טרור באמריקה (26)
עורך אל-אהראם על פשעי ארה"ב נגד האנושות
עורך אל-אח'באר: כלי התקשורת האמריקאים - שכירי הציונים
בעקבות מאמרו של תומס פרידמן בניו יורק טיימס בו מתח ביקורת על המשטר בסעודיה, ומאמרים נוספים בוושינגטון פוסט שביקרו את התנהלותו של הנשיא מבארכ במשבר הנוכחי, פתחו עורכי יומוני המשטר המובילים במצרים בהתקפה על מדיניות ארה"ב.
את המאמר המקיף ביותר כתב, עורך "אל-אהראם", אבראהים נאפע, תחת הכותרת "תופעות מטרידות בעמדה האמריקאית"[1]. העיתונאי המצרי, חסנין כרום, העורך סקירת עיתונות מצרית עבור היומון הלונדוני "אל-קדס אל-ערבי", קבע כי מאמר זה היה "החשוב ביותר, משום שהוא מהווה תגובה עקיפה של הנשיא [מבארכ] לאמריקה ומשום שהיתה בו קריאת תיגר והאשמות ברורות כלפי הממשל האמריקאי על כך שהוא עומד מאחורי המתקפה הזו [נגד מצרים], שהוא מנסה להכפיף את מצרים למדיניותו, ומבצע במכוון פשעים נגד האנושות באפגניסטן".[2] להלן קטעים ממאמרו של נאפע:
"מתקפה מטורפת" של עיתונים אמריקאים נגד מצרים
"לאחרונה, גדל היקף התופעות המטרידות בעמדה האמריקאית, הן זו של הנשיא בוש והן זו של אמצעי התקשורת האמריקאיים... נתקלנו במתקפה מטורפת מצד עיתונים אמריקאיים רבים נגד העמדה המצרית במשבר הנוכחי; שמנו לב לניסיונות מכוונים ליצור באופן מלאכותי חילוקי דעות מבניים בין ארה"ב למצרים. הגיע המצב לידי כך שהעיתונים האלה מסיתים את הממשל האמריקאי נגד מצרים.
הדבר הבולט ביותר בעמדה האמריקאית בתקופה האחרונה היו ההתקפות של העיתונים הגדולים בארה"ב, כגון ה'וושינגטון פוסט' וה'ניו יורק טיימס', נגד העמדה המצרית. בהתקפות אלה נטלו חלק כמה מבעלי הטורים הבולטים בעיתונים האמריקאים, כגון תומס פרידמן. אם נבחן את המתקפה בה פתח ה'וושינגטון פוסט', כדוגמה למתקפה הפראית נגד מצרים, נמצא שהיא מבוססת על הבנה לקויה ומוטה של העמדה המצרית..."
ארה"ב היא המנסה להפוך משטרים בעולם לדיקטטורים
"האשמותיו [של ה'פוסט'] מעוררות גיחוך, אך בה במידה הן משקפות את הבורות, חוסר ההבנה, והיהירות שמבטאת המתקפה הזו. מה שמוזר הוא שכותבי המאמרים האלה אינם מבינים כי המדיניות האמריקאית היא ששואפת להפוך את המשטרים במרבית מדינות העולם למשטרים דיקטטוריים, כאשר היא תובעת מהם לתמוך באופן עיוור בצעדים האמריקאים, תוך התעלמות מן האינטרסים הלאומיים של אותן מדינות ומדעת הקהל בהן. הממשל ואמצעי התקשורת האמריקאים מתעלמים מעובדה מהותית אחת והיא שמצרים היא מדינה ריבונית שיש לה עקרונות, עמדות עצמאיות, והשקפות ריאליסטיות ביותר ביחס לבעיות למשברים הבינלאומיים.
אינני יודע כיצד מתירים האמריקאים לעצמם לדבר באופן הזה, בעיקר לאור העובדה כי אין להם כל סיבה לחשוב שמצרים מחויבת לאמץ את העמדות האמריקאיות באופן מוחלט וללא כל מחשבה [עצמאית]. מצרים אימצה תמיד עמדות לאומיות ופאן-ערביות עצמאיות ביחס לכל הבעיות הבינלאומיות והאזוריות, גם אם אלו התנגשו עם המדיניות האמריקאית...
לו היו הממשלים האמריקאים שתים לבם להזהרות המצריות, היה הדבר חוסך לארה"ב את האסון של ה11- בספטמבר ואת התגברות גלי השנאה כלפי המדיניות האמריקאית בעולם הערבי וברבות ממדינות העולם, ובכללן מדינות אירופה שהן בעלות ברית של ארה"ב, שכולן מוחות על יהירותה של המדיניות האמריקאית ועל נטייתה העיוורת של ארה"ב לטובת ישראל. אמצעי התקשורת האמריקאים מתעלמים גם מן הדיקטטור האמיתי במזה"ת, הוא ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון... בשל לחציו של הלובי היהודי בארה"ב ושליטתו על אמצעי התקשורת האמריקאיים."
מהות העמדה המצרית
"האמת היא שהמתקפות התקשורתיות האלו רואות את העמדה המצרית מזווית צרה ובהתאם לפרשנות מוטעית, ולא על פי מהותה האמיתית... מצרים הביעה סימפתיה מלאה ל[קורבנות] האסון בארה"ב, וגינתה בעוצמה את פעולת הטרור. היא קראה לארה"ב להתייחס למשבר של ה11- בספטמבר באופן אובייקטיבי ומאוזן. מצרים קבעה כי יש להלום בטרור בכל העוצמה... [במקביל] הדגישה מצרים כי אסור שהמאמצים להכות בטרור יובילו לגרימת נזקים לאזרחים חפים מפשע באפגניסטן בפרט ובעולם בכלל. כמו כן, סברה מצרים כי המלחמה האמריקאית נגד הטרור אינה צריכה להוביל לתקיפת מדינות ערביות או אסלאמיות כלשהן, דבר שאם יתרחש, יהווה תוקפנות אכזרית ומטומטמת שתשרת, בהכרח, את האינטרס של ישראל ותגביר, בהכרח, את שנאת דעת הקהל הערבית והאסלאמית למדיניות האמריקאית..."
הפעולה הצבאית האמריקאית באפגניסטן מוגזמת
"ההתפתחויות של הימים האחרונים הוכיחו את צדקת העמדה המצרית ואת אמיתות החששות המצריים עליהם הצביע הנשיא מבארכ מאז תחילת המשבר. הפעולה הצבאית האמריקאית באפגניסטן נכנסה לשלב מסוכן ביותר, לאחר שההפצצות מן האוויר והטילים האמריקאים פגעו באזרחים ובשכונות מגורים בבירת אפגניסטן ולאחר שההפצצות נמשכו זמן רב יחסית ובצורה רחבה יותר משהיה צפוי בתחילה.
המטרה העיקרית בהפצצות ובמתקפת הטילים האמריקאית היתה להשיג את מה שמכונה ריבונות אווירית מעל זירת האירועים, דבר שיש להניח כי לא הצריך יותר מיום אחד או כמה ימים לכל היותר, לאור הידוע על מיעוט המטרות הצבאיות המרכזיות של תנועת הטאליבאן וארגון אל-קאעדה באפגניסטן. משמעות הדבר היא כי אין לטילים ולפצצות האמריקאיים במה לפגוע באפגניסטן. במקום שהשלב הזה יתקצר, הכוחות האמריקאיים הרחיבו אותו מאוד ולפיכך עלו שאלות רבות בנוגע למה בדיוק מפציצים הכוחות האמריקאים באפגניסטן? כמו כן, היה צפוי שההפצצות לא יפגעו באזרחים חפים מפשע... התפתחות זו מעידה על כך שהפעולה הצבאית האמריקאית-בריטית באפגניסטן החלה לפגוע באזרחים, בילדים ובנשים; היא אינה מצטמצמת למטרות הצבאיות 'הנדירות', אלא מתרחבת לאזורים מאוכלסים בערים ובכפרים האפגאנים וגורמת לפגיעות קשות באזרחים."
הסיוע ההומניטרי האמריקאי מזיק ויתכן שמדובר בפשע נגד האנושות
"ארה"ב מנסה להוכיח בכל דרך כי המתקפה הצבאית שלה אינה מכוונת נגד העם האפגאני אלא נגד תנועת הטאליבאן וארגון אל-קאעדה. היא ניסתה לבטא זאת בדרכים הנחשבות ליוצאות דופן בהיסטוריה של המלחמות. מטוסים אמריקאים משליכים סיוע הומניטארי מן האוויר על אדמת אפגניסטן, כסיוע לעם האפגאני המורעב, בשעה שמטוסי הקרב, הפצצות, והטילים האמריקאים כותשים אזורים אחרים מן האדמות האפגאניות. בשיטה זו טמונות סכנות ונזקים קשים עבור העם האפגאני, משום שהסיוע האמריקאי מושלך באזורים זרועי מוקשים, דבר הגורם לפגיעה באזרחים אפגאנים המנסים לאסוף אותו.
כמו כן, היו כמה דוחות שדיברו על כך שהחומרים ההומניטריים עברו טיפול גנטי במטרה להשפיע על בריאות העם האפגאני. אם נכון הדבר, הרי שארה"ב מבצעת פשע נגד האנושות בכך שהיא מעניקה לעם האפגאני מוצרים הומניטאריים מזיקים, כנאמר באותם דוחות..."
הממשל האמריקאי עומד מאחורי ההתקפות העיתונאיות נגד מצרים
"אין ספק שהמתקפות האחרונות מצד העיתונים האמריקאים נגד מצרים הן התקפות מוסתות שמטרתן להפעיל סוג מסוים של סחטנות נגד ארצנו. הם מנסים להסיט את תשומת הלב מן ההפרות הישראליות נגד העם הפלסטיני. כמובן שאנו מבינים כי העמדות של אמצעי התקשורת האמריקאיים אינן מייצגות בהכרח את העמדה הרשמית של הממשל האמריקאי; יתכן שהן מייצגות את עמדתו של כותב המאמר, של העיתון, או של זרם מסוים בארה"ב. אבל אנו מבינים גם שהתקפות שכאלה אינן מנותקות, בדרך כלל, מהשפעה ממשלתית אמריקאית, בעיקר בשעת משבר ומלחמה. כמו כן, אנו רואים בדאגה רבה את המרכיב הסימולטני בהתקפות של העיתונות האמריקאית, שמשמעותו כי קיימת מתקפה קולקטיבית מתואמת בארה"ב נגד מצרים ונגד מדינות ערב..."
עורך היומון הממסדי המצרי, "אל-אח'באר", גלאל דוידאר, הצטרף אף הוא למתקפה תוך שהוא מתמקד ב'וושינגטון פוסט'. תחת הכותרת "האם יכפר הוושינגטון פוסט על פשעו נגד מצרים?", כתב דוידאר: "נמאס לנו במצרים מן ההטיה הפרו-ישראלית של התקשורת האמריקאית הנכנעת להוראות הלובי היהודי. משום שחלק ממה שנכתב על מצרים ועל הערבים הוא שקר הנסמך על רמייה, נקשרו שמותיהם של כמה מאותם עיתונים ותחנות טלוויזיה - שזהותן היא אמריקאית מבחינה תיאורטית אך ציונית מבחינה מעשית - בחוסר אמינות. אנו התחלנו להתייחס לאותם שופרות כמנגנוני תקשורת העובדים בשכר ומקבלים תמורה מן הארגונים הציוניים ומן המנגנונים הפועלים מתחת לפני הקרקע, עבור התקפותיהם על מצרים ועל הערבים. אין דרך לתאר את מה שהם כותבים אלא כסחטנות וכניסיונות נואשים לעוות את תדמיתה [של מצרים] ולהפעיל לחץ כדי לשנות את עמדותיה הנאמנות והמוסריות.
עד כמה אני מייחל ששאיפתה של ה'וושינגטון פוסט' לקיים ראיון עם הנשיא מבארכ הוא ניסיון מצדה לכפר על הפשע התקשורתי שביצעה נגד מצרים, שהתבטא במאמר רצוף השקרים והכוונות הרעות שנכתב והתפרסם ביום חמישי שעבר [“The Arab Paradox”] לטובת ישראל, חלוצת טרור-המדינה בעולם כולו...
בתגובה לדברי ההבל של ה'וושינגטון פוסט', אנו אומרים: האם העובדה שמטוסים אמריקאים תוקפים והורגים אזרחים באפגניסטן, במקום את ראשי הטרור המבוקשים, תואמת את זכויות האדם? האם ניתן להחשיב את הסוכנים ואת אלו המוכרים את סודות המדינה שלהם [הכוונה לפעיל זכויות האדם המצרי, סעד אל-דין אבראהים, שנשפט ונכלא על ידי שלטונות מצרים, ושהוזכר במאמר ב'פוסט'] לגיבורים ולקורבנות רק משום שהוחל לגביהם החוק ונתקבלו בעניינם גזרי דין? האם מה שעושה ישראל מדי יום נגד הפלסטינים תואם את עקרונות זכויות האדם?..."[3]
ד"ר עבד אל-עאטי מחמד, בעל טור ב"אל-אח'באר", הגיב אף הוא על המאמרים בעתונות האמריקאית תחת הכותרת "הטרוריסטים החדשים": "מאז אירועי ה11- בספטמבר, צצו מי שניתן לכנותם 'הטרוריסטים החדשים', שאינם שונים יתר על המידה מהטרוריסטים הישנים. הן אלו והן אלו שוללים את המתנגדים לדעתם וסבורים כי האמת היא אך ורק לצדם ואין הם מסוגלים לקיים ביקורת עצמית או להודות בשגיאות. בשעה שהטרוריסטים הישנים נהגו להשתמש בנשק כדי לדכא את מתנגדיהם, הטרוריסטים החדשים משתמשים כעת בנשק קטלני עודי יותר, הוא נשק הדיכוי הרעיוני...
מסע השנאה וההסתה נגד מצרים שמנהלים הוושינגטון פוסט והניו יורק טיימס בימים אלה מהווה דוגמה טובה לאותם טרוריסטים חדשים שקולם עולה במערב... למרות שאנו כבר התרגלנו להתקפות המערביות האלה, הרי שהפעם הן חשפו את הכוונות האמיתיות של אותה קבוצה משפיעה בבירות המערב...
אין צורך שנזכיר לטרוריסטים החדשים האלה שמצרים היתה הראשונה שהביעה תמיכה במתקפה המדינית האמריקאית נגד הטרור... אין צורך שנזכיר להם שהדמוקרטיה האמריקאית, שעליה הם בוכים כעת, היא זו ששמה את ידה בידיהם של הטרוריסטים הישנים; היא זו שידיה גואלו בדמם של חפים מפשע בכמה מלחמות; היא זו שתמכה במשטרים אוטוקרטיים רבים באסיה, באפריקה, ובאמל"ט, ובאף אחד מן המקרים האלה מצפונה לא זועזע בשל החשש לדמוקרטיה [באותן מדינות]. באיזו זכות אנושית תובעים הטרוריסטים החדשים מארה"ב ללמד אחרים מהי דמוקרטיה. האין זה נוגד את הרעיון הדמוקרטי מיסודו? הסיבה העיקרית למתקפות השנאה האלו הוא חששם של הטרוריסטים החדשים לגורלה של ישראל..."[4]