המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי מצרי על "המזרח התיכון הישן"
19/3/2001


עיתונאי מצרי על "המזרח התיכון הישן"

 

העיתונאי המצרי הליברלי, רצ'א הלאל, התייחס בטורו השבועי ב"אל-אהארם" להיבטים השליליים של התמוטטות תהליך השלום והתוכניות ל"מזרח תיכון חדש":

 

"מיותר לציין שבחירתו של אריאל שרון לראשות ממשלת ישראל עלולה להוות תפנית שלילית במזרח התיכון.

 

התשובה לשאלה מי היה אחראי לעלייתו של שרון ולאובדן ההזדמנות שהיינו על ספה להגיע ל"הסכם שלום סופי" בין הפלסטינים לישראל - קלינטון, ברק, או ערפאת - איננה חשובה כרגע. מה שחשוב הוא שתהליך השלום בין הפלסטינים לישראל, על פי מקור הסמכות של אוסלו ומדריד, התמוטט. ניתן לומר ש"תהליך השלום מת והוא ממתין לקבורתו".

 

תהליך השלום במזרח התיכון נקשר מאז 1991, ולו ברמת התקוות, ב"מזרח תיכון חדש" שישלטו בו ערכים ורעיונות חדשים. הערכים החשובים ביותר של התמורה הזו היה פניה להסדר בדרכי שלום של הסכסוך הערבי-ישראלי כתחליף לפתרון הצבאי ופניה לעבר מערכת אזורית על בסיס כלכלי (שוק ערבי משותף) במקום המערכת האזורית הערבית הישנה שהאחדות הערבית שימשה לה כסיסמה ושהגיעה על קיצה בפלישה העיראקית לכווית.[1] בין הערכים האלה נכללה גם השאיפה להיכנס למערכת של [הסדר] העולמי החדש, שיכפה חירות כלכלית, תחרותיות בכלכלה העולמית, דמוקרטיה, וכיבוד של זכויות האדם.

 

ואולם, התמוטטותו של תהליך השלום (והגעתו של שרון מהווה את העדות הטובה ביותר להתמוטטות זו), העלתה על פני השטח מזרח תיכון המורד בעצמו וחוזר אל סיסמאותיו הישנות. אל העיתונים והטלוויזיה שלנו חזרו אלו המאיימים במלחמה בתגובה לאיומי חברים מרכזיים בממשלת שרון, כגון ליברמן ורחבעם זאבי. אחד הפובליציסטים שלנו הציע למנהיגים הערביים לנסוע לבגדאד ולהתלכד סביב הנשיא צדאם חוסין. הקריאות למימוש הדמוקרטיה והפריחה הכלכלית נעלמו לטובת הסיסמה "אל לקול כלשהו לעלות על קולה של המלחמה" שחזרה ועלתה על פני השטח, כאילו נגזר עלינו להתפלש לעד ברפש של האלימות, העריצות העוני.

 

כך, ניצב המזרח התיכון בפני פרשת דרכים: או שהוא יחצה אותה, או שהוא ילך לאחור. מה שצריך להיאמר פה הוא שקיים הבדל בין השלום לבין תהליך השלום. גם אם תהליך אוסלו מת, הרי שהשלום לא מת והוא ממשיך להוות מטרה אסטרטגית. בנוסף, כאשר תהליך אוסלו יקבר, לאחר מותו, תמשיך להתקיים המורשת שלו, בדומה לכל בר-מינן. הדבר היקר ביותר במורשת זו היא הצוואה הקובעת שבכישלון תהליך השלום יש משום סכנה של חזרתו המזרח התיכון הישן; ומול הפסימיות בנוגע למצב השלום כרגע חייב לעמוד רצון אופטימי בפריחה כלכלית ובדמוקרטיה."[2]



[1]  כדי להתוודע לעמדתו של הלאל כלפי ה"לובי" הערבי הפרו-עיראקי ראה  דו"ח MEMRI מס' 196. www.memri.org

[2]  אל-אהראם (מצרים), 15.3.2001.