ב-21 ביוני 2009 פרסם היומון אח'באר אל-ח'ליג' מאמר של חברת מועצת השורא בבחריין ובעלת הטור בעיתון, סמירה רג'ב (שיעית במוצאה), התוקף את המשטר באיראן בכלל ואת עלי ח'מנאי ואחמדי-נז'אד בפרט. המאמר שכלל האשמה לפיה אחמדי נז'אד הוא ממוצא יהודי ולעג לבכיו של ח'מנא'י בנאומו ב-19 ביוני, עורר ביקורת רבה בחוגים איראניים

בנאום שנשא לאחרונה אמר נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כי הבורקה הוא סימן לשעבוד האישה, ולכן אינו מתקבל בברכה בצרפת. דבריו עוררו תגובות אוהדות בעיתונות הסעודית והמצרית: בעלות טורים סעודיות טענו כי האסלאמיסטים הפכו את כיסויי האישה לסמל פוליטי וכי טרוריסטים משתמשים בהם לצורך פיגועים; בעל טור מצרי טען כי כיסויי האישה מסמלים את שעבודה

על רקע פרסום תפיסתה של חוליית חזבאללה במצרים בחודש אפריל 2009, והדיווחים על ניסיונות להפיץ את השיעה במצרים[1], גוברת המתיחות בין השיעים במדינה לבין המשטר, ועמה מתחדש הדיון הציבורי סביב השיעיזציה במצרים

גיוס ילדים לביצוע פיגועי התאבדות היא תופעה שהתפשטה לאחרונה בצורה גוברת. האומדנים של ארגון יונסק"ו מצביעים על רבע מיליון ילדים מגויסים לארגונים חמושים, כאשר סיבות פוליטיות עומדות מאחורי הדגל הדתי שלהם

בסודאן ומחוצה לה עלה לאחרונה לכותרות נושא הפגיעה בנשים בידי משטרת הסדר הציבורי. זאת הודות לעיתונאית סודאנית, לבנא אחמד חוסיין, שנעצרה בח'רטום (3.7.09) בידי משטרת הסדר הציבורי, יחד עם עוד 12 נשים, בגין לבישת מכנסיים. כעבור יומיים זומנו עשר מתוך הנשים לתחנת המשטרה והולקו עשר מלקות

ב-9 במאי 2009 העניק המטיף המצרי שיח' יוסף אל-בדרי, ראיון לעיתון הכוויתי "אל-נהאר", בו פרס את דעותיו בנושאים שונים עליהם חלוק העולם הערבי והמוסלמי: הנשק הגרעיני, איראן, משטרת הדת, הבהאים, רפורמות באסלאם ועוד. אל-בדרי, שהגיש תביעות נגד משכילים, משוררים וסופרים מצריים, בגין עמדותיהם הליברליות כלפי האסלאם, דן גם מלחמתו
באינטלקטואלים אלה

איתאללה חסין עלי מונתזרי, בכיר אנשי הדת השיעים כיום, פרסם פסק הלכה (פתוא) בתשובה לשאלותיו של האינטלקטואל הדתי מוחסין כדיור, שפנה אליו כדי לקבל תשובות בדבר הלגיטימיות של ממשלת אחמדי-נז'אד. לדבריו, צדק או אי צדק מצד אנשי השלטון הוא דבר המורגש בחברה וסימניו גלויים לעיני כל... על כל אחד .... לפעול נוכח אי הצדק ורמיסת זכויות העם, וליידע גם את הזולת

על רקע תוצאות הבחירות באיראן (12.6.09) וגל המחאה העממית אשר ניצת בעקבותיהן, ניתן היה להבחין בשתיקה יחסית במדורי המאמרים והדעות של העיתונות הערבית. מאידך מדורי הקריקטורות, נתמלאו בקריקטורות חריפות בנושא, כאילו כדי לפצות על העדר ההתייחסות אליו במקומות אחרים

בניסיון לדכא את ההפגנות שככלל התנהלו ללא אלימות מצד הציבור, הפעיל המשטר אלימות קשה ע"י שימוש בנשק חם וקר מצד כוחות משמרות המהפכה, הבסיג' ויחידות בלבוש אזרחי. שבועיים לאחר שהחלה המחאה באיראן בעקבות הבחירות, נראה כי המשטר האיראני הצליח לדכאה

ניצחון זרם אל-מסתקבל וכוחות ה-14 במרץ בבחירות לפרלמנט בלבנון, נתקבל בברכה בקרב נציגי המדינות הערביות המתונות שראו בכך, יותר מכל, את הפסדה של איראן ובעל בריתה – ארגון חזבאללה. מאמרים בעיתונות הערבית טענו שהעם הלבנוני הצביע בעד "לבנון ערבית" ונגד שאיפותיה ההגמוניות של איראן

תוצאות הבחירות באיראן וניצחונו של מחמוד אחמדי-נז'אד, התקבלו בסוריה בשביעות רצון, הן מצד הנשיא בשאר אל-אסד והן בעיתונות הרשמית, ששיבחה את "הבחירות הנקיות שעולות בקנה אחד עם הקריטריונים הדמוקרטיים" ואת "בחירתו של העם האיראני באחמדי נז'אד." 

ניתן לזהות שהחברה האזרחית באיראן – צעירים, סטודנטים, נשים – אינה נכנעת ומכריחה את  ההנהגה החלשה, קרי, מיר חוסין מוסוי ומהדי כרובי ומי שעומדים מאחוריהם, מחמד ח'אתמי והאשמי רפסנג'אני, ליטול תפקיד אחראי ולהנהיג את המחאה הציבורית

המאבק על השלטון בלבנון בין שני המחנות הפוליטיים במדינה, "כוחות ה-14 במרץ" מצד אחד והאופוזיציה הלבנונית בראשות חזבאללה מצד שני, החל מיד עם סיום מלחמת לבנון השניה, בקיץ 2006. אז פרץ משבר פוליטי במדינה בעקבות פרישתם מהממשלה של השרים השיעים מטעם חזבאללה ואמל והכרזתם כי הממשלה "אינה לגיטימית"

כמה פסקי ההלכה שפורסמו בעולם המוסלמי עוררו ביקורת נזעמת כלפי פוסקי הלכה מצד אנשי אקדמיה, עורכים ובעלי טורים פלסטיניים. המבקרים יוצאים נגד שרירות ליבם של פוסקי ההלכה, על שהם אוסרים ומתירים עניינים שונים בפסקי הלכה מוזמנים המשרתים את האינטרסים הפרטיים והמפלגתיים שלהם

בראיון שהעניק ב-11.4.2009 העיתונאי הליברלי והפרשן הפוליטי הכוויתי אחמד אל-צראף, לשבועון הכוויתי "אל-שאהד", הוא מותח ביקורת על נושאים שונים בחיי המדינה והחברה, כגון: הפרת החוק, חוסר ממלכתיות, אפליה עדתית ודתית, טרור רעיוני של אנשי הדת, צביעות חברתית והזלזול באישה

חבר הפרלמנט המצרי ועורך היומון המצרי הממסדי "אל-גומהוריה", מחמד עלי אבראהים מתח במאמרו ביקורת חריפה על שליט קטר ואשתו הדוגלים לכאורה בדמוקרטיה, אך כאשר מדובר בביקורת על המשטר הם הצרו את צעדיהם של המבקרים

שני מאמרים העוסקים ביחסם של המוסלמים באירופה למערב יצאו נגד המוסלמים החיים באירופה ונהנים מהחירויות ומהשירותים המוענקים להם שם. במקום להעריך זאת ובמקום להוות גשר בין המזרח למערב הם הובילו, ביודעין, לסגירות, לניכור ולבסוף גם לטרור ג'יהאדיסטי נגד המערב

הדיווחים בעיתונות הסעודית אודות נישואי קטינות נתקלו בביקורת חריפה מצד גורמים חברתיים ומצד בעלי טורים סעודיים שקראו למגר את התופעהם. הלחץ החברתי הביא לכך שמועצת השורא פרסמה ב-24 בנובמבר 2008 החלטה המגדירה את גיל 18 כגיל בגרות, אולם נמנעה מלומר במפורש שזהו גיל מינימלי לנישואים

ב-13 באוקטובר 2008 הזמינה הספרייה הלאומית של אלג'יריה את המשורר והוגה הדעות הליברלי ממוצא סורי, החי כיום בפריס, ד"ר עלי אחמד סעיד אסבר, המכונה אדוניס, לשאת הרצאה. הרצאתו חוללה סערה בחוגים אסלאמיסטיים ובפרלמנט של אלג'יריה והובילה בין היתר, לשאילתא בפרלמנט, לפיטורי מנהל הספרייה ולמחאות ציבוריות

ב-20 בדצמבר 2008 הצהיר יו"ר הפרלמנט האירופי הנס גרט פוטרינג, בביקור בבירת עמאן, כי הדמוקרטיה במזה"ת צריכה לצמוח מבפנים וכי המערב אינו צריך ללחוץ עליהם לאמץ את השיטה הדמוקרטית שאירופה נוהגת לפיה. בתגובה, פרסם עומראן סלמאן, עורך האתר הליברלי בערבית אאפאק מאמר חריף בגנות דברי פוטרינג.

הבחירות לנשיאות באיראן צפויות להיערך ב-12 ליוני 2009. למרות שעדיין אין וודאות לגבי המתמודדים, מערכת הבחירות באיראן כבר החלה. הן השמרנים על גווניהם השונים והן שרידי המחנה הרפורמיסטי מתקשים להעמיד מועמד ראוי, כחלופה לאחמדי-נז'אד, שיסחוף אחריו את הציבור

בנאום שנשא אמין אל-ג'ומיל, יו"ר מפלגת הפלנגות בלבנון ואחד ממנהיגי "כוחות ה-14 במרץ" בעצרת  בבירות לציון יום השנה השני לרצח בנו פייר, בהיותו שר התעשייה הלבנוני, ויום השנה ה-72 לייסוד מפלגת הפלנגות, הוא תקף באופן חסר תקדים את החזקת הנשק בידי חזבאללה וקרא ל"השיבו לחיק המדינה"

ב-14 באוגוסט 2008 פרסם האתר הליברלי אילאף ראיון עם אמין אל-מהדי, אינטלקטואל מצרי ליברלי ופעיל שלום. בראיון מביע אל-מהדי את דעתו על נושאים שונים: המאבק הערבי-ישראל, הפלישה האמריקאית לעיראק, האירועים בלבנון, הפונדמנטליזם המוסלמי, המשטרים הערביים וטוען כי דמוקרטיה ושלום קשורים זה בזה

על רקע הצהרותיו של השיח' יוסף אל-קרצ'אוי, כי התפשטות השיעה בארצות הסוניות, ובעיקר במצרים, מהווה סכנה, פרסם עורך היומון המצרי "אל-גומהוריה" וחבר הפרלמנט מחמד עלי אבראהים, מאמר חריף בו קרא לסלק את העיראקים השיעים שהתיישבו בשנים האחרונות במצרים, כדי שגורלה לא יהיה  כגורל עיראק ולבנון

על רקע כינון היחסים הדיפלומטיים בין סוריה ללבנון, פורסמו ידיעות לפיהן החליטה לבנון להכביד את ידה כלפי האופוזיציונרים הסורים הפועלים בתחומה, כדרישת סוריה.היומון הלבנוני, "אל-אח'באר", דיווח כי מנגנוני הביטחון הלבנוניים העמידו את פעילי האופוזיציה הסורים בפני הברירה בין הישארות בלבנון מבלי לפעול נגד המשטר הסורי לבין עזיבה

התגובות בעולם הערבי לבחירתו של אובמה התמקדו בשני תחומים עיקריים: האחד - התרשמות מההישג הדמוקרטי האמריקאי שהוביל לבחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב; השני -  ניסיונות להעריך את ההתפתחויות המדיניות העתידיות באזור. ההערכה במדינות ערב היא כי אובמה יתמקד במאמצים לחולל שינוי פנימי בארה"ב, אך לא יפעל לשינוי מדיניות החוץ האמריקאית בנוגע למזה"ת

במאמר ביומון הפלסטיני "אל-איאם", מתח בעל הטור, עבד אל-נאצר אל-נג'אר, ביקורת על רדיפת הנוצרים במדינות ערביות, תוך שהוא מתמקד בנוצרים בשטחי הרש"פ. לדבריו, הנוצרים הפלסטיניים נחשפים לפגיעות רבות, אך הם שותקים או סובלים מבלי שאיש ישים לב אליהם

,בעקבות גילויי העוינות ההולכים ומתרבים לאחרונה נגד הקופטים במצרים, פרסם הליברל המצרי נביל שרף אל-דין, נציג העיתון המקוון אילאף במצרים, מאמר בעיתון האופוזיציוני העצמאי אל-מצרי אל-יום, בו הוא מתריע מפני תופעה זו שהחלה, לדבריו, בגירוש היהודים ממצרים וממשיכה כיום נגד הקופטים ושעתידה להסתיים במאבק חריף בין המוסלמים לבין עצמם

ככל שמתקרב מועד ההכרעה העיראקית בדבר חתימה על ההסכם הביטחוני-אסטרטגי ארוך הטווח בין עיראק לבין ארה"ב, כך גוברת התערבותם של גורמים דתיים פנימיים וחיצוניים, בעיקר שיעים, בניסיון להשפיע על השלטון העיראקי שלא לחתום על ההסכם. הדבר בא לידי ביטוי בפתוות מטעם פוסקי הלכה בכירים, המגנות את ההסכם וקוראות לעיראקים להצביע נגדו.

התגובות הראשוניות לתוצאות הבחירות בארה"ב בעולם הערבי היו מעורבות. חלקן עסק בשאלה מי משני המועמדים יהיה טוב יותר לערבים; חלק אחר הישווה בין ההליך הדמוקרטי בארה"ב לזה הקיים בעולם הערבי, שבו תופעה כמו בחירת אובמה נחשבת לבלי אפשרית

לאחרונה פרסמו אנשי דת סעודיים פסקי הלכה הקוראים להרוג אינטלקטואלים, בעלי ערוצי לוויין ומגישי תכניות טלוויזיה בשל שידור תכניות בלתי ראויות. ב-16 במרץ 2008 פרסם השיח' עבד אל-רחמן אל-בראכ פתוא המאשימה בכפירה שני כותבים ליבראליים סעודיים והמסיתה להרגם

התנועה העממית לשחרור סודאן, מפלגה המייצגת את המורדים לשעבר בדרום סודאן, הציבה את יו"ר המפלגה הנוצרי סלבה קיר מיארדית כמועמדה לבחירות לנשיאות. כך, לראשונה ישנו מועמד לא-מוסלמי לראשות המדינה, והדבר מעורר הדים רבים בסודאן. על רקע זה, פרסם היומון הסודאני "אל-וטן" פתוא של השיח' מחמד אחמד חסן, האוסרת על מוסלמים להצביע עבור מועמד לא-מוסלמי באיזושהי מערכת בחירות

 ב-23 בינואר 2008 פרסם היומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-שרק אל-אוסט, ראיון עם ג'ורג' טראבישי, חוקר והוגה דעות ליברלי סורי, החי כיום בצרפת. מפעלו הספרותי של טראבישי כולל ספרי פילוסופיה וביקורת הספרות הערבית לצד תרגום ספרי פילוסופיה מערביים רבים. בראיון עמו, מדגיש אל-טראבישי את חשיבות הביקורת והביקורת העצמית לעתיד העולם הערבי וקובע שהחילוניות הוא תנאי לדמוקרטיה ותרופה לעדתיות

לאחרונה נרשמו בסוריה מקרים קשים של הפרת זכויות אדם: טבח נגד אסירים בכלא צידנאיא ונגד אזרחים כורדים שחגגו בעיר קמישלי את ערב חד הנורוז (ראש השנה  הכורדי). כמו כן, מתפרסמים באתרי אופוזיציה סוריים מעת לעת דיווחים אודות העינויים המתבצעים בבתי הכלא במדינה. להלן מבחר תגובות באתרי אופוזיציה סוריים וכן מאמרים ואיורים בנושא העינויים בבתי הכלא בסוריה

כתבת תחקיר ביומון הלונדוני, "אל-חיאת", חושפת את השתתפותם של ילדים לבנונים חמושים באירועים אלימים. לפי הכתבה, תופעה זו קיימת עוד מימי מלחמת האזרחים האחרונה במדינה בין השנים 1975-1990, והיא ממשיכה להתקיים גם כיום. התחקיר מסיק כי תופעת הילדים החמושים מהווה "פצצה מתקתקת"

לאחרונה דרשה משטרת הדת הסעודית מעיריית ג'דה לאסור על חנויות לחיות מחמד למכור כלבים וחתולים, בטענה שהאסלאם אוסר קנייה ומכירה שלהם. העיתונאית הסעודית, סמר אל-מוקרן, פרסמה בתגובה ב-5 באוגוסט 2008, מאמר ביומון הכוויתי "אואן", בו טענה כי יש להבחין בין חתולי רחוב לבין חתולים מבויתים, וקראה למשטרת הדת הסעודית לבטל את האיסור

ב-26 במאי 2008 פורסם באתר הליברלי middleeasttransparent.com, מאמרו של הליברל הכוויתי ח'ליל עלי חידר, התוקף את תרבות המלחמה בעולם הערבי והמוסלמי ואת הסיסמאות התומכות בה: איננו רוצים במלחמה, איננו רוצים בלחימה, איננו רוצים במוות ובהרס, איננו רוצים [לקחת חלק] בעולם המתפוצץ רווי הדם, הו אנשי המלחמה, הג'יהאד וההתנגדות. איננו רוצים בעולם זה המתפוצץ רווי הדם

התובע הכללי של ביה"ד הפלילי הבינ"ל בהאג, לואיס מורנו אוקמפו, הגיש ב-14.7.08 כתב אישום כנגד נשיא סודאן, עמר אל-בשיר, בגין פשעי מלחמה בסכסוך בדארפור. התגובות הרשמיות של הליגה הערבית, מצרים וסוריה, הביעו תמיכה בממשלת סודאן. היו פרשנים שטענו כי כתב האישום היא מזימה אמריקאית, בעוד לדברי כותבים בעיתונות הסעודית היו"ל בלונדון, ההעמדה לדין היא תוצאת מדיניותה של סודאן בדארפור

במהלך הוועידה הבינלאומית לדיאלוג בין הדתות שהתכנסה במדריד בחסות סעודית, פרסם היומון הלונדוני, "אל-חיאת", כתבה המתפארת בכך שהשפה הערבית שלטת הן במדריד, אותה כבשו הערבים בשנת 711 לספירה והן בוועידה אשר בה יוצגו דתות שונות ממקומות שונים בעולם

עבד אל-מונעם סעיד, מנהל מרכז "אל-אהראם" למחקרים אסטרטגיים ופוליטיים ובעל טור ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", דן במאמר שפרסם בהבדל בין חגיגות העצמאות בארה"ב לאלה שבארצות ערב. סעיד, וטען כי תחושת הלאומיות שהיתה קיימת במדינות ערב, הודחקה כתוצאה מהאידיאולוגיה הפאן אסלאמית, וחזרתה עשויה להשיב לאזרחים את תחושת השייכות למדינה

במאמר שפורסם ביומון הערבי הלונדוני אל-שרק אל-אוסט דן הליברל המצרי ד"ר עבד אל-מנעם סעיד, ראש המכון למחקרים אסטרטגיים של מוסד אל-אהראם, בסוגיית הגורמים לחוסר דמוקרטיה בעולם הערבי ומפנה אצבע מאשימה כלפי שכבת המשכילים בעולם הערבי, שלדבריו, מקדישים את זמנם למאבק בזרים במקום לטיפוח הדמוקרטיה בארצותיהם

 על רקע מתיחות גואה בין קופטים למוסלמים במצרים, שהתפרצה בעקבות מקרה רצח של ארבעה קופטים באלכסנדריה והתנגשויות בין קופטים למוסלמים במצרים עלית, פרסם צאלח אל-קלאב, שר ההסברה הירדני לשעבר, מאמר בוו קריאה לדו-קיום עם הקהילות הנוצריות במזרח התיכון.

ב-7 באפריל 2007 נסקלה למוות בעיראק נערה יזידית-כורדית בשם דעאא אל-אסוד על רקע כבוד המשפחה. רציחתה צולמה על ידי המשתתפים במעשה באמצעות טלפונים סלולאריים, והוידיאו פורסם באינטרנט. כשנה מאוחר יותר פירסמה וג'יהה אל-חוידר, ליברלית ולוחמת זכויות נשים סעודית, מאמר חריף נגד התרבות המזרח תיכונית, בה הגברים רודים בנשים בכלל ונגד רצח על רקע כבוד המשפחה בפרט

תחקיר שפורסם לאחרונה בשבועון הסורי "אל-נור", ביטאון המפלגה הקומוניסטית הסורית החברה ב"חזית הלאומית הפרוגרסיבית" (קואליציית מפלגות השלטון בהנהגת מפלגת הבעת'), חשף כי החוק הסורי לענייני אישות מאלץ גברים לא מוסלמים, המעוניינים להינשא לנשים מוסלמיות, להתאסלם. בתחקיר נטען כי החוק מפלה בין אזרחים בני דתות שונות בסוריה

בשלהי ינואר 2008 הורתה המועצה לביקורת על העיתונות במשרד התרבות וההכוונה האסלאמית באיראן לסגור את ירחון תנועת הנשים זנאן. זאת בעקבות כתבת תחקיר שפרסם הירחון בנושא פעולות אסתשהאד. מקור יודע דבר מסר לסוכנות הידיעות השמרנית פארס כי רישיונו של הירחון נשלל בשל "הפרת החוק ופגיעה בגופים צבאיים ומהפכניים, ביניהם, הבסיג'"

בראיון שנתן לעיתון הקטרי אל-ראיה, מתח צאדק ג'לאל אל-עזם, פילוסוף סורי יליד דמשק, ביקורת על גורמים שונים בעולם הערבי והמוסלמי: אנשי הדת הממסדיים, תנועות איסלאמיסטיות, חזבאללה, השלטונות והתרבות השלטת וביקש לתת סיכוי לדמוקרטיה ולמדינה האזרחית כמודלים של פתרון

יומון האינטרנט האיראני רוז חשף במרץ 2008 תוכן מכתב המסווג ששלחה 'המועצה העליונה לביטחון לאומי' (ב-11.2.2008), אל עורכי העיתונים וסוכנויות הידיעות באיראן בו  פורטו הוראות המועצה כיצד צריכה התקשורת האיראנית להציג לציבור את דו"ח אל-בראדעי האחרון שבחן את מידת שתה"פ של איראן עם סבא"א, שיחותיה עם ארה"ב בנוגע לעיראק, מערכת הבחירות באיראן והיחס למדינות המערב

  במצרים מתחולל לאחרונה משבר פנימי על רקע כלכלי וחוסר יכולת לספק לחם ומוצרי יסוד לכל. ברקע המשבר מרחפות טענות רבות כלפי דרך התנהלותו של המשטר. גורמים באופוזיציה קראו במהלך חודש מרץ 2008 לשביתה כללית ולמרי אזרחי. היומון הממסדי "אל-אהראם" דיווח ברוח של  "עסקים כרגיל" בגיליון ה-7 באפריל 2008, כי העם המצרי, על כל קבוצותיו ופלגיו, סירב לקחת חלק בשביתה

אתר האינטרנט  "אל-ערביה" פרסם ממצאי שיחה עם איתאללה פאדל אל-מאלכי, איש דת  שיעי עיראקי בכיר השוהה בקום שבאיראן, בה הוא מתח  ביקורת על התערבותם של אנשי דת איראנים המתגוררים באל-נג'ף בפוליטיקה העיראקית; תקף את הפעולות הצבאיות של ממשלת עיראק בבצרה נגד "צבא המהדי" ויצא נגד הקמפיין הכופה על נשים בבצרה חבישת חיג'אב

ב-3 באפריל 2008, פרסם אתר האינטרנט של ערוץ אל ערביה כי זרמי אופוזיציה במצרים השתמשו בדוא"ל ובפייס בוק על מנת לקרוא למרי אזרחי הכולל שביתה כללית, הישארות בבתים ואי יציאה לרחובות ביום ראשון, ה-6 באפריל 2008. זרמי האופוזיציה הללו, אשר כינו עצמם "הכוחות הלאומיים", שלחו מיליוני הודעות דוא"ל הקוראות לשביתה כללית תחת הכותרת "אל תלך לעבודה, הישאר בבית"