פתווא של משרד ההקדשים בכווית, קבעה כי "חובה על אישה מוסלמית, כאשר היא מופיעה מול גברים זרים, להקפיד בהתאם לדרישת השריעה לעטות רעלה המסתירה את כל גופה, פרט לפנים ולכפות הידיים..." הפתווא עוררה זעם רב מאחר והוצאה ע"י גוף ממשלתי והיא מנוגדת לסעיפי החוקה בנושא חירויות הפרט

ב-7.6.2009 זכו "כוחות ה-14 במרץ" בניצחון בבחירות לפרלמנט הלבנוני. חמישה חודשים לאחר מכן, ב-9.11.2009 אישר הנשיא הלבנוני, מישל סולימאן, ממשלה המשקפת ניצחון של גורמי האופוזיציה החוגגים את הצלחתם להפוך את תוצאות הבחירות על פיהן. יתרה מכך, המשמעות החשובה ביותר של הרכבת הממשלה היא שסוריה חזרה להיות הגורם הקובע בלבנון

עבדאללה מלך סעודיה ביקש לזמן לריאד את סעד אל-חרירי ולומר לו - ברוח ההבנה עם שהשיג עם אסד כי יש הכרח ליזום ולגבש מכניזם שיוביל להבנות עם כוחות האופוזיציה, זאת תוך קיום דיאלוג ישיר ומעשי עם הגנרל עון. אל-חרירי פירש את הדברים הללו כקריאה מרומזת מצד המלך לעשות ויתורים במטרה לשכנע את עון להשתתף בממשלה

ב-20 במאי 2009 פרסם הכותב הלבנוני אימן נצאר באתר הליברלי  middleeasttrandparent מאמר ביקורת על כתבה שפורסמה שבוע קודם לכן ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט ועסקה בפתווא המתירה, תחת תנאים מסוימים, ביצוע הפלה לנשים שנאנסו. נצאר מתח ביקורת על תנאים אלו ודרש מאנשי הדת להסיר ידם מנושאים מדעיים ומקצועיים, או להתחשב בדעתם של מומחים ואנשי מקצוע

בראשית פברואר 2009 הוציא "מרכז דוחה לחופש התקשורת" הדו"ח קובע כי העיתונות בקטר, כולל רשת אל-ג'זירה, נמצאת תחת צנזורה של המדינה, ועבודתם של הכתבים תלויה בנכונותם לשמור על שתיקה ולהימנע מביקורת על נושאים שקובע ראש הממשלה. פרסום הדו"ח ואירועים נוספים גרמו למתיחות בין המרכז לבין שלטונות קטר וחלקים נרחבים בציבור הקטרי

במלאת שלושים שנה לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, הקדיש השבועון המצרי רוז אל-יוסף מוסף מיוחד לנושא הנורמליזציה עם ישראל, על היבטיה הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים. מאמר זה יסקור בקצרה את הכתבות, המאמרים והראיונות שהופיעו במוסף המיוחד

באוגוסט השנה דווח בסעודיה על ילדה בת 10 שהוסתרה במשך עשרה ימים אצל דודתה, לאחר שאביה השיאה לגבר בן שמונים. בתגובה טען בעל טור סעודי כי השאת קטינות אינה עולה בקנה אחד עם ערכי האסלאם ומהווה הפרה של האמנה הבינלאומית לזכויות הילד עליה חתמה סעודיה

בעלת הטור הסעודית ד"ר אומימה אחמד אל-ג'לאהמה פרסמה ביומון הסעודי "אל-וטן" מאמר תחת הכותרת "המוסלמים בדרום קוריאה זקוקים לתמיכתנו", בו הביעה את דאגתה מן השיעור הנמוך של המוסלמים במדינה זו ומן התדמית השלילית שיש לאסלאם שם. לפיכך, טענה אל-ג'לאהמה, על הממשלה הסעודית לתמוך, פיננסית ורוחנית, במיעוט המוסלמי בדרום קוריאה, כפי שנהגה בעבר

בתקשורת הערבית נחלקו הדעות לגבי הענקת פרס נובל לשלום לנשיא ארה"ב, ברק אובמה. התומכים טענו כי אובמה ראוי לפרס על הרוח הפייסנית והמסרים המתונים שהוא משדר לעולם, בניגוד לקודמו ג'ורג' בוש, וכי הפרס ייתן יתר תוקף לפעילותו. השוללים טענו כי פרס לא יכול להינתן על כוונות בלבד וכי אובמה לא הציג עד כה כל הישג ממשי ולמעשה מדיניותו במזה"ת איננה שונה באופן מעשי ממדיניותו של בוש

באזור אל-ג'וף בסעודיה מתחוללת "מלחמת תרבות" על רקע הזמנתה של המשוררת ובעלת הטור הליברלית הסעודית, חלימה מוט'פר, להשתתף בערבי שירה שיזם אחד המועדונים באזור. בינואר השנה הציתו אלמונים את המועדון בו היתה אמורה מוט'פר להופיע וגרמו לביטול האירוע; לאחרונה קיבל מנהל המועדון הנ"ל איומים ברצח אם לא יבטל ערב שירה נוסף בהשתתפותה של מוט'פר

  לאחרונה החליט משרד התרבות המצרי לחדש את פרויקט תרגומה של ספרות ישראלית לערבית. הספרים יתורגמו משפות אירופיות ולא מהמקור העברי, כדי להימנע מקיום יחסים ישירים עם הסופרים והמוציאים לאור הישראליים. משכילים מצריים תקפו את ההחלטה בטענה שזו נועדה לפייס את ישראל, כדי שתתמוך בבחירתו של שר התרבות המצרי, פארוק חוסני, לתפקיד מנכ"ל אונסק"ו

כתביו הביקורתיים של החוקר והסופר המצרי הליברלי, סייד אל-קימני, על האסלאם והשיח האסלאמי בהם קרא לחקור את האסלאם ואת הקוראן בכלים אובייקטיביים והפליג בשבח החילוניות – הקימו לו  אויבים רבים, עד כי ב-16 ביולי 2005, בעקבות איומים של גורמים אסלאמיסטיים על חייו, הודיע אל-קימני כי הוא חוזר בו מכל מה שכתב בעבר ופורש מכתיבה ומהופעה בתקשורת

במאמר ביומון הכוויתי "אל-קבס" מתח העיתונאי הליברלי והפרשן הפוליטי אחמד אל-צראף ביקורת על רדיפת הנוצרים במדינות המזה"ת ועל הצרת צעדיהם במדינות ערב, עד כי הם נאלצים לעזוב את מולדתם ולהגר למדינות המערב, דבר שהוא בבחינת "טיהור אתני". אל-צראף קרא למדינות ערב לנהוג בלא מוסלמים החיים בהן כפי שהמוסלמים מצפים ממדינות המערב לנהוג במיעוט המוסלמי בקרבם

בחודש יוני 2009 פרסם משרד החוץ האמריקאי את הדו"ח לשנת 2008 בנושא הסחר בבני אדם. הדו"ח סקר 180 מדינות והציב את כווית, יחד עם עוד 17 מדינות, בקטגוריה שלישית בה נכללות מדינות "שאינן מתחייבות לקריטריונים המינימאליים ולא משקיעות מאמצים מספיקים" בלחימה בסחר בבני אדם

ערב יום ירושלים שיחול באיראן ב-18.9.2009, יום בו מקיים המשטר הפגנות המונים, קרא בכיר האיתוללות, מתנגד המשטר עלי חוסין מונתזרי, לכל בכירי חכמי ההלכה בערי איראן העיקריות, לצאת בגלוי נגד המשטר ולהפעיל את השפעתם כדי להחזיר את הכוח לעם. לדבריו, המשטר זקוק ללגיטימציה של אנשי הדת הבכירים ושתיקתם לנוכח אירועי החודשים האחרונים מתפרשת בציבור כהסכמה לעוולותיו

חוזקו של המשטר האיראני עומד החודש (ספטמבר 2009), בעיצומו של הרמדאן, למבחן כפול, מבית ומחוץ. בזירה הפנימית, הדי המחאה של התנועה הירוקה מסרבים לדעוך ונראה שהמשטר נערך לסיבוב נוסף של מהומות לקראת 'יום ירושלים' (רוז-י קודס) ב-18.9.09; בזירת יחסי החוץ, מאיימת על המשטר דרישתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לפתוח במו"מ עד סוף ספטמבר 2009, כדי לפתור את המשבר הגרעיני

לאחרונה נרצחו בסעודיה שתי אחיות בידי אחיהן על רקע חילול כבוד המשפחה, לאחר שנחשדו בהתרועעות עם נערים. המקרה הסעיר את העיתונות הסעודית. במאמר "[מנהג] קבירת בנות בעודן בחיים עדיין קיים" ביומון הסעודי "אל-וטן", טענה בעלת הטור הסעודית הליבראלית, מליחה אל-שהאב, כי רצח על רקע חילול כבוד המשפחה זהה למנהג קבירת בנות בחיים שהיה נהוג בתקופת הג'אהיליה

ד"ר אלהאם מאנע, עיתונאית ליברלית ממוצא תימני, כתבה באתר הליבראלי www.metransparent.com  מאמר בו יצאה נגד מינויה של דאליה מוגאהד ליועצת של הנשיא אובמה בנושאים אסלאמיים. מאנע, המתנגדת ללבישת חג'אב, טענה כי דבריו של אובמה על זכותן של הנשים המוסלמיות ללבוש חג'אב בנאומו בקהיר, מעידים כי קיבל רושם מוטעה על המוסלמים מיועצתו

במאמר ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, קרא בעל הטור הליברלי מאמון פנדי לפלסטינים לנצל את הנסיבות הפוליטיות בעולם, אשר לדבריו, משחקות לטובתם, כדי לקדם את פתרון בעייתם. לדבריו, הערבים צריכים לעמת את ההנהגה הפלסטינית עם מגרעותיה, הבאות לידי ביטוי בפסילת ההצעות המדיניות המוצעות לפלסטינים, דבקות מזיקה ב"התנגדות", ובפיצול בין פת"ח לחמאס

אחמד אבו מטר, אינטלקטואל פלסטיני המתגורר בשבדיה, מתח ביקורת חריפה על הצביעות ואמות המידה הכפולות המאפיינות לדבריו את העולם הערבי והאסלאמי. במאמרו באתר הליברלי אילאף ב-28.7.09, טען אבו מטר כי ההתייחסות בעולם הערבי והאסלאמי לפשע אינה אובייקטיבית, וכי הקריטריון היחיד הקובע את עוצמת התגובה בעולם הערבי והאסלאמי לאירועים היא זהות הפושע

במאמר שפורסם ב-29 ביולי 2009 ביומון הסורי הממשלתי אל-ת'ורה, טען הפובליציסט הסורי ד"ר פריד חאתם אל-שחף כי ארה"ב היא זו שדחפה את האויגורים במחוז שינג'יאנג להתעמת עם הממשלה הסינית, כדי  ללחוץ על ממשלת סין להציל את כלכלת ארה"ב באמצעות קניית איגרות חוב

ב-21 ביוני 2009 פרסם היומון אח'באר אל-ח'ליג' מאמר של חברת מועצת השורא בבחריין ובעלת הטור בעיתון, סמירה רג'ב (שיעית במוצאה), התוקף את המשטר באיראן בכלל ואת עלי ח'מנאי ואחמדי-נז'אד בפרט. המאמר שכלל האשמה לפיה אחמדי נז'אד הוא ממוצא יהודי ולעג לבכיו של ח'מנא'י בנאומו ב-19 ביוני, עורר ביקורת רבה בחוגים איראניים

בנאום שנשא לאחרונה אמר נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כי הבורקה הוא סימן לשעבוד האישה, ולכן אינו מתקבל בברכה בצרפת. דבריו עוררו תגובות אוהדות בעיתונות הסעודית והמצרית: בעלות טורים סעודיות טענו כי האסלאמיסטים הפכו את כיסויי האישה לסמל פוליטי וכי טרוריסטים משתמשים בהם לצורך פיגועים; בעל טור מצרי טען כי כיסויי האישה מסמלים את שעבודה

על רקע פרסום תפיסתה של חוליית חזבאללה במצרים בחודש אפריל 2009, והדיווחים על ניסיונות להפיץ את השיעה במצרים[1], גוברת המתיחות בין השיעים במדינה לבין המשטר, ועמה מתחדש הדיון הציבורי סביב השיעיזציה במצרים

גיוס ילדים לביצוע פיגועי התאבדות היא תופעה שהתפשטה לאחרונה בצורה גוברת. האומדנים של ארגון יונסק"ו מצביעים על רבע מיליון ילדים מגויסים לארגונים חמושים, כאשר סיבות פוליטיות עומדות מאחורי הדגל הדתי שלהם

בסודאן ומחוצה לה עלה לאחרונה לכותרות נושא הפגיעה בנשים בידי משטרת הסדר הציבורי. זאת הודות לעיתונאית סודאנית, לבנא אחמד חוסיין, שנעצרה בח'רטום (3.7.09) בידי משטרת הסדר הציבורי, יחד עם עוד 12 נשים, בגין לבישת מכנסיים. כעבור יומיים זומנו עשר מתוך הנשים לתחנת המשטרה והולקו עשר מלקות

ב-9 במאי 2009 העניק המטיף המצרי שיח' יוסף אל-בדרי, ראיון לעיתון הכוויתי "אל-נהאר", בו פרס את דעותיו בנושאים שונים עליהם חלוק העולם הערבי והמוסלמי: הנשק הגרעיני, איראן, משטרת הדת, הבהאים, רפורמות באסלאם ועוד. אל-בדרי, שהגיש תביעות נגד משכילים, משוררים וסופרים מצריים, בגין עמדותיהם הליברליות כלפי האסלאם, דן גם מלחמתו
באינטלקטואלים אלה

איתאללה חסין עלי מונתזרי, בכיר אנשי הדת השיעים כיום, פרסם פסק הלכה (פתוא) בתשובה לשאלותיו של האינטלקטואל הדתי מוחסין כדיור, שפנה אליו כדי לקבל תשובות בדבר הלגיטימיות של ממשלת אחמדי-נז'אד. לדבריו, צדק או אי צדק מצד אנשי השלטון הוא דבר המורגש בחברה וסימניו גלויים לעיני כל... על כל אחד .... לפעול נוכח אי הצדק ורמיסת זכויות העם, וליידע גם את הזולת

על רקע תוצאות הבחירות באיראן (12.6.09) וגל המחאה העממית אשר ניצת בעקבותיהן, ניתן היה להבחין בשתיקה יחסית במדורי המאמרים והדעות של העיתונות הערבית. מאידך מדורי הקריקטורות, נתמלאו בקריקטורות חריפות בנושא, כאילו כדי לפצות על העדר ההתייחסות אליו במקומות אחרים

בניסיון לדכא את ההפגנות שככלל התנהלו ללא אלימות מצד הציבור, הפעיל המשטר אלימות קשה ע"י שימוש בנשק חם וקר מצד כוחות משמרות המהפכה, הבסיג' ויחידות בלבוש אזרחי. שבועיים לאחר שהחלה המחאה באיראן בעקבות הבחירות, נראה כי המשטר האיראני הצליח לדכאה

ניצחון זרם אל-מסתקבל וכוחות ה-14 במרץ בבחירות לפרלמנט בלבנון, נתקבל בברכה בקרב נציגי המדינות הערביות המתונות שראו בכך, יותר מכל, את הפסדה של איראן ובעל בריתה – ארגון חזבאללה. מאמרים בעיתונות הערבית טענו שהעם הלבנוני הצביע בעד "לבנון ערבית" ונגד שאיפותיה ההגמוניות של איראן

תוצאות הבחירות באיראן וניצחונו של מחמוד אחמדי-נז'אד, התקבלו בסוריה בשביעות רצון, הן מצד הנשיא בשאר אל-אסד והן בעיתונות הרשמית, ששיבחה את "הבחירות הנקיות שעולות בקנה אחד עם הקריטריונים הדמוקרטיים" ואת "בחירתו של העם האיראני באחמדי נז'אד." 

ניתן לזהות שהחברה האזרחית באיראן – צעירים, סטודנטים, נשים – אינה נכנעת ומכריחה את  ההנהגה החלשה, קרי, מיר חוסין מוסוי ומהדי כרובי ומי שעומדים מאחוריהם, מחמד ח'אתמי והאשמי רפסנג'אני, ליטול תפקיד אחראי ולהנהיג את המחאה הציבורית

המאבק על השלטון בלבנון בין שני המחנות הפוליטיים במדינה, "כוחות ה-14 במרץ" מצד אחד והאופוזיציה הלבנונית בראשות חזבאללה מצד שני, החל מיד עם סיום מלחמת לבנון השניה, בקיץ 2006. אז פרץ משבר פוליטי במדינה בעקבות פרישתם מהממשלה של השרים השיעים מטעם חזבאללה ואמל והכרזתם כי הממשלה "אינה לגיטימית"

כמה פסקי ההלכה שפורסמו בעולם המוסלמי עוררו ביקורת נזעמת כלפי פוסקי הלכה מצד אנשי אקדמיה, עורכים ובעלי טורים פלסטיניים. המבקרים יוצאים נגד שרירות ליבם של פוסקי ההלכה, על שהם אוסרים ומתירים עניינים שונים בפסקי הלכה מוזמנים המשרתים את האינטרסים הפרטיים והמפלגתיים שלהם

בראיון שהעניק ב-11.4.2009 העיתונאי הליברלי והפרשן הפוליטי הכוויתי אחמד אל-צראף, לשבועון הכוויתי "אל-שאהד", הוא מותח ביקורת על נושאים שונים בחיי המדינה והחברה, כגון: הפרת החוק, חוסר ממלכתיות, אפליה עדתית ודתית, טרור רעיוני של אנשי הדת, צביעות חברתית והזלזול באישה

חבר הפרלמנט המצרי ועורך היומון המצרי הממסדי "אל-גומהוריה", מחמד עלי אבראהים מתח במאמרו ביקורת חריפה על שליט קטר ואשתו הדוגלים לכאורה בדמוקרטיה, אך כאשר מדובר בביקורת על המשטר הם הצרו את צעדיהם של המבקרים

שני מאמרים העוסקים ביחסם של המוסלמים באירופה למערב יצאו נגד המוסלמים החיים באירופה ונהנים מהחירויות ומהשירותים המוענקים להם שם. במקום להעריך זאת ובמקום להוות גשר בין המזרח למערב הם הובילו, ביודעין, לסגירות, לניכור ולבסוף גם לטרור ג'יהאדיסטי נגד המערב

הדיווחים בעיתונות הסעודית אודות נישואי קטינות נתקלו בביקורת חריפה מצד גורמים חברתיים ומצד בעלי טורים סעודיים שקראו למגר את התופעהם. הלחץ החברתי הביא לכך שמועצת השורא פרסמה ב-24 בנובמבר 2008 החלטה המגדירה את גיל 18 כגיל בגרות, אולם נמנעה מלומר במפורש שזהו גיל מינימלי לנישואים

ב-13 באוקטובר 2008 הזמינה הספרייה הלאומית של אלג'יריה את המשורר והוגה הדעות הליברלי ממוצא סורי, החי כיום בפריס, ד"ר עלי אחמד סעיד אסבר, המכונה אדוניס, לשאת הרצאה. הרצאתו חוללה סערה בחוגים אסלאמיסטיים ובפרלמנט של אלג'יריה והובילה בין היתר, לשאילתא בפרלמנט, לפיטורי מנהל הספרייה ולמחאות ציבוריות

ב-20 בדצמבר 2008 הצהיר יו"ר הפרלמנט האירופי הנס גרט פוטרינג, בביקור בבירת עמאן, כי הדמוקרטיה במזה"ת צריכה לצמוח מבפנים וכי המערב אינו צריך ללחוץ עליהם לאמץ את השיטה הדמוקרטית שאירופה נוהגת לפיה. בתגובה, פרסם עומראן סלמאן, עורך האתר הליברלי בערבית אאפאק מאמר חריף בגנות דברי פוטרינג.

הבחירות לנשיאות באיראן צפויות להיערך ב-12 ליוני 2009. למרות שעדיין אין וודאות לגבי המתמודדים, מערכת הבחירות באיראן כבר החלה. הן השמרנים על גווניהם השונים והן שרידי המחנה הרפורמיסטי מתקשים להעמיד מועמד ראוי, כחלופה לאחמדי-נז'אד, שיסחוף אחריו את הציבור

בנאום שנשא אמין אל-ג'ומיל, יו"ר מפלגת הפלנגות בלבנון ואחד ממנהיגי "כוחות ה-14 במרץ" בעצרת  בבירות לציון יום השנה השני לרצח בנו פייר, בהיותו שר התעשייה הלבנוני, ויום השנה ה-72 לייסוד מפלגת הפלנגות, הוא תקף באופן חסר תקדים את החזקת הנשק בידי חזבאללה וקרא ל"השיבו לחיק המדינה"

ב-14 באוגוסט 2008 פרסם האתר הליברלי אילאף ראיון עם אמין אל-מהדי, אינטלקטואל מצרי ליברלי ופעיל שלום. בראיון מביע אל-מהדי את דעתו על נושאים שונים: המאבק הערבי-ישראל, הפלישה האמריקאית לעיראק, האירועים בלבנון, הפונדמנטליזם המוסלמי, המשטרים הערביים וטוען כי דמוקרטיה ושלום קשורים זה בזה

על רקע הצהרותיו של השיח' יוסף אל-קרצ'אוי, כי התפשטות השיעה בארצות הסוניות, ובעיקר במצרים, מהווה סכנה, פרסם עורך היומון המצרי "אל-גומהוריה" וחבר הפרלמנט מחמד עלי אבראהים, מאמר חריף בו קרא לסלק את העיראקים השיעים שהתיישבו בשנים האחרונות במצרים, כדי שגורלה לא יהיה  כגורל עיראק ולבנון

על רקע כינון היחסים הדיפלומטיים בין סוריה ללבנון, פורסמו ידיעות לפיהן החליטה לבנון להכביד את ידה כלפי האופוזיציונרים הסורים הפועלים בתחומה, כדרישת סוריה.היומון הלבנוני, "אל-אח'באר", דיווח כי מנגנוני הביטחון הלבנוניים העמידו את פעילי האופוזיציה הסורים בפני הברירה בין הישארות בלבנון מבלי לפעול נגד המשטר הסורי לבין עזיבה

התגובות בעולם הערבי לבחירתו של אובמה התמקדו בשני תחומים עיקריים: האחד - התרשמות מההישג הדמוקרטי האמריקאי שהוביל לבחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב; השני -  ניסיונות להעריך את ההתפתחויות המדיניות העתידיות באזור. ההערכה במדינות ערב היא כי אובמה יתמקד במאמצים לחולל שינוי פנימי בארה"ב, אך לא יפעל לשינוי מדיניות החוץ האמריקאית בנוגע למזה"ת

במאמר ביומון הפלסטיני "אל-איאם", מתח בעל הטור, עבד אל-נאצר אל-נג'אר, ביקורת על רדיפת הנוצרים במדינות ערביות, תוך שהוא מתמקד בנוצרים בשטחי הרש"פ. לדבריו, הנוצרים הפלסטיניים נחשפים לפגיעות רבות, אך הם שותקים או סובלים מבלי שאיש ישים לב אליהם

,בעקבות גילויי העוינות ההולכים ומתרבים לאחרונה נגד הקופטים במצרים, פרסם הליברל המצרי נביל שרף אל-דין, נציג העיתון המקוון אילאף במצרים, מאמר בעיתון האופוזיציוני העצמאי אל-מצרי אל-יום, בו הוא מתריע מפני תופעה זו שהחלה, לדבריו, בגירוש היהודים ממצרים וממשיכה כיום נגד הקופטים ושעתידה להסתיים במאבק חריף בין המוסלמים לבין עצמם

ככל שמתקרב מועד ההכרעה העיראקית בדבר חתימה על ההסכם הביטחוני-אסטרטגי ארוך הטווח בין עיראק לבין ארה"ב, כך גוברת התערבותם של גורמים דתיים פנימיים וחיצוניים, בעיקר שיעים, בניסיון להשפיע על השלטון העיראקי שלא לחתום על ההסכם. הדבר בא לידי ביטוי בפתוות מטעם פוסקי הלכה בכירים, המגנות את ההסכם וקוראות לעיראקים להצביע נגדו.