לאחרונה שוב נשמעים בסוריה קולות שונים המרמזים על רפורמה אפשרית קרובה או על שינויים צפויים בזירה הפוליטית, בין היתר, גם מכיוונו של הנשיא אסד עצמו. עורכו הראשי של בטאון מפלגת הבעת' השלטת, "אל-בעת'", מהדי דח'ל אללה, הקדיש לנושא התמיכה ברפורמה מאמר מערכת בעיתונו

מאז ה-10 ביוני, התחדשו הפגנות הסטודנטים באיראן ונמשכו כעשרה ימים. ההפגנות החלו באוניברסיטת טהראן כמחאה על כוונת המשטר להפריט את הלימודים באוניברסיטאות, ולדרוש שכר לימוד מהסטודנטים. בהפגנות נשמעו קריאות נגד ראשי המשטר, בעד דמוקרטיה ושינוי שיטת המשטר, וקריאות לנשיא מחמד ח'אתמי להתפטר

במאמר שכותרתו  "תחי הדיקטטורה" בחן בעל הטור עבדאללה רשיד בעיתון היומי אל-אתחאד, היוצא לאור באמירויות, את שורשיה של סרבנות הרחוב הערבי לכללי המשחק הדמוקרטי וטען כי רבים מהכותבים הערביים יצאו מכליהם בקללות כלפי ארה"ב על שהיא מתמהמהת בביסוס הדמוקרטיה בעיראק, בעודם מסרבים לדון בסירובו של העם העיראקי לנסות את הדמוקרטיה

היומון הערבי "אל-שרק אל-אוסט" פרסם כמה מאמרים פרי עטו של דיפלומט ערבי הכותב בשם העט "אבו אחמד מצטפא", אותם הקדיש לדיון בהיבטים תרבותיים ואקטואליים של העולם הערבי, בהשפעתה השלילית של התודעה ההיסטורית המקובלת בעולם הערבי על התקדמותו ובאינטלקטואלים המפקירים את הרחוב הערבי לשליטתם של פופוליסטים ודמגוגים

תחת הכותרת "הזרם הליברלי הערבי ושעת הכושר" כתב תופיק אבו בכר בעל טור ביומון הרשות הפלסטינית "אל-איאם" מאמר בזכות ההתערבות האמריקנית בעיראק ובפרט בזכות התערבות זרה בכלל במדינות בהן שולטים משטרי עריצות ואין אפשרות לחולל שינוי מבפנים

תחת הכותרת "ראיון עם שליט ערבי" כתב ד"ר נאג'י צאדק שראב מרצה למדעי המדינה בשלוחה של אוניברסיטת אל-אזהר בעזה. מאמר ביקורת אירוני על המשטרים הערבים, על עריצותם, ואחיזתם הממושכת בשלטון

 במאמר ביומון הלונדוני "אל-קדס אל-ערבי" טען האינטלקטואל הליברלי הטוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר כי הפגם היסודי במדינאות הערבית מצוי, לדעתו, בתהליך קבלת ההחלטות: "... המדינאות הערבית סובלת ממספר אנומליות, הן ברמת התיאוריה והן ברמת העשייה. אנומליות אלה עמדו ביסוד הכישלונות הרצופים במהלך מאתיים השנים האחרונות.."

הסופר והעיתונאי המצרי, גמאל אל-בנא, נולד ב-15 בדצמבר, 1920. אחיו הבכור, שיח' חסן אל-בנא, ייסד את "האחים המוסלמים" ואחיו האחרים, כמו גם אביו, היו אף הם אינטלקטואלים אסלאמיים. ל-בנא, שמגיל צעיר גילה נטיות סוציאליסטיות במקביל לנטיותיו האסלאמיות, ייסד מפלגת פועלים בשם "מפלגת העבודה הלאומית החברתית"

287 אזרחים סורים, רובם הגדול אינטלקטואלים, מהנדסים, עורכי דין ופעילים פוליטיים, הגישו לנשיא סוריה, בשאר אסד, עצומה החתומה בשמותיהם:  "...כבוד הנשיא, לשלטון לבדו אין תרופה למחלתנו, התרופה היא הרפורמה הלאומית המקפת, אשר בה צריכים ליטול חלק אזרחינו והכוחות הלאומיים שלנו..."

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב לעיתון הכוויתי "אל-אנבאא'", שבו התייחס בין השאר, להשלכות המלחמה בעיראק, לתהליך השלום המתחדש, לטרור העולמי ולרפורמות בסוריה. לדבריו, מאז הסכם אוסלו אין כל תיאום בין סוריה לבין הפלסטינים ולא נראה כי ישנו רצון בתיאום מצדם של גורמים ברש"פ

בשני מאמרים פרי עטו, דן האינטלקטואל התוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר במכשולים העומדים בדרכו של העולם הערבי לדמוקרטיזציה. המאמר הראשון – "הדמוקרטיה מחייבת הפרדה בין המאמין לבין האזרח" – דן בהשלכות של הצירוף של דת ומדינה באסלאם. המאמר השני – "איגרת אל הנבונים שבאנשי עיראק" – מצביע על חוליי המשטר האוטוקרטי בעיראק

משטרת הדת הסעודית, ששמה הרשמי הוא "הרשות לציווי על עשיית הטוב ומניעת האסור" באל-מדינה חנכה לאחרונה אתר אינטרנט המעדכן את החדשות האחרונות בתחום, מדווח על עבירות של אזרחים, ומאפשר לאזרחים להלשין על חבריהם

בשני מאמרי ביקורת חריפים על החברה הערבית, שפירסם באתר אילאף, מנתח האינטלקטואל הטוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר את הערכים השליטים בעולם הערבי. אל-אח'צ'ר, החי בפאריס, היה בעל טור קבוע בעיתון אל-חיאת היוצא לאור בלונדון, אך לאחר שהגדיר את קטיעת האיברים הנהוגה בסעודיה כברברית נאסרה עליו הכתיבה בעיתון בהוראת בעליו

נשיא סוריה, בשאר אסד, נשא נאום ב-10.3 בפני מושב הפתיחה של הפרלמנט הסורי החדש, בו התייחס למחלוקות בתוך העולם הערבי בסוגיית עיראק, וסקר את חילוקי הדעות שקדמו לכינוס הפסגה הערבית בשארם אל-שיח'. כפי שהוא נוהג במרבית התבטאויותיו, חזר  אסד גם על הצורך לקבוע הגדרה בינלאומית למונח 'טרור'

ערוץ הטלוויזיה הקטרי, "אל-ג'זירה" קיים דיון תחת הכותרת "מדוע הפכו הערבים לבדיחה של העולם?". בתוכנית, שהונחתה על ידי ד"ר פיצל אל-קאסם, בהשתתפות העיתונאי האלג'יראי, יחיא אבו זכריא, המתגורר בשבדיה ומזוהה עם הזרם האסלאמי, וההיסטוריון המצרי, אחמד עת'מאן, המזוהה עם הזרם הליברלי

בעקבות לחצים בינ"ל גוברים, פועלת הרש"פ לכינון רפורמות שונות ובכללן רפורמות חוקתיות. חוק היסוד המשמש כיום כחוקה הזמנית - שאושר על ידי המועצה המחוקקת ב-2002 בעקבות לחצים בינ"ל - לא היווה מענה מספק לדרישה הבינלאומית לרפורמות. בשל כך, פועלת בימים אלו ועדה בראשותו של נביל שעת' לגיבוש נוסח סופי לטיוטת החוקה

נזאר ניוף, עיתונאי ופעיל זכויות אדם סורי, אמר לשבועון "אל-צנארה" (ישראל), כי המודיעין הסורי אחראי למותה של בתו הקטנה ולהיעלמותה של אשתו בתקופה בה הוחזק בכלא הסורי. הוא אף המציא לידי כתב העיתון בברלין, אחמד חאזם, מסמך בחתימת ר"מ סוריה, מוחמד מירו, ובו הוראה למחוק את פרטי בתו ממרשם התושבים בסוריה

ב- 16.1.2003 הורה התובע הכללי של בית המשפט לביטחון המדינה בירדן, מחמוד עבידאת על סגירת השבועון הירדני העצמאי, "אל-הלאל" עד להודעה חדשה עקב מאמר שפורסם בעיתון תחת שם העט "בלקאסם אחמד" ולעצור את העורכים וכות המאמר ל-15 ימים.  המאמר פורסם בגיליון האחרון של ודן ביחסיו האינטימיים של הנביא מחמד עם אשתו האהובה עאישה ויתר נשותיו

בימים אלו נשמעות במגזר הערבי בישראל קריאות להחרמת הבחירות המופנית מצד יחידים וקבוצות כדוגמת תנועת "בני הכפר" והנהגת "הפלג הצפוני", בשטענה של אי השייכות למדינה ולמוסדותיה, במדיניותה של ישראל כלפי המגזר הערבי ושחברי הכנסת הערבים ממילא אינם פועלים למען הציבור הערבי אלא למען אינטרסים אישיים

לאחרונה מתגברת המחאה הציבורית באיראן נגד שלטונו של עלי ח'אמנאי מצד אינטלקטואלים ואנשי דת. בין המוחים: מחמד מוחסין  סזגרה, שיצא נגד שלטון העריצות של ח'אמנאי; איש האקדמיה, האשם אראג'רי, שקרא לפרוטסטנטיזם אסלאמי ואיתאללה טאהרי ששיגר מכתב התפטרות מתפקידו כנציג המשטר בדרשות יום השישי באצפאהאן

לאחרונה הוציא שר הפנים, אלי ישי, צו לסגירת ביטאון התנועה האיסלאמית, "צות אל-חק ואל-חריה", בטענה כי הוא משמש שופר להסתה נגד היהודים ובמה לעמדות החמאס. הגיליון שיצא לאחר פרסום הצו היה גדוש בתגובות כנגד החלטתו של שר הפנים

ב-20.12.02 דיווח כתב היומון "אל-חיאת" בדמשק, אבראהים חמידי, כי סוריה נערכת לקליטת מיליון פליטים עיראקיים במקרה של מלחמה ונעצר ע"י המודיעין הצבאי הסורי. מאוחר יותרן מנעה ממשלת לבנון  מערוץ NTV, לשדר תכנית הנותנת ביטוי לעמדות האופוזיציה הסעודית. אירועי אלה זכו לתגובות מינוריות בתקשורת. בלט בביקורתו הגלויה, עורך היומון "אל-קדס אל-ערבי", עבד אל-בארי עטואן

אחמד ג'ומעה, בעל טור ביומון הבחריני, "אל-איאם", פרסם מאמר בו קרא לערבים לתת הזדמנות לתוכנית הדמוקרטיזציה האמריקאית. במאמר, שכותרתו "לפני שאנו זורקים את אמריקה לים", הוא הציג כדוגמא את שיקומה של יפן לאחר מלחמת העולם והפיכתה לדמוקרטיה משגשגת כאשר אימצה, יחד עם גרמניה, את התוכנית ששווקה לה ארה"ב

מקורות במפלגה הכורדית "יכיתי" (מפלגת אופוזיציה הנמצאת מחוץ לחוק בסוריה), דיווחו כי מנגנוני הביטחון הסורים ערכו מסע מעצרים בקרב חברי המפלגה, ימים ספורים בלבד אחרי הפגנה שקטה שקיימה המפלגה מול מטה הפרלמנט הסורי. מקורות במפלגה ייחסו את התזמון ליום זכויות האדם הבינלאומי (10.12) שחל באותו יום

ד"ר האשם האם אראג'רי, עיתונאי ופעיל פוליטי במפלגה הרפורמיסטית "ארגון המג'אהדין של המהפכה האסלאמית", שרגלו נקטעה במלחמת איראן-עיראק, נעצר ונידון למוות ב-6.11.2002 בעקבות נאום שנשא, בו מתח ביקורת על הממסד הדתי האיראני וקרא ל"פרוטסטנטיזם אסלאמי" ולרפורמה באסלאם

בעקבות בחירתו של עמרם מצנע לעמוד בראשות מפלגת העבודה ב-19.11.2002, הביעו בכירים פלסטינים רבים אופטימיות בנוגע לסיכוי להגיע עם מצנע להסכם שלום תוך זמן קצר, בעיקר על רקע דבריו בנוגע לפינוי התנחלויות ברצועת עזה ללא דיחוי וחידוש המו"מ לשלום על בסיס ההבנות שהושגו בשלבים הקודמים של המו"מ וללא כל תנאי מוקדם

לאחר התפטרותה של הממשלה הפלסטינית הקודמת ב- 11.9.2002, שנעשתה כצעד של מחאה נגד ערפאת, הביא ערפאת לאחר דחיות רבות ב-29.10.2002 לאישור המועצה המחוקקת ממשלה חדשה. הרכב הממשלה זכה אמנם לאמון המועצה המחוקקת, אולם עורר תגובות ביקורתיות במחנה הפלסטיני הן כלפי חברי מועצה אשר הצביעו בעדה והן כלפי ערפאת

ראש האגודה המצרית לבריאות האם והילד, שהוא גם ראש האגודה האפריקאית-הבינ"ל בתחום זה, ד"ר מחמד פיאץ', פרסם בשבועון המצרי "רוז אל-יוסף" קריאה להפסקת מילת נשים. ד"ר פיאץ', שפרסם בשנת 1998 את הספר "כריתת אברי המין הנשיים: מילת הבנות", כתב תחת הכותרת "בשם אמהות מצרים: עצרו את הפשע המתבצע לקול יללות שמחה ותרועות צהלה!"

בעקבות "זכייתו" של סדאם חוסיין במאה אחוזי תמיכה ולאור סדרת משפטים פוליטיים שנערכו בשנה האחרונה בסוריה, כתבה בעלת הטור נהלה אל-שהאל ביומון הלונדוני "אל-חיאת": את הבחירות בעעיראק הגדירה כ"דמוקרטיה דיקטטורית"; על העברת השלטון בסוריה מאב לבן כתבה כי זו "רפובליקה תורשתית" וכינתה זאת "אם כל ההמצאות"

תחת הכותרת "כן לאמריקה", כתב בעל הטור, ח'אלד אל-קשטיני, ביומון הלונדוני, "אל-שרק אל-אוסט": לכל מקום בעולם אליו נפנה את מבטנו, נגלה שאזורים נרחבים נפלו תחת הגמוניה אמריקאית כתוצאה מקריאת תגר על מדיניות וושינגטון ...  אין זו רק העוצמה האמריקנית המכרעת שיוצרת מצב זה אלא גם מעשי האיוולת שאויבי אמריקה מבצעים

תוצאות משאל העם שערך סדאם חוסיין בנוגע לקדנציה נוספת כנשיא –% 100 בעד – עוררו בעיקר לעג וביקורת בתקשורת הערבית. עבד אל-והאב בדרח'אן, בעל טור ביומון אל-חיאת, כתב: "האם משאל העם העיראקי ותוצאותיו ראויים לפרשנות כלשהי? האם מה שהתרחש הוא באמת משאל עם ... שיש לו משמעות כלשהי? אין ספק ש'מאת האחוזים' מהווים בדיחה שחורה וחצופה..."

הפטריארך שינודה השלישי, המנהיג הדתי של הקהילה הקופטית גילה כי הוא התלונן בפני שלטונות מצרים על פרסומים בעיתונים ממסדיים במדינה, שפגעו בנוצרים. לדבריו, "יש לנו אויב משותף, הציונות, אבל אין משמעות הלחימה בה שיש לפגוע בתורה או בברית החדשה.... יש כמה נוצרים האוהדים את היהודים, ואלו סוטים מן הנצרות

קבוצה של אינטלקטואלים ליברלים מרחבי העולם הערבי, פרסמו ביומון אל-קדס אל-ערבי, גילוי דעת הקורא לנשיא מצרים, חוסני מבארכ, לשחרר את הסוציולוג ופעיל זכויות האדם, ד"ר סעד אל-דין אבראהים, הכלוא במצרים תוך שהם מביעים את זעזועם העמוק בגין שבע שנות המאסר שגזר עליו בית המשפט העליון לביטחון המדינה בקהיר 

לאחרונה פרסמו הסיעות הרפורמיסטיות במג'לס גילוי דעת המתריע מפני המצב הפוליטי והחברתי באיראן לאור צעדי הדיכוי שנקטו נגדם השמרנים. אלה טענו בתגוה, כי הרפורמיסטים חותרים תחת אושיות המשטר, בשת"פ עם גורמים זרים וכי הם אינם נאמנים לאסלאם ואף איימו להכריז על מצב חירום במדינה

המשורר המצרי, אחמד עבד אל-מועטי חגאזי, תקף לאחרונה בחריפות את מוסד אל-אזהר והטיל עליו את "האחריות ליצירת הטרור". בסימפוזיון של התאחדות הסופרים המצרית בקהיר, תקף חגאזי את שיח' אל-אזהר [טנטאוי] ואת המופתי המצרי [אל-טייב] ואמר "אינני מתייחס לדבריהם כאילו עלי להאזין ולציית להם...[הם] שמשים רק להשרשת העיקרון של הציטוט-השמיעה-והציות..."

ב- 9.9.02 בכינוס המועצה המחוקקת הפלסטינית במשרדו של יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, ברמאללה, נשא ערפאת נאום שבו הופיעו אלמנטים שונים מאלו המוכרים מנאומיו לאחרונה. עיקר הנאום הוקדש לתמיכה בהסדר מדיני, לגינוי הפגיעה באזרחים ישראלים "המזיקה לאינטרס הפלסטיני" ולהדגשת הצורך ברפורמות ובעריכת בחירות

אתר האינטרנט "אח'באר אל-שרק", הקשור לאופוזיציה הסורית בגולה, פרסם מאמר התוקף את נוקשותם וחוסר פתיחותם של המשטרים הערביים. על המאמר חתום עו"ד סורי בשם נאצר מחמד אל-מאע'וט, החי בדמשק: "...מצער מאד שאין [בינינו] קבוצות של משכילים ערביים עצמאיים, הדבר הקשור להיעדר החירות, שהיא חיונית לצמיחתם של ארגונים אזרחיים בחברה הערבית

נושא היחסים בין שיעים לסונים בבחרין שב ועלה בעקבות דרשה שנשא השיח' הסוני עבד אל-רחמן עבד אל-סלאם ב-26 ביולי במסגד "אל-תרביה" באזור עראד. היומון "אל-שרק אל-אוסט", דיווח כי בדרשתו, מתח השיח' עבד אל-סלאם ביקורת על התביעה לשוויון בין בני העדות הסונית והשיעית בשירות בצבא ובמשטרה

מאז התחדש העימות הפלסטיני-ישראלי – וביתר שאת מאז ה-11 בספטמבר – מרבים פקידים בכירים בממשלות ערביות, כמו גם התקשורת הערבית, לעסוק בצורך לכונן מערך הסברה שיופנה למערב ויציג בפניו "בשפה אותה הוא מבין" את עמדת הערבים בסוגיות הטרור, עראק, הבעיה הפלסטינית, ויתר הנושאים שבמחלוקת

ד"ר עבד אל-והאב אל-אפנדי, סופר וחוקר סודאני החי בלונדון, פרסם מאמר בנושא השחיתות בעולם הערבי ביומון, "אל-חיאת", תחת הכותרת: "המאבק בשחיתות [בעולם הערבי] משול למאבק בקתוליות בוותיקן". לדבריו, המשטרים הערביים הטוענים שהם נאבקים בשחיתות, נוהגים להרוס את מנגנוני הביקורת ולדכא את העיתונות המאולפת ממילא

 במאמר ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", כתב ראש ממשלת לוב לשעבר, עבד אל-חמיד אל-בכוש, תחת הכותרת "האם לא הגיע הזמן להפסיק להסתיר את הפגמים":"אומרים שהגמל אינו מסוגל להסתכל על דבשתו. יתכן שפתגם זה מתאר במשהו את התנהגותנו. ואולם, בשעה שהגמל אינו מסוגל לראות, אנו מתנהגים כאילו איננו רוצים לראות...

ח'אלד אל-קשטיני, בעל טור ליברלי ממוצא עיראקי, הכותב ביומון  "אל-שרק אל-אוסט", הגיב בשלושה מאמרים לדו"ח של הקרן הערבית לפיתוח כלכלי וחברתי. לדבריו, הדו"ח חשף את מידת חוסר האונים הערביים בכל הנוגע לפיתוח, למרות כל המשאבים שבידיהם. העולם הערבי רשם את שיעור הצמיחה הנמוך ביותר לעומת כל אזור בעולם, פרט למרכז אפריקה

ביטאון האחים המוסלמים בירדן אל-סביל, ערך ראיון עם מעאויה אל-מצרי, חבר המועצה המחוקקת מטעם העיר שכם, בו חשף אל-מצרי פרטים רבים על השחיתות ברש"פ. אל-מצרי היה מבין 20 הבכירים שחתמו ב- 1999 על גילוי דעת נגד השחיתות ברש"פ - דבר שכמעט עלה לו בחייו

הפרלמנט האיראני שבהרכבו הנוכחי נהנה לראשונה מרוב רפורמיסטי מנסה לקדם חקיקה פוליטית-כלכלית רפורמיסטית לצד יוזמות לניהול מדיניות חוץ פרו אמריקאית יותר אך נבלם על ידי 'מועצת המפקחים'. מדי כמה חודשים מגיע החיכוך האידיאולוגי בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, למשל בנושא שאלת קידום היחסים עם ארה"ב, לנקודת התלקחות

ראש ממשלת לוב לשעבר, עבד אל-חמיד אל-בכוש, הידוע בעמדותיו הליברליות ובקריאתו לרפורמות בעולם הערבי, פרסם מאמר ביומון "אל-חיאת", בו כתב: אומה שאינה חושפת לעצמה את פגמיה, לא תוכל אף פעם לטפל במחלותיה. הסתרת הכישלונות והצגתם כהישגים, הכחשת התבוסות והצגתן כניצחונות יובילונו לתלאות ולאסונות נוספים

ב-19 ביוני, 2002, התפרסם ביומון הפלסטיני "אל-קדס", גילוי דעת בנושא הפיגועים שמבצעים פלסטינים נגד ישראליים. נאמר בו: אנו החתומים מטה רוצים לקוות שאלו העומדים מאחורי הפעולות הצבאיות שמטרתן [פגיעה ב]אזרחים בישראל, יפסיקו לדחוף את צעירינו לבצע את הפעולות האלה, שמובילות להגברת השנאה, המשטמה, והאיבה בין שני העמים

בארבעה ביוני, 2002, קרס סכר זיזון במחוז חמאת בסוריה. כתוצאה מכך, הוצפו כליל חמישה כפרים ואזרחים סורים טבעו למוות. גם הנזק הכלכלי שנגרם היה כבד ביותר, וסוריה נאלצה לבקש סיוע מהאו"ם וממדינות ערב. בעקבות האסון פורסם בעיתון האינטרנט הסורי-אופוזיציוני  "אח'באר אל-שרק", מאמר התוקף בחריפות את ממשלת סוריה על רקע האסון

דיקן הפקולטה להלכה אסלאמית ולמשפטים באונ' קטר, השיח' עבד אל-חמיד אל-אנצארי, הידוע בעמדותיו הליברליות, פרסם מאמר ביומון  "אל-חיאת", תחת הכותרת "ציוני דרך בדיאלוג השכלתני והקונסטרוקטיבי עם האחר", בו כתב: עלינו המוסלמים להיפטר מתיאוריות הקונספירציה נגדנו;  להשתחרר מתסביך מלחמות הצלבנים; להפסיק להציג את האחר כשטן...

תחת הכותרת "הפסנתרן... אבל היו יהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים והיו פולנים שנאבקו [בנאצים]!", כתב אבראהים אל-עריס, מבקר הקולנוע של היומון הלונדוני "אל-חיאת", על סרטו של רומן פולנסקי, "הפסנתרן":  האם ניתן לצלם את כל זה מבלי ליצור סרט השקוע באידיאולוגיה המנסה – כמו "רשימת שינדלר"  – לתת לישראל צידוקים למעשיה נגד הפלסטינים?

לצד התביעות מצד בכירים פלסטינים לערוך רפורמות במישור הפוליטי ברש"פ, נשמעו תביעות לרפורמות גם במישור הביטחוני ובמישור הכלכלי.  הבכירים הפלסטינים שקראו לרפורמות אלו הדגישו כי דרישתם זו מנותקת מן הדרישות האמריקאיות והישראליות לרפורמות. אך נראה כי בפועל   ישנו שיתוף פעולה של גורמים חיצוניים בגיבוש הרפורמות ברש"פ