ב-4.2.2012, יום הולדתו של הנביא מוחמד, פרסם חמזה כשר'רי, בעל טור ביומון הסעודי אל-בלאד, כמה "ציוצים" בחשבון הטוויטר, שפורשו ע"י רבים בסעודיה כפגיעה בנביא ובאללה. הדבר חולל סערה תקשורתית גדולה וגרר תגובה חריפה מצד המשטר

על הקרע בצמרת ההנהגה האיראנית, וניסיונו של ח'אמנאי לבחון את ביטול המשטר הנשיאותי והחלפתו במשטר פרלמנטארי כדרך מוסדית לסילוק יריביו – אחמדי-נז'אד והאשמי רפסנג'אני

במצרים מתנהלת חקירה משפטית כנגד פעילותם של ארגוני חברה אזרחית, שקיבלו מימון ממדינות זרות ובראשן ארה"ב. על רקע זה הופיע ביומון המצרי הרשמי אל-אהראם הופיע מאמר הטוען כי המזרחן ברנרד לואיס גיבש, כבר לפני כשלושים שנה, בהוראת הממשל האמריקאי, תכנית לחלוקתה של מצרים לארבע מדינות קטנות

במאמר ביומון הקטרי אל-שרק, שהתפרסם ב-13.2.2012 תחת הכותרת "למי שמחפש אתיקה של מלחמה בשואה של חומס וסוריה!", טען בעל הטור ח'אלד אל-הנדאוי, כי "שואת חומס העומדת איתן עולה על מה [שעוללו] הנאצים ליהודים" וכי המשטר הסורי מפר את השריעה, החוק הבין-לאומי וכל כללי המוסר הנהוגים במלחמה

לאחרונה העמיק המשבר ביחסי מצרים-ארה"ב כתוצאה מהחרפת צעדיו של השלטון המצרי נגד פעילותם של ארגוני חברה אזרחית במצרים. במסגרת חקירת הטענה כי הארגונים פועלים ללא רישיון ונהנים ממימון ממדינות זרות, ובראשן ארה"ב, פשטו חוקרי הפרקליטות המצרית על משרדיהם של 17 ארגוני חברה אזרחית

בבחירות למועצת העם, הבחירות הראשונות שנערכו במצרים בעקבות מהפכת ה-25 בינואר 2011, זכו הזרמים האסלאמיים - האחים המוסלמים והמפלגות הסלפיות - להצלחה רבתי. מנגד, ספגו הזרמים החילוניים-ליברליים, השמאל, מפלגות הצעירים החדשות, הנשים והקופטים מפלה קשה

בעקבות המהפכה וחופש הביטוי שהקנתה לגורמים רבים, הוקמה במצרים לאחרונה משטרת דת, הנושאת את השם "הרשות לציווי על עשיית הטוב ומניעת האסור" בדומה לשמה של משטרת הדת בסעודיה, הפועלת ליישום השריעה האסלאמית. ואולם בשונה מסעודיה, שם פועלת משטרת הדת במסגרת הממלכה,  במצרים לא ברור מה תפקידה ומי מקור הסמכות שלה

על הקרע בצמרת ההנהגה האיראנית ותגובתו של מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי למשבר הגלוי שפרץ בינו לבין הנשיא אחמדי-נז'אד על רקע השינוי הדוקטרינרי שניסה, ככל הנראה, אחמדי-נז'אד לקדם – שעיקרו ביטול הצורך בתפקידו של ח'אמנאי

עם התרבות הידיעות על עימותים חמושים בין מנגנוני הביטחון בסוריה לבין מתנגדי המשטר, החלו מדווחים עיתונים מערביים וערביים על סיוע שמקבל "צבא הסורי החופשי" הנלחם נגד צמשטר אסד, מן המערב ובעיקר מן המשטר החדש בלוב.

גל ההפגנות המתקיימות בירדן מאז ינואר 2011 ומאורגנות ע"י התנועה האסלאמית, תנועות עממיות, תנועות צעירים והשבטים הירדניים הדורשים לבצע רפורמות במדינה, התאפיין בעלייה הדרגתית ברף הדרישות. מובילי המחאה בירדן הם התנועה האסלאמית המנהיגה את האופוזיציה הפוליטית ו"התנועה העממית", הכוללת תנועות וארגונים רבים שקמו לאחרונה

הליברל הקופטי המצרי, עצאם עבדאללה, תקף במאמר שפרסם את ממשלו של הנשיא אובמה, התומך, לדבריו, בכוחות האסלאמיים במזה"ת, במקום בכוחות הדמוקרטים החילוניים, ומאפשר לשדולות האסלאמיות בארה"ב, להשפיע על המדיניות האמריקאית  במזה"ת, ואף לנהל מלחמת חורמה נגד הליברלים הערבים

לראשונה בתולדותיהם, נערכים החוגים הסלפים במצרים להתמודדות בבחירות לפרלמנט, ברשימות משלהם. לקראת הבחירות הקימו החוגים הסלפים כמה מפלגות: אל-נור, אל-אצאלה, אל-פדילה ואל-בנאא ואל-תנמיה המזוהה עם הגמאעה אל-אסלאמיה, במטרה לרומם את האסלאם המקורי ולהעצימו, כדי להופכו לגורם הקובע בחיי הפרט והכלל

בחודשים האחרונים יש מגעים בין ירדן לבין תנועת החמאס, אשר צפויים להביא לחידוש היחסים הרשמיים בין הצדדים לאחר כ-12 שנות נתק. מה שמביא להתקרבות הנוכחית בין חמאס לירדן הוא הטלטלה העוברת על האזור: חמאס מחפשת מפלט מסוריה – מקום משכנה של לשכתה המדינית ואילו ירדן מנסה להדוף את גל המהפכות המאיים גם עליה

במצרים מתנהל לאחרונה ויכוח על מימון ארגוני החברה האזרחית במדינה בידי גורמים זרים, בראשם ארה"ב. המועצה הצבאית העליונה, שדרך התנהלותה נתקלת בביקורתם של הארגונים האזרחיים, ניסתה לערער את הלגיטימיות שלהם, בטענה כי המימון הזר הוא כלי להתערבות בענייני הפנים של מצרים ולפגיעה ביציבותה

להתקוממות העממית בסוריה, שהחלה באמצע מרץ 2011, חשיבות רבה עבור לבנון, בשל הגבול המשותף בין שתי המדינות, קשריהן המסועפים והמורכבים, ובעיקר משום שסוריה רואה בלבנון מדינת חסות. מסמך זה יסקור בעיקר את עמדתה של ממשלת לבנון, בראשותו של נג'יב מיקאתי ביחס להתקוממות בסוריה

במצרים שלאחר עידן מובארכ, מתנהלת תחרות פוליטית על עיצוב אופייה ועתידה של המדינה. במסגרת זו, פרסמו  מועמדים לנשיאות, מפלגות, תנועות פוליטיות ואנשי ציבור שונים, מסמכים בהם פרשׂ כל אחד מהם את "האני מאמין" שלו בדבר המראה מצרים להיראות לאחר המהפכה, תוך שהם מבקשים שאלו יהוו בסיס לחוקתה הבאה

שבעה חודשים לאחר פרוץ ההתקוממות העממית בסוריה, משטרו של בשאר אל-אסד עדיין טוען לשליטה על המצב במדינה. את השליטה הזו מאפשרים: מנגנוני הביטחון, המפעילים יד קשה נגד המפגינים; הצבא, שעודו נאמן למשטר, למרות דיווחים על עריקת כעשרת אלפים קצינים וחיילים משורותיו

בעקבות התגברות מעורבותם של אישים וארגונים אסלאמיים וסלפיים בזירה הפוליטית ובתקשורת במצרים מאז מהפכת ה-25 בינואר, גיבשו לאחרונה 36 אנשי דת בולטים מזרמים אסלאמיים שונים "אמנת כבוד לפעילות דעוה ולפעילות לאומית", בה ניסחו כללים להשתתפות זהירה ומוגבלת של ארגונים אסלאמיים בפוליטיקה ובשיח הציבורי במצרים שלאחר תקופת מובארכ

מאז המהפכה המצרית, החלה תנועת האחים המוסלמים למלא תפקיד מרכזי וגלוי בזירה הפוליטית. היא הקימה מפלגה רשמית – "מפלגת החירות והצדק", פתחה מרכזים גדולים של התנועה בערים הגדולות והיא השיגה לאחרונה ניצחון סוחף בבחירות לאיגוד המורים והרופאים

תווכול כרמאן, ממנהיגי המחאה בתימן, הדוגלת במאבק לא אלים להחלפת המשטר, היא אחת משלוש הנשים שזכו בשנת 2011 בפרס נובל לשלום. היא חברת פרלמנט מטעם מפלגת האח"ס "אל-אצלאח", חברה במועצת צעירי המהפכה בתימן ומשמשת יו"ר ארגון עיתונאיות ללא גבולות בתימן

לאחרונה ניכרת הסלמה בהתבטאויות של בכירים ירדנים ובראשם המלך עבדאללה השני נגד ישראל, עד כדי איומים להשתמש באופציה צבאית נגדה. מה שעורר את ההסלמה הזו היו התבטאויות שנשמעו בישראל לאחרונה, בדבר היותה של ירדן המדינה הפלסטינית החלופית.

עם חלוף החודשים מאז מהפכת ה-25 בינואר במצרים, הולכת המועצה הצבאית ומאבדת את האהדה לה זכתה בתחילה, כאשר רוב העם המצרי התלכד סביבה והחלו להישמע יותר ויותר ביקורות על כך שהמועצה הצבאית אינה מיישמת את מטרות המהפכה והיא מייצגת בפועל את המשטר הקוד

המחנה האסלאמי במצרים, עבר מהפך פתאומי לאחר המהפכה והפך מנרדף לשותף פעיל בחיים הפוליטיים. מאז המהפכה, זכו מוסד אל-אזהר, תנועת האחים המוסלמים וזרמים קיצוניים יותר, ללגיטימציה פוליטית, ומקומם אינו נפקד עוד מהזירה הציבורית,

בעל הטור התימני, עלוי עבדאללה טאהר, פרסם ביומון התימני "ה-14 באוקוטובר" מאמר שבו האשים את היהודים בפרוץ המחאות בעולם הערבי, וטען כי זו מזימה שתועדה ב"פרוטוקולים של זקני ציון"

מגדי ח'ליל, ליברל קופטי מצרי-אמריקאי, כתב מאמר ביומון המצרי אל-דוסתור, בו תאר את שליט לוב מועמר אל-קד'אפי ואישיותו יוצאת הדופן. לדברי ח'ליל, ללא סיוע המערב למורדים בלוב, משטרו של אל-קד'אפי היה שורד את ההתקוממות

היומון הסורי אל-וטן: "המלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז הפתיע את הסורים בשעה מאוחרת אמש, בדברים שלטענתו מופנים 'לאחים בסוריה', אך נראה שהם יותר מסר של איום אמריקאי מאשר מסר מאח. המלך התעלם מהאמת לגבי האירועים ומההוכחות שאחיו בסוריה נתונים למזימה"

הפריצה לשגרירות ישראל בקהיר גרמה לאחים המוסלמים בירדן לדרוש לסגור גם את השגרירות הישראלית בעמאן. בכיר האח"ס בירדן אף איים על השליטים לבל יפעלו נגד רצון העמים הערביים המתנגדים לקשרים עם ישראל. השלטונות הירדנים חוששים מפני תסריט דומה בארצם

בד אל-רחמן אל-ראשד, מנכ"ל אל-ערביה, מתח ביקורת על ר"מ תורכיה, רג'ב טייפ ארדואן, אשר שינה, לדבריו, את יחסו למשטר הסורי: מאימוץ קו נוקשה כלפי המשטר עם פרוץ המחאות,לעמדה רכה הנוטה לקו הרוסי הפרו-סורי וקרא לו לא להיות דמגוג ולומר רק דברים שהוא מתכוון אליהם

נפילת משטרו של מעמר אל-קד'אפי בלוב, התקבלה בעולם הערבי ברגשות מעורבים. לצד ברכות למורדים על ניצחונם והכרה רשמית במועצת המעבר הלאומית כנציגה הלגיטימית של העם הלובי, הובע חשש ביחס לעתידה של לוב ומפני המשך הנוכחות של המערב במדינה

על רקע מה שנראה כרגעיו האחרונים של שליט לוב, מועמד אל-קד'אפי, בשלטון – פורסמו בעיתון "פלסטין", המזוהה עם החמאס, כמה מאמרים התוקפים את נשיא סוריה בשאר אל-אסד על שלטון העריצות שהוא מנהיג וקראו לאסד לעצור את שפיכות הדמים ולוותר על השלטון, כדי שגורלו לא יהיה כגורל מנהיגים שנפלו