כללי

 

העיתונות הערבית: לסלק את משטרו של אל-קד'אפי

 

הקדמה

ההידרדרות החמורה וההסלמה שחלו בימים האחרונים בלוב בעימותים בין מתנגדי משטרו של אל-קד'אפי מחד וכוחות הביטחון והצבא הלוביים מנגד, ואשר גבו מאות הרוגים ופצועים, עוררו תגובות חריפות ביותר מצד מדינות ערב שמיהרו להתנער מאל-קד'אפי ולגנות את משטרו. מועצת הליגה הערבית אף החליטה (22.2.11) להשעות את השתתפותה של לוב מישיבות הליגה וכל מוסדותיה ומזכ"ל הליגה הערבית, עמר מוסא דרש לעצור לאלתר את האלימות בלוב.[1]  

 

מאמרי המערכת בעיתונים הערביים גינו בחריפות את משטרו של אל-קד'אפי והביעו זעזוע מהשימוש במטוסי קרב לדיכוי המפגינים. המאמרים חיזקו את ידיו של העם הלובי וקראו לעולם להתערב לאלתר ולשים קץ להשמדה ההמונית ולפשעים נגד האנושות שמבצע משטרו של  אל-קד'אפי.

 

עורך אל-שרק הקטרי: אל-קד'אפי מבצע פשעי מלחמה נגד האנושות

עורך היומון הקטרי אל-שרק, ג'אבר אל-חרמי, שיבח את קריאתו של אמיר קטר, למזכ"ל האו"ם לפעול למניעת השימוש בכוח נגד האזרחים בלוב, והמשיך: "כבוד האמיר [חמד בן ח'ליפה, אמיר קטר] סירב לשתוק על העושק החמור והתוקפנות העריצה כנגד עם חסר מגן שכל פשעו הוא דרישה לחירות, לאחר שהיה תחת שלטון עריץ במשך יותר מ-42 שנה. שלטון זה הביא על העם הלובי הידיד סוגים [שונים] של ייסורים ובזבז את אוצרותיה העצומים של המולדת הזאת שעולים בעשרות מונים על [אוצרותיה של] כל מדינה במפרץ. אוצרות אלה בזבז מי שטוען שהוא מנהיג 'מהפכני' בהרפתקאות באפריקה או עם מדינות מערביות או בתמיכה בתנועות מורדות, בעוד העם הלובי ישן על האדמה, התכסה בשמיים, ויותר משליש ממנו חי תחת קו העוני, בעוד ארצו צפה מעל אגם של נפט...

 

בלוב מתרחש פשע מלחמה נגד האנושות... רחובות לוב ועריה התמלאו עד אפס מקום באנשים שנהרגו ונפצעו ע"י שכירי החרב של אל-קד'אפי, המקבלים אלפי דולרים כדי לטבוח בעם הלובי. איזה מנהיג הוא זה המעז לפעול בתוקפנות וברוטאליות כאלה? העם הלובי קורא לעזרתם של בני אומתנו הערבית האצילים ושל המשטרים הערביים, ודורש עמדה מאוחדת וצעדים מעשיים שיעצרו את הפשעים המתבצעים נגדו ע"י מי ששלט בו יותר מ-42 שנה. מצער הוא שהנאום שאותו נשא אל-קד'אפי אתמול, ולפניו בנו, הוא נאום מלחמה. האיומים וההפחדה שבו והתיאור שלו את העם הלובי כקבוצה של הוזים, נרקומנים ופושעים, מצביעים בבירור על כך שאל-קד'אפי ממשיך בטעויותיו, בשחצנותו וביהירותו, כשהוא מכריז שהוא לא יעזוב את לוב אלא לאחר שיהפוך אותה לאדמה חרוכה...

 

אל-קד'אפי אינו עוד נשיא או מנהיגה של לוב... אל-קד'אפי והקבוצה ששלטה בלוב בברזל ובאש בארבעת העשורים האחרונים הפכו להיסטוריה. הם מגלמים תקופה שחורה בהיסטוריה של הארץ הלבנה כשלג.

 

הגינויים הערביים, האסלאמיים והבין-לאומיים אינם מועילים מול המשטר הזה ואין מנוס מ[נקיטת] עמדות מעשיות שתאלצנה את משטר אל-קד'אפי להפסיק את הפשעים שהוא מבצע נגד העם חסר המגן. העולם נדרש היום לסלק את אל-קד'אפי ומשטרו מלוב ולהשיב את הסדר לארץ הזאת, שחייתה במשך 42 שנה בלי משטר מעשי, בלי חוקה השולטת בעם, בלי מוסדות ברורים או משרדים ממשלתיים בעלי זהות מוגדרת... העם הלובי זקוק למשטר מעשי כמו [שאר] מדינות העולם ועמיהן..."[2]

אל-וטן (קטר), 23.2.11

 

יומון מצרי: אל-קד'אפי חצה את כל הקווים האדומים

המאמרים בעיתונות המצרית הביעו הזדהות גדולה עם העם הלובי היוצא נגד המשטר ודורש זכויות וחירויות בדומה למהפכה שביצע העם המצרי עצמו לפני שבועות מעטים. מאמר המערכת של היומון המצרי "אל-מצרי אל-יום" הצדיע לעם הלובי: "העם הלובי עובר מסע השמדה כולל במלוא מובן המילה ע"י אל-קד'אפי ומשטרו. ההיסטוריה האנושית אינה מכירה מקרה שבו השתמש מנהיג במטוסי קרב וארטילריה נגד אזרחים חסרי מגן, אולם אל-קד'אפי עשה זאת מתוך סברה ששימוש בכוח ושכירי החרב הזרים יגרמו לעם המתקומם לוותר על דרישותיו הלגיטימיות. העם הלובי דרש חירות לפני שדרש לחם. הוא דרש זכויות אדם, דמוקרטיה וחילופי שלטון, הוא דרש חירויות כלליות כפי שעשו אחיו בתוניסיה ובמצרים, אך משטרו העריץ של אל-קד'אפי חצה את כל הקווים האדומים ביחסו לעם חסר מגן ונקט מדיניות אדמה חרוכה, כשהוא משתמש בשכירי חרב כדי לרצוח את בני עמו ...זהו מחזה שיישאר אות קלון על מצחו של כל מי שהשתתף או היה מעורב בטבח הזה."[3]

 

עורך אל-אהראם לשעבר: קל להבין את זעמם של הלובים

אבראהים נאפע, העורך לשעבר של היומון המצרי הממסדי אל-אהראם, ייחל שהעם הלובי ינצח במאבק שלו לחירות וכבוד: ליבנו עם העם הלובי אשר סופג בחזהו את קליעי הבגידה והברבריות שמגיעים אליו מהיבשה ונוחתים עליו מהאוויר מבלי שביצע כל פשע מלבד קריאתו לחירות ולכבוד. הקריאה לכבוד הגיעה לאחר ארבעים שנה של הסתרת [מידע], שטיפת מוח ואובדן המשאבים... מספיק מבט אחד של מי שמבקר בטריפולי או בבנגאזי כדי להבין את הסיבות לזעם, לסבל ולצער שחווה העם הלובי במהלך כל שנות הבצורת האלה. כל מה שאנו מקווים הוא שהעם הלובי יצא מהמבחן הזה בראש מורם כשהוא לבוש בבגד הכבוד והעוצמה ....[4]

 

בעל טור סעודי: אל-קד'אפי ייכנס להיסטוריה השחורה

במאמר ביומון הסעודי אל-וטן, כתב בעל הטור הסעודי תורכי אל-דח'יל: "... המנהיג [אל-קד'אפי] התחיל [לכתוב] את הפרק האחרון בהצגה הקומית-טראגית, וייתכן שהוא רצה להראות לנו שיש לו תכונות חדשות, נוסף על דיכוי העם, שלטון הברזל והאש שלו במשך למעלה מארבעים שנה וחיבור ספרי הצבעים – '[הספר] הירוק [הפורש את משנתו הפוליטית], '[הספר] הלבן' [המציע להקים את ישראטין] ו'הוורוד'... ייתכן [שעתה] הוא רוצה להוסיף לצבעי ספריו את הצבע השחור, [המאפיין] את שנות שלטונו, כך שלא יהיה זה מוזר שיופצו באינטרנט תמונות של גופות מפוחמות עקב הפצצת המטוסים הלוביים... זהו דבר שלא קרה בהיסטוריה של האנושות כולה – שמנהיג משתמש במטוסים כדי לפגוע בבני שבטו וארצו. אולם זוהי אחת מזכויות הבכורה של אל-קד'אפי, שמיליוני לובים מקווים כי אללה יביא לסופה... אל-קד'אפי ייכנס לכרך ההיסטוריה השחורה. אילו היה נפטר אל-קד'אפי מהרקורד הפלילי שלו, הוא היה ראוי לתואר 'מלך המלכים'. לא לתואר 'מלך מלכי אפריקה' כפי שכינה עצמו לפני כמה חודשים,  אלא לתואר מלך מלכי הקומדיה השחורה..."[5]           

 

מאמרים סוריים: לסלק את אל-קד'אפי

מאמרים ביומון הסורי אל-וטן המקורב לשלטון תקפו את משטרו של אל-קד'אפי וקראו לסילוקו.

 

בעל הטור נאצר אל-סהלי כתב: "מי שמשתמש בכל סוגי הנשק ובכל שכירי החרב כדי לכתוש את עמו... מי שמנסה לגייס את בני עמו אחד נגד השני בשם השבטיות, מי שקונה את הצביעות הבינ"ל והמערבית במיוחד, באמצעות הנפט של העם הלובי כדי שיעברו בשתיקה על פשעיו הברבריים, ומי שאומר את מה שאמר נגד העם המצרי, התוניסאי, הפלסטיני ושאר הערבים – ראוי שיסולק..."[6]

 

זיאד אבו שאויש, בעל טור ביומון כתב: "קיווינו שמעמר אל-קד'אפי הגבר יכריז בצורה ברורה שהוא פורש מהשלטון ומוסר אותו לאלתר לידי נציגי העם שיבחרו בבחירות חופשיות, שקופות ודמוקרטיות. ציפינו שהאבא ולא הבן ידבר איתנו על עתיד צודק לעם הלובי, באופן שיצביע על הבנה עמוקה מצד מי שיזם את מהפכת אל-פאתח אשר הפך לאחר איומים אמריקאים על שלטונו... לנשיא המיישם אג'נדה ותכתיבים של ארה"ב ... אם אל-קד'אפי יצהיר שהוא מוותר על השלטון, יורה לצבאו ולתומכיו להפסיק להרוג את האנשים ויוותר על חלומותיו ועל כינויו המגוחכים כמו 'מלך מלכי אפריקה', ייתכן שזה יסייע להרגיע את המצב..."[7] 

 

ראש רשות השידור הירדני: סוף רפובליקת אל-קד'אפי

ראש רשות השידור הירדני ושר ההסברה הירדני לשעבר, צאלח אל-קלאב, טען במאמרו כי הרפובליקה בראשה עמד אל-קד'אפי במשך יותר מארבעים שנה הגיעה אל קיצה וייעץ לאל-קד'אפי לפרוש: "... האם לא עדיף שאל-קד'אפי יפרוש ויניח לעמו להחליט על גורלו ולבחור את המדינה שהוא רוצה לעצמו [ושיעשה זאת] בלי אלימות ושפיכות דמים ומבלי שבנו סיף אל-אסלאם יאיים:  'או דיאלוג או מלחמת אזרחים'... 'האח מנהיג המהפכה' [אל-קד'אפי] לא היה צריך להופיע... בטלוויזיה הלובית שלשום ולכנות את המפגינים בני עמו 'כלבים תועים'. היה ליו לזכור שהמלך אדריס אל-סנוסי אותו הדיח בהפיכת אל-פאתח בשנת 1969 לא ניסה לאחוז בשלטון [גם] במחיר של הטבעת לוב במלחמת אזרחים... הוא העדיף שהשלטון ייפול מידיו מאשר שלוב תיפול לתוך מעשי טבח ומלחמות פנימיות...

 

לא ניתן עוד לשווק את הסיפור של 'מנהיג המהפכה'... כעת אין מנוס מכך שיהיו [בלוב] מדינה, ממשלה, פרלמנט, ומוסדות, ואין מנוס מכך שתהיה חוקה שהעם הלובי כולו יסכים עליה ואשר תחליף את 'הספר הירוק' שבמשך שנים ארוכות לוב נשלטה על פי ההוראות והתיאוריות שלו. זהו סופה של הרפובליקה!! [8]

 

עיתונאי ירדני: פשעיו של אל-קד'אפי חושפים את הזיוף של המערב

העיתונאי הירדני,  עוריב אל-רנתאוי, הכותב ביומון הירדני הממסדי אל-דסתור, כינה במאמרו את אל-קד'אפי  'פושע מלחמה, מטורף וסאדיסט', ותקף את אדישותן של מדינות המערב לנעשה בלוב: "פושע המלחמה בטריפולי שולח את שכירי החרב והינצ'ירים שלו לעשות שמות ולהשחית. רגליהם הבהמיות דרסו את האנשים, העצים והאבנים והציתו את החקלאות. המטורף של לוב שולח את מטוסי הקרב והמסוקים שלו כדי לרצוח את אזרחי הרפובליקה שלו, כדי להגן על כס מלכותו אותו בנה על הר של גולגולות, וכדי לשמור על ממלכת הפחד, העוני, הרעב, המחלות והאימה. 'מלך המלכים' של אפריקה, לא נשאר ולו רוצח שכיר אחד או שכירי חרב משוטטים שהוא לא שלח כדי לרצוח את בני עמו...

 

בין אם יחיה או ימות, בין אם יישאר על כס מלכותו המגואל בדם או ילך למזבלות ההיסטוריה - זה לא חשוב. לוב קיללה את האיש הזה והקיאה אותו מקרבה. האומה הערבית והאומה האסלאמית קיללו אותו והקיאו אותו מקרבן, האנושות כולה קיללה אותו והוציאה אותו מרשימת המין  האנושי... הנה האיש שרצח עיתונאים, חטף שגרירים ושרים, העלים אמאמים, פוצץ מועדונים והפיל מטוסים אזרחיים וכעת הוא ממשיך בתחביביו - רצח ועינויים. הוא הדוגמה החיה לסדיזם המהלך על שתי רגליים.

 

הפשעים האלה שלו חושפים את הזיוף של הקהילה הבינ"ל, חושפים את ההתפוררות ערכיו של המערב כולו, המערב אשר הפגין פתיחות כלפי הדיקטטור... הנה המערב מחליף את [ערכי] הדמוקרטיה וזכויות האדם בחוזים של נפט, נשק, שיקום ופיצויים; הנה המערב מתנהג כמו סוחר נשק עם רב הטבחים של לוב...הנה המערב נופל לרגליה של לוב ולא מוצא מה לומר, למעט סדרה של גינויים נכלמים והצהרות חסרות כל משמעות, בעוד העולם עוקב בחרדה ואימה אחר טבח הדמים שמבצע הגנרל העוטה דם ובושה... 

 

איפה שוחרי הצדק הבינ"ל נוכח המתרחש בלוב... איפה כל אלה שבכו על הדם של אל-חרירי, על הרציחות בלבנון ועל קורבנות המלחמה בדארפור; היכן כל השקרנים והצבועים האלה? אנו לא רוצים את הסולידאריות שלהם אחרי שהדיקטטור ייפול וייגרר ברחובות... אנו רוצים שהם יפעלו עכשיו...

 אנו רוצים שכל השגרירים, האינטלקטואלים, הפוליטיקאים והשיח'ים של השבטים שעדיין נאמנים למשטר [אל-קד'אפי] ייטו עכשיו לצד עמם ולאנושיות שבהם... כל אלה שיושבים [וצופים מהצד במתרחש] ואלה ששותקים הם שותפים לפשע ועליהם לטהר את עצמם מטומאתו של השטן שהורה להפציץ את הערים הלוביות בטילים ומטוסים. אחרת הם יהיו שותפים באחריות לדם של הלובים..."[9]