המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעל טור ירדני על ההתרחקות ביחסי איראן-סוריה
12/2/2007


בעל טור ירדני על ההתרחקות ביחסי איראן-סוריה

במאמר שכותרתו "ציר טהראן-דמשק: חילוקי דעות טקטיים או ראשיתה של התפרקות?", טוען צאלח אל-קלאב, שר התקשורת לשעבר בממשלת ירדן וכיום בעל טור ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", כי ההתרחקות ביחסי איראן-סוריה תהפוך לניתוק היחסים ואף לאיבה קשה, אם השתיים לא ימצאו נוסחת פשרה בין סדרי העדיפויות השונים שלהן. אל-קלאב הוסיף כי אם סוריה תחוש שאיראן נוטשת אותה היא תמהר להעניק לארה"ב כל מה שהיא תרצה בתמורה לערבויות בנוגע להישארות המשטר הסורי ולגבי בית-הדין הבינלאומי שידון ברצח רפיק אל-חרירי.[1]

להלן קטעים מן המאמר:      

"...ההתפתחויות האחרונות הביאו להתנגשות בין סדרי העדיפויות של דמשק וטהראן. דמשק, המייחסת [לסוגית] בית-הדין הבינלאומי [שידון ברצח רפיק אל-חרירי] עדיפות עליונה שאין בלתה, רואה בסוגית הגרעין האיראני סוגיה שאינה מרכזית, גם אם איננה שולית [לחלוטין]. [מאידך], טהראן המייחסת לסוגית הגרעין עדיפות ראשונה במעלה, רואה בסוגית בין הדין הבינלאומי סוגיה משנית ביותר, שאסור שתהווה סיבה להסלמת המשבר בלבנון ולכל המתיחות אליה נקלע האזור.

זו המשוואה שנוצרה: לאור ריכוזי [הכוחות האמריקאים במפרץ] והסלמת האיומים מצד ארצות הברית, איראן אינה יכולה עוד לחשוב על אף בעיה למעט סוגית הגרעין. [מאידך] סוריה, אשר הלחץ המופעל עליה הולך וגובר מדי יום, אינה חושבת עוד - ואינה מאפשרת לבני בריתה ולידידיה לחשוב - אלא על בית-הדין הבינלאומי, הנתפס בעיניה כשאלה של חיים ומוות, ולמען [הכשלתו] היא מוכנה להטביע את בני העם הלבנוני במימי הים התיכון ולדחוף את לבנון להישרף באש מלחמת אזרחים.

כך, כפועל יוצא מהתנגשות סדרי העדיפויות של דמשק וטהראן, באה ההצהרה מצידו של שר החוץ הסורי, וליד אל-מועלם, במהלך ביקורו האחרון בטהראן ושנראתה בהתחלה תמוהה. באופן התואם את העמדה האמריקאית, אמר אל-מועלם כי אין תקווה להוציא את עיראק מהטרגדיה שלה ולשמור על אחדותה, אלא באמצעות פירוק המליציות העדתיות. זאת, כאשר ידוע כי מליציות אלו מהוות את הכוח האיראני הצבאי והפוליטי בזירה העיראקית.

בה בעת, עם ראשית המגעים הסעודים-איראנים שעודם נמשכים, מזכיר 'המועצה העליונה לביטחון לאומי' של איראן, עלי לאריג'אני, נסע מריאצ' לדמשק כשבידיו הצעות עליהן הושגה הסכמה עם הבכירים הסעודים, בנוגע להרגעת המשבר המחריף בלבנון. אולם, נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, דחה אותן מכל וכל, שכן מנקודת המבט הסורית אין הן מבטיחות טיפול מתקבל על הדעת בסוגית בית-הדין הבינלאומי.  

לאחר פגישה זו... הנשיא הסורי שלח בבהילות את שר החוץ לטהראן, כדי ללמוד על ההתפתחויות החדשות. מאחר שוליד אל-מועלם שמע משר החוץ האיראני את אותם דברים ששמע בשאר אל-אסד מעלי לאריג'אני, הוא מסר את ההצהרה המסלימה הנזכרת לעיל, למרבה כעסה של איראן...  

עמדותיהן של דמשק וטהראן התרחקו כעת, ולו במקצת, והדרכים ביניהן נזרעו קוצים. על כן, ודאי הדבר שהתרחקות זו תגיע לשיאה, ושהסערות ינשבו בחוזקה ב'אוהל ההתנגדות' [הכוונה לציר הסורי-איראני]. זאת, אם לא יעלה בידיהם של שליחי [הרצון] הטוב להגיע לנוסחת [פשרה] בין שני הצדדים שתגן על ראש סדר העדיפויות האיראני, ובה בעת גם על ראש סדר העדיפויות הסורי.

אם הפעילות המתנהלת כיום במטרה למנוע את הפיצוץ במשבר תיק הגרעין האיראני תנחל הצלחה, ואם שליחי הרצון הטוב יצליחו למצוא שפה משותפת בין טהראן וושינגטון תוך השארת החרב של בית הדין הבינלאומי מונפת מעל צווארה של סוריה, הרי שמאותו יום לא יתקיים עוד 'אוהל ההתנגדות' [הציר הסורי-איראני]. כמו כן, יחולו שינויים עיקריים במאזני הכוח [באזור] בין אם בנוגע לטרגדיה העיראקית, לבעיה הלבנונית ולבעיה הפלסטינית.

התרחקות זו היא רצינית ואינה [רק] טקטית. היא תהפוך לנתק ביחסים ולאחר מכן לאיבה קשה, אם טהראן לא תמצא דרך להגיע לפשרה בין [סדר] העדיפויות שלה ושל  סוריה. לא ייתכן שדמשק תישאר שלווה ושקטה בזמן שחרב בית-הדין הבינלאומי מונפת מעל צווארה. אם סוריה תחוש כי האיראנים הולכים עד הסוף בלעדיה, היא תמהר להעניק לאמריקאים כל מה שהם רוצים בתמורה לביטחונות אמריקאיים, הן לגבי הישארות המשטר הסורי והן לגבי בית-הדין הבינלאומי."                   



[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון)  8.2.2007.