כללי

 

חילופי האשמות בין סעד אל-חרירי לעיתונות הסורית

 

הקדמה

יו"ר סיעת "אל-מסתקבל" בלבנון, סעד אל-חרירי, הודיע ב-31 באוקטובר 2007, מיד לאחר פגישתו בקהיר עם נשיא מצרים, חוסני מובארכ, כי המודיעין הסורי תכנן לחסל אותו ואת ראש ממשלת לבנון, פואד אל-סניורה. היומון "אל-מסתקבל", שבבעלותו של אל-חרירי, האשים את המשטר הסורי  בניסיון לעורר מלחמת אחים בלבנון וטען כי העובדה שאל-חרירי חשף את הדברים בארמון הנשיאות המצרי היא בעלת משמעויות רבות, וביניהן מתן גיבוי מצרי מוחלט לאל-חרירי והתייצבות של מצרים בראש החזית הערבית והבינ"ל נגד סוריה.

 

סוריה מצידה הסתפקה בתגובה רשמית קצרה מאוד שדרשה מאל-חרירי להציג בפני דעת הקהל את הראיות שברשותו. העיתונות הממסדית הסורית נמנעה מלהגיב לדברים, לעומת זאת עיתונים ואתרי אינטרנט סורים שאינם ממסדיים, אך ידועים כמקורבים לחוגי השלטון, הגיבו לדבריו של אל-חרירי בהבעת לעג ובהשמצות כלפי משפחתו של סעד אל-חרירי וכלפי נשיא מצרים, חוסני מובארכ.

 

אל-חרירי: סוריה תכננה לחסל אותי ואת אל-סניורה

בעקבות פגישה שקיים בקהיר עם נשיא מצרים, חוסני מובארכ, חשף יו"ר סיעת "אל-מסתקבל" בלבנון, סעד אל-חרירי, כי המודיעין הסורי תכנן לחסל אותו ואת ראש ממשלת לבנון, פואד אל-סניורה. אל-חרירי נשאל על נכונות המידע לפיו כמה מנגנוני ביטחון ערביים ובינ"ל חשפו ניסיון להתנקש בו באמצעות כמה מכוניות תופת. הוא גם נשאל האם ישנן ראיות המצביעות על כך שראש המודיעין הצבאי הסורי וגיסו של בשאר אל-אסד, הגנרל אאסף שוכת, הוא שניהל את הפעולה והשיב: "יש בידינו מידע בנושא זה ואנו עוקבים אחריו. המידע הזה נכון. קיים שיתוף פעולה בין מנגנוני הביטחון הלבנוניים לבין מנגנוני ביטחון ערביים אחרים בשל ניסיון ההתנקשות הזה, שלא רק אני הייתי המטרה שלו אלא גם ראש ממשלת לבנון, פואד אל-סניורה."

 

אל-חרירי אף האשים את סוריה כי היא מתערבת בענייני לבנון ומנסה למנוע את קיומן של הבחירות לנשיאות והוסיף: "כאשר היה [בין הצדדים בלבנון] דיאלוג פוליטי פתוח... נרצח אנטואן ע'אנם שהיה חבר פרלמנט לבנוני מטעם 'כוחות ה-14 במרץ'. חברי הפרלמנט של 'כוחות ה-14 במרץ' מהווים מטרה [לרצח] באופן מתמשך מאחר והם מייצגים את הקו הפוליטי הריבוני המעוניין בלבנון חופשית וריבונית... יש השואלים אותנו מדוע אנו מאשימים את סוריה [ברציחות], ואנו [מצידנו] אומרים שאחרים האשימו את ישראל [כוונתו למזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, שטען כי ישראל עומדת מאחורי הרציחות].... כיצד יתכן שישראל תרצח את אויביה של סוריה?" אל-חרירי הוסיף: "הדברים ברורים ואין צורך בהוכחות [לכך שסוריה עומדת מאחורי הרציחות]..."

 

אל-חרירי אמר כי הוא דן עם הנשיא מובארכ ב"בחירות לנשיאות לבנון ובהתערבותן של כמה מדינות [בענייני לבנון] במטרה למנוע את קיומן". הוא הוסיף: "הנשיא מובארכ היה ברור וגלוי מאוד. הוא אמר לי כי ההתערבות בעניינים הלבנוניים, ובמיוחד בבחירות לנשיאות לבנון, אסורה וכי מצרים לא תנקוט בעמדה ניטרלית בנוגע לבחירות בלבנון. [מובארכ אמר] כי כל התערבות... בין אם תהיה זו [התערבות] בבחירות לנשיאות או [פגיעה] ביציבות לבנון, תהיה בבחינת פגיעה בביטחונה של מצרים והתערבות בעניינים ערביים... כבוד הנשיא הבטיח כי ינקטו צעדים בנושא זה."[1]

 

"אל-מסתקבל": המטרה – ליצור ואקום שיחזיר את סוריה

למחרת חשיפת תכנית ההתנקשות כתב היומון הלבנוני "אל-מסתקבל" במאמר המערכת שלו:

"[הניסיון] לרצוח את סמל המנהיגות האסלאמית-סונית, סעד אל-חרירי, [נועד], חד משמעית, [לעורר] מלחמת אזרחים ומלחמת אחים בין העדות האסלאמיות...

כדי להבטיח שתפרוץ מלחמת אחים החליט המשטר המודיעיני [הסורי] הפיקח לרצוח גם את ראש הממשלה [הלבנוני] אל-סניורה. ע"י רצח ראש הממשלה - חס ושלום – יבטיח [המשטר הסורי שייוצר] ואקום כללי במשטר הפוליטי ובמדינה. מתברר כי התכנית ליצירת ואקום, אותה אימץ המשטר של אסד עבור לבנון פועלת [בשני כיוונים]: האחד - הכשלת בחירת נשיא [בלבנון]; השני – יצירת ואקום [בראשות הממשלה]. במצב של ואקום במוסד הנשיאות ובמוסד הממשלה... מלחמת האחים [שתפרוץ] בין העדות האסלאמיות - תהווה [פרוזדור]... שדרכו מתכנן המשטר הסורי לחזור ללבנון.

 

אלא שבאמצעות התכנית לחסל את סעד אל-חרירי ופואד אל-סניורה, הפיל המשטר המודיעיני [הסורי] 'הגאון' את עצמו בשלוש מכשלות לפחות. המכשלה הראשונה היא שהעובדות הנוגעות לתכנית [הרצח]...  הן בעלות אמינות גבוהה מאוד בהיותן תוצר [של מידע שנאסף ע"י גורמים] ערביים, בינ"ל ולבנוניים. לעובדות אלה תהיה תרומה משמעותית להשלמת [תיק] החקירה הבינ"ל ע"י [הצגת] מידע שירשיע את המשטר הסורי [בביצוע] 'פשע האם' [כלומר ברצח רפיק אל-חרירי].  אין כל מקום לפקפק בכך שמבצע [הרצח] הוא המשטר הזה, על דרגיו הבכירים ביותר.

המכשלה השנייה היא בכך שהמשטר בדמשק, במלחמתו נגד הסונים בלבנון... מציב את עצמו יותר מאי פעם בעימות נגד הרוב הסוני בסוריה. [רוב זה] השלים עם הקיפוח במשך זמן רב, אך הוא איננו [מוכן] לסבול עוד את האלימות שמפעיל [כלפיו] משטר המיעוט [של אסד]...

 

מצרים הסירה את הגיבוי שלה מן המשטר הסורי

המכשלה השלישית היא שע"י רצח אל-חרירי, [או אפילו] התכנון לרצוח את סעד אל-חרירי ופואד אל-סניורה, 'מפוצץ' המשטר הסורי את יחסיו עם הרוב הסוני הערבי, ועם המדינות בהן קיים רוב כזה. מדינות אלה – ובעיקר הממלכה הערבית הסעודית ומצרים - מייצגות את ההנהגה [של] המשטרים הערבים. מכאן החשיבות העצומה שיש לחשיפת תכנית הטרור הסורית [דווקא] במצרים. סעד אל-חרירי [חשף] את התכנית הזו מעל בימת [ארמון] הנשיאות המצרית מיד לאחר פגישתו עם הנשיא המצרי, חוסני מובארכ. אל-חרירי אישר מידע זה בתגובה לשאלות של עיתונאים מצריים. משמעות הדבר היא שקיים רצון מצרי לחשוף את המידע הזה ולקחת אחריות [לחשיפתו].

 

מעבר לסמליות המדינית העמוקה הזו, ביקשה ההנהגה המצרית במפגן הזה.... להפנות אזהרה אחרונה למשטר הסורי שיפסיק להתערב באופן טרוריסטי בלבנון. ואולם נראה כי מעבר [לאזהרה] מגיע הדבר לכדי הכרזה על הסרת הגיבוי המצרי והערבי שניתן למשטר הזה. בכך, הופכת מצרים למדינה ערבית נוספת - אחרי הממלכה הערבית הסעודית - המכריזה כי קצרה רוחה [מלשאת את] משטרו של בשאר. בכך יוצא המשטר בסוריה באופן מוחלט ממסגרת הלגיטימיות הערבית.

 

...הגורם הערבי [השותף] ללחץ [המופעל] על המשטר הסורי הולך ותופס את התפקיד הראשי בהפעלת הלחץ החיצוני... ההולך וגובר [על סוריה]. העמדה הערבית אינה עוד ספיח של העמדה הבינ"ל... היא הפכה להיות העיקרית [בהפעלת לחץ זה]. כך הושלמה טבעת [החנק] סביב המשטר הסורי. שני עמודי התווך של העולם הערבי -  [המייצגים את] הלגיטימיות הערבית - הממלכה הסעודית ומצרים, ושני עמודי התווך של הקהילה הבינ"ל – [המייצגים את] הלגיטימיות הבינ"ל - ארה"ב וצרפת, מהווים קוורטט ערבי-בינ"ל שהחליט להגן על הבחירות בלבנון ועל יציבותה של לבנון, מול החלטתו של המשטר הסורי [ליצור בלבנון] ואקום ומלחמת אחים..."[2]

 

מצרים כועסת על מתכנני הרצח

פיצל סלמאן, בעל טור קבוע ביומון הלבנוני "אל-מסתקבל" כתב ברוח דומה: "מה משמעות [העובדה] שמיד לאחר פגישתו עם הנשיא המצרי, חוסני מובארכ, הכריז סעד אל-חרירי על קנוניה שנרקמה [ומטרתה] לרצוח אותו ואת ראש הממשלה [הלבנוני], פואד אל-סניורה?... דברים כאלה לא מתרחשים במקרה, במיוחד לא במצרים. אף אחד לא יוצא מפגישה עם הנשיא ומוצא מקום שהוכן [לו מראש] בתוך ארמון [הנשיאות] שם הוא עומד מאחורי מיקרופון ומופתע ע"י קבוצה של עיתונאים שנוכחת שם ומפנה אליו שאלות. אם כך, יש במצרים מי שרצה להעביר כמה מסרים לכמה כיוונים. המסר הראשון שניתן להסיק הוא שהמידע על ניסיון ההתנקשות מקורו במודיעין המצרי. המסר השני הוא שמצרים כועסת מאוד על אלה שתכננו לרצוח את אל-חרירי ואל-סניורה והיא רצתה שהגורם [שתכנן זאת, כלומר סוריה] יראה וישמע שאל-חרירי זוכה להגנה ממצרים... "[3]

 

סוריה דורשת מאל-חרירי להציג ראיות לטענותיו

בתגובה רשמית להאשמות שהשמיע אל-חרירי נגד סוריה, דרש ממנו "מקור תקשורתי" סורי להציג את המסמכים המעידים על תכנית להתנקש בו ובראש ממשלת לבנון, פואד אל-סניורה. עוד תהה המקור: "הואיל והמידע נמצא ברשותו [של אל-חרירי], מדוע הוא אינו מציג אותו לדעת הקהל המקומית, הערבית והבינלאומית?"[4]

 

"מקור סורי יודע דבר" הגיב אף הוא להאשמות: "דבריו של אל-חרירי [שנאמרו] בארמון הנשיאות המצרי, והעלילות וההאשמות נגד סוריה, מעוררים סימני שאלה רבים. זאת בפרט שהם מתוזמנים עם מהלך מצרי מוגבר שבא לידי ביטוי בביקורו של שה"ח המצרי, אחמד אבו אל-ע'יט, בלבנון, ובמגעים ישירים של קהיר עם אישים לבנונים, כשהבולט בהם הוא מפקד הצבא הלבנוני, מישל סלימאן..." המקור הוסיף: "מטרת ההסלמה במסע העלילות והשקרים נגד סוריה היא הכשלת מהלך מצרי זה, בפרט לאחר שהודלפו ידיעות המצביעות על אפשרות שהוא יתרחב לעבר סוריה, באמצעות ביקור של ראש המודיעין המצרי, עומר סולימאן, בדמשק". המקור טען עוד כי "מאחורי הניסיון של אל-חרירי להפיץ את שקריו מארמון הנשיאות... עומד רצונו לפגוע ביחסי מצרים-סוריה."[5]   

עורך "אל-וטן" הסורי: מהלך לסיכול התקרבות סורית-מערבית

וצ'אח עבד רבה, עורך היומון הסורי, "אל-וטן", הידוע כמקורב לחוגי השלטון בסוריה, טען במאמרו כי האשמותיו של אל-חרירי נועדו להביך את סוריה בזירה הערבית והבינלאומית ולהביא לבידודה: "בשיחת חולין [שנערכה] לפני מספר ימים עם דיפלומטים מערביים, אמרנו: 'מי ייתן ולא תהיה בלבנון התנקשות חדשה שתגרום לביטול פגישתם של שר החוץ הצרפתי, ברנרד קושנר, ושר [החוץ הסורי], וליד אל-מעלם'. צחקנו. היה זה צחוק מר. שכן, בפעם הראשונה שקושנר החליט לבקר בסוריה [ביוני 2007], הקריב הרוב [בפרלמנט הלבנוני הכוונה ל'כוחות ה-14 במרץ'] את [חבר הפרלמנט מטעמם] וליד עידו והביקור בוטל.

 

 כאשר אל-מעלם וקושנר סיכמו להיפגש בניו-יורק, ['כוחות 14 במרץ'] הקריבו את [חבר הפרלמנט מטעמם] אנטואן ע'אנם. ועתה, לאחר שנקבע מועד חדש למפגש סורי-צרפתי, אמרנו: 'אללה ישמור', והחלנו בספירה לאחור בתקווה שהפגישה תיערך מבלי שאלה הניזוקים ממנה יעשו מעשה אווילי חדש שיגרום לביטולה. שמחנו כשנודע לנו שכל חברי הפרלמנט של ['כוחות 14 במרץ'] הועברו למלון ונציה 'כדי להגן עליהם' עד כינוס הישיבה לבחירת נשיא לבנון, דהיינו עד לאחר הפגישה בין וליד אל-מעלם וברנרד קושנר שנקבעה ל-3 בחודש [נובמבר 2007]. אמרנו: 'השבח לאל, הנה חברי הפרלמנט 'הנמצאים על הכוונת' בטוחים'...

 

לאחר ששמחנו, הגיעה ההפתעה מכיוון בלתי צפוי. הפעם הגיעו החדשות החמות מקהיר ולא מבירות, ולפיהן חשף סעד אל-חרירי בפני מספר אנשי תקשורת ניסיון התנקשות [שכוון] נגדו ונגד הפקיד הבכיר ביותר שלו, פואד אל-סניורה, אשר התגלה - השבח לאל – על ידי מנגנוני הביטחון וננקטו אמצעי זהירות כדי להכשילו!! אשר לנאשמת הוודאית ללא [כל] ויכוח, [הרי שזוהי] סוריה.

 

זוהי הפתעה ניצחת. אני מודה שלא ציפיתי לרטוריקה החדשה הזו, ולא ציפיתי שמצרים תאפשר לאישיות הפוליטית הנלעגת ביותר בלבנון למסור האשמות נלעגות [אף] יותר כשהוא בשטחה...

ההאשמה האחרונה שהשמיע אל-חרירי מדגישה את מידת הנזק שנגרם ל['כוחות ה-14 במרץ'] בלבנון כתוצאה מההתקרבות הסורית-מערבית, בפרט לאחר המגעים האחרונים עם צרפת ובריטניה, היחסים המצוינים עם תורכיה, ההזמנות הערביות והזרות שניתנו לסוריה על מנת שתשתתף בוועידת אנאפוליס והכרת העולם במרכזיותו של התפקיד הסורי. האשמה זו – כמו גם יתר ההאשמות שמפזרים שכירי החרב של לבנון בתיאום עם השותפים והמממנים מחוץ [ללבנון] – מטרתה, כרגיל, להביך את סוריה בזירה הערבית והבינלאומית, לבודד אותה ולהאשימה בערעור ביטחונה ויציבותה של לבנון. חרפה זו ידועה וגלויה לעיני כל.

מה שמרגיע בכל זה הוא שלשקרים של אל-חרירי, אל-סניורה ויתר שכירי החרב בלבנון, כבר אין קהל. גם מדינות שנהגו לקבל את הסיפורים והשקרים של סעד אל-חרירי, צוחקות כשהן מקשיבות לו..."[6]     

 

מנכ"ל הטלוויזיה הסורית לשעבר: מובארכ זקן וסנילי

על רקע העובדה שאל-חרירי הפנה את האשמותיו כלפי סוריה דווקא מארמון הנשיאות של נשיא מצרים, חוסני מובארכ, פרסם ד"ר פואד שרבג'י, מנכ"ל הטלוויזיה הסורית לשעבר וכיום מנכ"ל ערוץ הטלוויזיה הסורי, "אל-דוניא", מאמר בו תקף בחריפות את מובארכ: "מצרים, המדינה הערבית, המרכז, בעלת התפקיד המאחד של האומה הערבית, מוותרת בזמנו של מובארכ 'החולה' או 'הזקן' על תפקידה זה ומשמשת במה עבור סעד אל-חרירי...

 

בעודנו דנים ברוחות רפאים ודמיונות, יצא סעד אל-חרירי מן הפגישה עם 'הזקן' או 'הישיש' וסיפר כי גורמים ערביים ובינלאומיים חשפו תכנית המנוהלת על ידי קצין סורי [הכוונה לאאסף שוכת, מפקד המודיעין הצבאי של סוריה] להתנקש בו עצמו ובנציגו ורואה החשבון שלו, ראש הממשלה סניורה. מאחר שההודעה התפרסמה לאחר צאתו של אל-חרירי מ[הפגישה עם] מובארכ, הרי שהגורמים הערביים שחשפו את התכנית הם בוודאי מצרים של מובראכ, ואילו [הגורמים] הבינלאומיים הם ללא ספק ישראל וארה"ב. [הרי] אין הבדל [ביניהם]...

 

מובארכ מדמיין רוחות רפאים שמתכננים להתנקש באל-סניורה ואל-חרירי. האם הנשיא [מובארכ] הגיע לזקנה כה מופלגת, עד כדי כך שדמיונות והזיות החלו לרוץ בראשו והוא משתף בהם את מבקריו על מנת לבדר אותם ולרצותם? או שמא פוביה ילדותית עדיין שולטת במנהיג אל-חרירי, והוא שטח בפני מארחו מובארכ את סיפור ההתנקשות, אותו מובארכ אימץ וסיפר אודותיו מה שסיפר?...

 

מצרים הפכה לציר [המרכזי] של מדינות ערב 'המתונות'... מי [שהאזין] להצהרותיו של [שר החוץ המצרי, אחמד] אבו אל-ע'יט, בבירות, חשב כי הוא שומע את השגריר האמריקאי. מי ששמע את הדברים שציטט אל-חרירי מפיו של מובארכ, נזכר בעמדותיו של מובארכ לגבי 'ההתנגדות' וכיצד יחד עם סעודיה נתן גיבוי מדיני לתוקפנות הישראלית [על לבנון, הכוונה למלחמה ביולי 2006]. נוכח דבריו של בוש לפיהם ממשלת סניורה הינה חלק מהאינטרסים הביטחוניים של ארה"ב, חזקה על מובארכ שהוא יפעל כדי להגן עליהם... ואולם, הגיל עושה את שלו והכפיפות [לארה"ב] כרוכה בחובות...

מצרים תמשיך להיות הגורם המאחד של הערבים, ולא ייתכן שתהפוך לבמה עבור ילד [אל-חרירי] המשלב בהצהרותיו טיפשות נעורים וסניליות של זקן, ביחד עם קטנות נפשו של האיש, מובארכ."[7]

אתר סורי תוקף את חייו המשפחתיים של אל-חרירי

בעקבות הפרשה, פרסם אתר האינטרנט www.champress.net שבעליו ידועים כמקורבים לחוגי השלטון הסוריים, מאמר של "אזרח לבנוני" שהשמיץ את משפחתו של סעד אל-חרירי: "מעת לעת אנו שומעים את שמה של נצ'אל בוסתאני אל-חרירי, אך אין אנו יודעים רבות עליה ועל שעלה בגורלה. כל שידוע לנו הוא כי מדובר באשתו הראשונה של רפיק אל-חרירי ובאמם של בהאא' וסעד אל-חרירי. רבות השאלות הקיימות סביבה וסביב גורלה: מדוע נטש אותה רפיק אל-חרירי? האם היה זה תמורת מיליון הדולר הראשונים, אשר רפיק אל-חרירי ביקש בראיון טלוויזיוני מהמראיינת שלא תשאל אותו כיצד השיגם?... האם נטש רפיק אל-חרירי את אשתו ואם שלושת ילדיו הראשונים בשל לחצים או בגלל ההון והאזרחות הסעודית, אותה היה להוט להשיג?

לאחר שאל-חרירי נטש את אשתו – תהיינה הסיבות לכך אשר תהיינה – האם היא נותרה במניין גדוד הנשים של... או שהתאבדה, כפי שאמרו השמועות? אם היו לרפיק אל-חרירי, בעלה של נצ'אל בוסתאני, סיבות – תהיינה שפלות ככל שתהיינה - לנטוש את אשתו, אז מה הן הסיבות המונעות מילדיה להזכירה באופן כלשהו?... כיצד מותר לבן סורר המתכחש לאמו לעסוק בעניינים ציבוריים עממיים מבלי לחוש בושה? האם מי שנטש את אמו והתכחש לה, יתקשה להתכחש לעמו ולעדתו ולמכור אותם בשוק העבדים הבינלאומי? האם יש מישהו שיכול לשפוך אור על גורלה של נצ'אל בוסתאני ולחשוף את העוול שנעשה לה, אם אכן נעשה לה עוול כזה? האם מוצאה העיראקי של נצ'אל בוסתאני הוא הסיבה להפקרת גורלה ולשתיקה סביבו? סיפורה של נצ'אל בוסתאני ממתין למישהו שיוכל לחשוף את כל פרטיו ואת העוול והסודות האופפים אותו."[8]