מנכ"ל ערוץ אל-ערביה, עבד אל-רחמן אל-ראשד, תקף בטורו ביומון אל-שרק אל-אוסט את אנשי התקשורת והמשכילים הערבים, שנהגו לשבח את מועמר אל-קד'אפי, למרות הכרתם את אישיותו ומעשיו הרעים, ועל כך שרק לאחר ארבעים שנות שלטון אכזרי – הם נזכרו לקללו, ובכך חשפו את צביעותם

גל המחאה ששוטף את העולם הערבי לא פסח על סוריה, אך עד עתה, ובניגוד לשאר מדינות ערב, הצליח המשטר הסורי לדכאו ואף לנצל את המצב לחיזוק מעמדו באמצעות יד תקיפה נגד גורמי אופוזיציה; שליטה כמעט מוחלטת על אמצעי התקשורת, וצעדים להשתקת מחאה  כלכלית-חברתית, באמצעות הטבות כלכליות

במאמר ביומון הקטרי אל-ערב, טען בעל הטור סיד אחמד אל-ח'דר, כי לשבחים המורעפים על צבאות תוניסיה ומצרים על תמיכתם במהפכות בארצותיהם אין כל הצדקה, משום שבפועל שמרו צבאות אלו על נאמנותם לשליטים המודחים עד לרגע האחרון ולא הגנו על האזרחים המפגינים מפני אלימות המשטרה

ההידרדרות החמורה וההסלמה שחלו בימים האחרונים בלוב בעימותים בין מתנגדי משטרו של אל-קד'אפי מחד וכוחות הביטחון והצבא הלוביים מנגד, ואשר גבו מאות הרוגים ופצועים, עוררו תגובות חריפות ביותר מצד מדינות ערב שמיהרו להתנער מאל-קד'אפי ולגנות את משטרו. מועצת הליגה הערבית אף החליטה (22.2.11) להשעות את השתתפותה של לוב מישיבות הליגה וכל מוסדותיה ומזכ"ל הליגה הערבית, עמר מוסא דרש לעצור לאלתר את האלימות בלוב

הודות לאמצעי התקשורת המודרניים, הצליחו צעירי מצרים להגיע לשלב המהפכני של יציאה לכיכרות ואילצו את הנשיא מובארכ לעזוב את תפקידו, מבלי שקמה להם מנהיגות. עתה מחפשת החברה המצרית אחר מנהיגות שתשמור על הישגי המהפכה ותקדם את דרישותיה

יומיים לאחר הפגנת האלפים נגד המשטר באיראן, ונוכח דבקותם של ראשי תנועת המחאה, מיר חוסין מוסוי ומהדי כרובי, בעמדותיהם, הודיע המשטר (16.2.2011) על הסרת הכפפות מול מובילי תנועת המחאה, והכריז על קיום 'יום זעם וגועל' שיופנה נגדם, עם סיום הדרשה המרכזית ותפילות יום השישי הקרוב

בעל הטור הסעודי, ח'לף אל-חרבי, הידוע בביקורתו כלפי מדיניותה של איראן, מתח במאמרו ביומון הסעודי עוכאט' ביקורת על ערוץ אל-ג'זירה וטען כי הערוץ אינו מונע משיקולים מוסריים עקביים, אלא מאג'נדה פוליטית ומסחרית. לדבריו, תמיכת הערוץ במהפכה במצרים נבעה מעוינות לחוסני מובארכ יותר מאשר אהבת החופש

במאמר שפרסם (29.1.2011) באתר הליבראלי  ww.ahewar.org, תקף אחמד רג'ב, עיתונאי עיראקי החי בשבדיה, את הדיקטטורות והשחיתות השלטונית במדינות הערביות והאסלאמיות ואת תופעת הורשת השלטון במדינות אלו והציג, כדוגמא שורה של תפקידים מרכזיים בתימן המאוישים על בני משפחת הנשיא

עם נפילתו של נשיא מצרים, חוסני מובארכ, ועם התגברות מחאתם של העובדים בגופי התקשורת הממסדיים נגד מדיניות העריכה, שינתה התקשורת הממסדית את כיוונה לחלוטין ואנשיה החלו לבקר את הממסד הקודם ואף להכות על חטא סיקורם המוטה לטובת משטרו של מובארכ

חרף האיסור שהטיל המשטר באיראן (12.2.11) על קיום הפגנות התמיכה בהתקוממויות העממיות במצרים ובתוניס (ב-14.2.11), עליהן החליטו ראשי תנועת המחאה מיר חוסין מוסוי ומהדי כרובי, קראה מועצת התיאום של תנועת המחאה לתומכיה לצאת ולהשתתף בהן. בימים האחרונים הגביר המשטר את היערכותו לקראתן

על רקע האירועים במצרים בעלי טורים סעודים וירדנים המשיכו לבקר את מדיניות החוץ של ארה"ב  כלפי מצרים והמזה"ת. הם טענו כי מצרים איבדה את מעמדה באזור משום שנגררה אחר מדיניות החוץ האמריקאית, המסייעת להחלשת מדינות האזור באופן המשרת את האינטרס האיראני

המאבק הנוכחי במצרים יניב אמנם הישגים מסוימים, אבל בסופו של דבר הוא נידון מראש לכישלון, שכן הממסד הצבאי האוחז בשלטון במדינה  מאז שנת 1952 לא יוותר על כוחו הפוליטי ועוצמתו הכלכלית

ערב חגיגות המשטר לציון ניצחון המהפכה האסלאמית באיראן  (1-11.2), העלו ראשי המשטר ודובריו על נס את המחאה העממית במצרים ובתוניס, וגרסו כי היא מהווה המשך ישיר למהפכה האסלאמית באיראן של שנת 1979, ששימשה השראה עבורם

מנכ"ל ערוץ אל-ערביה והעורך לשעבר של היומון אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, תקף בטורו את איראן וארה"ב על תמיכתן הנלהבת בדרישת האופוזיציה המצרית להדחה לאלתר של מובארכ וטען כי הדבר מונע השגת הסדר לקידום רפורמות שלטוניות

קריאתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה לנשיא חוסני מובארכ, לפרוש לאלתר מתפקידו, בעקבות המחאה וההפגנות במצרים, עוררה תגובות זעם במצרים. כותבים בעיתונות המצרית טענו כי אובמה אינו מוסמך לדבר בשם העם המצרי ואינו יכול לקבוע עבורו את עתידו

בעלת הטור ביומון הלונדוני, אל-שרק אל-אוסט, סוסן אל-אבטח', פרסמה מאמר אודות תפקידו של האינטרנט בארגון המחאות במצרים ובתוניסיה והדגישה כי הבסיס למחאות במצרים כבר קיים זמן רב ברשת החברתית. אל-אבטח' טענה כי בשונה מן העבר, במחאות הנוכחיות נאבקים המפגינים למען ערכים כגון צדק חברתי ודמוקרטיה ולא ממקדים את זעמם בישראל

על רקע גל הפגנות המחאה בעולם הערבי, פורסמו בעיתונות הערבית קריקטורות על המצב בעולם הערבי באופן כללי ובמצרים בפרט. הקריקטורות עסקו בסיבות למחאה, בתגובת המנהיגים הערבים למחאה זו, ובגורלם הצפוי. כמו כן עסקו הקריקטורות בתגובתה של ארה"ב לגל המחאה ובתפקידו של האינטרנט בהצלחתה

המחזאי והאינטלקטואל המצרי, עלי סאלם, פרסם מאמר המותח ביקורת על אנשי התקשורת והמשכילים המצריים שפעלו מטעם המשטר וביטאו את עמדותיו במקום להציג את התמונה הנכונה של המצב במצרים, מה שהוביל, לדעתו, להפגנות העממיות המתחוללות עתה ברחבי המדינה

התארגנות ברשת החברתית לקראת "יום זעם בסוריה", ביום שבת ה-5 בפברואר 2011. בדפים מיוחדים שנפתחו בפייסבוק לקראת הפגנות המחאה, נקראו החברים לצאת ביום זה לרחובות, כדי לקיים הפגנות ועצרות לא אלימות בכל מחוזות המדינה ומול שגרירויות סוריות בכל הבירות הערביות ובאירופה במחאה על דיכוי האזרחים בסוריה

האירועים האחרונים במדינות ערב - המהפך בתוניסיה, ההפגנות הסוערות במדינות ערב נוספות ובעיקר במצרים, בירדן ובתימן והפלת ממשלתו של סעד אל-חרירי בלבנון – זוכים לתגובות ופרשנויות שונות בכלי התקשורת הערביים.  עיתונאים סעודים מטילים את האחריות לאירועים על איראן; באיראן  רואים באירועים אלה ניצחון של ציר ההתנגדות

ב-25.1.2011, היום בו חל "יום המשטרה במצרים", הכריזו כוחות פוליטיים רבים במצרים על "יום זעם" במסגרתו נערכו הפגנות בהיקף חסר תקדים מאז 1977.יוזמי ההפגנה השתמשו ברשתות החברתית כדוגמת פייסבוק וטויטר כאמצעי לתכנונה וארגונה תוך ציון זהותה הא-פוליטית של המחאה

ד"ר אחמד עבד אל-מלכ, בעל טור רפורמיסטי ביומון אל-אתחאד באיחוד האמירויות, תקף את גישתם הביקורתית של כותבים ערבים רבים כלפי ארה"ב. לדבריו, ארה"ב נתפסת כמי שמותר להשתלח בה ולכן הצנזורה בעולם הערבי מתעלמת מהתקפות לא מוצדקות עליה בעודה חוסמת ביקורת לגיטימית כלפי המשטרים הערביים

בכל המדינות, למעט בלוב, נשמעה תמיכה בהפיכה בתוניסיה הן מצד הדרגים הפוליטיים והן מצד החוגים הדתיים. השאלה שהעסיקה חלק מן הכותבים היתה: האם ייתכנו אירועים דומים גם מדינות אחרות. סוריה וירדן מיהרו לנקוט בצעדים שהביא להקלת מצבה הכלכלי של אוכלוסייתן מחשש לאירועים דומים בשטחן

בעל הטור הסעודי עבדאללה בן בחי'ת, פרסם ביומון הסעודי אל-ריאד (22.11.2010) מאמר ביקורת על התרבות הערבית, המעלה על נס את המלחמות והמצביאים, וקורא ללמוד מהתרבות המערבית שבה  מוענקת היוקרה לאנשי המדע

בחודשים האחרונים מתנהל באיראן ויכוח בנושא 'תכנון המשפחה', שהתעורר בעקבות הודעתו של הנשיא מחמוד אחמדי-נז'אד על תכנית לעידוד הילודה באיראן ועל כך שאוכלוסיית איראן צריכה למנות 150 מליון נפש (ע"פ ההערכות היא מונה כיום כמחצית מכך) וכי אין להסתפק בשני ילדים למשפחה

ב-1.12.2010 התפרסמה באתר האינטרנט של ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, השיח' יוסף אל-קרדאוי, פתוא שבה טען  כי הגירת מוסלמים לארצות לא-מוסלמיות היא חובה כאשר הם אינם יכולים לקיים את פולחנם בארצותיהם המוסלמיות. את המהגרים הוא הזהיר מפני התבוללות בחברה המערבית

באמצע אוקטובר 2010 ערך רב העיר צפת, שמואל אליהו, כנס שכותרתו "המלחמה השקטה – נלחמים בהתבוללות בעיר הקודש צפת," ובו קרא שלא להשכיר או למכור דירות ללא יהודים בצפת, עיר שבה יש מכללה שרוב תלמידיה ערבים. שבועון ערבי-ישראלי: הצהרת הרבנים – הקדמה לסילוק ערביי ישראל

בסבב הראשון של הבחירות למועצת העם המצרית שנערך ב-28.11.2010 נרשמו תבוסה מוחלטת למועמדי האחים המוסלמים (אח"ס) וניצחון גורף למפלגת השלטון - המפלגה הלאומית הדמוקרטית (מפל"ד). הירידה בכוחה של תנועת האח"ס במועצת העם הייתה צפויה לאחר שמפלגת השלטון פעלה כדי להצר את צעדי האח"ס

ראש המדור הפוליטי ביומון הסעודי אל-וטן, סובחי זעיתר, מתח ביקורת על הפוליטיקאים העיראקיים ובראשם ראש הממשלה נורי אל-מאלכי על כך שטרם מונתה אישה לשום משרה פוליטית בעיראק וטען כי הדבר מעיד על מצבה העגום של הדמקורטיה העיראקית

ערב משאל העם הצפוי להיערך בקרוב בסודאן ולהכריע בנושא עצמאותה של דרום סודאן, ניכר חשש רב במדינות ערב ובפרט במצרים מאפשרות פיצולה של סודאן לשתי מדינות. שה"ח המצרי, אחמד אבו אל-ר'יט שהתבטא בנושא בכמה הזדמנויות, הסביר כי מצרים חוששת שפיצולה של סודאן