המבוי הסתום אליו הגיעו המאמצים ליישב את הסכסוך בסוריה דרכים פוליטיות; חלקם הגדל של האסלאמיסטים ושל גורמים חיצוניים בעלי אינטרסים בסכסוך, ומול התערערות יציבותו של המשטר, הולך וגובר החשש מפני פיצולה של סוריה לכמה מדינות קטנות על בסיס עדתי ואתני

תנועת האחים המוסלמים, על שלוחותיה במדינות ערב, קיבלה בשמחה גדולה את ניצחון איש התנועה, ד"ר מוחמד מורסי, בבחירות לנשיאות במצרים. ואולם, בקרב חלק ממדינות המפרץ, ובעיקר בסעודיה ובאיחוד האמירויות, אשר להן מחלוקות ופוליטיות עם האח"ס, עורר הניצחון דאגה רבה

מאמרים בירדן ובסוריה טוענים כי יגאל כרמון, ראש מכון ממרי, עמד מאחורי ההכרזה על "ממשלת סוריה בגולה" ומפעיל את הצבא הסורי החופשי

איש הדת ד"ר צלאח אל-ח'אלדי כתב מאמר באתר האח"ס בירדן, שבו הוא העריך כי חייה של ישראל קצרים. לדבריו, ישראל היא "מורסות נגועות ומצחינות בגוף האנושות בתקופתנו ואין הצדקה להמשך קיומה"

אסעד אל-עזוני, כותב ירדני ממוצא פלסטיני, פרסם ב-27 במרץ 2011 מאמר באתר הפלסטיני הפועל מעזה, בו טען כי התלמוד הוא מקור השנאה של היהודים לנצרות ולנוצרים

במאמר שפרסם מבקר הטלוויזיה והבמאי הירדני עאמר ר'ראיבה באתר סוכנות הידיעות הירדנית "עמון", הוא תוקף את ערוץ הטלוויזיה הסעודי המשדר מאיחוד האמירויות, MBC2, על כך שהוא מציג סרטים האוהדים את היהודים ומכירים בשואה הנאצית נגדם

מאמר מערכת של היומון הירדני אל-דוסתור טען כי "רוצחי הנביאים, הנאצים החדשים" תוקפים ומטמאים את ירושלים וכי מדינות ערב והאסלאם מתעלמות מכך בשל האביב הערבי ושאר האירועים באזור. היומון הוסיף כי "האויב הציוני" מייהד את ירושלים ומתכנן להרוס את מסגד אל-אקצא כדי להקים את "בית המקדש השקרי"

לאחרונה הולכות ומתגברות הידיעות בתקשורת הערבית והמערבית על מעורבותם של אל-קאעדה והג'יהאד העולמי בלחימה נגד המשטר בסוריה. יש להתייחס בספקנות לידיעות הללו,  אך ברור כי הן למשטר הסורי והן לתנועת הג'יהאד העולמי, יש אינטרס תעמולתי בהבלטתם. המשטר הסורי חותר להציג את ההתקוממות נגדו כמערכה טרוריסטית נגד סוריה ותו לא

לאחרונה החריפו אנשי אופוזיציה ירדניים את ביקורתם על המלך עד כדי טענות לחוסר לגיטימיות שלו, קריאות לסילוק "הכובש" ואיומים בפיצוץ או במהפכה מזוינת קרובה. האופוזיציונר אחמד עוידי אל-עבאדי - חבר הפרלמנט הירדני בעבר וראש "התנועה הלאומית של ירדן" כיום – אף קרא לשחרר את ירדן מהכיבוש ההאשמי ולכונן בה רפובליקה

גל ההפגנות המתקיימות בירדן מאז ינואר 2011 ומאורגנות ע"י התנועה האסלאמית, תנועות עממיות, תנועות צעירים והשבטים הירדניים הדורשים לבצע רפורמות במדינה, התאפיין בעלייה הדרגתית ברף הדרישות. מובילי המחאה בירדן הם התנועה האסלאמית המנהיגה את האופוזיציה הפוליטית ו"התנועה העממית", הכוללת תנועות וארגונים רבים שקמו לאחרונה

בחודשים האחרונים יש מגעים בין ירדן לבין תנועת החמאס, אשר צפויים להביא לחידוש היחסים הרשמיים בין הצדדים לאחר כ-12 שנות נתק. מה שמביא להתקרבות הנוכחית בין חמאס לירדן הוא הטלטלה העוברת על האזור: חמאס מחפשת מפלט מסוריה – מקום משכנה של לשכתה המדינית ואילו ירדן מנסה להדוף את גל המהפכות המאיים גם עליה

אסעד אל-עזוני, בעל טור ביומון הירדני אל-ערב אל-יום, טען במאמרו, כי היהודים אשמים בכל המלחמות, השחיתויות והמזימות בעולם וכי הם משמרים את גחלת המלחמה, כדי להמשיך ליהנות מסיועו של העולם. לדבריו, תמיכת המערב ביהודים נועדה למנוע את שובם אליו, מחשש שישחיתו אותו, כפי שעשו בעבר.

לאחרונה ניכרת הסלמה בהתבטאויות של בכירים ירדנים ובראשם המלך עבדאללה השני נגד ישראל, עד כדי איומים להשתמש באופציה צבאית נגדה. מה שעורר את ההסלמה הזו היו התבטאויות שנשמעו בישראל לאחרונה, בדבר היותה של ירדן המדינה הפלסטינית החלופית.

לאחרונה מדווחת העיתונות הערבית על התקררות היחסים בין ירדן לרשות הפלסטינית. הרקע לכך הוא התנגדותה של ירדן לכוונת הרש"פ לפנות לאו"ם, כדי לקבל הכרה במדינת פלסטין בגבולות 1967. עמדת הירדנים היא שיש להקים מדינה פלסטינית עצמאית, אך רק באמצעות משא ומתן עם ישראל

הפריצה לשגרירות ישראל בקהיר גרמה לאחים המוסלמים בירדן לדרוש לסגור גם את השגרירות הישראלית בעמאן. בכיר האח"ס בירדן אף איים על השליטים לבל יפעלו נגד רצון העמים הערביים המתנגדים לקשרים עם ישראל. השלטונות הירדנים חוששים מפני תסריט דומה בארצם

לפני כחודש פתחה ממשלת ישראל בטקס רשמי את אתר "קאסר אל-יהוד"  שנמצא על  גדות נהר הירדן ממזרח ליריחו, המוכר כמקום שבו הוטבל ישו על ידי יוחנן המטביל. בתגובה לפתיחת האתר, טענה ממשלת ירדן כי אתר הטבילה של ישו נמצא בגדה המזרחית של נהר הירדן, קרי, בשטחה, וכי הוותיקן מכיר בכך

מאז ינואר 2011 מתקיימות בירדן בכל יום שישי תהלוכות, הפגנות ושביתות שבת בדרישה לרפורמות פוליטיות במדינה. הגוף העיקרי שמארגן ומוביל את המחאה היא התנועה האסלאמית. שותפים אחרים הם ארגוני שמאל, איגודים מקצועיים וארגוני נוער. מדי פעם נשמעו גם קריאות לכונן בירדן "מונרכיה חוקתית", שמשמעותה צמצום ניכר של סמכויות המלך 

בתגובה להודעתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה, כי ארה"ב תוציא את כל חייליה מאפגניסטן עד סוף 2014, פרסם מנכ"ל רשות השידור הירדנית, צאלח אל-קאלב, מאמר בו הזהיר כי נסיגה כזו תהייה הרסנית עבור אפגניסטן, תביא להתגברות האלימות והאסונות שם ותהפוך את אפגניסטן לפצצה מתקתקת

מאמר המערכת של היומון הירדני "אל-דוסתור", שפורסם ביום השנה ה-44 למלחמת 1967, טען כי לאחר  ארבעה עשורים מתחזקת עוד יותר העובדה שהסכסוך עם ישראל הוא סכסוך קיומי ולא טריטוריאלי. המאמר קרא לאומה הערבית לאחד כוחות כדי להתמודד עם פרויקט ההשמדה הציוני המאיים עליה

לאחרונה חלה הסלמה בעימות בין מדינות המפרץ לאיראן, שהגיעה לשיאה כאשר מדינות המפרץ טענו כי איראן עומדת מאחורי הפגנות של השיעים בבחריין שדרשו להפיל את השלטון הבחריני וכי היא מעודדת את הפגנות השיעים בסעודיה. השיא היה כאשר ב-14.3.11 החליטו מדינות המפרץ לשגר אלפי חיילים לבחריין כדי לסייע לה בדיכוי המפגינים השיעים

ראש ממשלת ירדן, מערוף אל-בח'ית, הצהיר ב- 3.5.2011 כי ירדן לא תסכים להקמת מדינה פלסטינית מבלי שתובטח זכות השיבה, היא  תפעל כדי להכשיל כל "מזימה" או ניסיון של ישראל להסיר את העניין הפלסטיני מסדר היום ולא תרשה שיעשו ויתורים שיהיו על חשבון האינטרסים העליוניים שלה

במאמר שכותרתו "ישראל ללא ספק בת חלוף", שפרסם ביומון הקטרי אל-שרק, בתאריך 17.5.11, ולמחרת, בגרסה שונה במקצת, ביומון הירדני אל-ראי, טען בעל הטור הפלסטיני, סמיר אל-חג'אוי, עיתונאי ומפיק בערוץ אל-ג'זירה – כי לישראל אין ברירה אלא להיעלם, מאחר והמשטרים המגנים על ישות מלאכותית זאת נופלים בזה אחר זה

בתגובה לדיווחים לפיהם הנשיא אובמה, צפוי להציג בקרוב תכנית חדשה לפתרון הסכסוך הישראלי- פלסטיני, הכוללת הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 וויתור על זכות השיבה, פרסם ד"ר פהד אל-פאנכ, לשעבר יו"ר מועצת המנהלים של היומון הירדני אל-ראי, מאמר בו טען כי על הרש"פ לקבל תכנית זו ולהבין שיישום זכות השיבה אינו דבר ריאלי

חוסני עאיש, בעל טור ביומון הממסדי הירדני אל-ראי פרסם מאמר שכותרתו "[ישראל] ירשה את הנאציזם והתעלתה מעליו" בו טען כי ישראל העתיקה את חוקיה ומעשיה מהנאציזם ותקף את המערב התומך בה.

התגברות בפעילות המחאה של הזרם הסלפי-ג'יהאדי בירדן אשר מתבטאת בהפגנות שבועיות שמקיים הזרם בערים שונות בירדן, כולל מקומות מרכזיים ביותר בבירה עמאן. בהפגנות אלה קוראים בכירי הסלפיה-ג'יהאדיה לשחרור אסיריהם מבתי הכלא, לחידוש הח'ליפות האסלאמית ולהחלת השריעה במדינה ואף תוקפים את ממשלת ירדן

ב-24.3.2011, למחרת הפיגוע בסמוך לבנייני האומה בירושלים ושיגור טילי הגראד מרצועת עזה לעבר ישראל, האשים מאמר המערכת של היומון הירדני הממסדי אל-דוסתור, את ישראל בחידוש האלימות הפלסטינית כלפיה וטען כי ישראל ממשיכה בתוקפנותה כלפי העם הפלסטיני ובסיכול תהליך השלום ולכן "האלימות מולידה אלימות"

ניכרת עלייה בפעילות המחאה של הזרם הסלפי-ג'יהאדי בירדן שהחל לארגן הפגנות במקומות מרכזיים בבירה עמאן. המפגינים, פעילי הזרם הסלפי-ג'יהאדי,  דורשים לשחרר את אסיריהם מבתי הכלא ולהחיל את השריעה במדינה ובצעד תקדימי בירדן, הם מניפים את דגלי המדינה האסלאמית בעיראק

על רקע האירועים במצרים בעלי טורים סעודים וירדנים המשיכו לבקר את מדיניות החוץ של ארה"ב  כלפי מצרים והמזה"ת. הם טענו כי מצרים איבדה את מעמדה באזור משום שנגררה אחר מדיניות החוץ האמריקאית, המסייעת להחלשת מדינות האזור באופן המשרת את האינטרס האיראני

האירועים האחרונים במדינות ערב - המהפך בתוניסיה, ההפגנות הסוערות במדינות ערב נוספות ובעיקר במצרים, בירדן ובתימן והפלת ממשלתו של סעד אל-חרירי בלבנון – זוכים לתגובות ופרשנויות שונות בכלי התקשורת הערביים.  עיתונאים סעודים מטילים את האחריות לאירועים על איראן; באיראן  רואים באירועים אלה ניצחון של ציר ההתנגדות

בכל המדינות, למעט בלוב, נשמעה תמיכה בהפיכה בתוניסיה הן מצד הדרגים הפוליטיים והן מצד החוגים הדתיים. השאלה שהעסיקה חלק מן הכותבים היתה: האם ייתכנו אירועים דומים גם מדינות אחרות. סוריה וירדן מיהרו לנקוט בצעדים שהביא להקלת מצבה הכלכלי של אוכלוסייתן מחשש לאירועים דומים בשטחן

 בנאום שנשא יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, בביקורו באמירויות, הוא אמר כי הגיע עם אולמרט להסכמה בנושאי הגבולות והביטחון: "הגענו להסכמה שהבסיס לתהליך השלום הוא חזרה לגבולות 67' עם אפשרות לשינויי גבול מסוימים ובלבד ששטח הגדמ"ע ישוב להיות כפי שהיה. יתכן שאנו מדווחים על כך לראשונה ..."

ירי הטילים מסיני אל אילת ועקבה ב-2.8.2010 עורר מחדש את זעמה של מצרים על איראן ועל  תנועת חמאס. בעיתונות המצרית נטען כי ירי הטילים משטח מצרים, ע"י חמאס או ארגונים אחרים הפועלים בשיתוף עימה, מהווה פגיעה בריבונותה של מצרים וחציית קו אדום

 יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה פרסם תוכן שיחה שקיים עבאס עם עיתונאים בירדן, בה אמר כי הוא נחוש ללכת בדרך השלום ומתנגד למאבק מזוין בישראל, והציג את ראייתו בנוגע לאופי המו"מ הנדרש עם ישראל וביחס לאופיו של הסדר הקבע

דיווחים נוספים מהתקשורת הערבית על פעילי המשט, בתוכם ציטוטים מדבריהם: חברי המשלחת הכוויתית סיפרו כי כתבו צוואות טרם יציאתם בראיון לערוץ הכוויתי אל-ראי, בו נטלו חלק  ממשתתפי המשט, אמר צאלח אל-ג'ראללה: "הכנתי את הצוואה שלי בעל פה וכתבתיה טרם יציאתי. המשתתפים הכוויתים הסכימו שיש לכתוב את הצוואה לפני ההשתתפות בשיירה"

מידע מהתקשורת הערבית על כמה ממשתתפי המשט לעזה חושף שרבים מהם משתייכים לתנועת האחים המוסלמים. מטעם ועדת המעקב של ערביי ישראל נשלחו ארבעה חברים ביניהם את השיח' ראיד צלאח, אשר בהתבטאויותיו תומך צלאח בתנועת החמאס ויוצא נגד הלגיטימציה של הרשות הפלסטינית

בביקורו בירדן (11-12.3.2010) נפגש סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם פעילים בארגוני חברה אזרחית ירדניים. שגרירות ארה"ב מסרה שהפגישה עסקה בהכנות לבחירות הקרבות לפרלמנט הירדני וברפורמות בממלכה.  התקשורת הירדנית הלא-ממסדית טענה כי הפגישה מהווה התערבות בענייני הפנים של הממלכה וקיומה נוגד את עמדת הממשלה

באוגוסט 2009 פרסם העיתונאי השוודי דונאלד בוסטרום בעיתון "אפטון בלאדט" כתבת תחקיר המאשימה את חיילי צה"ל בחטיפת פלסטינים ורציחתם במטרה לגנוב את איבריהם ולסחור בהם. הכתבה עוררה תגובות ברחבי העולם וברש"פ, ורה"מ הפלסטיני, סלאם פיאד, אף הורה להקים ועדה חקירה בנושא

ב-25.6.2009, בראיון ליומון הירדני "אל-דוסתור", גילה סאיב עריקאת, ראש מחלקת המו"מ ברש"פ, כי הממשלה הקודמת בראשות אהוד אולמרט הציעה ליו"ר הרש"פ,  מחמוד עבאס, 100% מן השטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967 באמצעות חילופי שטחים, ואמר כי אל לפלסטינים להיחפז בקבלת ההצעה מאחר וישראל ממילא  נסוגה מעמדותיה עד שהסכימה לוותר על 100% מן השטח

במאמר שפרסם לאחרונה באתר האינטרנט אילאף,מותח הסופר והעיתונאי הליברל, ד"ר שאכר אל-נאבולסי, ביקורת חאריפה על הציבור בארצות ערב המתנגד לנורמליזציה עם ישראל ועל הנזק הפוליטי שהדבר גורם גם לעולם הערבי

 על רקע מתיחות גואה בין קופטים למוסלמים במצרים, שהתפרצה בעקבות מקרה רצח של ארבעה קופטים באלכסנדריה והתנגשויות בין קופטים למוסלמים במצרים עלית, פרסם צאלח אל-קלאב, שר ההסברה הירדני לשעבר, מאמר בוו קריאה לדו-קיום עם הקהילות הנוצריות במזרח התיכון.

ב-28.2.2008 פרסם היומון הירדני אל-דוסתור תדרוך שנתן מחמוד עבאס וסיכם את דבריו בנושאים שונים. עיקרם:  מתנגדים להכרה מדינה יהודית;  נגד המאבק המזוין אך בעתיד יתכן שעמדה זו תשתנה; ירושלים היא סוגיה ערבית-מוסלמית וכל  מדינות הערביות והמוסלמיות צריכות להיות מעודכנות לגמרי לגביה; עבאס התייחס גם לנושא הפליטים וליחסים עם החמאס

סגן נשיא סוריה, פארוק אל-שרע, נאם ב-11.12.2007 בכנס "החזית הלאומית הפרוגרסיבית"  בדמשק וטען כי  מעמד תומכי סוריה בלבנון חזק משהיה כאשר היו בה כוחות סורים;  שסוריה סיכלה  בוועידת אנאפוליס את הניסיון "לחלק את הערבים למתונים ולקיצונים". וכי משפחת המלוכה הסעודית מתנגדת לחלוקת עיראק, מחשש שזה יביא לחלוקת האזור, וליציאת בארות הנפט משליטת סעודיה

יו"ר הפרלמנט הירדני, עבד אל-האדי אל-מג'אלי, אמר במהלך פגישה עם עיתונאים כוויתים כי למעורבות האיראנית בעיראק אין כל קשר לדת או לעימות השיעי-סוני. לדבריו, מעורבות זו נובעת ממניעים לאומיים והיא חלק מן הסכסוך ההיסטורי בין הערבים לבין הפרסים

במאמר שכותרתו "ציר טהראן-דמשק: חילוקי דעות טקטיים או ראשיתה של התפרקות?", טוען צאלח אל-קלאב, שר התקשורת לשעבר בממשלת ירדן וכיום בעל טור ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", כי ההתרחקות ביחסי איראן-סוריה תהפוך לניתוק היחסים ואף לאיבה קשה, אם השתיים לא ימצאו נוסחת פשרה בין סדרי העדיפויות השונים שלהן

האירוע המוחי בו לקה ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, בראשית ינואר 2006 עורר תגובות מעורבות בעולם המוסלמי. לצד איחולי החלמה ודאגה לעתיד תהליך השלום מצד בכירי הר"פ ומנהיגי מצרים וירדן, ייחל נשיא איראן למותו הקרוב של שרון. אחמד ג'יבריל, הודה לאללה על "המתנה" שהעניק לעולם לכבוד ראש השנה האזרחית ודובר החמאס, סאמי אבו זהרי, אמר כי האירוע הוא "גזירת אללה על העריצים והרשעים"

בעקבות הפיגועים בעמאן פורסמו בעיתונות הערבית מאמרי ביקורת נגד הצידוקים הפוליטיים הניתנים לטרור, צידוקים המונעים את הטיפול בבעיה זו. המאמרים שללו קיומה של זיקה בין הפיגועים לבין הבעיה הפלסטינית או המלחמה בעיראק. כמו כן, נמתחה ביקורת על אמצעי התקשורת הערביים המעבירים מסרים מעוותים לציבור הערבי המובילים להצדקת הטרור

פיגועי ה-9 בנובמבר 2005 ברבת עמון גררו אחריהם שורה של תגובות מצד ארגון אל-קאעדה בעיראק. זאת, כנראה, עקב הביקורת על הפגיעה באזרחים מוסלמים במסיבת חתונה. בתוך כך, פורסמו 3 גילויי דעת מטעם הארגון בעיראק: תחילה נטילת ון אחריות לפיגועים, אח"כ הבהרת הסיבות לבחירת יעדיהם, ולבסוף פרטים על הפעולה ומבצעיה

ב-16.7.2005, בעקבות איומים של גורמים אסלאמיסטים על חייו, הודיע החוקר והסופר המצרי הליברלי, סייד אל-קימני, הכותב בשבועון רוז אל-יוסף, כי הוא נענה לדרישת המאיימים ופורש מכתיבה ומהופעה בתקשורת. בהמשך, קיבל אל-קימני מסר נוסף מארגון "הג'יהאד" המצרי, המודיע לו כי ניצל מגורל דומה לזה של עוזר עורך  "אל-אהראם", רדא הלאל, שעקבותיו נעלמו באוגוסט 2003

עימות תקשורתי בין העיתונות הסורית לירדנית ביחס להחלטת האו"ם 1559 הקוראת לנסיגת סוריה מלבנון: היומון הממסדי הסורי "תשרין"  (12.3.05) תקף את מדיניות ירדן לגבי החלטה 1559 בכלל, ואת דברי שר החוץ הירדני האני אל-מולקי, כי על סוריה ליישם החלטה זו.  מאמר ביומון הירדני הממסדי "אל-ראי" טען כי ביומון תישרין עדיין חיים בימי הביניים ולא ערים לתמורות המתחוללות

הנאום המסורתי על מצב האומה שנשא הנשיא ג'ורג' בוש, ב-3 בפברואר 2005 עורר ביקורת חריפה בתקשורת הערבית. האשמת איראן וסוריה בתמיכה בטרור נתפסה בעיני כמה בעלי טורים "כהכרזת מלחמה" נוספת במזה"ת. בעלי טורים אחרים הטילו ספק בכנות קריאתו של בוש למדינות המזה"ת בכלל ולסעודיה ומצרים בפרט, לחולל רפורמות ודמוקרטיזציה בתוכ