עורך עיתון אופוזיציה מצרי לדין על פרסום מצב בריאותו של מובארכ

עורך עיתון האופוזיציה המצרי "אל-דוסתור", אבראהים עיסא, יועמד לדין באשמת הפצת שמועות כוזבות בכוונה תחילה שגרמו נזק לציבור.[1] החלטה זו התקבלה בתום חקירתו של עיסא בחשד להפצת שמועות על הרעה במצבו הבריאותי של הנשיא מובארכ.[2] להלן קטעים מן המאמר שפרסם עיסא בעיתונו ב-30 באוגוסט בדבר מחלתו של מובארכ, שבעקבותיו נקרא לחקירה:

"הנשיא במצרים הוא אל, ואלים אף פעם לא חולים. מסיבה  זו מסתירים הנשיא מובארכ, הסובבים אותו והצבועים שלו את דבר מחלתו, כשהם מותירים את המדינה טרף לשמועות ולניחושים. הם אינם מדברים, אלא מטעים את הציבור באשר למצבו הבריאותי של הנשיא. באופן עקרוני, הנשיא עצמו אינו חולה במחלה חמורה, אלא במחלת גילו [המתקדם]. אך אפילו אילו חלה הנשיא בשפעת, העם צריך לדעת.

הבעיה היא שבמערב יודעים [על כך] - הבית הלבן [מקבל] דיווח מפורט כמעט בכל יום; תל אביב יודעת, והיא עוקבת אחר חוגים מערביים רבים היודעים פרטים על מחלת הנשיא או על נסיעתו לקבלת טיפול; יתרה מכך, אירופה מקבלת אותו לטיפול באמצעות מנגנוני המודיעין שלה... על כן, הסוד [נשמר] רק מהמצרים.

לולא נראה הנשיא מתעלף על מסכי הטלוויזיה בנאום שנשא לפני כמה שנים, איש לא היה יודע מה מצב בריאותו. לולא נסע [הנשיא] לטיפול ארוך בגרמניה, איש לא היה אומר דבר על מחלתו. המסקנה היא שמדינת מובארכ רוצה להציג את הנשיא כאדם מקודש שאינו טועה, שאיש אינו בודק אותו ואיש אינו מתחרה בו. משמעותן של תכונות אלו בהכרח היא כי הנשיא אינו יכול לחלות. יתרה מכך, איש אינו חושב שהוא יכול למות כשאר האדם.

מעבר למחלתו של הנשיא, העניין נוגע להווה של המדינה ולעתידה. ברור כי משפחתו של הנשיא, ובמיוחד גברת סוזאן מובארכ, כפי שיודעים כולם [במצרים] ומחוצה לה, לוחצת בכוח מזה זמן שהנשיא יפרוש מהשלטון ויעביר את הנשיאות בהשגחתו ובחייו לגמאל מובארכ. ואילו הנשיא הוא האדם היחיד במשפחה המתנגד לצעד זה, אם מתוך רצון להישאר בשלטון ולא לעזוב אותו, אלא מיד הגורל, ואם מתוך חשש להרגיז את העם המצרי וגנרלים שיש להם אצלו מעמד מועדף. [יתרה מזאת], הנשיא חושש לחיי בנו כאשר יחליט להעביר אליו את השלטון.

אולם ... פירוש הדבר כי עתידה של מצרים תלוי בפועל בהחלטות רגשיות שהנשיא מקבל ברגע של מחלה. זאת ועוד, מחלתו של הנשיא פירושה היעדרות זמנית מהמשיכה בכל החוטים, מה שנותן הזדמנות לגורמים ולאישים מארמון הנשיאות או מחוצה לו להושיט את ידם לעשות מה שהם רוצים.

יתרה מכך, ייתכן כי גל המעצרים נגד האחים [המוסלמים], המתקפה הביטחונית הקשה נגד העיתונים הפרטיים, דחיית הבחירות של המפל"ד, והעלאת השמות המקורבים לגמאל מובארכ ... - כל אלה הם צעדים שבנו של הנשיא נוקט כדי לפרוט על עצביהם של חוגים בתוך המדינה ולהפוך את מקומו בנשיאות לעובדה מוגמרת. אולי הסיבה לשמועות התכופות על בריאותו ומחלתו של הנשיא היא רצונו של גמאל לכפות עובדה מוגמרת על כולם, מבלי שאיש יחשוב שהוא יכול להתנגד לו, ועל אחת כמה וכמה לדחותו.

על פי מקורות רפואיים, הנשיא מובארכ חולה בכשל מחזור הדם, דבר המפחית את כמות הדם המגיע לכלי הדם במוח לרגעים [ספורים], וגורם להתעלפות טבעית [למספר] שניות עד דקות. אם זה נכון, הרי שהדבר מסביר את השמועה שהנשיא נראה מתנודד או רועד פעם בעת שביקר באחד המוסדות הרשמיים. אתם חופשיים להתקשר לרופא הפרטי שלכם, של קרובכם או של שכנכם כדי להתוודע בעצמכם להשפעותיו של כשל מחזור הדם על אדם בגילו של הנשיא, ומה השלכותיו. בטוח כי מחלה זו אינה מחלה ללא מרפא, ואדם יכול לחיות איתה שנים ארוכות.

השאלה היא האם אין הדבר משפיע על המדינה? האם אין זה מחייב את הנשיא לנוח? דעתו של גמאל היא שהנשיא צריך לנוח ולהותיר לו את הנשיאות. אולם חוגים אחרים במדינה דרוכים מאוד, חוששים לשתוק, אך גם חוששים לפעול. [במקביל], מנגנונים אחרים רוצים שכולם ישתקו ויחזיקו את עצמם, בשעה שהם מחזיקים את חלקנו בכלא או מאיימים עלינו. הדבר שאני חושש ממנו יותר מכל הוא שמחלתו של הנשיא תהפוך להזדמנות גדולה שרק תחמיר את מחלתה של מצרים, תפסיק את תנועתה ותגרום לה פצעי לחץ שיפריעו [לתפקודה] וישתקו אותה."[3]