אינטלקטואל מצרי מוסלמי בביקורת חריפה על אפליית הקופטים במצרים

על רקע המתיחות במצרים בין המוסלמים לקופטים פרסם האינטלקטואל המצרי המוסלמי, טארק חגי, מאמר ביקורת חריף על מדיניות המשטר המצרי ביחס לאוכלוסייה הקופטית תחת הכותרת "לו הייתי קופטי".[1] להלן עיקרי המאמר:

"לו הייתי קופטי, הייתי מציף את מצרים ואת העולם בעובדות אודות האווירה הכללית במצרים כיום הלוחצת על הקופטים.

לו הייתי קופטי, הייתי גורם לעולם להכיר את העוולות הנעשות לרבים מן הקופטים במצרים מאז [מהפכת הקצינים החופשיים] ב-1952. הם אינם זוכים למשרות פוליטיות ולתפקידים ביצועיים רמי דרג, אשר להם הם ראויים, שלא לדבר על [הייצוג] הנדיר שלהם בפרלמנט.

לו הייתי קופטי, הייתי מחולל מהומה במצרים ובעולם על כך שאני משלם מיסים באמצעותם מממנת המדינה את אוניברסיטת אל-אזהר, אך אינה מאפשרת לקופטים ללמוד באף אחד ממכוניה.

לו הייתי קופטי, הייתי מקים רעש גדול בעולם משום שאני משלם מיסים באמצעותם נבנים עשרות מסגדים, בעוד שמאז 1952 לא השתתפה המדינה המצרית בבנייתה של אף כנסיה, למעט השתתפותו של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר במימון בניית קתדרלת הקדוש מרק (St. Marc Cathedral)

באל-עבאסיה לפני ארבעים שנה...

לו הייתי קופטי, הייתי מפרסם מאמרים בזה אחר זה אודות התעלמותם של כלי התקשורת [המצריים] מהעניינים [הנוגעים לי] ומהחגים הדתיים שלי, כאילו שאני והקופטים לא קיימים במצרים.

לו הייתי קופטי, הייתי גורם לעולם כולו להכיר את [ההתייחסות] להיסטוריה הקופטית של מצרים בתכנית הלימודים המצרית, וכיצד בחומר הלימוד של השפה הערבית כבר לא נלמדים טקסטים ספרותיים, קצידות, שירה, סיפורים, מחזות ואגדות, אלא טקסטים אסלאמיים [בלבד] שמקומם [הראוי הוא] בחומר הלימוד [במקצוע] הדת לתלמידים מוסלמיים.

לו הייתי קופטי, הייתי מציף את העולם בתלונות על הסבל שעוברים הקופטים [רק] כדי להשיג רישיון להקמת כנסיה מכספם ולא מכספי המיסים הציבוריים ש[הקופטים] משתתפים בתשלומם.

לו הייתי קופטי, הייתי גורם לעולם לעמוד על שתי רגליו בשל הדברים הנוראיים שכותבים ומפיצים כמה מהכותבים המוסלמיים לפיהם אין להתיר לקופטי לעמוד בראש המדינה, יש [להטיל על הקופטים] ג'זיה [מס הגולגולת המוטל על בני החסות תחת האסלאם] ואין לאפשר לקופטים להתגייס לצבא... [כמו למשל] הדברים הטיפשיים שאמר [על הקופטים] ד"ר מחמד עמארה [מאל-אזהר] שמימונו ותקציבו הנם ממשלמי המיסים ובכללם הקופטים...[2]

לו הייתי קופטי, הייתי מנהל קמפיין בתוך [מצרים] ומחוצה לה לביטול סעיף הדת בתעודת הזהות המצרית. מדוע שמי שמנהל איתי יחסים במישור הכללי-הציבורי ירצה לדעת מה דתי?...

לו הייתי קופטי הייתי גורם לעולם להבין שנושא הקופטים במצרים הוא אחד מהסימפטומים של מנטאליות [מסוימת] שהשפעתה פשתה באזור זה של העולם, וכי על האנושות כולה לאלץ את [בעלי] המנטאליות הזו לחזור בהם מדרך האפליה."