המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
טרור באמריקה (34): עלי סאלם לועג לקיצוניות
9/11/2001


טרור באמריקה (34)

הסטיריקן המצרי, עלי סאלם: נקים גן ילדים להקניית ערכי הטרור

 

המחזאי המצרי הידוע, עלי סאלם, פרסם מאמר סאטירי ביומון הלונדוני "אל-חיאת" בו לעג לתקשורת הערבית, המחנכת להקצנה. סאלם, התבסס על הרעיון של אחד ממחזותיו, "בית ספר למופרעים", וכתב על כוונתו להקים גן ילדים להקניית ערכי הקיצוניות. להלן קטעים מן המאמר, שכותרתו "תוכנית לימודים חדשה לחינוך ילדים להקצנה!":

 

"אני מחפש אחר מממנים להקמת גן ילדים מודרני להקצנה, אליו יכנסו ילדים מתחת לגיל ארבע, שהרי אחרי גיל חמש כבר לא ניתן להקנות לבן האדם מושגים חדשים. בכך, אבטיח שכאשר הם יכנסו לבית הספר התיכון ולאוניברסיטה, הם ימשיכו להיות קיצוניים ושום ברייה או תוכנית לימודים מדעית לא תוכל לערער את קיצוניותם או לאלפם. את הפיקחים שבהם, נהפוך לעיתונאים ולאינטלקטואלים שלנו, לראשי מערכות העיתונים שלנו, לשדרני הרדיו, ולפקידים בכל תחומי החיים.

 

תנו לי את הילדים שלכם ואני מבטיח לכם שהם יהפכו לקיצוניים אמיתיים. אני נשבע לכם שמי מהם שיפגין גאוניות בקיצוניותו, יצורף לאקדמיה העליונה לטרור, גם אם דרגת הטרור שלו אינה מזכה אותו בכך; די בכך שהוא כן ברצונו, בעל כשרון לטרור, או טרוריסט מטבעו.

 

אני אומר להם: ילדים, אל תאמינו כי האחרים עובדים את אותו האל שאנו עובדים; הם כופרים העובדים אלילים אחרים; עליכם לחשוב תמיד על דרך לכפות עליהם לעבוד את מי שאנו עובדים; האחרים הם זרים והזרים הם כופרים; התפקיד שעבורו אני מכשיר אתכם הוא לטהר את העולם מהם.

 

זהו המסר הקדוש שלכם; אל תאמינו לסיפור שהם דבקים בו על חירות, דמוקרטיה, זכויות אדם, קידמה, וציוויליזציה; הם שקרנים ורמאים; הם שונאים אותנו משום שאנו טובים, גדולים, וחזקים מהם.

 

אתם תבחינו בקלות שהם אוהבים את החיים, וזוהי נקודת החולשה שלהם אותה אנו ננצל; לעומת זאת, אנו אוהבים את המוות ושומרים עליו. אל תאמינו שאללה ברא עבורנו את החיים כדי שנחיה אותם, נבנה אותם ונשמח בהם; אללה ברא אותנו כדי לבחון את יכולתנו להתקומם נגד החיים, לזלזל בהם, ולהיפטר מהם בהזדמנות הראשונה. כל אחד מכם צריך לחפש את ההזדמנות האפשרית הראשונה למות, אבל אסור לו למות בחינם; עליו לקחת עמו מספר גדול ככל האפשר מאותם כופרים ולהכניסם לגיהינום. עליכם לדעת, ילדים יקרים, שה'שהידים' שלנו [זוכים] לגן עדן וההרוגים שלהם [נידונים] לאש הגיהינום. הטיפשים האלה אינם מאמינים בגן העדן, באש הגיהינום, וביום הדין וההוכחה לכך היא שהם דואגים להפוך את עולמם לגן עדן בו הם נהנים מהכל.

 

כל משקיף נבון יכול להבחין כיצד הם ממציאים מדי יום, מדי שעה, ואף מדי דקה, אמצעים ההופכים את חיי האדם לגן עדן עלי אדמות. לו הם היו מאמינים באמת באללה או בנביאיו, הם היו מקפידים על כך שעמיהם יחיו כמו העם האפגאני והיו שולטים במדינותיהם ובעמיהם כפי ששולט המולא הדגול, מחמד עמר. בכל דור, ילדים, מופיעים שני אנשים דגולים [הקרויים עמר] ובדורנו הופיעו המולא מחמד עמר ו[השיח'] עמר עבד אל-רחמן; בפעם היחידה שהופיע עמר אצל אותם כופרים, היה זה [השחקן המצרי] עמר שריף.

 

האם אתם אמת מאמינים שהם נלחמים בממשלת הטאליבאן כנקמה על מה שקרה להם? כנקמה על הרוגיהם? כמובן שלא. הם רוצים להשתלט על הנפט של הים הכספי. הם כבר השתלטו על הנפט של הערבים והיו חייבים לעשות את ההצגה הזו כדי להשיג את הנפט של הים הכספי. אמרו יחד עמי: 'מוות לאמריקה', 'מוות למערב', 'מוות לנו' ושהחיים יהיו מנת חלקם של הפחדנים השפלים.

 

אתם יודעים, כמובן, שישנן ארצות רבות בהן שוכנים עמים מוסלמים. אבל - ילדים - עליכם לדעת גם  שהאסלאם של העמים והממשלות בארצות אלה חלש. ההוכחה לכך היא ששליטיהם ניצבים לצד אמריקה נגד מה שהם מכנים טרור. האסלאם האמיתי הוא האסלאם של ממשלת הטאליבאן בהנהגת המולא עמר הדגול, אסאמה בן לאדן, וחבריו. הסיפור של השליטים האלה [במדינות ערב והאסלאם התומכות באמריקה] הוא סיפור מוזר. במקום להקים בסיס ["קאעדה"] לבן לאדן בכל ארץ מוסלמית, הם הצטרפו לאלה הרוצים להרוס את הבסיס היחיד של בן לאדן באפגניסטן הטהורה. אמנם כן, זוהי ארץ טהורה, שדבר אינו מטמא אותה: לא מזון, לא שתייה, לא מפעלים, לא שדות, לא אמנות, שום דבר פרט לרעב, פחד, וחולות.

 

יודעים אתם, ילדים, או אולי שמעתם שקיימת מדינה שקוראים לה אינדונסיה והיא המדינה האסלאמית הגדולה ביותר. אל תאמינו לזה. ההוכחה היא שהם התירו לאישה לשלוט בהם... תראו מה עשתה האישה הזו. היא היתה הראשונה לרוץ לאמריקה ולהכריז על כך שעמה עומד לצדם [של האמריקאים]. אני ממליץ לכם, ילדים, לזלזל בנשים; כדאי לכם לפחד מהן, משום שהשטן תפקידו לפתות את בני האדם. מפאת הצורך, אנו מתירים לנשים לחיות, אבל רק כדי להוליד ילדים.

 

ילדים יקרים,

 

שנאו את חופי הים, שנאו את הפרחים ואת הורדים, שנאו את שדות החיטה, שנאו את העצים, שנאו את המוסיקה,  שנאו את כל סוגי היצירה האומנותית, הספרותית, והמדעית, שנאו העדינות, שנאו את ההגיון והשכל, שנאו את בני משפחותיכם ובני ארצכם, שנאו את האחרים - כל האחרים - שנאו את עצמכם, שנאו את מוריכם, שנאו אותי, שנאו את בית הספר הזה, שנאו את החיים ואת כל מה שיש בהם.

 

יאללה, לכיתות..."[1]

 

 



[1] אל-חיאת (לונדון), 5.11.2001.