המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הדיון הציבורי בסעודיה על נהיגת נשים
1/11/2007

 

הדיון הציבורי בסעודיה על נהיגת נשים

 

ב-6 בנובמבר 2007 חל יום השנה לציון מחאתן של נשים סעודיות על פתוא האוסרת נהיגת נשים בסעודיה לפיה אישה שתימצא נוהגת ברכב תיענש. הפתוא פורסמה באוקטובר 1990 על-ידי אגודת חכמי הדת הבכירים בסעודיה, ובעקבותיה פרסם באותה עת משרד הפנים הסעודי החלטה רשמית האוסרת נהיגת נשים. הפתוא עוררה את מחאתן של 47 נשים סעודיות שיצאו לנהוג ב-6 בנובמבר באותה שנה למשך כחצי שעה, ולאחר מכן נעצרו על-ידי שלטונות סעודיה.[1]

 

במאי 2005 הגישו שניים מחברי מועצת השורא בסעודיה המלצה להתיר נהיגת נשים במדינה. בעקבות ההמלצה, התעורר בסעודיה ויכוח סביב השאלה האם יש להתיר נהיגת נשים, והדיון בה נדחה שוב ושוב על-ידי מועצת השורא. בעלי טורים סעודיים טענו כי יש להתיר נהיגת נשים מטעמים חברתיים-כלכליים, והסבירו שגם הקוראן וגם תקנון התעבורה בסעודיה אינם אוסרים נהיגת נשים. לעומתם, טענו אחרים כי אין לאפשר לנשים לנהוג משום שהדבר יגדיל את הצפיפות בכבישים ואת תאונות הדרכים, וגם יביא לעירוב בין נשים לגברים. עמדותיהם של בכירים ואנשי דת סעודיים בנושא היו חלוקות.

 

ראוי לציין כי לאחרונה הקימו ארבע נשים סעודיות, ובראשן פעילת זכויות הנשים הסעודית, וג'יהה אל-חוידר, ועדה מיוחדת הפועלת להשגת זכויות נשים בסעודיה. בעצומה שהפנתה הוועדה למלך עבדאאלה דרשו נשים סעודיות את זכותן לנהוג.[2] מסמך זה יציג טיעונים בעד ונגד נהיגת נשים, את עמדותיהם של בכירים ואנשי דת סעודיים וכן את עמדותיהן של נשים סעודיות כלפי הנושא.  

 

ההמלצה להתיר נהיגת נשים

בישיבת מועצת השורא, ב-22 במאי 2005, הגישו שניים מחבריה, מחמד בן עבדאללה אאל-זלפה ועבדאללה בח'ארי, המלצה שלטענתם יש לעגנה בתקנון התעבורה, לפיה נשים יהיו רשאיות לנהוג בדומה לגברים. ההמלצה התייחסה לנשים שגילן מתחיל מ-35 או 40 שנה ואילך, שיותר להן לנהוג בערים ובכפרים, ובכבישים מהירים [הן יהיו רשאיות לנהוג] בליווי הבעל או קרוב משפחה אחר.

 

בהצהרה ליומון הסעודי "אל-וטן", אמר אאל-זלפה כי "מתן היתר לאישה לנהוג יאפשר לה לשאת באחריות ולא להזדקק [יותר] ל[שירותיו] של נהג [שכיר][3] ... החברה השתנתה והתפתחה, והאישה נעשתה אחראית במידה רבה, [שכן] היא משתתפת בכל תחומי החיים. עובדות רבות מאחרות לעבודתן משום שאינן מוצאות מי שיסיע אותן, או שהן נתונות לחסדיו של הנהג הזר [המסיע אותן]... לא קיים נושא שאינו ראוי לדיון, אלא אם מוזכר בו נוסח הלכתי ברור מהקוראן ומהסונה...".[4]         

 

בראיון ששודר עמו בערוץ "אל-ערביה" אמר אאל-זלפה כי אין בפתוא שפרסמה אגודת חכמי הדת הבכירים בסעודיה דבר האוסר נהיגת [נשים]. לדבריו, הסוגיה אינה נשענת על סיבות הלכתיות אלא רק חברתיות, נוסף על החשש מפני מעשים נפסדים...".[5]

 

התבטאויות בכירים סעודיים

בכירים סעודיים אחדים תמכו בנהיגת נשים בטענה שהקוראן אינו אוסר זאת, וכי במשך הזמן נשים יתחילו לנהוג מכורח המציאות. אחרים טענו כי על המשפחה או החברה הסעודית להכריע בסוגיה.

 

המלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז אמר בראיון לערוץ "ABC", ששודר ב-14 באוקטובר 2005: "אני מאמין בכל תוקף בזכויות נשים... יבוא יום בו נשים יוכלו לנהוג במכונית. יתרה מכך, בכמה אזורים בממלכה הסעודית - במדבר או בשטחים חקלאיים - ניתן לראות נשים נוהגות ברכב. הסוגיה מחייבת סבלנות. עם הזמן, אני סבור כי עניין זה ייעשה אפשרי". בנוגע לפרסום צו מלכותי המורה על נהיגת נשים אמר המלך עבדאללה: "נבצר ממני לעשות דבר שאינו מקובל על עמי".[6]

 

יורש העצר ושר ההגנה הסעודי, הנסיך סולטאן בן עבד אל-עזיז, אמר כי נהיגת נשים היא באחריות המשפחה ולא הממשלה. לדבריו, "[נהיגת נשים] היא דבר הנוגע לאבות, לבעלים ולאחים, ואין לממשלה קשר אליו. כאשר יבקשו האבות, הבעלים והאחים שהאישה תנהג, נבדוק זאת. אולם אם הם יבקשו את ההיפך [כלומר, לא להתיר לנשים לנהוג], בשום אופן לא נכפה עליהם [להתיר לנשים לנהוג]".[7] 

 

שר הפנים הסעודי, הנסיך נאיף בן עבד אל-עזיז, אמר כי הויכוח המתנהל בחברה לגבי נהיגת נשים חסר משמעות, מאחר שזהו עניין חברתי שהחברה תחליט לגביו.[8]  בהזדמנות אחרת אמר נאיף כי טרם הגיעה שעתו של נושא נהיגת נשים בסעודיה, מאחר שהאינטרס הציבורי אינו מחייב זאת בזמן הנוכחי. לדבריו, זהו נושא משני שאינו עומד בראש סדר העדיפויות בארצו.[9]  

 

לעומת זאת, שר החוץ הסעודי, סעוד אל-פיצל, אמר בראיון לכתב העת הגרמני "דר שפיגל", כי הוא "תומך באופן אישי בזכות האישה הסעודית לנהוג ברכב, לא מסיבות פילוסופיות או פוליטיות, אלא מסיבות מעשיות. זאת בפרט כשהסוגיה איננה סוגיה דתית, שכן אין טקסט בקוראן הרומז על איסור נהיגת אישה ברכב. עלינו להתגבר על ההתנגדות המושרשת בנפשות לגבי נושא זה".[10]

 

תקנון התעבורה לא מציין מי מבין שני המינים רשאי לנהוג             

בעלי טורים שתמכו בנהיגת נשים טענו כי יש להתיר זאת מטעמים חברתיים-כלכליים וכן מטעמים הלכתיים, שכן אין בקוראן או בסונה דבר האוסר נהיגת נשים. כמו כן, נטען כי תקנון התעבורה בסעודיה אף הוא אינו אוסר נהיגת נשים.

 

בעל הטור ומנהל מערכת היומון הסעודי "עוכאט'", עבדה ח'אל, כתב במאמרו ביומון: "אם אישה נוהגת ברכבה באחד מרחובות הממלכה, תוך שהיא מצייתת לחוקי התנועה ומבלי לבצע עבירה כלשהי, [ולפתע] מבחין בה שוטר תנועה, מה כבר הוא יכול לעשות? התשובה בפשטות היא שהוא בשום אופן לא יעשה דבר, מאחר שתקנון התעבורה אינו מציין במפורש ולא במובן איזה מבין שני המינים [רשאי] לנהוג בתוך סעודיה.

 

אם עובד משטרת הדת הסעודית היה רואה אישה נוסעת עם גבר זר במכוניתו, מה יקרה? התשובה לכך עולה בקנה אחד עם הנוהג של משטרת הדת לעצור אותם באשמת עירוב אסור. אם משטרת הדת תבחין באישה נוהגת במכוניתה באחד הרחובות, היא תמהר לעצור אותה, ואינני יודע איזו אשמה כבר היא יכולה לרשום כנגדה... והאם אישה זו תועבר לקרוב משפחתה - אף אם מדובר בבנה או באחיה הקטן - או שהיא תועבר לאחד ממרכזי המשטרה באשמת נהיגה? אשמה זו איננה מופיעה ברשימת הפשעים בתקנונים בסעודיה...

     

מי שיש לו חופש פעולה בתוך הבית הוא הנהג - [מצב] הגורם נזק מוסרי חמור המערער את מוסריותן של מאות אלפי משפחות, ואנו שותקים על כך, כאילו שזה מצב הראוי לשבח. אינני משבח מצב זה. התנהגות חברתית זו היא הדוחפת את החברה לתהום ההיסחפות [אחר המגמה השוללת את עצמאות האישה], ומשמעה מניעת האישה מלנהוג בכוחות עצמה... בטענה שנהיגת נשים תגרום לסטייה בחברה...".[11]

 

דברים ברוח דומה כתבה בעלת הטור שריפה אל-שמלאן במאמר ביומון הסעודי "אל-ריאץ'": "אם נטייל במדבר ובכפר הסעודי, נגלה שהאישה נוהגת ברכב ובמחרשה, ורועה גמלים בעזרת רכב... הכול יודעים שרוב הנשים המתגוררות בערים הסגורות החדשות בהן יש גברים סעודיים ו[גברים] זרים, נוהגות ברכב[12]... [גם בשאר] הערים, במדבר ובכפרים נשים עושות אותו הדבר. לכן מה כבר נשאר?...

 

[כמו כן], אין בתקנון התעבורה דבר הקובע שאסור לתת לאישה רישיון נהיגה. לעתים, נסיבות מסוימות מחייבות את האישה לנהוג והמשטרה או משטרת התנועה אינן מצליחות למצוא חוק שיפליל אותה... כולנו יודעים שרוב הנשים מחזיקות ברישיונות נהיגה במדינות אחדות... בפרט במדינות השכנות".[13]    

 

נהיגת נשים תחסוך תשלום לנהגים זרים

בעל הטור יוסף מכי כתב ביומון הסעודי "אל-וטן", כי "במישור החברתי צעד זה [נהיגת נשים] הינו צעד ממשי להשגת מידה רבה יותר של שוויון בין המינים. לאישה תינתן הזדמנות לעמוד לרשות משפחתה וילדיה, לסמוך על עצמה ולהשתתף עם בעלה באחריות הטיפול בענייני המשפחה...  

 

במישור הכלכלי אין ספק שהויתור על הנהגים הזרים יוסיף לאוצר המדינה ולחסכונות התושבים מיליארדי ריאלים, שמידי שנה הועברו כמשכורות וכהמחאות מהנהגים הזרים לחו"ל. הדבר יסייע להניע את הכלכלה המקומית באופן שישפר את מצבה הפיננסי של המשפחה וינתב כספים אלה לדברים מועילים יותר. כמו כן, הדבר ישפיע על הצמיחה ועל הרווחה [הכלכלית] בחברה כולה...".[14]

 

הקוראן והסונה אינם אוסרים נהיגת נשים

בעל הטור ח'אלד חמד אל-סלימאן טען כי נהיגת נשים אינה אסורה על-פי הקוראן והסונה. במאמר ביומון הסעודי "עוכאט'", כתב אל-סלימאן: "אין בקוראן ובסונה [אף] הוכחה אחת לאיסור נהיגת אישה ברכב. לכן אין סיבה לכך שאחדים בוחרים לנמק את התנגדותם לרעיון נהיגת נשים בפן ההלכתי, שכן החוק החל על כולנו מבוסס אך ורק על האמור בקוראן ובסונה. האישה המוסלמית נוהגת ברכב בכל המדינות האסלאמיות, ביניהן מדינות המפרץ הדומות לנו במנהגיהן, במסורותיהן ובהרכבן החברתי. [זאת] מבלי שהדבר יאיים על ביטחונה או יגרום להתרת שרשרת המוסר בחברותינו.

 

חינוך האישה ותעסוקתה נתקלו בעבר באותה התנגדות שנומקה בפן ההלכתי, אולם לבסוף האישה יצאה ללמוד ולעבוד, והוכיחה שהיא ראויה לאמון החברה בתחומי החינוך והתעסוקה. היום זו רק שאלה של זמן עד שהמתנגדים יסכימו לרעיון שנהיגת נשים היא סוגיה חברתית הניתנת למשא ומתן, ואיננה סוגיה הלכתית שפסוק בקוראן או חדית' של הנביא יכריעו לגביה".[15]     

 

העסקת נהגים זרים מעמידה את האישה ואת ילדיה בסכנה

בעלת הטור והמשוררת חלימה מט'פר טענה שהעסקת נהגים זרים פוגעת באישה ובמשפחתה. במאמר ביומון הסעודי "אל-וטן" כתבה מט'פר: "הסטטיסטיקה [בסעודיה] מצביעה על הימצאותם של למעלה ממיליון נהגים זרים מדתות ומחברות שונות; חלקם נשלחו אלינו כדי להיפטר מהם משום שיש להם עבר פלילי, ואיננו יודעים עליהם דבר פרט לכך שהם עובדים כנהגים. אפשרנו להם לנצל את כספנו עד תום ולהעבירו לחו"ל, [וכן אפשרנו להם] להיות אחראים על ילדינו ומשפחותינו. הם חולקים אתנו את בתינו, ושודדים נשים כדי להשתעשע בעניינן בשיחותיהם הליליות עם שאר נהגי השכונה, עד כדי כך שכל השכונה יודעת פרטים על אשתך ועל בנותיך.       

 

מספר גדול זה של נהגים החיים בקרבנו שנים בלי נשותיהם מגיע מרקע תרבותי פתוח... בעוד שהנהג הזר בא אלינו לחיות בסביבה דתית השונה מסביבתו... דבר זה מסוכן מאוד לחברה. כמעט בכל יום אנו שומעים וקוראים בעיתונים על חשיפת בתי בושת שמנהלים עובדים זרים ואשר נהגים זרים מבקרים בהם. הסכנה הגדולה בהתנהגות סוטה זו מאיימת על ילדינו ובנותינו, והתוצאה רעה, מאחר שאב המשפחה מחויב לשעות עבודה או לנסיעות, בעוד שאשתו- בוטל תפקידה לשאת באחריות זו [נהיגה]...

 

מפליא כיצד אלו המתנגדים [לנהיגת נשים] שוללים אותה מחשש [שהאישה] תשוחח עם זרים אם מכוניתה תיתקע בדרך. זאת בעוד שלנהג הם מתירים לשדוד אותה, ולגרושה, לאלמנה או למי שאין לה משפחה [הם מתירים] להיות חשופה לסכנה הטמונה במגורי [הנהג] בביתה, והילדים חשופים לסכנה מפני הטרדה מינית... נהיגת נשים בחברתנו הפכה לדבר חיוני והיא אינה נובעת מטעמי נוחות. להחלטה [להתיר נהיגת נשים] יהיו רווחים גדולים עבור הכלכלה והחברה שלנו".[16]

 

נהיגת נשים תגרום לעלייה בתאונות הדרכים

בעלי טורים שהתנגדו לנהיגת נשים טענו כי אין להתיר זאת, משום שהדבר יגרום לצפיפות בכבישים, לעלייה בתאונות הדרכים, להפסדים כלכליים ולעירוב בין נשים לגברים. עאמר אל-צאלח, בעל טור ומרצה לתעבורה באוניברסיטת המלך סעוד, כתב במאמר ביומון הסעודי "אל-ריאץ'" כי "מתן היתר לאישה לנהוג בסביבת תנועה מסוכנת יגרום לעלייה במספר המכוניות ברחובות הממלכה, וכן לעלייה בשיעור תאונות הדרכים בהם. ההרג והפציעות שייגרמו על ידן ייחשבו לאסון אנושי שיהיה צורך לצמצמו על-ידי הפחתת מספר המכוניות בהן נוהגים גברים. זאת באמצעות פיתוח אמצעי תחבורה חלופיים שיתאימו גם להסעת נשים...".[17]

 

נהיגת נשים תביא להסרת הרעלה

בעל הטור עלי אל-מבארכ כתב במאמר ביומון הסעודי "אל-ג'זירה" כי נהיגת נשים תגרום להפסדים כלכליים ולעירוב נשים עם גברים: "ספק אם נהיגת נשים פירושה ויתור על הנהג [הזר], שכן הנהג נמצא בדירה כדי להסיע את הילדים לבתי הספר, לבצע שליחויות ולתת מענה לצרכי הבית, [בעוד] שאר בני המשפחה עסוקים בענייניהם הפרטיים. מבט חטוף על המדינות השכנות יעיד על מספר הנהגים הזרים במדינות אלה, על אף שהאישה נוהגת...   

 

נצטרך לתת שכר עבודה [לעובדים] במספר תחומים... בסוכנויות רכב שיפתחו סניפים נוספים עקב העלייה בביקוש [לרכבים], בחנויות למכירת חלקי חילוף לרכב... במפעלי תחזוקה ופחחות... בתחנות דלק... וכיוצא בזה. נזדקק לשכר עבודה נוסף בתחומים אלה, ששיעורו יהיה כפול ומכופל לעומת מספר הנהגים עליהם נוותר... לפיכך נחסוך מיליארד ונשקיע עשרות מיליארדים... [פרט לכך], נהיגת נשים תגרום ללא ספק להתנהגות בלתי ראויה כגון הסרת הרעלה, עירוב [נשים עם גברים] והיעדרות האישה מהבית, דבר המפר את דבר אללה יתעלה: 'הישארנה בביתכן' [קוראן:33;33]".[18]     

 

נהיגת נשים תגרום לעירוב בין נשים לגברים

בעל הטור עבדאללה אל-סחימי כתב במאמר ביומון הסעודי "אל-יום", כי נהיגת נשים אינה עולה בקנה אחד עם המציאות וכי אין בה צורך. לדבריו, "לא ניתן לוותר על הנהג [הזר] גם אם האישה תנהג. מי יסיע נשים מתחת לגיל 35 או נשים שאינן עובדות? מי יסיע את שאר בני המשפחה לבתי חולים, לביקורים וכו'?...

 

במקרה של תאונה, תיאלץ האישה להגיע למשטרה כדי להיחקר, לקבוע את האחריות [לתאונה] ולסיים את הפרוצדורה הנדרשת. כמו כן, אם תהיה תאונה עם פצועים ואנשים יתקהלו כדי להמתין לשוטרי התנועה, מה יהיה על האישה כשהיא ביניהם? וכשהיא תלך למשטרה וייאלצו לעצור אותה, מה יש לעשות [במצב מעין זה]? [אם נשים ינהגו], האישה תעצור בתחנות דלק, בעמדות בידוק וברמזורים. כל אלה יגרמו לה להתערבב עם גברים".[19]

 

אנשי דת סעודיים: החברה טרם מוכנה לנהיגת נשים

התנגדות לנהיגת נשים נשמעה גם בקרב חכמי דת סעודיים שטענו כי החברה הסעודית טרם מוכנה לכך, מאחר שהאישה הסעודית אינה מסוגלת לנהוג בעצמה וכי נהיגת נשים תביא לתוצאות חמורות. 

 

השיח' עבד אל-מוחסן אל-עביכאן, חבר מועצת השורא ויועץ במשרד המשפטים הסעודי, אמר בראיון ליומון הסעודי "אל-וטן" כי אינו מתנגד לנהיגת נשים משום שהדבר אסור הלכתית, אלא עקב הדברים הנפסדים המשתמעים מכך, שכן החברה [עדיין] אינה מוכנה לכך.[20]  בראיון מאוחר יותר ליומון הסעודי "אל-מדינה" אמר אל-עביכאן כי "אין לומר ש[נהיגת נשים] אסורה או מותרת לחלוטין. [זאת] משום שהאיסור איננו ביסוד הנהיגה, ומשום שנשות המדבר נוהגות ברכבים במדבר מזה זמן רב, ואיש מחכמי הדת והציבור לא גינו זאת...

 

כרגע אין צורך להתיר לאישה לנהוג בערים כשאינה מוגנת מפני נזקים, סכנות והצקות, וכן עקב עלייה בצפיפות בכבישים המשתמעת מכך... אנשי הביטחון [ייאלצו] לשאת באחריות נוספת להגן על הנשים הנוהגות בעוד הם [כבר] נושאים כעת באחריות גדולה מאוד ואינם זקוקים לנטל נוסף... אם נמנה את הנזקים וההפסדים, נגלה שהם רבים מאוד ואיננו צריכים לגרום לבעיה בחברה ולקונפליקט בין אנשיה עקב סוגיה זו".[21]

 

השיח' צאלח אל-פוזאן, חבר אגודת חכמי הדת הבכירים בסעודיה, התנגד אף הוא לנהיגת נשים. לדבריו, נהיגת נשים לא תפחית את מספר תאונות הדרכים ויתרה מכך, ייתכן שהיא אף תגדיל אותו פי כמה עקב חולשת האישה ופחדה הגדול, בפרט במקומות הצפופים והמסוכנים שרק החזקים שבגברים מסוגלים לנהוג בהם.[22] 

 

בגילוי דעת שפרסמו 118 חכמי דת סעודיים בנושא, נאמר כי נהיגת נשים אסורה, משום שהיא תביא לתוצאות הרות אסון. בגילוי הדעת טענו חכמי הדת כי נהיגת נשים תגרום לאישה ולחברה להיקלע לסיטואציות נפסדות. לדבריהם, פרט לעובדה שנשים ייעדרו מהבית, הן יאלצו לחשוף את פניהן כדי לראות היטב את הנעשה בכביש וכדי להזדהות בזמן בדיקות שגרתיות או בזמן תאונת דרכים. גם הנפקת רישיון הנהיגה בעייתית, לטענתם, מאחר שנשים יצטרכו להצטלם וגברים יביטו בתמונתן בזמן הנפקת הרישיון וחידושו.[23]

 

לעומתם, טען השיח' עבד אל-פתאח עאשור כי "כל עוד האישה יוצאת מביתה כשהיא מצייתת לחוקיו של אללה, אין להאשימה בנהיגה. כל עוד אנו משוכנעים שהאישה שותפה לגבר, שווה לו, לומדת כמוהו, עוסקת במשרות שונות ויוצאת מהבית לעניינים כגון אלה - אין להאשימה בנהיגה... [עם זאת] יש להתחייב לכללי המוסר של האסלאם, ולכן אסור לאישה לצאת עם רכבה למקומות מפוקפקים או למקומות בהם היא חשופה לסכנה. פרט לנקודה זו אין דבר שימנע ממנה לנהוג, וזה אף עדיף יותר מאשר שתיסע עם אדם זר שאינה מכירה ושאינו מכיר אותה".[24]

 

500 נשים בגילוי דעת: הבית הוא מקומנו הטבעי

בגילוי דעת שהפנו 500 אקדמאיות, רופאות, מורות וסטודנטיות סעודיות לעבדאללה בן עבד אל-עזיז, יורש העצר הסעודי באותו זמן, ביקשו שלא להתיר להן לנהוג ולהתעלם ממה שנכתב בעיתונים לגבי הוצאת האישה מביתה. לדבריהן, אלו התומכים בנהיגת נשים אינם מייצגים את קולן האמיתי ולא את רצון האישה הסעודית ואת שאיפתה להגשמה עצמית.

 

בהסתמך על פסוקים מן הקוראן, הסבירו הנשים שמקום האישה הוא ביתה ואסור לה לצאת ממנו. [האישה] נבראה לשם האמהות ומשק הבית, ובמדינות השכנות בהן נשים יוצאות מהבית יש אבטלה, עוני והידרדרות חברתית. לדבריהן, נהיגת נשים חושפת אותן להטרדה מינית במקומות ציבוריים, בשווקים וסמוך לבתי ספר לבנות.[25]

 

נשים סעודיות דורשות את זכותן לנהוג

לאחרונה הקימה קבוצת נשים סעודיות ועדה שמטרתה להשיג את זכות הנשים לנהוג.[26] בהצהרה ליומון הסעודי "אל-וטן" אמרה פוזיה אל-עיוני, אחת ממקימות הוועדה ואשתו של הרפורמיסט והאסיר הפוליטי לשעבר, עלי אל-דומיני, כי מטרת הוועדה להביא למודעות את חשיבות נהיגת נשים ולדרוש מהבכירים בסעודיה להתיר לנשים לעבוד ולהשיג את זכויותיהן החברתיות.

 

לדברי אל-עיוני, הוועדה מורכבת מארבע נשים: פעילת זכויות הנשים הסעודית, וג'יהה אל-חוידר, העיתונאית הסעודית אבתהאל אל-מובארכ, הפעילה החברתית היפאא אסרה ואל-עיוני עצמה. בכוונת הוועדה לדרוש את זכות הנשים לנהוג באמצעות עצומה שכבר חתמו עליה כאלף נשים, ואשר הוגשה למלך עבדאללה ביום הלאומי של סעודיה.[27]  בראיון ששודר עם וג'יהה אל-חוידר בערוץ "אל-ערביה", אמרה אל-חוידר כי נשות הוועדה ממתינות לתשובה מהמלך עבדאללה על העצומה.[28]

 

 

להלן קריקטורה שהתפרסמה בנושא נהיגת נשים:

"נהיגת האישה"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אל-ג'זירה, סעודיה, 12.6.2007

 

 

[2]  אל-וטן (סעודיה), 21.9.2007.

[3]  משפחות רבות בסעודיה מעסיקות נהגים זרים שתפקידם להסיע את בני הבית ליעדם [בעיקר את האישה וילדיה], כאשר אב המשפחה נעדר מן הבית.

[4]  אל-וטן (סעודיה), 22.5.2005.

[5]  http://www.alarabiya.net/Articles/2005/06/07/13...                        

[6]  אל-מדינה (סעודיה), 14.10.2005.

[7]  אל-חיאת (לונדון), 28.12.2005.

[8]  אל-וטן (סעודיה), 1.6.2005.

[9]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 13.6.2005.

[11]  עוכאט' (סעודיה), 10.9.2007.

[12]  הכוונה לשכונות מגודרות שהכניסה אליהן מוגבלת, דוגמת: ינבע, ראס תנורה ואל-ג'ביל.

[13]  אל-ריאץ' (סעודיה), 19.6.2005.

[14]  אל-וטן (סעודיה), 1.6.2005.

[15]  עכאט' (סעודיה), 28.5.2005.

[16]  אל-וטן (סעודיה), 26.9.2007.

[17]  אל-ריאץ' (סעודיה), 23.12.2005.

[18]  אל-ג'זירה (סעודיה), 5.6.2005.

[19]  אל-יום (סעודיה), 8.6.2005.

[20]  אל-וטן (סעודיה), 27.5.2005.

[21]  אל-מדינה (סעודיה), 15.6.2005.

[22]  אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 25.5.2005.

[23 ]  גילוי הדעת הופיע באתר ב-14 ביולי 2005.  http://alsaha2.fares.net/sahat/.ee6b2ff      

[24]  http://islamonline.net/servlet/Satellite?pagena...                              

[25]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 30.7.2005.

[26]  אל-וטן (סעודיה) 20.9.2007.                       

[27]  אל-וטן (סעודיה), 21.9.2007.

לפרטים נוספים בנושא ראה דוח ממרי:

http://memri.org/bin/latestnews.cgi?ID=SD171007

לראיון עם וג'יהה אל-חוידר בנושא ראה דוח ממרי:

http://memri.org/bin/opener_latest.cgi?ID=SD172207  

[28]  הראיון המלא עם וג'יהה אל-חוידר פורסם באתר האינטרנט של ערוץ "אל-ערביה":

http://www.alarabiya.net/programs/2007/09/30/39...