר, באו בעקבות מתקפה מילולית תקשורתית שהתנהלה מעל דפי העיתונים במצרים בינו לבין כמה אנשי רוח מצריים..."