המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ליברל כוויתי: אין תקווה לרפורמה בכווית
1/6/2009

 

ליברל כוויתי: אין תקווה לרפורמה בכווית

 

בראיון שהעניק ב-11.4.2009 העיתונאי הליברלי והפרשן הפוליטי הכוויתי אחמד אל-צראף, לשבועון הכוויתי "אל-שאהד", הוא מותח ביקורת על נושאים שונים בחיי המדינה והחברה, כגון: הפרת החוק, חוסר ממלכתיות, אפליה עדתית ודתית, טרור רעיוני של אנשי הדת, צביעות חברתית, זלזול באישה ועוד.

להלן תרגום קטעים מהראיון:

אין שוויון בפני החוק

ש: האם אתה צופה משבר חדש [בכווית], או שמא ישנה תקווה לרפורמה?

ת: בהתאם לנתונים הנוכחיים, אין תקווה לרפורמה, כי אנחנו עם נחשל, ובכל יום הופכים נחשלים יותר ויותר.  מי שסבור שהמצב ישתפר - משלה את עצמו. הנתונים הנחוצים כדי שהמדינה תצעד בדרך בריאה אינם קיימים [בכווית] במידה מספקת.

 

ש: האם הבעיה נעוצה במועצת העם, בממשלה או בחוסר מודעות של האזרח?

ת: [הבעיה] בשלושתם. הממשלה נכשלת בשל השגיאות שעשתה ובשל המומים שבה, המתבטאים במינהל גרוע....החוקה והחוקים אינם מיושמים בהגינות, כיוון שהממשלה אינה יכולה להחיל את החוק על הכלל - בין אם על המשפחה השלטת, בין אם על נציגי הפרלמנט ובין אם על בעלי השפעה פוליטית או כספית.

 

ש: מהי לדעתך האזרחות הכוויתית האמתית?

ת: אזרחות אמיתית פירושה מתן עדיפות לאינטרסים של המולדת על פני האינטרסים השבטיים, הפרטיים והעדתיים שלנו, וכן הרגשת שייכות למדינה, כפי שהמצרי חש שייכות למצרים, האמריקאי לאמריקה והלבנוני ללבנון. עלינו לחוש שייכות ולהכיל את כווית בתוכנו לפני כל שיקול אחר. אין פירוש הדבר שאיני [יכול] להיות שייך לאסכולה [דתית] מסוימת או למפלגה פוליטית מסוימת

 

האפליה הדתית והעדתית

ש: יש המגדירים אותך כליברל קיצוני, האם אתה מסכים להגדרה זו?

ת: אני מאמין בחילוניות ... השואפת להפריד בין דת למדינה.

 

ש: האם החילוניות מובילה אותך לעמדה אנטי דתית?

ת: להיפך, אני בעד הדת. אנחנו [הכוויתים] אלה שפגענו בה, כיוון שהשתמשנו בה למען האינטרסים הפרטיים שלנו, להשגת שאיפותינו ובשירות מפלגותינו... החילוניות היא המטרה הנכספת בכל מדינה; ההבדל בינה לבין הליברליות אינו גדול. הליברליות מאמינה בזכותו של האחר לחיות ולבחור באסכולה, בדת, בדרך החיים ועוד, אולם לחילוניות יש פן פוליטי חזק יותר והוא הפרדת הדת מהמדינה. האזרחים בכל מדינה הנקראת חילונית ... שווים בפני החוק, בין אם הם נוצרים, יהודים, הינדואים, בודהיסטים או מוסלמים. בכל מדינה [ערבית] כיום, וניקח לדוגמא את מצרים ... כשנוצרים מבקשים לבנות כנסיה לעצמם ... החוק מציב מכשולים בפניהם ואינו מתיר [זאת] להם. במצרים כיום לא ניתן ליצור ישות דתית כלשהי ללא הסכמת הממשלה. גם החוק מסרב [אפילו] לשפץ ולהגן על כנסיה, בלא בהסכמת הממשלה. אותו מצב קיים גם בכווית ואפילו גרוע מכך, ובסעודיה אף גרוע יותר. הוכחה ניצחת לכך היא כאשר הקבוצה השיעית [מכת] 'אל-בוהרה'[1] ביקשה לבנות מסגד [בכווית] ... בית הנבחרים והממשלה התערבו ואסרו עליהם...אף שהם מוסלמים שיעים מכת 'אל-בוהרה'. אם לא נפריד את הדת מהמדינה ולא ננהג עם כל האזרחים בשוויון וללא אפליה, נמשיך לפגר במתן זכויות בסיסיות ביותר לאזרח.

 

האפליה כטרור רעיוני

ש: מהי הדרך בה אתה מגן על הרעיונות בהם אתה מאמין? ומהו לדעתך טרור רעיוני?

ת: הלשון שלי והעט שלי הם הנשק בהם אני מתבטא. טרור רעיוני הוא הטלת חרם מצד המפלגות הדתיות על סגנון הדיבור שלי, סגנון חיי והדרך בה אני מחנך ומגדל את ילדיי. הטרור [הרעיוני] הזה הוא טרור דתי. האם אין זה טרור רעיוני כאשר מתערבים [בתוכניות הלימודים] של בתי הספר הפרטיים ומחייבים אותם ללמד תכנים מסוימים? טרור הוא כאשר אוסרים על האישה לעבוד לאחר שעה מסוימת.[2] טרור רעיוני הוא כאשר מייחסים התנהגות [שלילית] מסוימת לפקידה במוסד ממשלתי שאינה לובשת חג'אב, [ועקב כך] אין מעלים אותה בדרגה או שלא מעניקים לה תוספת מספיקה במשכורת, כיוון, שלדעתם, היא מתלבשת בראוותנות או שהיא גלוית פנים ... כולם מפעילים בדרך זו או אחרת סוג של טרור רעיוני.

 

ש: האם אתה סבור שישנם עיתונאים המפעילים טרור רעיוני?

ת: טוענים נגדי שאני מפעיל טרור רעיוני, אולם אני לא מדריך את מנוחתו של איש ואיני מתערב בחייו של איש. אני כותב בהתאם לאמונתי ודעותיי ואין זה מעניין אותי אם האנשים מקבלים אותן או לא. איני נוקט נגדם בשום עמדה או מטיל בהם דופי בשל... התנגדותם לדבריי. הטרור הרעיוני קיים בכווית באמצעות האפליה הגזעית, הדתית והעדתית.

 

ש: כיצד אתה מוקיר את זכותו של האחר לבחור? הרי אתה מתערב בזכותם של האנשים לבקש חוות דעת הלכתית בענייני לבוש, אוכל ושתייה?

ת: אני אדם בעל שכל, דעות ועקרונות. איני יכול להסכים לכך שמישהו, שיכולתו להבין, לנתח וללמד פחותה משלי, יחייב אותי לפעול על פי נטייתו וכפי שמתאים לו. אנשי הדת והמופתים עצמם חלוקים לגבי פרשנות של [טקסטים] מסוימים. האם אנהג לפי האחד, או לפי השני. [לכן] לא אנהג, לא על פי זה ולא על פי זה - אני הולך על פי [צו] שכלי ומצפוני, על פי חובתי למולדת, לחברה ולמשפחה. שני חברי פרלמנט לשעבר [בכווית] חלקו זה על זה לגבי פרשנות על פתווא של אחד המופתים ... אחד מהם ציטט פיסקה מתוך דברי איש הלכה סעודי האוסרת, ואילו השני ציטט פסקה המתירה. אם כן, כיצד אפקיד את ענייני בידיהם? ... דוגמא אחרת: בסעודיה יצאה פתווא האוסרת לעבור ברמזור באור אדום, כיוון שהדבר סותר את הדת. [זהו] שיגעון. זוהי, הרי, אחת מהאקסיומות הפשוטות של החיים. ברור שאם אני עובר באור אדום אני עלול להזיק לעצמי, למשפחתי, לחברה שלי ולרכוש הכלל. על פי השכל, לא אעשה זאת...

 

ש: אתה מחשיב את עצמך כשייך לחלוטין לחברה הכוויתית, אולם, לאחר שהצהרת כי אתה מסיר מעליך את הלבוש הכוויתי, רבים סבורים שאינך אוהד עוד את הזהות הכוויתית. מה תגובתך?

ת: אין בנמצא זהות [חיצונית] כוויתית. תעודת הזהות שאני נושא בכיסי היא אמת המידה המגדירה מאן דהו כבעל זהות כוויתית ... [אופן לבושי והמראה שלי] אינם משנים את זהותי ...

 

הצביעות בחברה והזלזול באישה

ש: מדוע אין ברחוב הכוויתי תהודה לרעיונות הליברליים שלך?

ת: בחברה הכוויתית אין ליברלים במובן האמיתי. ישנם צבועים ... יש הבדל גדול בין טענות לבין יישומן. אדם יכול להצהיר שהוא ליברל, אך כשזה מגיע לבני ביתו הוא פועל ההיפך. הדוגמא הבולטת לכך היא... כשמישהו בא לבקש את יד בתו של מאן דהו, שלא מאותו מעמד חברתי, מאותו שבט או גזע, הוא ניתקל בסירוב...

 

ש: מהן דעותיך בנוגע לחג'אב?

ת: מה שמכאיב לי בעניין החג'אב זאת [העובדה] שהוא מונח על ראש האישה רק בשל היותה ערווה ותו לא. המילה ערווה (ערווה) קיימת במילון ההודי, הפקיסטני, התאילנדי, האינדונזי והמלזי, ופירושה אצלם שהיא אישה, ואישה פירושה ערווה. אין לה מובן אחר אצלם פרט לכך... החג'אב הוא זלזול ביכולתה של האישה, כאילו אין היא ראויה להיות קיימת כדי שלא תפתה את הגבר, כאילו היא רוע מהלך על שתיים ...

 

ש: מה דעתך על מה שמוציאה האוניברסיטה מתחת ידה? ובאופן כללי על הלימוד?

ת: גרוע, גרוע, גרוע ... [זה נובע] מהשליטה של אנשי הדת [במוסדות החינוך] ...

 

ש: האם אתה צופה את ניצחונן של אחת המועמדות לפרלמנט [בבחירות] הקרובות?

ת: איני צופה זאת ... אולם אני מייחל בכל ליבי שיותר מאישה אחת תנצח ובכך יגיע הקץ לעושק שהיה מנת חלקה לאורך שנים ... כל מה שאמרתי על היקף מצבה האומלל של האישה אינו מאפשר להעניק לה את זכותה. איני מדבר על היחס של הממשלה למינוי שרה או יוזמה נעלה לתת לאישה את זכויותיה, אני מדבר על האישה הפשוטה. התייחסות החברה אליה ממשיכה להיות בלתי בריאה, בלתי הולמת ובלתי ידידותית לגמרי ... הגיע הזמן לעקור את החולי והסרטן הזה הנקרא ההשקפה הפטריארכאלית של החברה".[3]



[1]כת שיעית אסמאעילית שראשיתה במצרים. כיום רוב חבריה חיים בדרום הודו ורבים מבניה נמצאים במדינות המפרץ כעובדים זרים.

[3] אל-שאהד (כווית), 11.4.2009