המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מחמוד עבאס: מתנגד למאבק מזוין; ייתכן ועמדה זו תשתנה
9/3/2008

 

מחמוד עבאס: מתנגד למאבק מזוין; ייתכן ועמדה זו תשתנה

 

ב-28 בפברואר 2008 פרסם היומון הירדני "אל-דוסתור" תדרוך שנתן מחמוד עבאס, למערכת העיתון. היומון סיכם את דבריו של עבאס בנושאים שונים [ללא ציטוט ישיר]. להלן תרגום עיקרי דבריו כפי שפורסמו ב"אל-דוסתור":[1]

 

אנו מתנגדים למדינה יהודית

לדברי מחמוד עבאס, ועידת אנאפוליס הניעה את תהליך השלום המדיני שאנו רוצים שיתבסס על [תוכנית] "מפת הדרכים" הכוללת את היוזמה הערבית [הסעודית] ואת חזונו של הנשיא האמריקאי, ג'ורג' בוש. [מפת הדרכים] קוראת להקמת מדינה פלסטינית ולסיום הכיבוש בשטחים שנכבשו בשנת 1967, והרי ידוע כי תוכנית "מפת הדרכים" הפכה להחלטה בינלאומית מספר 1515.

 

למרות זאת, איננו יכולים לדבר על תוצאות משמעותיות, אולם אנו הולכים בדרך ושואפים להגיע לפתרון שישביע את רצוננו לפני סוף שנת 2008, [פתרון] שישים קץ למאבק ויבטיח שלום במזרח התיכון. עוד אמר אבו מאזן, כי אם נגיע לפתרון זה, בוודאי נציג אותו בפני העם הפלסטיני כדי שיאמר את דברו. אם הוא יקבל אותו, אהלן וסהלן; אם ידחה - הרי ש[בכך] הוא [גם] ידחה  אותנו. 

 

עבאס הדגיש את סירובו למה שמכונה המדינה היהודית באומרו כי  כבר דחינו הצעה זו בוועידת אנאפוליס שנערכה בארה"ב בנובמבר שעבר. הועידה כמעט התפוצצה בגלל זה. ביקשו מאיתנו בזמנו שגילוי הדעת שחתם את הועידה יכלול את המדינה היהודית אולם אנו התנגדנו לכך נחרצות...

 

אין בטילים שום תועלת לפלסטינים

בנוגע למעברים - כל יום אתם שומעים על אירועים. למשל, היום נפלו עשרה שהידים [ופלסטינים] עברו את הגבול למצרים כתוצאה מהמצור. [כמו כן], משוגרים טילים מרצועת עזה. לדעתי, אין בטילים האלה שום תועלת, אדרבא, הם משמשים תירוץ בידי ישראל לשלוח את מטוסיה ואת הטנקים שלה להרוס עד היסוד את בתי הטיט. התגובה על כל טיל שמשוגר היא מטוסים, טנקים ואוניות [מלחמה].

 

אנחנו הצענו להפסיק את הטילים בתמורה לכך שישראל תפסיק את מעשי התוקפנות שלה. יישמנו זאת בשנת 2003 ובשנת 2005. לפני ההפיכה [של חמאס ברצועת עזה] הסכמתי עם אסמאעיל הנייה על הרגעה [תהדיאה] אשר תמורתה תפסיק ישראל כל פעולה [מצידה]. באותה עת דיברתי עם אולמרט ואמרתי לו ש[שיגור] הטילים הופסק. הוא השיב: גם אנחנו נפסיק את ההפצצות.

 

פעמים רבות מתפוצץ הטיל על מי שמשגר אותו, או מתפוצץ בשטח פלסטיני, ולפעמים הוא מתפוצץ בשטח ישראל ומטריד אדם ישראלי או ילד וזה מספיק, כמובן, כדי להעניש את כל העם הפלסטיני...

 

בנוגע למעבר רפיח - יש לפתוח אותו מייד משום שהושגה בעניינו הסכם בינלאומי בין חמישה צדדים: ארה"ב, אירופה, ישראל, מצרים ואנחנו [הפלסטינים]... הסכם זה צריך לשוב להיות בין-לאומי וכן צריך לפתוח את שאר המעברים כדי שלפלסטינים תהיה עצמאות, שאם לא כן - המשמעות תהיה השלכתה של עזה בפניה של מצרים, ואיננו רוצים בכך...

 

אני נגד המאבק המזוין אך בעתיד יתכן שיחול שינוי

אשר להתנגדות, אמר מחמוד עבאס: יש לי הכבוד להיות זה שירה את הכדור הראשון בשנת 1965. רבים באזור ובעולם יודעים מהי ההתנגדות, כיצד ומתי היא מביאה גאווה ומתי לא, מהי התועלת שבה ומהי התנגדות רצינית, אמיתית ומשפיעה. ידוע איך ומתי ההתנגדות מסבה נזק ומתי היא מתבצעת בזמן ובמקום ובהקשר הנכון. היה לנו [לפת"ח] הכבוד להנהיג את ההתנגדות. אנו לימדנו את כולם, כולל את חזבאללה, מהי התנגדות. הם התחנכו במחנות שלנו... בעת הזאת אני מתנגד למאבק המזוין משום שאין ביכולתנו לנהל אותו אך בעתיד ייתכן שהדברים יהיו שונים...

 

ירושלים וההסדר הכולל

מחמוד עבאס הדגיש כי במו"מ הנוכחי יידונו כמה סוגיות: ירושלים, הפליטים, המים והביטחון האזורי, כלומר, המצב הביטחוני בין המדינה הפלסטינית לבין ישראל ולבין שאר המדינות באזור. בפעם הזאת פתרון הקבע נוגע לאינטרסים רבים של מדינות ערב, על כן, מדינות אלה צריכות להיות שותפות לפתרון. למשל, [סוגיית] הפליטים- נוגעת ללבנון, לירדן, לסוריה, למצרים ולפלסטין - הרי חצי מתושבי המדינה הפלסטינית [העתידית] הינם פליטים, לפיכך, מדינות אלה צריכות לפקח [על התהליך] ולהיות שותפות למו"מ. איננו יכולים להכריע בגורלן של הסוגיות המוצעות בהיעדר המדינות [שסוגיות אלה] נוגעות להן.

 

[סוגיית] המים - צריך למצוא לה פיתרון יחד עם הישראלים. כמו כן, נכלל [בסוגיה זו] הנושא של מימי נהר הירדן, כאשר יש מדינות החולקות מים אלה ועל כן עליהן להשקיף על המו"מ ולהיות מעודכנות בפיתרון בנושא ים המלח והים התיכון...

 

ירושלים אינה סוגיה פלסטינית בלבד. זוהי סוגיה ערבית-מוסלמית וכל המדינות הערביות והמוסלמיות צריכות להיות מעודכנות לגמרי לגבי המשא ומתן בעניינה כדי שנגיע לפתרון. אני מקווה שנגיע לפתרון המיוחל בשנת 2008 – הנשיא האמריקאי מעוניין בפיתרון בזמן [הקרוב]...

 

אין פתרון ללא ירושלים ואין טעם לדחות סוגיה זאת. יש לדון בכל שש הסוגיות המרכזיות: ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות, הגבולות, הביטחון והמים כמכלול אחד ולא לדחות את הדיון באחת מהן משום שמשמעות הדחייה היא סוף, מוות ואבדון. על כן, אנו מתנגדים לפתרון של מדינה בגבולות זמניים, משום שמשמעות הדבר היא דחיית  [פתרון] הסוגיה ולפיכך, [גם] מותה של הסוגיה כולה...

 

עוד אמר יו"ר הרש"פ: אם לא נגיע לפתרון בשנת 2008, יהיה קשה מאוד להגיע אליו, במיוחד משום שבתום [שנה זו] יהיה ממשל אמריקאי חדש שעימו נתחיל דרך חדשה שאיש זולת אללה אינו יודע את סופה... עבאס הוסיף כי המו"מ עם הישראלים אינו קל ויש קשיים רבים משום שהם [הישראלים] רוצים לאכול את העוגה בשלמותה, בעוד אנו רוצים לשאת ולתת. אם נשיג משהו, נקיים משאל עם.   

 

חזרה מן ההפיכה [של חמאס בעזה] ובחירות מוקדמות

אנו מנסים להגיע להסכם שישים קץ למצב הנוכחי [בזירה הפלסטינית הפנימית], אולם אין מנוס מלחזור מההפיכה [של חמאס בעזה] ולהתחייב למוסדות הלגיטימיים הפלסטינים [קרי אש"פ], ללגיטימציה הערבית לכך וללגיטימציה של האו"ם לכך … לאחר מכן נלך לבחירות מוקדמות.

 

לפני כמה ימים הגיעה לידינו יוזמה מטעם נשיא תימן, עלי עבדאללה צאלח, [לפתרון העימות עם חמאס] ואני חושב שהיא מתאימה [לעקרונות אלה]. אנו קיבלנו אותה ואנו מקווים שחמאס גם תיתן תשובה חיובית כדי שנוכל לארגן מחדש את העם הפלסטיני...

  

הקווים העיקריים של יוזמה זו הם החזרת המצב לקדמותו - לפני ההפיכה, מחויבות למוסדות הלגיטימיים הפלסטינים, ללגיטימציה הערבית ולאו"ם והליכה לבחירות מוקדמות לנשיאות ולמועצה המחוקקת...

 

נלך לעם הפלסטיני פעם נוספת ואם העם הפלסטיני יבחר בחמאס, אני אהיה הראשון שאוותר על הנשיאות ועל המועצה המחוקקת, משום שהדמוקרטיה הפלסטינית היא הטובה בעולם...

 

לא דרשתי מן החמאס להכיר בישראל       

אשר להכרה בישראל, אמר עבאס: אני לא דרשתי מתנועת חמאס להכיר בישראל, רק דרשתי שממשלת האחדות הלאומית, שניהלה מגעים עם ישראל, תכיר בה. זה מה שאמרתי לנשיא הסורי, בשאר אל-אסד והוא תמך בי. תנועת חמאס השתתפה בבחירות על בסיס הסכם אוסלו שמכיר בישראל. אני לא ה[גורם] היחיד שדרשתי להכיר בישראל, אדרבא, היוזמה הערבית - שיש עליה קונצנזוס ערבי ומוסלמי – דוגלת [בהכרה בישראל] אם זו תיסוג מכל השטחים שנכבשו בשנת 1967...   



[1]  אל-דסתור (ירדן), 28.2.2008