דיווחים נוספים מהתקשורת הערבית על פעילי המשט, בתוכם ציטוטים מדבריהם: חברי המשלחת הכוויתית סיפרו כי כתבו צוואות טרם יציאתם בראיון לערוץ הכוויתי אל-ראי, בו נטלו חלק  ממשתתפי המשט, אמר צאלח אל-ג'ראללה: "הכנתי את הצוואה שלי בעל פה וכתבתיה טרם יציאתי. המשתתפים הכוויתים הסכימו שיש לכתוב את הצוואה לפני ההשתתפות בשיירה"

מידע מהתקשורת הערבית על כמה ממשתתפי המשט לעזה חושף שרבים מהם משתייכים לתנועת האחים המוסלמים. מטעם ועדת המעקב של ערביי ישראל נשלחו ארבעה חברים ביניהם את השיח' ראיד צלאח, אשר בהתבטאויותיו תומך צלאח בתנועת החמאס ויוצא נגד הלגיטימציה של הרשות הפלסטינית

בביקורו בירדן (11-12.3.2010) נפגש סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם פעילים בארגוני חברה אזרחית ירדניים. שגרירות ארה"ב מסרה שהפגישה עסקה בהכנות לבחירות הקרבות לפרלמנט הירדני וברפורמות בממלכה.  התקשורת הירדנית הלא-ממסדית טענה כי הפגישה מהווה התערבות בענייני הפנים של הממלכה וקיומה נוגד את עמדת הממשלה

באוגוסט 2009 פרסם העיתונאי השוודי דונאלד בוסטרום בעיתון "אפטון בלאדט" כתבת תחקיר המאשימה את חיילי צה"ל בחטיפת פלסטינים ורציחתם במטרה לגנוב את איבריהם ולסחור בהם. הכתבה עוררה תגובות ברחבי העולם וברש"פ, ורה"מ הפלסטיני, סלאם פיאד, אף הורה להקים ועדה חקירה בנושא

ב-25.6.2009, בראיון ליומון הירדני "אל-דוסתור", גילה סאיב עריקאת, ראש מחלקת המו"מ ברש"פ, כי הממשלה הקודמת בראשות אהוד אולמרט הציעה ליו"ר הרש"פ,  מחמוד עבאס, 100% מן השטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967 באמצעות חילופי שטחים, ואמר כי אל לפלסטינים להיחפז בקבלת ההצעה מאחר וישראל ממילא  נסוגה מעמדותיה עד שהסכימה לוותר על 100% מן השטח

במאמר שפרסם לאחרונה באתר האינטרנט אילאף,מותח הסופר והעיתונאי הליברל, ד"ר שאכר אל-נאבולסי, ביקורת חאריפה על הציבור בארצות ערב המתנגד לנורמליזציה עם ישראל ועל הנזק הפוליטי שהדבר גורם גם לעולם הערבי

 על רקע מתיחות גואה בין קופטים למוסלמים במצרים, שהתפרצה בעקבות מקרה רצח של ארבעה קופטים באלכסנדריה והתנגשויות בין קופטים למוסלמים במצרים עלית, פרסם צאלח אל-קלאב, שר ההסברה הירדני לשעבר, מאמר בוו קריאה לדו-קיום עם הקהילות הנוצריות במזרח התיכון.

ב-28.2.2008 פרסם היומון הירדני אל-דוסתור תדרוך שנתן מחמוד עבאס וסיכם את דבריו בנושאים שונים. עיקרם:  מתנגדים להכרה מדינה יהודית;  נגד המאבק המזוין אך בעתיד יתכן שעמדה זו תשתנה; ירושלים היא סוגיה ערבית-מוסלמית וכל  מדינות הערביות והמוסלמיות צריכות להיות מעודכנות לגמרי לגביה; עבאס התייחס גם לנושא הפליטים וליחסים עם החמאס

סגן נשיא סוריה, פארוק אל-שרע, נאם ב-11.12.2007 בכנס "החזית הלאומית הפרוגרסיבית"  בדמשק וטען כי  מעמד תומכי סוריה בלבנון חזק משהיה כאשר היו בה כוחות סורים;  שסוריה סיכלה  בוועידת אנאפוליס את הניסיון "לחלק את הערבים למתונים ולקיצונים". וכי משפחת המלוכה הסעודית מתנגדת לחלוקת עיראק, מחשש שזה יביא לחלוקת האזור, וליציאת בארות הנפט משליטת סעודיה

יו"ר הפרלמנט הירדני, עבד אל-האדי אל-מג'אלי, אמר במהלך פגישה עם עיתונאים כוויתים כי למעורבות האיראנית בעיראק אין כל קשר לדת או לעימות השיעי-סוני. לדבריו, מעורבות זו נובעת ממניעים לאומיים והיא חלק מן הסכסוך ההיסטורי בין הערבים לבין הפרסים

במאמר שכותרתו "ציר טהראן-דמשק: חילוקי דעות טקטיים או ראשיתה של התפרקות?", טוען צאלח אל-קלאב, שר התקשורת לשעבר בממשלת ירדן וכיום בעל טור ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", כי ההתרחקות ביחסי איראן-סוריה תהפוך לניתוק היחסים ואף לאיבה קשה, אם השתיים לא ימצאו נוסחת פשרה בין סדרי העדיפויות השונים שלהן

האירוע המוחי בו לקה ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, בראשית ינואר 2006 עורר תגובות מעורבות בעולם המוסלמי. לצד איחולי החלמה ודאגה לעתיד תהליך השלום מצד בכירי הר"פ ומנהיגי מצרים וירדן, ייחל נשיא איראן למותו הקרוב של שרון. אחמד ג'יבריל, הודה לאללה על "המתנה" שהעניק לעולם לכבוד ראש השנה האזרחית ודובר החמאס, סאמי אבו זהרי, אמר כי האירוע הוא "גזירת אללה על העריצים והרשעים"

בעקבות הפיגועים בעמאן פורסמו בעיתונות הערבית מאמרי ביקורת נגד הצידוקים הפוליטיים הניתנים לטרור, צידוקים המונעים את הטיפול בבעיה זו. המאמרים שללו קיומה של זיקה בין הפיגועים לבין הבעיה הפלסטינית או המלחמה בעיראק. כמו כן, נמתחה ביקורת על אמצעי התקשורת הערביים המעבירים מסרים מעוותים לציבור הערבי המובילים להצדקת הטרור

פיגועי ה-9 בנובמבר 2005 ברבת עמון גררו אחריהם שורה של תגובות מצד ארגון אל-קאעדה בעיראק. זאת, כנראה, עקב הביקורת על הפגיעה באזרחים מוסלמים במסיבת חתונה. בתוך כך, פורסמו 3 גילויי דעת מטעם הארגון בעיראק: תחילה נטילת ון אחריות לפיגועים, אח"כ הבהרת הסיבות לבחירת יעדיהם, ולבסוף פרטים על הפעולה ומבצעיה

ב-16.7.2005, בעקבות איומים של גורמים אסלאמיסטים על חייו, הודיע החוקר והסופר המצרי הליברלי, סייד אל-קימני, הכותב בשבועון רוז אל-יוסף, כי הוא נענה לדרישת המאיימים ופורש מכתיבה ומהופעה בתקשורת. בהמשך, קיבל אל-קימני מסר נוסף מארגון "הג'יהאד" המצרי, המודיע לו כי ניצל מגורל דומה לזה של עוזר עורך  "אל-אהראם", רדא הלאל, שעקבותיו נעלמו באוגוסט 2003

עימות תקשורתי בין העיתונות הסורית לירדנית ביחס להחלטת האו"ם 1559 הקוראת לנסיגת סוריה מלבנון: היומון הממסדי הסורי "תשרין"  (12.3.05) תקף את מדיניות ירדן לגבי החלטה 1559 בכלל, ואת דברי שר החוץ הירדני האני אל-מולקי, כי על סוריה ליישם החלטה זו.  מאמר ביומון הירדני הממסדי "אל-ראי" טען כי ביומון תישרין עדיין חיים בימי הביניים ולא ערים לתמורות המתחוללות

הנאום המסורתי על מצב האומה שנשא הנשיא ג'ורג' בוש, ב-3 בפברואר 2005 עורר ביקורת חריפה בתקשורת הערבית. האשמת איראן וסוריה בתמיכה בטרור נתפסה בעיני כמה בעלי טורים "כהכרזת מלחמה" נוספת במזה"ת. בעלי טורים אחרים הטילו ספק בכנות קריאתו של בוש למדינות המזה"ת בכלל ולסעודיה ומצרים בפרט, לחולל רפורמות ודמוקרטיזציה בתוכ

חאזם אל-אמין, פרסם בומון הלונדוני "אל-חיאת"  ב-14-16 בדצמבר 2004 תחקיר בן 3 חלקים על תנועת הג'יהאד הסלפית בירדן ובאל-זרקאא בפרט - עיר הולדתו של מנהיג אל-קאעדה בעיראק, אבו מוצעב אל-זרקאוי. בחלקו הראשון של התחקיר סקר אל-אמין את רשמיו מפגישתו עם לוחמי ג'יהאד מאל-זרקאא; החלק השני עסק בתשתית של תנועת הג'יהאד הסלפית בירדן בכלל ובאל-זרקאא בפרט

היומון הבינערבי "אל-חיאת" ערך ראיון עם איסלאמיסט ערבי שפגש לאחרונה בפאלוג'ה את אבו מצעב אל-זרקאוי [אחמד אל-ח'לילה, ירדני במוצאו, בן 37], שאמר כי לאל-זרקאוי יש ארגון משלו, הוא אינו חבר באל-קאעדה ואין לו שום קשר לשיח' אוסאמה [בן לאדן]. לדבריו,  הם רק נוקטים באותה הדרך והשיטה ...

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד העניק ב-19.1.2004 ראיון מקיף ליומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט". לדבירו, "לא חשוב לנו מי [שולט] בישראל, ואיננו חושבים כי נחזיר את אדמתנו הכבושה ע"י שינויים פנימיים בישראל. מטרתנו היא להגיע לשלום ברור ע"פ עקרונות ועידת מדריד ומה שהושג בעבר, ולכן אנו נענים לכל מה שיכול להביא לתוצאה זו"

שלושת העיתונים הרשמיים בסוריה יצאו במתקפה חריפה נגד ירדן ונגד עיתונאים ירדניים אשר מתחו ביקורת על בשאר אסד בעיתון הירדני אל-ערב אל-יום, כולל טענות כי הוא  תומך בכיבוש האמריקאי בעיראק. העיתון הסורי אל-אקתצאדיה כתב: "מי שתוקף את עמדת סוריה הם מי שחתמו על הסכמי ואדי ערבה והסכמי אוסלו, וחיפו על נוכחות כוחות ארה"ב על אדמת המדינונת ירדן

במאמר שהתפרסם ביומון הירדני אל-דסתור (ב-3.10.2003) מותח בעל הטור עריב אל-רנתאוי ביקורת על האהדה והעידוד בעולם הערבי לפיגועי ההתאבדות המתקיימים בעיראק ובישראל:"לאחר הפלסטינים הגיע תורם של העיראקים. הערבים, שבעבר קראו להמשך המהפכה עד לפלסטיני האחרון, מוצאים כיום בעיראק מאגר שהידים ענקי והם גועים במלוא גרונם: התנגדות עד לעיראקי האחרון..."

לאחר הפיצוץ במטה האו"ם בבגדאד, שהביא בין היתר למותו של שליח האו"ם סרג'יו דה-מלו, מיהרו אישים סורים, ביניהם הנשיא אסד, שר החוץ אל-שרע והנציג באו"ם פייצל אל-מקדאד, לגנות את הפיגוע בחריפות. בחלוף מספר ימים החלה התקשורת הסורית לפזר רמזים לעבר הגורם העומד, לדעת סוריה, מאחורי הפיגוע: ישראל

התגובות לנפילת בגדאד בעיתונות הערבית בלונדון תאמו את המגמות המדיניות האידיאולוגיות שהעיתונים השונים מייצגים.  עורך היומון הסעודי-לונדוני, אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, בעל העמדות הליברליות, כתב: "סדאם חוסיין לא נפל אתמול; התמוטטו השקרים הגדולים שליוו אותו, נפלו המוחות שהתעקשו לזייף את עובדות ההווה וההיסטוריה ..."

ב- 16.1.2003 הורה התובע הכללי של בית המשפט לביטחון המדינה בירדן, מחמוד עבידאת על סגירת השבועון הירדני העצמאי, "אל-הלאל" עד להודעה חדשה עקב מאמר שפורסם בעיתון תחת שם העט "בלקאסם אחמד" ולעצור את העורכים וכות המאמר ל-15 ימים.  המאמר פורסם בגיליון האחרון של ודן ביחסיו האינטימיים של הנביא מחמד עם אשתו האהובה עאישה ויתר נשותיו

ראיון שהעניקה היועצת לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב, קונדוליסה רייס, ל'פייננשל טיימס', עורר זעם בתקשורת הערבית. בראיון אמרה רייס כי ארה"ב רוצה להביא דמוקרטיה וחירות לעולם האסלאמי. בתגובה, פתחו עיתונים במצרים ובסוריה במתקפה אישית חריפה על רייס, תוך התמקדות במוצאה האפרו-אמריקאי

במהלך החודשים האחרונים קיימה התאחדות הרופאים הערבים כמה כינוסים בהם הביעו החברים בה את תמיכתם בפיגועי התאבדות, קראו לשחרור פלסטין מן הים [התיכון] עד הנהר [הירדן], לניתוק הקשרים הדיפלומטים עם ישראל וארה"ב להחרמת סחורות אמריקאיות ואף לפגיעה באינטרסים אמריקאים

מנהיגי האיגודים המקצועיים בירדן ערכו מסע בן 8 ימים לעיראק, סוריה, ולבנון תחת הכותרת "מסע האחדות הערבית", אליהם נלווה בסאם אל-בדארין מהיומון אל-קדס אל-ערבי.. יו"ר 'הועדה לתמיכה בעיראק' בהתאחדות המהנדסים הערביים, ריאד אבו הזים, סיכם את המסע באומרו: אני מבין כעת מדוע אין אחדות ערבית וספק אם ניתן להגשימה עם המנהיגים שפגשה המשלחת

נשיא מצרים, חוסני מבארכ, שב ואמר בראיון לשבועון  "אח'באר אל-יום", כי אין בכוונת מצרים להיגרר למלחמה עם ישראל, דברים שעוררו ביקורת מצד עורך היומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, אשר קורא לאחרונה למהלך צבאי נגד ישראל, לניתוק מוחלט של יחסי מצרים וירדן עמה, ואף מסית את ההמונים הערביים נגד משטריהם

עורך אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד: מי שתובעים מירדן וממצרים לנתק את היחסים עם ישראל, לא שקלו זאת היטב. ניתוק היחסים יביא לכך שהסכם השלום עם ישראל יהיה בטל ומבוטל וכל מה שנובע מהסכם זה יהיה נתון לסכנת ביטול, כמו שיחרור סיני, ששטחו כפול משטח פלסטין, בארות הנפט המהוות את מקור ההכנסה השני בחשיבותו עבור מצרים, תעלת סואץ המהווה מקור השפעה והכנסה מצרי, בנוסף לסיוע האמריקאי הנאמד בשני מיליארד דולר בשנה

ראש איגוד הרופאים הירדנים לשעבר, ד"ר טארק טהבוב, כתב ב"אל-קדס אל-ערבי:"מה שדחף אותי לכתוב את המאמר הזה הוא הראיון שנערך עם קונדוליסה רייס, היועצת האמריקאית לביטחון לאומי, ברשת CNN. בדברה על מצב הנשים באפגניסטן, היא עסקה במצבן של הנשים במדינות האסלאמיות, וכיצד אמריקה לא יכולה להסכים להשפלתן, רק שהיא שכחה כי הדוגמה החיה להשפלת נשים לאחרונה היא הילרי קלינטון שבעלה ביזה אותה והשפילה

פרשת הצ'ק שהחזיר ראש עיריית ניו יורק, רודולף ג'וליאני, לנסיך הסעודי, אל-וליד בן טלאל, הסעירה בעלי טורים בסעודיה ובעולם הערבי. מחמוד בן עבד אל-ע'ני צבאע', בעל טור ב'אל-ריאץ'' הסעודי, למשל, כתב תחת הכותרת "הצ'ק של אל-וליד, המושל ההומוסקסואל, ומלחמת הפרופגאנדה". ג'ורג' חדאד, בעל טור ירדני, כתב כי "הם [האמריקאים] חבורה של אנשים שמתאפיינים בהעדר ערכים

עימות אלים פרץ לפני יומיים בין שני חברי פרלמנט ירדנים, ובמהלכו נשך חבר הפרלמנט, אחמד עוידי עבאדי, את אוזנו של עמיתו, מנצור מראד, וקטע חלק ממנה. עבאדי, שהינו במוצאו בדואי, ידוע בשנאתו לפלסטינים החיים בממלכה. חבר הפרלמנט מראד, הוא צ'רקסי שהשתלב בעבר באש"ף ואף השתתף בחטיפת מטוס אל-על באתונה

ההסלמה בפעילות הצבאית באינתיפאדה, מחד גיסא, והיוזמה המדינית המצרית-ירדנית, מאידך גיסא, מעוררות בימים אלו ויכוח בקרב הנהגת האינתיפאדה והפעילים בשטח לגבי הדרך המתאימה לניהול המשך המאבק בישראל

במאמר בשם "האחריות על ההזדמנויות האבודות" אשר פורסם ביומון הירדני "אל-ראי" שב בעל הטור, ד"ר פהד אל-פאנכ, למתוח ביקורת על ערפאת ומדיניותו: הצד הפלסטיני החמיץ הזדמנות נדירה שאולי לא תשוב. כעת הוא החל לתבוע, ללא הועיל, לחזור לשולחן המו"מ על יסוד הצעותיהם של קלינטון וברק שאותן ערפאת דחה בזמנו

ערפאת בפסגת עמאן: אנו רוצים הרבה  מהפסגה, זוהי תקוותנו וזכותנו. אנו אומרים זאת מאחר וממשלת ישראל וצבאה אינם חוששים להפר את כל ההסכמים וההתחייבויות ומנסים לראות מה תהיה התגובה הערבית והבינלאומית כלפי התנהגותם הברברית נגד עמנו וכלפי עמדתם המדינית המתנכרת לעקרונות ולכללים של תהליך השלום

בנאומו בפסגת עמאן מתח בשאר אל-אסד ביקורת על הגישה הערבית המבחינה בין אישים וממשלות בישראל לבין הרחוב הישראלי בכללותו. הוא הביע תמיכה באינתיפאדה, קרא להידוק הקשרים בין סוריה לפלסטינים, הציע לחדש את החרם הערבי על ישראל ולהקים בית דין בינלאומי שישפוט את "פושעי המלחמה הישראליים"

ר' פהד אל-פאנכ, הכותב ביומון הירדני  אל-ראי, ממשיך למתוח ביקורת נוקשותה של ההנהגה הפלסטינית במו"מ עם ישראל. במאמר שכותרתו "הכל או לא כלום", כותב דר' פאנ: "הכל או לא כלום" הפך לאחד מעקרונות היסוד של המדיניות הפלסטינית. בכל פעם הייתה התעקשות [פלסטינית] על הכל, מבלי שהיו להם אמצעים לכפות דבר כלשהו, והתוצאה היא אחת: לא כלום!"

ד"ר פהד אל-פאנכ, פרשן בכיר ביומון הירדני  אל-ראי, פרסם מאמר בו הוא קורא להפסקת האינתיפאדה. מאמר, שכותרתו "האינתיפאדה ודברים שהגיע זמנם להיאמר", יכול ללמד על החששות הירדניים מפני השלכותיה האפשריות של האינתיפאדה על ירדן

כותבים ערבים מגגיבים להופעת "ההיסטוריונים החדשים" בישראל. בין היתר נטען כי הופעתם נובעת מקיומה של היסטוריה [ישראלית] רשמית, ישנה ומסולפת שיצרה המערכת הישראלית וכי הצורך בהיסטוריונים ישראלים חדשים הוכתב על ידי קיומה של היסטוריה שאיננה עומדת בפני ביקורת רצינית.