יו"ר הפרלמנט הירדני:

מעורבות איראן בעיראק היא תולדה של סכסוך היסטורי בין הערבים והפרסים

יו"ר הפרלמנט הירדני, עבד אל-האדי אל-מג'אלי, אמר במהלך פגישה עם עיתונאים כוויתים כי למעורבות האיראנית בעיראק אין כל קשר לדת או לעימות השיעי-סוני. לדבריו, מעורבות זו נובעת ממניעים לאומיים והיא חלק מן הסכסוך ההיסטורי בין הערבים לבין הפרסים.

נראה כי התייחסות זו משקפת שינוי בגישה הירדנית בנוגע למעורבות האיראנית בעיראק, לפיה מעורבות זו נובעת מהמאבק השיעי- סוני. עבדאללה מלך ירדן הזהיר בעבר מפני "הסהר השיעי"[1] וכן ציין כי "הבעיה המרכזית תהיה סביב עיראק, שם יהיה עימות נורא בתוך האסלאם בין הסונים לבין השיעים"[2].  

גישה ירדנית חדשה זו מתאימה עצמה אל הדרך בה מציגה סעודיה את המעורבות האיראנית בעיראק. למרות שראתה את העימות עם איראן כעימות דתי שיעי סוני, הקפידה סעודיה שלא להתייחס אליו באופן זה, ואת ביקורתה החריפה נגד איראן הגדירה במונחים לאומיים.

כך למשל קרא שר החוץ הסעודי, סעוד אל-פיצל, בתחילת השנה לאיראנים "שלא להתערב בעניינים הערבים".[3]

להלן הדברים שאמר אל-מג'אלי, כפי שהובאו ביומון "אל-ראי" הכוויתי:

"... לאיראן יש תכנית להחליש את הזהות הערבית באופן משמעותי. למתרחש בעיראק אין כל קשר לסונה או לשיעה. מה שקורה הוא התערבות איראנית בעיראק מסיבות לאומיות, ולא כדי לתמוך בשיעים כפי שסבורים כמה אנשים. משום כך אני סבור כי ישנה סכנה לזהות הערבית בעיראק.

מה שאיראן עושה כעת הוא תולדה של הסכסוך ההיסטורי בין הערבים והפרסים, סכסוך אשר התחדש בעוצמה במהלך מלחמת איראן-עיראק שארכה שמונה שנים, והיתה מלחמה לאומית ולא דתית. [הרי] במהלך המלחמה הזו רצחה איראן מאות אלפי שיעים ובני משפחותיהם, דבר המדגיש את לאומיות הסכסוך ולא את הפן הדתי שלו. כמו כן אין קשר לדת במה שמתרחש כעת בעיראק..."

לדברי אל-מג'אלי צריכה להיות מערכת אסלאמית ערבית אשר תהיה בה סולידאריות, לשם שמירה על הזהות הערבית. כמו כן הוא הדגיש כי אין לזלזל ביכולתה של איראן למחוק את הזהות הערבית.

בהתייחסו לקשר בין איראן וחזבאללה אמר אל-מג'אלי, כי ארגון חזבאללה הוא המוצב הקדמי של איראן ושל המדיניות האיראנית באזור, וכי איראן היא שמעניקה את הכסף והנשק לארגון הזה. עבור איראן, חזבאללה הוא כלי להשגת האינטרסים שלה ולא לשחרור פלסטין, כפי שהיא טוענת, או כפי שטוען חסן נאסרללה.

כמו כן, אמר אל-מג'אלי כי הסכסוך הלבנוני-ישראלי הסתיים, שכן ישראל נסוגה מכל האדמות הלבנוניות באופן סופי ורשמי, עפ"י ההחלטות הבינ"ל. באשר לחוות שבעא, ישראל כבשה אותן מסוריה ולא מלבנון, ולפיכך ישראל נסוגה מכל האזורים פרט לחוות שבעא. בנוסף, אמר אל-מג'אלי כי הוא אינו סבור שחזבאללה יוותר על אופיו הצבאי גם אם חוות שבעא ישוחררו.[4]