פונדמנטליסטים מצריים מאיימים בפיגועים נגד ארה"ב
בקהיר נערך כינוס תמיכה בשיח' עמר עבד אל-רחמן, הכלוא בארה"ב בשל מעורבותו בפיגוע הטרור ב'מרכז הסחר העולמי' בניו יורק, ובו איימו הדוברים בפיגועים נוספים נגד מטרות אמריקאיות, אם לא ישוחרר מנהיגם. עורך דינו של השיח' עמר עבד אל-רחמן, מנתצר אל-זיאת, אף אמר: "כאשר ארגון "הג'יהאד" גילה כי ה-CIA היה מעורב בהסגרת שלושה מאנשיו מאלבניה למצרים, הוא השתתף בפיצוץ שגרירויות ארה"ב בניירובי ובדאר א-סלאם. לפיכך, אם הפגיעה מגיעה עד איש דת במעמדו של עבד אל-רחמן, הנקמה תהיה אלימה וחזקה יותר, והשפעתה תהיה רבה יותר."[1]
הכינוס נערך כאות להבעת סולידאריות עם אשתו ובנו של השיח' עמר עבד אל-רחמן, שהשלטונות האמריקאים סירבו בראשית החודש לתת להם ויזות כדי שיוכלו לבקרו.
עוה"ד אל-זיאת אמר עוד, כי העולם האסלאמי "לא יסכים שיימשך לנצח העלבון כלפי איש דת של מוסד אל-אזהר ומנהיג הארגון האסלאמי הגדול בעולם. השיח' זוכה למעמד מיוחד לא רק בקרב ארגון "הג'יהאד", אלא בקרב כל התנועות הפונדמנטליסטיות בעולם. אע"פ שעורכי דינו של השיח' מנסים לטפל בבעיה בדרך משפטית, בשעה שמנהיגי [ארגונו] אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה נוקטים איפוק, הרי שלא מן הנמנע שאחד או יותר מאוהביו של השיח' יבצעו פעולות נגד אינטרסים אמריקאים בעולם, כנקמת דם על הפגיעה בשיח' הנכבד."[2]
אלא שאל-זיאת הוציא מכלל אפשרות שפיגועים כאלה יתרחשו על אדמת מצרים. הוא הביע תקווה שהממשל האמריקאי החדש "יאזין לקול ההיגיון וישחרר את עבד אל-רחמן כדי שלא להחריף את מצב האיבה עם העולם האסלאמי, החושד במעשיה של ארה"ב נגד כל מה שהוא ערבי ואסלאמי".[3]
"אנו מזהירים, ומזהירים, ומזהירים", הוסיף אל-זיאת, "שארה"ב תקצור קציר מר אם היא תמשיך בעלבונה כלפי הד"ר עמר... המשך ההתעללות בשיח' עלול להוביל להתפוצצות של אירועים נגד האינטרסים של ארה"ב. אוהביו של השיח' עמר הם רבים".[4]
ראש צוות ההגנה על עבד אל-רחמן, ד"ר עבד אל-חלים מנדור, הטיל את האחריות לחיי השיח' העיוור על הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש, ואמר כי אם ייפגע השיח', "התוצאות תהינה נוראיות ביותר". לדבריו, "האמריקאים משתמשים בשיח' כקלף מיקוח פוליטי במטרה ללחוץ על ממשלת מצרים. מדי פעם הם רומזים שהם יחזירו את השיח' למצרים כדי להפחיד את הבכירים המצריים ולמנוע מהם מלקחת אחריות על חייו." [5]
בנו של השיח' הכלוא, עבדאללה עבד אל-רחמן, תקף את ארה"ב וקרא לארגונים הבינלאומיים להציל את אביו "הסובל מצעדי ענישה". בתחילת הכינוס הקריא עבדאללה עבד אל-רחמן גילוי דעת בו פנה "לכל אדם על פני כדור הארץ שיש לו לשון המשמשת לדיבור, עט המשמשת לכתיבה או מוח המשמש לחשיבה, לכל המוסלמים בעולם, לכל אלו הקוראים לחירות, ולכל בני החורין שאינם אוהבים את העלטה." הוא אמר שהשארתו של השיח' בכלא מהווה "אות קין".[6]
בנו של השיח' עבד אל-רחמן תיאר את יחסם של השלטונות האמריקאים לאביו: "התרברבותם בנוגע לחופש האמונה וחופש הפולחן ריקה מתוכן. אבי לא התפלל את תפילת יום השישי או תפילת "אל-ג'מאעה" [?] מאז הגיע לכלא באוקטובר 1995. בבית הכלא יש אפליה גזעית ביחס [לאסירים]. אם אסיר כלשהו קורא לקציני המשמר, הם חשים אליו; לעומת זאת אבי דופק על הדלת במשך שעות, ואיש אינו מטפל בצרכיו. את שיערו מספרים רק כל כמה חודשים. אבי מכבס את לבניו [בעצמו] ואין עמו אדם היכול להביא את הדברים ולהניחם במקום הנכון. אין לצדו אדם עמו הוא יכול לדבר... אין לצדו אדם מוסלמי או אדם המדבר ערבית.
איזה מן יחס זה שמונעים ממנו מלהאזין לרדיו ואין מאפשרים לאדם כלשהו להקריא לו את העיתונים והספרים... לא מודיעים לו מתי מתחיל ומתי נגמר חודש הרמדאן. כיצד מסווגים אותו במניין המשוגעים וכולאים אותו עמם? כיצד יתכן שמכים אותו?"[7]
הבן הוסיף שאביו סובל מסוכרת ומעלייה בלחץ הדם. משקלו פחת בכחמישה עשר ק"ג והוא אינו מסוגל ללכת. לדבריו, הממשל האמריקאי יישא באחריות לכל נזק שייגרם לשיח'. "מה עושה ממשלת מצרים כדי להגן על אזרח מצרי ואיש דת של מוסד אל-אזהר?", שאל. "פסק הדין בעניינו של אבי הוא פוליטי ולא פלילי. האמריקאים לא שפטו אותו על פשע שביצע או על רצח אלא על שיעוריו ודרשותיו."[8] "אנו מטילים את האחריות המלאה לכל פגיעה בו על הממשל האמריקאי", סיכם הבן.[9]
[1] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 24.4.2001.
[2] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 24.4.2001.
[3] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 24.4.2001.
[4] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 24.4.2001
[5] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 24.4.2001.
[6] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 24.4.2001.
[7] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 24.4.2001.
[8] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 24.4.2001.
[9] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 24.4.2001