אל-גומהוריה: לסלק את השיעה ממצרים בטרם נהפך לעיראק או ללבנון

על רקע הצהרותיו של השיח' יוסף אל-קרדאוי, כי התפשטות השיעה בארצות הסוניות, ובעיקר במצרים, מהווה סכנה[1], פרסם עורך היומון המצרי "אל-גומהוריה" וחבר הפרלמנט מחמד עלי אבראהים, מאמר חריף בו קרא לסלק את העיראקים השיעים שהתיישבו בשנים האחרונות במצרים, כדי שגורלה לא יהיה  כגורל עיראק ולבנון. להלן תרגום המאמר:

"אחרי שסיימו המתפללים את תפילת הערבית ואת תפילות ליל הרמדאן במסגדי [העיר] 'השישה באוקטובר', ובעיקר במסגד אל-חצרי ובמסגדים אחרים בשכונה השישית, חולק למתפללים ספר שעל כריכתו כתוב: 'צדקה מתמשכת; בחאר אל-אנואר מאת האמאם אל-מג'לסי'[2]. את הספר הזה חילקו כמה נערים ובפעמים אחרות, פשוט הונחה חבילה קטנה [של ספרים] מחוץ למסגדים כדי שהמתפללים [יוכלו לקחתתם] בעת יציאתם ולקרוא אותם.

ביקשתי מאחד מחבריי המתגוררים בעיר 'השישה באוקטובר' שישלח לי את הספר בדחיפות, אבל אחרי ששקד [על מציאת הספר] בכמה מסגדים, לא הצליח להשיג אפילו עותק אחד ממנו, מפני שמחלקיו נעלמו מיד לאחר שסיימו את עבודתם. לתוכנו של הספר אגיע עוד מעט, אולם מה שמאוד חשוב לי כרגע, הוא להפנות את תשומת הלב ולהזהיר מפני חלק מאחינו העיראקיים אשר השתכנו בעיר. יתכן שביניהם יש שיעים שחדרו מאיראן ויתכן גם שהמסדרים הצופיים, שהתפשטו לאחרונה בעיר, הם אלה העומדים מאחורי הפצת הספר. אינני עוסק בניחושים, אלא מחפש את האמת.

תחילה, אומר שהשיעה הם מוסלמים כמונו [הסונים] ואנחנו לא [דנים כעת] בבחינת האסכולה שלהם, אלא במטרתם שהיא בוודאי לא דתית, אלא פוליטית. [מתברר] שהזרם השיעי החל להכות בכוח בתוך מצרים. מה שהרגיז אותי באופן אישי, והעלה את חמתם של חבריי המבקרים במסגדי 'שישה באוקטובר', הוא שעל הספר, המלא בקללות ובגידופים נגד מצרים והעם המצרי, כתוב 'צדקה מתמשכת'. כאילו שהקללות והלעג המופנים אלינו הם צדקה בעבורנו.

אביא כאן מקצת ממה שמוזכר בספר, כדי שקוראינו היקרים ידעו מה רוצים מאיתנו ומהם הגידופים שמפנים לעברינו [בספר].

'מסופר מפי אחמד בן מחמד בן עיסא מפי אל-ביזנטי שאמר: אמרתי לאל-רצ'א[3], עליו השלום, שתושבי מצרים טוענים שארצם מקודשת. אמר [אל-רצ'א]: הכיצד? אמרתי: אהיה כפרתך, הם טוענים שביום הדין, שבעים אלף מקרבם יכנסו אל גן העדן מבלי שיעשה עימם חשבון. אמר [אל-רצ'א]: כלל וכלל לא. אלמלא כעסו של אלוהים על בני ישראל – לא היה מכניסם לארץ מצרים, ואלמלא היה שבע רצון מהם – לא היה מוציאם ממנה. כמו כן, אלוהים הורה למשה להוציא את עצמותיו של יוסף ממנה'...

כמו כן, נכתב בספר: 'מה נוראה היא ארץ מצרים. אכן היא הכלא של אלה מבני ישראל שאלוהים כעס עליהם, ובני ישראל נכנסו למצרים מפני שאלוהים העניש אותם על כך שהמרו את פיו. נמסר מפי יחיא בן עבדאללה בן אל-חסן: אמר שליח האל [הנביא מחמד]: התרחקו ממצרים ואל תבקשו לשהות בה, שכן היא גורמת לשפלות ולאובדן הכבוד. ואמר [הנביא]: אני שונא לאכול מאכל שבושל בכלי החרס של מצרים ואיני אוהב לרחוץ את ראשי בבוץ שלה, מחשש שאדמתה תיטע בי שפלות ותפגע בקנאותי הנלהבת'.

השקרים שטופל הספר השיעי הגיעו עד לכדי זיוף מסורות מפי הנביא... בעוד שידוע באופן וודאי, שבמסורת מהימנה מפי הנביא נאמר: 'אלוהים סייע בידיכם לכבוש את מצרים, על כן הפכו את אנשיה לחיילים, שכן הם החיילים הטובים ביותר על פני האדמה'. ואם [לכותב] הספר השיעי הזה יש את התעוזה להגיע עד כדי זיוף מסורות מפי הנביא ולייחס לו דברים שלא אמר, איזה מין אסלאם הוא זה?...

למרבה הצער, אנו במצרים חיים תחת האשליה ששמה 'איראן החזקה' שמנגחת את וושינגטון ומאלצת אותה לסגת. האשליה הזאת גרמה לנו לפרסם פסקי הלכה המברכים על הלחימה בעיראק לצד המג'אהדון, [על אף] שידוע לכל שרובם הם שיעים. בפסקי ההלכה האלה, שפורסמו מטעם עלמאא' סונים קיצוניים [וזכו לתמיכתם של] דרשני מסגדים בעלי גרונות חזקים אך חסרי ידע, נטען שמי שנמנע מלצאת ללחימה בעיראק – מחטיא את לבו. אותם פסקי הלכה 'סוניים', הם שפתחו את דלתות המדינות הסוניות בפני השיעה והכספים האיראניים. פסקי ההלכה שהתירו את דמם של בנינו בעיראק, התירו [לבנינו] להלחם לצד השיעה. אם כן, כיצד נוכל למנוע מהזרם השיעי להגיע למצרים?

ישנו כסף איראני במצרים [ובאמצעות] הכסף הזה מנצלים את מצבם הכלכלי הקשה של חלק מן החברה. [השיעים] נכנסים דרך 'דלת העוני' אל 'גג השליטה' על המוחות, עושים שטיפת מוח לטובת השיעה תוך ניצול אהבתם של המצרים ל'אהל אל-בית' והעובדה שישנם מסגדים [על שם אהל אל-בית] במצרים.

האחים המוסלמים, הפונדמנטליסטים וחכמי ההלכה הסונים הקיצוניים הביאו אותנו לידי כך שאנו מברכים את השיעה. כל דעה שעיתונאי כותב או שפוליטיקאי אומר נגד איראן, הרי שהוא [נחשב בעיניהם] לכופר, לאתאיסט ולסוכן של אמריקה וישראל. כך השרישו האחים המוסלמים ודרשני המסגדים את אידיאולוגיית 'אהבת איראן' בקרב העם המצרי. והאהבה התגברה, כמובן, כאשר הכסף האיראני מצא את דרכו אל הארצות הסוניות.

חכמי הדת היקרים שלנו, מצרים לא יכולה להרשות לעצמה כעת לפתוח בוויכוח עקר סביב הסונה או השיעה. סכסוך הכתות ידחוף אותנו לגורל דומה לזה של לבנון ועיראק. אל תיגררו אחר שנאתכם לאמריקה ושלא תביאו לנו את אלה שמזייפים מסורות מפי הנביא וטופלים עליו שקרים... השיעים במצרים תורמים למען קניית נשק לפלסטינים ולהגנה על איראן ואף גרוש מהם לא מגיע אל המצרים.

ישנן אגודות צדקה שיעיות במצרים, בסעודיה ובמדינות המפרץ. אגודות שנודעו הודות לבניית מסגדים, רובם בעיר 'השישה באוקטובר', ואחר כך [הודות] לסיועם למשפחות העניות ותשלום משכורות לאמאמים של המסגדים. כבר הזהרתי, יותר מפעם, מפני התפשטות העיראקים בעיר 'השישה באוקטובר'. בזמנו, אמרו לי שהם סונים שברחו מזוועות הכיבוש האמריקאי [בעיראק]. למרבה הצער, גילינו ברבות הזמן מהו הזרם האמיתי [אליו הם משתייכים] ומהי מטרתם המדינית. גרשו אותם או שתחזירו אותם למולדתם, שכן איננו מוכנים לשמוע אחר כך על פעולות התאבדות בערים מצריות. [מתפללי] המסגדים בעיר 'השישה באוקטובר' מתפללים למען חסן נאסרללה וכספו הטהור, האם יש צורך לחכות ליותר מזה?!"[4]