בעלת טור סעודית: לבטל את האיסור על מכירת כלבים וחתולים
לאחרונה דרשה משטרת הדת הסעודית מעיריית ג'דה לאסור על חנויות לחיות מחמד למכור כלבים וחתולים, בטענה שהאסלאם אוסר קנייה ומכירה שלהם, ובטענה שבני נוער משתמשים בהם לצורכי חיזור, כשהם מציגים אותם לראווה במרכזי קניות.[1] האיסור עורר פליאה מצד בעלי טורים ערביים, שפרסמו מאמרים אחדים בנושא. כך למשל, פרסמה העיתונאית הסעודית, סמר אל-מוקרן, ב-5 באוגוסט 2008 מאמר ביומון הכוויתי "אואן", בו טענה כי יש להבחין בין חתולי רחוב לבין חתולים מבויתים, וקראה למשטרת הדת הסעודית לבטל את האיסור. להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"עד עכשיו לא יכולתי לקבוע אם חתולתי היפה 'נאני' פוחדת ממנגנון משטרת הדת [הסעודית] או לא. אולם, אני יכולה לומר בוודאות שאילו הייתה נפגשת עם אחד מאנשיה פנים אל פנים, היא הייתה בורחת ומסתמרת במשך כל היום. זאת בפרט אחרי שמנגנון זה חשף את רגשותיו האמיתיים כלפיה דרך אמצעי התקשורת, ו'נאני' וחברותיה הפכו לאחת המטרות של מנגנון 'ממשלתי' דתי זה...
'נאני' נחשבת עתה לדבר מגונה, שאנשי משטרת הדת מוכרחים להילחם בו. בשל כך, אאלץ להסביר לה מצב זה, כדי שתבין מדוע לא תוכל יותר להתלוות אלי ביציאות מהבית ובטיולים במכונית שהיא אוהבת. כמו כן, עליה להבין שמעתה ואילך עליה לשכוח מהרחובות ומהרמזורים הצבעוניים שלמראם מזדקפות אוזניה, מאחר שהיא עלולה להיעצר...
אנסה להסביר ל'נאני' נושא זה, אפילו אם אצטרך להדפיס מספר תמונות של אנשי משטרת הדת המופיעות באינטרנט, ולהדביקן במקומות הישיבה האהובים עליה, בין הסלון והמטבח. [אסביר לה את הנושא גם אם אצטרך] לחזור שוב ושוב על ההצהרה הממשלתית, כדי שהיא לא תכעס עליי ותחשוב שכליאתה בבית היא החלטה פרטית דיקטטורית. אנסה להסביר לה את המצב, ואני בטוחה שהיא תבין שכולנו בסירה אחת- אותה סירה נקובה [שהשלטונות הסעודיים] הכריחו אותנו לשבת בתוכה- אני, 'נאני', נשות המדינה ואתנו החתולים והכלבים. הכריחו אותנו לשבת בתוכה בכוח, בידעם היטב שהיא סירה נקובה העתידה לטבוע בוודאות...
אני מודעת למצבה [של 'נאני'] כרגע, ואני חושבת ארוכות על דרך בה אנסה להבריחה מבלי לפגוע ברגשותיה. אעביר אותה משכונת מגוריה של דודתי לשכונת מגורי. כעת אני מחוץ לסעודיה, ו'נאני' מבלה את חופשת [הקיץ] בבית דודתי המגדלת חתולים אחדים בביתה. אני חוששת שאחרי שאשוב לריאץ' ואנסה להחזיר את 'נאני' הביתה, היא תיעצר בדרך, שכן הרחובות אינם בטוחים, ואנשי משטרת הדת נמצאים בכל מקום.
אם אנסה להבריח את 'נאני' תחת מושב הרכב, היא תכעס עלי, מצב רוחה יתקלקל, היא תבלה את המשך היום שלה בלי לאכול ותעניש אותי על-ידי התרחקות ממני. זאת משום שהיא מאמינה שזכותה לראות את הרחוב, לעמוד על החלון כמו כל יצור 'חופשי' שזכותו לראות מה מתרחש סביבו. במצב זה אני מסכנת את חייה של 'נאני', ואינני יודעת מה יעלה בגורלה. אנשי משטרת הדת הודיעו כי יעצרו את 'נאני' ואת חברותיה, אך הם לא הודיעו לנו האם יש בית כלא מיוחד המוכן עבורה, או שהם יאספו אותה עם חתולי הרחוב הנטושים, וזהו [למעשה] האסון.
לאמתו של דבר, הייתי מצפה מאנשי משטרת הדת האמיצים שינקטו בעמדה מכובדת במקום העמדה הזו. זאת מאחר שהם עדים במו עיניהם להוללות ברחובות סעודיה ולהזדווגויות המבחילות של חתולי הרחוב לעיני כל. אולם, הם אינם מכבדים את עוברי האורח ולא מעניין אותם שהקטנים רואים זאת [עוד] לפני הגדולים. הייתי מצפה [מאנשי משטרת הדת] שיעצרו את הדברים המגונים הללו הנעשים לעיני כל... זה הדבר החשוב ביותר, מאחר ש'נאני' וחברותיה אינן מהוות כל סכנה מוסרית כלפי החברה. כמו כן, הן אינן מתהוללות ואינן שותפות ליחסי ההוללות להם אנו עדים בקרב חתולי הרחוב הנטושים...
אני פונה לאנשי משטרת הדת לחזור בהם מהצהרתם, משום ש'נאני' וחברותיה ישרות-דרך, ולא ייתכן שיפרו את גבולות המוסר... לפיכך, אני מבקשת מהמנגנון הממשלתי הנכבד שלנו לחזור בו מהצהרותיו בעיתונות, ולדרוש מהגורמים שפרסמו את פסק ההלכה [האוסר קנייה ומכירה של חתולים וכלבים] לחזור בהם. לא ייתכן שליבם המאמין והכנוע יסכים לפגוע בקבוצת החתולים המבויתים, ולהניח לחתולי הרחוב המבצעים פשע בגלוי והמתנהגים באופן לא מוסרי [בפומבי]. אני קוראת לבעלי הלב הרחום לא לכלול את 'נאני' וחברותיה עם מבצעי הפשעים, ושההבחנה [בין חתולי רחוב לחתולים מבויתים] תהיה ברורה, הגיונית ומבוססת על האמת".[2]
